... להיות אהבה ללא שום תנאים. וכן האדם יכול לאהוב בלי שום תנאים. אבל מי
שאוהב ללא שום תנאים, הוא חווה רגש זהה לחלוטין, למי ששונא ללא שום תנאים, ולמי שמלא בשנאה אין סופית, ... של אהבה, שהיא שונה משנאה. ולמה? כי כדי לאהוב משהו, וכדי לדעת שאתה
אוהב אותו. לשם כך האדם צריך להכיל בתוכו, גם רגש כלשהו של שנאה, כדי לדעת שהוא
אוהב. ומי שלא יודע מהי שנאה, הוא לא יכול לדעת מהי אהבה. ומי שלא יודע מהי שנאה חזקה, הוא לא יכול ... ז"א, נניח לצורך העניין, שאהבה פירושה לרצות להיות בקרבת הישות שאותה
אוהבים. ונניח שאדם אכן רוצה להיות בקרבת ישות כלשהי. עכשיו צריך להתבונן, האם הוא בכלל יודע שהוא רוצה להיות בקרבת אותה הישות? או במילים אחרות, האם הוא בכלל יודע שהוא
אוהב את אותה הישות? כי מי שהוא רק
אוהב איזה דבר,
אוהב בשלמות מוחלטת,
אוהב בלי שום תנאים,
אוהב עד כדי כך שהוא לא מסוגל לדמיין שהוא לא
אוהב, הרי שאדם כזה לא יכול לדעת שהוא
אוהב את הדבר. כי הוא לא מסוגל לדמיין שהוא לא
אוהב את הדבר. ולכן אין לו אפשרות לדעת שהוא כן
אוהב את הדבר. ואין אצלו משמעות לאהבה שלו כלפי אותו הדבר. כי כל זמן שהאדם יכול לחשוב על ההיפוך של ... שהוא לא מלא בשלמות את הדבר. וכל זמן שהאדם יכול לחשוב על כך שהוא לא
אוהב איזה דבר, וכל זמן שהאדם מסוגל לחוש חוסר אהבה כלשהו, כלפי איזה דבר, הרי שהוא לא כל כולו
אוהב את הדבר בשלמות. וכל זמן שהאדם אפילו מסוגל לדמיין את עצמו,
אוהב פחות את אותו הדבר, הרי שהוא לא
אוהב אותו מספיק. כי אי אפשר לדמיין, אלא רק את מה שקיים בפוטנציאל, בתת המודע של האדם. ומי שיכול לדמיין שהוא לא
אוהב ב 100%, הרי שבתת המודע שלו, קיימת האפשרות, לא לאהוב ב 100%. ומי שבתת המודע שלו, קיימת האפשרות לא לאהוב ב 100%, הרי שהוא עוד לא
אוהב כל כולו ב 100%. ואם וכאשר אדם יגיע למצב שהוא
אוהב איזה דבר ב 100%, עד כדי כך שהוא לא מסוגל, אפילו לא לדמיין שהוא לא
אוהב את הדבר, כי אפילו בתת המודע שלו, אין אפילו לא את האפשרות שהוא לא יאהב את הדבר, הרי שממילא אין אצלו כבר שום משמעות, לכך שהוא כן
אוהב את הדבר. כי המשמעות של הדבר, היא לפי ההיפוך שלו. ואם יש רק דבר אחד, שאין שום דבר ששונה ממנו, ... והמשמעות של האהבה, היא רק בגלל השנאה. וכאשר האדם חושב לעצמו שהוא
אוהב איזה דבר, אם יש אצל האדם משמעות למחשבה הזאת, הרי שהאדם בעצם מבין גם, מהו חוסר אהבה כלפי אותו הדבר. כי מי שלא יכול אפילו לא לדמיין שהוא לא
אוהב איזה דבר, הוא גם לא מסוגל להבין שהוא כן
אוהב את הדבר. ובכל מקרה הרעיון הוא פשוט, והוא, שאי אפשר לאהוב בלי שום תנאים בכלל ובשלמות, שום דבר שהוא. כי ברגע
שאוהבים איזה משהו בלי שום תנאים, ממילא כבר אי אפשר לא לאהוב אותו. ואם אי אפשר לא לאהוב אותו, הרי שאי אפשר אפילו לא לדמיין שלא
אוהבים אותו. ואז ממילא, כבר האהבה אליו מאבדת את המשמעות. וכיו"ב ממש לגבי שנאה. שאי אפשר לשנוא ... משהו אחד, יותר משאר הדברים, באהבה שאין בה שום תנאים. ולמה? כי אם
אוהבים משהו אחד בלי שום תנאים ממש, הרי שבעצם מוכנים לקבל אותו, בכל צורה שהיא. ואם מוכנים לקבל אותו בכל צורה שהיא, הרי שכבר
אוהבים את כל הצורות כולן בצורה שווה, ולא
אוהבים אותו יותר מאשר דבר אחר. לדוגמא: לאהוב אדם בלי שום תנאים, פירושו, גם אם הוא יהיה האדם הכי רע ...