אהבה עצמית / לאהוב את עצמך - מהי אהבה עצמית אמיתית? איך לאהוב את עצמך? ובו יתבאר העניין של אהבה עצמית. ויתבאר, מהי אהבה עצמית אמיתית? מהי אהבה ללא תנאי? ואיך יכול האדם לאהוב את עצמו באמת? ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אהבה עצמית אמיתית, היא אהבה שהאדם אוהב את עצמו, ללא תלות כלשהי בגורם חיצוני כלשהו. אהבה עצמית אמיתית, היא אהבה שהאדם אוהב את עצמו, ללא תנאי כלשהו. דהיינו, אוהב את עצמו באמת. כל זמן שהאדם אוהב את עצמו בגלל ש... או רק אם... וכיו"ב, הרי שזו לא אהבה עצמית אמיתית, שאינה תלויה בדבר. החיסרון באהבה עצמית שאינה אמיתית, הוא, שהיא יכולה להתבטל. בנוסף, אהבה עצמית שאינה אמיתית, היא לא חזקה עוצמתית וטובה, כמו אהבה עצמית אמיתית. ולכן, השלמות, היא אהבה עצמית אמיתית, שאינה תלויה בדבר כלשהו שיכול להשתנות. אלא כזו שהיא נצחית וקיימת תמיד. והשאלה היא, איך להגיע לאהבה עצמית אמיתית? ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כאשר האדם נולד, הוא נולד עם אהבה עצמית שמוטבעת בו מטבעו האנושי. ילד קטן, לא מרגיש רגשות אשמה, לא מרגיש שנאה עצמית, אלא מרגיש אהבה עצמית טבעית שלו לעצמו. יחד עם זאת, האהבה העצמית הזו של הילד לעצמו, לא נובעת מתוך שכל מסוים שבגללו הילד אוהב את עצמו, אלא רק מתוך טבעו העצמי. כאשר האדם מתבגר, רמת השיפוטיות שלו מתבגרת אף היא, ומשתלבת בין השאר, גם בשיפוט העצמי של האדם כלפי עצמו. וכאשר האדם שופט את ... שלילית ולא חיובית, על ידי זה נוצרים כעס עצמי / שנאה עצמית וכיו"ב. שהם כמובן, מחלישים את האהבה העצמית של האדם לעצמו. ולכאורה, כדי להגיע לאהבה עצמית אמיתית, על האדם לחזור לחשוב כמו ילד. דהיינו, ללא שיפוט כלפי עצמו, ואז ממילא האהבה העצמית תחזור אליו. אלא מה? שהדבר הזה לא ממש אפשרי. ראשית, בגלל שקשה מאוד לחיות ללא שיפוט עצמי כלשהו. וכאשר יש לאדם שיפוט עצמי, אז קשה לעשות הפרדה, בין שיפוט עצמי חיובי ללא חיובי. ושנית, כי יש כאן גם סוג של שקר עצמי. ולמה שקר עצמי? כי כאשר ילד אוהב את עצמו, הוא לא צריך להיאבק ולהדחיק את הביקורת העצמית שלו כלפי עצמו. משום, שעדיין אין לו יכולת ביקורת עצמית. אך אדם בוגר שינסה להתעלם מהביקורת העצמית שלו כלפי עצמו, אדם כזה, בסך הכל מדחיק ונאבק בשיפוטיות שלו כלפי עצמו. וממילא האהבה העצמית שלו לעצמו, לעולם לא יכולה להיות שלמה אמיתית וטובה באמת. בגלל שיש כאן הדחקה של השיפוט העצמי. אז מה עושים? איך להגיע לאהבה עצמית אמיתית? תשובה: הדרך היחידה להגיע לאהבה עצמית אמיתית, היא על ידי הבנה, קבלה ושיפוטיות חיובית. על האדם להתרגל לדון את עצמו לכף זכות ולשפוט את עצמו בצורה חיובית. ואין הכוונה לומר, כי על האדם לשקר את ...

