... מוחלטת,
אהבה יחסית, למה קשה למצוא אהבה? למה קשה לאהוב? אהבות מנוגדות, אהבות משלימות, רק לאהוב, רק אהבה - חלק 2 והרעיון הוא, שכל חיפוש אחרי
אהבה יחסית, או אהבה כלשהי בכלל, הוא תמיד נובע מתוך חוסר אהבה מוחלטת. והוא תמיד, מרחיק את האדם מהאהבה המוחלטת. כי באהבה המוחלטת, לא מחפשים אהבה, כי יש תמיד אהבה. וכל חיפוש אהבה ... את החשיבה השיפוטית, שהיא אוהבת רק עם תנאים ועם סיבות, ושהיא יוצרת,
אהבה יחסית. ונראה אם כן, כי
האהבה היחסית, היא מנוגדת, לאהבה המוחלטת. וזה בעצם אומר, שנראה,
שהאהבה היחסית והאהבה המוחלטת, הן אהבות מנוגדות אחת לשנייה. שהחיפוש אחרי
אהבה יחסית, מרחיק את האדם מאהבה מוחלטת. והחיפוש אחרי אהבה מוחלטת, מרחיק את האדם
מאהבה יחסית. כי לחפש אהבה מוחלטת, פירושו, להפסיק לחפש
אהבה יחסית. כי אהבה מוחלטת פירושה, רק לאהוב, ולהיות במצב של רק אהבה, שאין בה שום שנאה כלל. ומאחר ששום דבר בעולם אינו מושלם, ממילא זה אומר, שמי שחושב למצוא אהבה מוחלטת, כלפי דבר ... מוחלטת, זה אפשרי, על ידי שינוי צורת החשיבה של האדם. וכאשר האדם מחפש
אהבה יחסית, הרי שבכך הוא בעצם מרחיק את עצמו מלמצוא אהבה מוחלטת. שכדי למצוא אותה, לשם כך צריך להפסיק לחפש דבר מוגדר כלשהו, שאפשר לאהוב אותו בגלל היתרונות היחסיים שלו. אלא, צריך ... לאהוב כל דבר, כולל החסרונות שלו. ומנקודת המבט הזו שביארתי לעיל,
אהבה יחסית ואהבה מוחלטת, הן אהבות מנוגדות אחת לשנייה. כי הרצון של האדם להשיג אהבה מוחלטת, מרחיק את האדם מלמצוא
אהבה יחסית, והרצון של האדם למצוא
אהבה יחסית, מרחיק את האדם מלמצוא אהבה מוחלטת. אבל, יש גם עוד נקודת מבט הפוכה, שממנה ניתן לראות,
שאהבה יחסית ואהבה מוחלטת, אלו שתי אהבות משלימות - שהן משלימות אחת את השנייה. ואדרבה, החיפוש של האדם אחרי
אהבה יחסית, הוא מקרב את האדם לאהבה המוחלטת. והחיפוש של האדם אחרי אהבה מוחלטת, הוא מקרב את האדם אל
האהבה היחסית. ובלי שהאדם ירצה למצוא אהבה מוחלטת, בלי זה האדם גם לא ירצה למצוא
אהבה יחסית. ובלי שהאדם ירצה למצוא
אהבה יחסית, בלי זה האדם לא ירצה למצוא אהבה מוחלטת. כי מי שיתבונן יראה, כי למרות שהחיפוש של האדם אחרי
אהבה יחסית, נובע מכך שהאדם לא מספיק רוצה למצוא אהבה מוחלטת, הרי שמצד שני, החיפוש של האדם אחרי
אהבה יחסית, הוא נובע, רק משום כך שהאדם מחפש אהבה מוחלטת. ובלי שהאדם היה מחפש אהבה מוחלטת, בלי זה הוא לא היה מחפש
אהבה יחסית. ולמה? כי בפועל, תמיד יש לאדם
אהבה יחסית ברמה כלשהי ובעצמה כלשהי. כי תמיד, בכל דבר שיש בעולם, יש בו גם חסרונות כלשהם וגם יתרונות כלשהם. ותמיד, האדם גם מרגיש טוב וגם מרגיש רע ברמה כלשהי. וזה בעצם אומר, שתמיד יש לאדם
אהבה יחסית ברמה כלשהי. כי כפי שאמרנו,
אהבה יחסית, היא מצב, שבו יש גם אהבה וגם שנאה. אלא, שבאופן יחסי, האדם יותר אוהב מאשר שונא. שאז, האדם אומר שהוא אוהב את הדבר, והוא מתכוון לומר, שהוא באופן מודע, יותר מודע לרגשות ... באמת היה מוכן גם לשנוא ולא רק לאהוב, הרי שממילא האדם לא היה מחפש
אהבה יחסית. כי תמיד הוא כבר היה, באהבה המוחלטת. ונחדד: מי שבאופן מוחלט, לא מחפש אהבה מוחלטת, הרי שזה אומר: שבאופן מוחלט, אין לו רצון להרגיש רק אהבה. אלא הוא באופן מוחלט, מוכן ... באהבה מוחלטת כלפי כל דבר שהוא. כי הוא היה מרוצה בלב שלם, מכך שיש לו
אהבה יחסית כלפי המציאות, כי הוא בלב שלם, לא מחפש לאהוב בלב שלם. ואז ממילא בלב שלם, הוא אוהב בלב שלם, את זה שהוא לא אוהב בלב שלם. ואז ממילא, האדם לא היה מחפש לאהוב
אהבה יחסית. כי הוא בלב שלם, מרוצה מכך שהוא לא אוהב בלב שלם. ושוב פעם נחדד: רצון לאהבה מוחלטת = רצון להיות במצב של: רק אהבה, ולא במצב של: גם אהבה וגם שנאה. וממילא, חוסר מוחלט של ... אבל, בו זמנית, האדם רוצה להרגיש יותר אהבה מאשר שנאה, ולכן הוא מחפש
אהבה יחסית, וכמה שיותר אהבה. דהיינו, אולי אפשר לומר, שהאדם לא מחפש אהבה מוחלטת. והאדם, כן מוכן בלב שלם להרגיש גם חוסר אהבה. אבל במקביל, האדם רוצה להרגיש כמה שיותר אהבה. ולכן עדיין הוא מחפש
אהבה יחסית, גם בלי שהוא ירצה להרגיש אהבה מוחלטת. ומי שיעמיק היטב יראה, כי מנקודת מבט יחסית, אפשר לומר, שהאדם אכן לא רוצה להרגיש רק טוב באופן מוחלט, ובו זמנית האדם כן רוצה להרגיש ...