אהבה עצמית / זוגיות - איך לאהוב את עצמך בשלמות, באהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר? ובו יתבאר העניין של אהבה עצמית אמיתית ושל איך לאהוב את עצמך בלי תנאים ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי מי שרוצה להרגיש טוב באמת, עליו לאהוב את עצמו באמת. ולאהוב את עצמך באמת, פירושו ללא כל תנאי וללא כל סיבה. וכאשר האדם אוהב את עצמו באמת, הוא לא צריך להזכיר לעצמו שהוא אוהב את עצמו. כמו שילד קטן, לא צריך להזכיר לעצמו שהוא אוהב את עצמו, מאחר שהוא אוהב את עצמו באמת. כי כל זמן שהאדם צריך לשכנע את עצמו, שהוא אוהב את עצמו באמת וללא סיבה, הרי שזה אומר, שהאדם עדיין לא אוהב את עצמו באמת. כי אהבה עצמית אמיתית, היא תוצאה של דבר אחר. ז"א האדם לא יכול לשקר את עצמו ולומר לעצמו שהוא אוהב את עצמו. אלא יש דבר אחד שבו תלוי, האם האדם יאהב את עצמו או לא. כי גם האושר הוא תוצאה של דבר אחר. כי האדם לא יכול לעשות שום דבר כדי להיות מאושר. אלא, או שהאדם יהיה מאושר מעצמו או שלא. והדבר שאחראי לאושר של האדם, הוא זה שאחראי לאהבה העצמית של האדם. והאהבה העצמית של האדם, היא תוצאה של זה שהאדם אוהב את כל המציאות. ובלי שהאדם יאהב את כל המציאות כולה, ללא שום תנאי, בלי זה האדם לעולם לא יאהב את עצמו, ללא שום תנאי. כי כאשר ילד קטן נולד, הוא עדיין לא יודע להבדיל בין טוב לבין רע. כי השכל של האדם מבדיל בין טוב לבין רע. וכאשר ילד ... השכל שלו לא מפותח, ועל ידי זה הוא לא מבדיל בין טוב לבין רע. וממילא ברירת המחדל שלו והטבע שלו, היא לאהוב את עצמו, ולאהוב את כל המציאות כולה, באותה המידה. כי אצל ילד קטן, אצלו אין טובים ואין רעים, אלא אצלו הכל אחד. ואצל ילד קטן, אין טוב יותר או ... כל דאגות. כי בעולם שאין בו טוב ורע, ממילא אין פחד, וממילא יש שלמות מלאה בכל רגע מחדש. ומי שרוצה לאהוב את עצמו באמת, עליו לאהוב את המציאות כולה באמת. ולאהוב את המציאות כולה באמת, פירושו, שהאדם צריך לאהוב את הדבר הרע ביותר בעולם, כמו שהוא ... זה האדם חי חיים טובים באמת. והסיבה שבגללה אנשים מחפשים זוגיות ואהבה, היא בגלל שהזוגיות עוזרת לאדם לאהוב את עצמו ולהרגיש אהבה ללא תנאי, כלפי מישהו אחר. ומה שהאדם באמת רוצה, זה לאהוב את עצמו ואת סביבתו ללא תנאי. והדבר הקרוב ביותר לזה, הוא בתוך זוגיות טובה ואהבה. כי על כל פשעים תכסה אהבה. וכאשר יש אהבה חזקה בין שני בני ... החסרונות האלו הם בכלל יתרונות. ובאהבה חזקה בין בני זוג, שם האדם מרגיש שאוהבים אותו באמת, וממילא הוא אוהב את עצמו באמת, ושם גם האדם יכול לאהוב מישהו אחר באמת. ולכן האדם מחפש זוגיות ואהבה, כי הוא רוצה לחוות את התחושה, שבה יש אחדות ואהבה, בינו ... ולכן, כל זמן שבעיני האדם יש רע כלשהו במציאות, הרי שתמיד האדם יחפש להרגיש טוב. וממילא, כל מה שהוא יאהב את עצמו ואת בן / בת זוגו, הרי שתמיד זה יהיה על תנאי שהוא ירגיש טוב. כי הרצון של האדם להרגיש טוב, הוא פנימי יותר, מהרצון של האדם להיות ... ירגיש טוב באמת. אך כל זמן שאין לאדם את השכל הזה, אז האדם משתוקק לאהבה זוגית, כדי לחוות רגש קרוב לאהבה עצמית ולאהבת הזולת. ואפשר להיות בזוגיות, ועדיין להרגיש טוב באמת. אלא, שתחושת הטוב של האדם, צריכה לנבוע מתוכו ולא להיות תלויה באהבה של בן / בת הזוג. כי מצד האמת, כל זמן שבן הזוג עצמו עדיין לא אוהב את המציאות בשלמות, ממילא הוא גם לא אוהב את עצמו בשלמות, וממילא הוא גם לא יכול לאהוב אף אחד אחר בשלמות. ועל האדם, לא לסמוך על האהבה שהוא מקבל בתוך הזוגיות שלו, אלא על האדם להשיג ... בזוגיות. אהבה שנובעת, מכך שהאדם מבין את המציאות באמת, ומבין את הטוב הגדול שיש בכל דבר ודבר. ונסכם: אהבה עצמית אמיתית, היא תוצאה של אהבת המציאות. והאדם, לא יכול לעשות שום דבר כדי לגרום לעצמו לאהוב את עצמו. מלבד זה שהוא יתחיל לאהוב את כל המציאות, באותה המידה ממש. ולאהוב את כל המציאות, פירושו, עד כדי כך שלא יהיה אצל האדם הבדל בין טוב ...

... עצמית / כעס עצמי - ממה נובעת שנאה עצמית? איך לאהוב את עצמך באהבה עצמית? שנאה עצמית, היא ... גם גורמים נוספים שאחראים למצבו וכיו"ב. ובסופו של דבר, כאשר האדם מבין את מצבו טוב יותר, על ידי זה האדם משתחרר מכעס עצמי ושנאה עצמית, עד שבסופו של דבר האדם מגיע לאהבה עצמית.

... ללא סיבה - איך לאהוב את עצמך ואת המציאות - בלי תנאי? נטל ההוכחה ובו יתבאר כיצד לאהוב את עצמך ואת המציאות בלי סיבה? וכמובן שכולם רוצים להגיע למצב הזה, שבו הם אוהבים את המציאות בלי סיבה. והשאלה הנשאלת היא, ... שהיא בלי סיבה, היא רק משום, שמצד אחד האדם רוצה להגיע למצב, שבו הוא יאהב את עצמו בלי סיבה, ומצד שני הוא מנסה למצוא סיבות, למה כן לאהוב את עצמו. וכמובן שזה לעולם לא יצליח, כי זה דבר והיפוכו. כי כל סיבה שהאדם ימצא למה לאהוב את עצמו, תמיד זו תהיה אהבה עם סיבה. והאדם הוא שואל את עצמו, "למה שאני אוהב את המציאות / את עצמי?" וכיו"ב. והאדם לא ... צריכה להיות הפוכה. והשאלה צריכה להיות, "האם באמת יש סיבה, לכך שאני לא אוהב את עצמי / את המציאות?". והטועים, הם מלמדים את האדם לאהוב את עצמו, בגלל הדברים הטובים שיש בו. וכמובן שזוהי טעות. כי מי שאוהב את עצמו בגלל הדברים הטובים שיש בו, הוא טועה. כי הוא יכול לאהוב את עצמו בלי סיבה, ובנוסף הוא לא באמת אוהב את עצמו, ובנוסף יש בכל אדם חסרונות, לפחות כמו כמות היתרונות שיש בו. והאדם לא צריך לקבל את הטעות שלו, שגורמת לו לחשוב שהוא צריך סיבה לאהוב את עצמו. אלא האדם צריך להיות עז פנים ולשאול את האמת, שהיא, למה בכלל שלא תאהב את עצמך?! ומה הסיבה שבגללה אתה לא אוהב את המציאות כפי מה שהיא?! וכאשר האדם שואל את השאלה הזאת, אז הטעויות שבו מביאות לו רשימה ארוכה של סיבות, למה לא לאהוב את עצמו. ומי שהוא מאמין לעצמו, אז הוא מיד חוזר לאחור ומקבל את הסיבות השגויות שלו, למה לא לאהוב את עצמו ואת המציאות כפי מה שהיא ממש. אבל מי שהוא חכם קצת, ומי שנמאס לו שהמחשבות שלו מתעללות לו בנשמה שלו והורסות לו את ... לעצמו, אלא ממשיך לשאול את עצמו, האם באמת הסיבות האלו שגורמות לו לא לאהוב את עצמו, האם הן אכן מוצדקות? ולמה הן מוצדקות? ומי החליט שהן מוצדקות? ומי החליט שזה טוב וזה רע? ומי מחייב את האדם ... דהיינו, שהאדם מתעקש וחוקר ומנסה לגלות ולהבין את הסיבה, שבגללה הוא לא אוהב את עצמו, ועל ידי זה שהאדם לא מאמין לשום סיבה שהיא, אלא חוקר כל דבר, ומנסה לגלות מהי האמת, האם באמת תחושת הרע היא ... בכלל מוצדק? וכולי. על ידי זה בסופו של דבר, כל הסיבות שיש לאדם למה לא לאהוב את עצמו ואת המציאות, כל הסיבות האלו מתבטלות, ואז מה שנשאר כברירת המחדל, זאת אהבה אמיתית ללא כל סיבה. ואז האדם טוב לו, ... תלוי בסיבה כלשהי וכולי. ובמהות, את נטל ההוכחה, תשים על המחשבה למה לא לאהוב את עצמך, שהיא תביא את הסיבה. והאם זה מחוייב לא לאהוב את עצמך? והאם אתה מוכרח במאה אחוז לחשוב שאתה לא מספיק טוב? ומי אמר שאתה לא מספיק טוב? ואולי אתה כן טוב? ואולי אתה לא חייב לשנוא את עצמך? והמלכודת של המוח היא, שהוא שם את נטל ההוכחה על הלאהוב את עצמך. שהוא שואל את האדם, למה שאני יאהב את עצמי. אבל זה צריך להיות, למה שאני לא יאהב את עצמי. וכמובן שאעפ"כ, זה בסדר לאהוב את עצמך עם סיבות וכולי, לצורך חווית הצמצום. אבל במהות, אל תחפש סיבה לאהוב את עצמך, אלא תטיל ספק במחשבה שלא לאהוב את עצמך. והאהבה, תבוא מעצמה. וכיו"ב לגבי המציאות, אל תחפש סיבה לאהוב אותה, אלא תטיל ספק במחשבות השליליות שיש לך ...

אהבה עצמית, קבלה עצמית, שנאה עצמית, לאהוב את עצמך, לקבל את עצמך, לשנוא את עצמך ובו יתבאר העניין של אהבה עצמית / קבלה עצמית / הערכה עצמית / דימוי עצמי / שנאה עצמית ועוד. ואהבה עצמית פירושה, שהאדם אוהב את עצמו. דהיינו, האדם חווה רגש של אהבה, כלפי מה שהוא חושב שזה הוא עצמו. ואהבה עצמית, מורכבת מכמה גורמים. והגורם הראשון, הוא הישות העצמית של האדם, שחווה את הרגש, כלפי עצמה או כלפי כל דבר אחר. הגורם השני, הוא הדבר שאותו אוהבים או לא אוהבים. והגורם ... הישות שאוהבת לבין הישות שנאהבת. ובמקרה של אהבה עצמית, יש את התודעה שאוהבת או לא אוהבת. ויש את העצמי, דהיינו, הדבר שהאדם חושב שזה הוא עצמו. ויש את הרגש, שנמצא, בין האדם לבין עצמו. ולמה יש הפרדה בין הישות שאוהבת, לבין העצמי שאותו אוהב האדם? משום שלא תמיד אהבה עצמית, היא באמת כלפי ה"אני" האמיתי של האדם, שהוא זה, שאוהב או לא אוהב. כי יכול להיות מצב, שהאדם מזדהה בטעות עם איזה דבר, שזה לא באמת הוא. וכלפיו, הוא חש אהבה או שנאה ... שלו. ואם העסק שלו לא מצליח, אז כאשר האדם לא אוהב את עצמו, אז בעצם הוא לא אוהב את מה שהוא חושב שזה הוא עצמו, דהיינו, העסק שלו. אבל באמת, זה בכלל לא הוא עצמו ממש, אלא רק דבר, שהוא חושב שזה הוא עצמו. או לדוגמא, אדם שמזדהה ... מכוער, אז הוא יכול להגיע למצב, שהוא לא יאהב את עצמו, בגלל שהוא מכוער. אבל באמת, זה לא הוא עצמו ממש מכוער, אלא זה רק הגוף שלו, שהוא כ"כ מזדהה איתו רגשית, עד כדי כך שהוא חושב שזה הוא עצמו מכוער. והרעיון הוא, שאהבה עצמית או חוסר אהבה עצמית, היא לא בהכרח כלפי מי שהאדם באמת, וכלפי ה"אני" האמיתי של האדם. אלא היא גם כלפי מי שהאדם חושב שזה הוא עצמו. ואם לדוגמא האדם פתאום יגיע להארה רוחנית ולהבנה, שהגוף שלו זה לא הוא עצמו, אז ממילא האהבה העצמית של האדם, כבר לא תהיה תלויה בגוף שלו וכיו"ב. או לדוגמא, אדם שרואה איזה דבר בעולם, שנראה לו שזה דבר רע. והאדם חושב, שהוא הסיבה לכך שהדבר הרע הזה קרה. דהיינו, חושב ... הדבר הזה קרה. שאדם כזה, יכול בגלל זה, לא לאהוב את עצמו. אבל מאוד יכול להיות, שהדבר הזה, הוא בכלל לא רע. ויכול גם להיות, שגם אם הוא רע, הרי שלא האדם עצמו אשם בכך. והאדם שבטעות מאשים את עצמו וחווה רגשות אשמה כלפי עצמו, הוא לא אוהב את עצמו. למרות שבאמת, זה בכלל לא רלוונטי אליו, הדבר הרע שאותו הוא רואה. כך, שכאשר מתבוננים על הנושא של אהבה עצמית, אז ראשית כל יש להבין, כיצד האדם מגדיר את עצמו, ואיזה דברים האדם מייחס לעצמו. דהיינו, עם איזה דברים האדם מזדהה רגשית, ועל מה האדם לוקח אחריות אישית וכולי. והדברים ... וכיו"ב. וכלפיהם יש את עניין הקבלה העצמית והאהבה העצמית. והאהבה העצמית של האדם, החוקיות שלה, לא שונה בשום צורה שהיא, מאהבה כללית של האדם, כלפי כל דבר בעולם. ז"א האדם יאהב את עצמו (דהיינו, את מה שהוא חושב שזה הוא עצמו), או לא יאהב את עצמו, בדיוק מאותן הסיבות, שהוא אוהב או שונא, כל דבר אחר בעולם, שהוא אינו הוא. וכפי שכבר ביארתי, האדם אוהב, כל דבר שגורם לו להרגיש טוב והנאה. ואם הדבר גורם לאדם להרגיש ... הנאה, אז האדם לא אוהב את אותו הדבר. והאדם אוהב את עצמו או לא אוהב את עצמו, לפי כמה שהוא מרוצה וחווה שביעות רצון, ממה שהוא חושב שזה הוא עצמו. ומי שיתבונן עוד בעניין יראה, כי כל אדם בעולם, מזדהה רגשית עם משהו כלשהו. ומי שלא יזדהה עם שום ... זה אומר, שאין שום אפשרות בעולם, שתהיה לאדם אהבה עצמית מושלמת בשלמות מוחלטת. וכך גם ממש, אין אפשרות שתהיה לאדם שנאה עצמית וחוסר אהבה עצמית מוחלטת בשלמות. ולמה? כי בכל דבר בעולם, מוכרח שיש בו חיסרון כלשהו ויתרון כלשהו. ולכן, מוכרח, שהאדם תמיד יחווה, גם חיסרון כלשהו וגם יתרון כלשהו, בכל דבר שהוא מתבונן ... כלפי כל דבר בעולם. וכך גם לגבי קבלה עצמית ואהבה עצמית. שאי אפשר בשום פנים ואופן שהיא תהיה מושלמת. כי בכל דבר בעולם, תמיד יש בו חסרונות ויתרונות כלשהם. ומוכרח תמיד, שהאדם גם יאהב את עצמו ברמה כלשהי, וגם ישנא את עצמו ברמה כלשהי. אבל יש גם נקודת מבט נוספת, והיא נקודת המבט האובייקטיבית. שבה, אין שום אהבה או חוסר אהבה ושנאה עצמית. ומי שיתחבר לנקודת ... ללא כל שיפוטיות כלשהי, הרי שממילא הוא לא יאהב את עצמו, וגם לא ישנא את עצמו. אלא יחווה כלפי עצמו רגש אחיד, רגש זהה, רגש שאין בו אהבה או שנאה. והאדם סובל מדימוי עצמי נמוך, רק בגלל שיש לו דימוי עצמי גבוה. והאדם סובל ... עצמי / רגשות אשמה וכיו"ב, רק משום שיש לו גם אהבה עצמית / פרגון עצמי / קבלה עצמית וכיו"ב. ולמה? כי כנ"ל, יש שתי נקודות מבט. ומנקודת המבט שבה אין טוב או רע, מנקודת המבט הזו, לא שייך לאהוב את עצמך, וגם לא שייך לשנוא את עצמך. ולא שייך לאהוב או לשנוא, שום דבר בעולם. כי כאשר אין טוב או רע, אז ממילא אין אהבה או שנאה וכיו"ב. וכאשר האדם מחובר לנקודת המבט הזו, ממילא הוא לא אוהב את עצמו ולא שונא את עצמו. אבל, מי ש

אהבה עצמית, דימוי עצמי, הערכה עצמית, לאהוב את עצמך בלי סיבה, להעריך את עצמך בלי סיבה, אהבה ללא תנאים ובו יתבאר העניין של אהבה עצמית בלי תנאים. האם באמת יש דבר כזה אהבה עצמית בלי שום תנאים? מהי אהבה עצמית ללא תנאים? ואיך והאם אפשר לאהוב את עצמך בלי תנאים? ועוד. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי האדם מחפש, איך להרגיש טוב עם עצמו. ומי שאוהב את עצמו, ממילא הוא מרגיש טוב עם עצמו. ומי שלא אוהב את עצמו, אלא שונא את עצמו, או כועס על עצמו וכיו"ב, הרי שלא ממש כיף לו עם עצמו, וממילא הוא לא חי חיים טובים. ולכן האדם כל הזמן מחפש דרכים איך לאהוב את עצמו. ומאחר שכולם יודעים, שאהבה עם תנאים, היא לא אהבת אמת, ואהבה עם תנאים, היא בעצם אהבה על תנאי. שאם התנאי מתבטל, גם היא מתבטלת. לכן, כולם רוצים להגיע לאהבה עצמית ללא תנאים. כדי שהאהבה שלהם לעצמם, תהיה בלי סיבה ובלי תנאים. והשאלה היא, האם באמת אפשר לאהוב בלי שום תנאים? והאם אפשר לאהוב את עצמך בלי שום סיבה? והתשובה לשאלה הזאת היא חד משמעית, והיא שלמרות ש כן אפשר לאהוב את עצמך בלי תנאים. הרי שבהחלט אי אפשר לאהוב את עצמך בלי שום תנאים באופן מוחלט ובשלמות. ז"א האדם יכול לאהוב את עצמו בלי תנאים, באופן יחסי. אבל האדם לא יכול לאהוב את עצמו בלי שום תנאים, באופן מוחלט. ולמה? כי יש שני ... הדבר, לא בגלל שיש בו דברים טובים, אלא בגלל שאין לו שכל להבין שיש בו דברים רעים. והכוונה היא, שמי שמחפש סיבות לאהוב את עצמו, הרי שהוא לעולם לא יצליח לאהוב את עצמו בלי סיבה. כי יש כאלו (חלק מ ה - מורים רוחניים / פסיכולוגים / מאמנים אישיים וכיו"ב), שמנסים ללמד את האדם לאהוב את עצמו, על ידי זה שתהיה לו חשיבה חיובית, ועל ידי זה ... יאמין בעצמו, ויסתכל על חצי הכוס המלאה, ושימצא בעצמו נקודות טובות, ושיחפש את מה שטוב בו, ושעל ידי זה הוא יוכל לאהוב את עצמו. וכל השיטות האלו, מלמדות את האדם, איך לאהוב את עצמו עם תנאים, ואיך להגיע לאהבה עצמית עם תנאים. כי מי שמחפש סיבות למה לאהוב את עצמו, הרי שהאהבה העצמית שלו לעצמו, היא תמיד תהיה רק עם תנאים. שהם בעצם הסיבות שהוא מצא, למה לאהוב את עצמו. ואי אפשר לאהוב את עצמך בלי תנאים, בגלל סיבה כלשהי. אבל בהחלט כן אפשר, לא לשנוא את עצמך עם סיבה, על ידי זה שהאדם עובר לשימוש ב"אין שכל" שלו. ז"א, כי האדם אוהב את עצמו או שונא את עצמו, לפי השיפוטיות העצמית שלו את ... ודבר שהאדם חושב שהוא טוב, יותר מאשר משהו אחר, הרי שהוא גם טוב פחות, ביחס ליכולת שלו להיות טוב יותר. ואהבה בכלל ואהבה עצמית בפרט, אם היא תלויה בסיבות כלשהן, אז לעולם היא לא תהיה מושלמת. כי תמיד תהיה סיבה, גם למה לאהוב את עצמך, וגם למה לא לאהוב את עצמך. כי תמיד יש חסרונות ויתרונות. ומצד שני, אהבה ... ולא שונא אף אחד בעולם, בשום רמה שהיא. כי כאשר אין שום שיפוטיות של טוב ורע, ממילא גם אין שום אהבה או שנאה. ולאהוב את עצמך, יש לזה משמעות, רק כאשר ה

אהבה עצמית - מהי אהבה עצמית אמיתית? איך להגיע אליה? בגלל מה לאהוב את עצמך? אהבה עצמית = האדם אוהב את עצמו. קיימים 2 סוגים של אהבה עצמית. 1 - אהבה עצמית חיצונית שתלויה בדבר. 2 - אהבה עצמית פנימית שאינה תלויה בדבר. אהבה עצמית חיצונית = האהבה של האדם לעצמו תלויה בדבר כלשהו אהבה עצמית חיצונית = יש סיבה לאהבה של האדם לעצמו. אהבה עצמית חיצונית = העוצמה שלה משתנה כל הזמן, לפי הסיבות שמהן נובעת האהבה. אהבה עצמית חיצונית = יכולה להפסק בנסיבות מסוימות. אהבה עצמית חיצונית = אהבה עצמית על תנאי. אהבה רק אם המציאות בצורה X. אהבה עצמית חיצונית = אהבה שנובעת מהסתכלות חיצונית של האדם על עצמו. אהבה עצמית חיצונית = אהבה שתלויה בגורמים שונים שסובבים את האדם, אך לא במהות הפנימית של האדם עצמו. אהבה עצמית חיצונית = האדם אינו מקבל את עצמו איך שהוא, אלא רק בתנאי שהוא. אהבה עצמית חיצונית = אהבה רגעית לזמן מוגבל. אהבה עצמית חיצונית = אהבה שיכולה למות ולהיעלם ברגע אחד. מולה קיימת האהבה האמיתית. אהבה עצמית אמיתית = האדם אוהב את עצמו איך שהוא ללא תנאי. אהבה עצמית אמיתית = האהבה אינה תלויה בשום גורם חיצוני. אהבה עצמית אמיתית = האהבה נובעת מהמהות הפנימית של האדם. המהות הנצחית שאינה משתנה לעולם. אהבה עצמית אמיתית = אהבה שאינה תלויה בשום גורם שהוא חיצוני לאדם. אהבה עצמית אמיתית = אהבה שאינה תלויה בדבר כלשהו. השאלה היא איך מגיעים לאהבה עצמית אמיתית שאינה תלויה בדבר? תשובה: על ידי התבוננות פנימית. האהבה נובעת מגורם פנימי שנמצא בתוך האדם, ולכן על האדם להסתכל אך ורק פנימה. פירוש: על האדם ... הפנימי של עצמך. כאשר האדם מתחבר לעצמו = מסתכל על הפנימיות של עצמו, בסופו של דבר הוא יגיע לאהבה עצמית אמיתית שאינה תלויה בדבר. למה האדם אינו מתבונן פנימה? תשובה: משום חוסר הבנה שלו את עצמו. האדם בטעות מאשים את עצמו בכל מיני דברים. ולכן הוא מעדיף לא ... להגיע אל השורש של המחשבות שלו. בסופו של התהליך, כאשר האדם באמת מבין את עצמו, באותו הרגע הוא אוהב את עצמו באהבה אמיתית ונצחית שאינה תלויה בדבר. על האדם לא לפחד לחקור, עד שהוא יגיע אל האהבה שאינה תלויה בדבר. ...

אהבה עצמית - איך לאהוב את עצמך? למה שהאדם יאהב את עצמו? כפי שכבר ביארתי (כאן), אהבה עצמית אמיתית נובעת מהבנה של האדם את עצמו. אז מדוע בעצם שהאדם יאהב את עצמו? תשובה: כי ככה. בלי סיבה. משום שאין שום סיבה שלא. הסבר: האדם מטבעו אוהב את עצמו. אם לא היה האדם אוהב את עצמו, הרי שהוא לא היה מנסה כל הזמן לעשות את מה שהוא רוצה. האדם כל הזמן מנסה למלא את רצון עצמו, משום שהוא אוהב את עצמו. גם מי שמתאבד, זה רק בגלל שהוא אוהב את עצמו ובגלל שהוא חושב בטעות שהמוות טוב יותר מאשר החיים. גם מי שמלקה את עצמו, הוא עושה את זה רק בגלל שזה גורם לו להרגיש טוב עם עצמו = אהבה עצמית. כך שהאדם מטבעו אוהב את עצמו. כאשר ילד נולד הוא אוהב את עצמו ללא תנאי. הוא פשוט אוהב את עצמו ללא סיבה. האושר והאהבה העצמית שאינה תלויה בדבר, היא תכונה מולדת (ראה כאן). אלא מה? איך זה נעלם? המאורעות השונים של החיים, גורמים למחשבה של האדם להשתבש ולמצוא סיבות למה לא לאהוב את עצמו באהבה בלתי תלויה. ויש כאן 2 תהליכים שמתרחשים במקביל. 1 - האדם מתרגל לאהוב את עצמו בגלל דברים חיצוניים. 2 - האדם מוצא סיבות למה לא לאהוב את עצמו. 2 הדברים האלו גורמים לאדם לאבד את האהבה העצמית שטבועה בו מטבע מהותו. כדי להגיע אל האהבה העצמית הזאת, צריך פשוט לחזור לנקודת ההתחלה. לחזור לנקודת ההתחלה = לחשוב בצורה פשוטה כמו ילד קטן שאינו מתוסבך מהחיים. האהבה העצמית שאינה תלויה בדבר כבר מוטמעת באדם עצמו. על האדם רק לחזור אליה. ילד קטן = חוסר רגשות אשמה = אהבה עצמית שאינה תלויה בדבר. ואיך חוזרים לנקודת ההתחלה? תשובה: על ידי התבוננות פנימית של האדם ... את עצמו בשלמות, על ידי זה ההלקאה העצמית נעלמת ובמקומה חוזרת האהבה העצמית שכבר קיימת באדם עצמו מטבע מהותו. כאשר האדם מבין את עצמו = מבין למה הוא רוצה את ... הוא בוחר את בחירותיו, על ידי זה הכעס העצמי נעלם, והאדם פתאום אוהב את עצמו בלי סיבה. אין צורך בסיבה כדי לאהוב את עצמך. לאהוב את עצמך, כי ככה, בלי סיבה, כמו שילד אוהב את עצמו. האדם רק צריך לדעת את האמת הטובה על עצמו. כאשר האדם יודע את האמת הטובה על עצמו = אהבה עצמית אמיתית ואין סופית שאינה תלויה בדבר כלשהו. ונקודה נוספת למחשבה: כל מה שקשור לאהבה עצמית, נכון גם לגבי אהבת המציאות כפי שהיא וכולי. ...

... עצמית / קבלת העצמי / אהבה עצמית - מהי קבלה עצמית? איך לקבל את עצמך? איך לקבל את עצמך בכל מצב? איך לאהוב את עצמך? קבלה עצמית תלויה בהבנה. ככל שהאדם יותר מבין את המצב, כך הוא מקבל אותו יותר. קבלה יוצרת אהבה. קבלה עצמית יוצרת אהבה עצמית. כדי להגיע לקבלה עצמית, צריכה לבוא הבנה עצמית. כאשר האדם מבין את עצמו, הדבר הזה מאפשר לו לקבל את עצמו. מה על האדם להבין כדי לקבל את עצמו? על האדם ... הבנה עצמית מעלימה האשמה עצמית והלקאה עצמית. הבנה עצמית יוצרת קבלה עצמית. קבלה עצמית יוצרת אהבה עצמית. לסיכום: ככל שתבין את עצמך יותר, כך תאהב ותקבל את עצמך יותר. חפש לדעת את האמת ורק את האמת לגבי עצמך. כאשר תדע את האמת לגבי עצמך, תגיע על ידי זה להערכה עצמית אמיתית, קבלה עצמית, אהבה עצמית אמיתית ותחייה טוב באמת. ...

... / זוגיות / אהבה עצמית / התאהבות - מהי אהבה? איך לאהוב? איך להתאהב? איך ליצור אהבה? ובו יתבאר, העניין של האהבה באופן כללי. מהי אהבה? איך נוצרת אהבה? מה גורם לאדם, להתאהב ולאהוב ... והסוג הראשון, הוא אהבה עצמית של האדם לעצמו. והסוג השני של אהבה, הוא אהבה לזולת. דהיינו, שהאדם אוהב דבר כלשהו, שהוא אינו הוא עצמו. והאהבה, כאשר היא ממש טובה וחזקה, אז היא לפעמים גורמת ... אהבה יכולה להיות, או אהבה עצמית לעצמך, או אהבה חיצונית לדבר אחר שהוא אינו אתה. ומי שיתבונן היטב יראה, כי האהבה החשובה יותר לאדם, זאת האהבה העצמית שלו לעצמו. והאהבה החיצונית של האדם, תלויה באהבה העצמית של האדם לעצמו. כי עובדה קיימת היא, שהאדם הוא אגואיסט, ושהוא עושה את הכל למען טובתו העצמית. והאדם אוהב באהבה חיצונית, את כל מה שגורם לו להרגיש טוב עם עצמו, ולאהוב את עצמו באהבה עצמית. וגם אם נראה לפעמים שהאדם אוהב איזה דבר, שהוא גורם לאדם, לא לאהוב את עצמו באהבה עצמית, הרי שמצד האמת, גם אם נראה שהאדם פחות אוהב את עצמו, בגלל הדבר החיצוני לו שאותו הוא אוהב, הרי שבסופו של דבר, האדם אוהב את עצמו, כאשר הוא אוהב את אותו הדבר החיצוני, יותר מאשר אם הוא לא היה אוהב את אותו הדבר החיצוני. כך שהאהבה החיצונית של האדם, שהוא אוהב דבר כזה או אחר, היא משרתת את ... שלו. והרעיון הוא, שהאהבה העצמית של האדם לעצמו, או האהבה לזולת שהאדם אוהב בזוגיות שלו וכיו"ב, הכל תלוי במילוי הרצון של האדם. ואם האדם חושב שהוא עצמו עושה לעצמו טוב, אז הוא אוהב את עצמו. ואם האדם חווה שביעות רצון מעצמו, דהיינו, שהאדם מרוצה מעצמו, וחווה שהוא עצמו, ממלא את הרצון שלו עצמו, אז ממילא יש לאדם אהבה עצמית כלפי עצמו. ואם האדם חווה חוסר שביעות רצון מעצמו, דהיינו, שהאדם חווה שהוא עצמו לא ממלא את רצונו העצמי, על ידי זה האדם חווה חוסר אהבה עצמית, שלו כלפי עצמו. וכיו"ב ממש לגבי אהבה זוגית וכיו"ב. שהאדם אוהב את הזוגיות שלו, כפי כמה שהיא ממלאת אצלו את הרצון העצמי שלו. והאדם בסופו של דבר, אוהב או שונא ... מול עצמו. שמי שרוצה לאהוב את עצמו, עליו לברר מה באמת הוא רוצה ולהשיג את מה שהוא באמת רוצה. כי לפעמים האדם משיג את מה שהוא חושב שהוא רוצה, ועדיין הוא לא אוהב את עצמו. וזה משום, שהוא לא באמת ממלא את הרצון האמיתי שלו עצמו. ומי שרוצה לאהוב את עצמו, עליו לחפש את מה שהוא באמת רוצה, ולמלא את רצונו האמיתי כמה שיותר. ואז ממילא האדם יאהב את עצמו באמת באהבה אמיתית. ...