הכרתי משהו שוחחנו שבוע בטלפון והוא בקש להיפגש עשיתי טעות שהסכמתי ושהגעתי עד אליו. הטעות שלי שבמקום לאתגר אותו הראתי שאני רוצה והגעתי. ויותר מדי הייתי ממנו בעניים פשוט מטומטמת. אין פלא שלא רוצה אותי בתירוץ שאני לא משהי שמחפש קיצר אחד המתנשאים מאוד אבל בפנים עדייו ומדהים. א י רוצה אותו איך להשיג אותו?

מאוד מעניין הרבה ודברים שאתה מין הסתם לא שם דגש עליהם ומאוד חשובים למציאת האהבה האמיתית. שאפו

ואורי, אני רק מביעה פה דעה, שאין מה להתערב, אבל אני לא מנסה להתערב, שלא תתערב... זה באמת לא נראה לי קריטי, אם תתערב או לא, כי כל מיני דברים קורים בעולם, כמו התאהבויות, חתונות, פרידות, בגידות, מלחמות ואפילו התערבויות. ככה העולם. והכל בסדר. יכולה להיות לי איזו תיאוריה או דעה לגבי משהו, וזה לא אומר שאם זה קורה ההיפך, אז זו בעיה.

ובכל - זאת, אני אשתף מעצמי, שבעבר, במצבים בהם הבנתי שמישהו / י עומד לבצע פעולה שהיא לא - נכונה, בעיני, כלומר: פעולה כזו שהוא / אנשים קרובים לו (לפעמים אני) ישלמו עליה מחיר, שגם מבצע הפעולה עצמו אינו רוצה, אז הייתי מנסה למנוע את הפעולה. על - ידי לשוחח עם הבנאדם, שיראה מה הוא "עושה", שיראה את התוצאות הפוטנציאליות המכאיבות, או על - ידי מניפולציה, מניעה של ממש, במקרים מסוימים.

אצלי זה נבע מסיבות רגשיות, פחד. אוי ואבוי, שלא יקרה X.

אבל גם מזה שהחזקתי במודל ילדותי של המציאות. כאילו יש אירועים מסוימים, שהם "אירועי פסגה", שהם יותר חשובים מהאחרים. למשל: בסיפור שלך - הבעל שבוגד. היום אני יודעת שאין אירועים כאלה.

זה שהוא אולי חושב לבגוד, זה לא פחות משמעותי מזה שהוא אולי יבגוד. זה שאשתו תעזוב אותו ויכאב לה, זה לא מציאות פחות טובה, מזה שהיא תישאר איתו ולא יכאב לה. החיים הם לא אגדה, עם רצף אירועים כואבים, אירוע פסגה מכריע ו - HAPPY END פוטנציאלי. זה לא סוף - פסוק, ברגע שהוא בגד. זה לא הסוף. תמנע את זה, יקרה אולי משהו אחר.

וראיתי עוד משהו: שכשאני מנסה למנוע מהדברים ה"רעים" להתרחש, אני משלמת על זה מחיר קארמתי. תמיד. כי התערבתי.

יש לנו, בני - אדם, נטייה להתערב בדברים, של אחרים, של עצמנו, אם לא היינו מתערבים כל - כך, אולי היינו רואים שהכל בסדר ואין במה להתערב.

לאורי, "מה דעתך על לפתות גבר שכבר בזוגיות, זה מוסרי"?

ראשית, לא ברור לי למה אתה שואל את השאלה הזו ואילו מסקנות יכולות להיות מוסקות מכל תשובה שהיא עליה? נגיד שזה לא מוסרי, האם זה מצדיק הפרעה לפעולה הזו על - ידי מישהו שזה לא עניינו? אתה הרי לא 'מחלק המוסר'. נכון?

מבחינתי

אני לא מתייחסת לחיים עם אמת - מידה של מוסריות, אלא של אינטגרטי, שזה משהו שונה לחלוטין, פנימי.

ניסיוני מלמד אותי שכל פעולה שאני עושה, תוצאתה נחווית על - ידי באופן מיידי. כשמדברים על חוק הקארמה, לפעמים מפרידים בין הקארמה - פעולה לויפאק - תוצאה. אני לא רואה את ההפרדה הזו. התוצאה היא בזמן הפעולה עצמה. ייתכן שהאדם לא מודע לה, או לאופן פעולת החוק.

כמו שכתבה ענבל מאד יפה: "אם מישהו מנסה לפגום או לפגוע בזולת באופן כללי, או במערכת יחסים של מישהו, זה פוגע בסופו של דבר בו עצמו, ואם הוא לא מבין את זה, יבין בהמשך".

ועכשיו, ניתן לשאול, האם ניסיונותיך (הדימיוניים) לסכל את זממה, כביכול, של מדריכת - הכושר הגרושה שלך, נחשבים לפעולה עם קרמה טובה? האם זה יותר מוסרי / באינטגריטי מהפעולה שלה עצמה?

דרך - אגב, אולי זה כן מתאים להגיד לה משהו או לא, אתה יודע מה מתאים.

ידעתי שאני צריך קורס אחר במקום להיות אלוהים להיות שף סטפן

פולי, הצלחת לתת לי את השכל שהיה חסר לי - יש אלוהים!!!

אורי, אין את מי או מה להציל (-:... אם תתבונן היטב תראה שכל אחד אוכל את מה שהוא מבשל לעצמו, רק שחלק מודעים וחלק לא.

מוסרי שלך ושלי, זה לא מוסרי של מישהו אחר.

לדעתי זה לא מוסרי, לדעתה של... זה מוסרי מאד (-:

אם מישהו מנסה לפגום או לפגוע בזולת באופן כללי, או במערכת יחסים של מישהו, זה פוגע בסופו של דבר בו עצמו, ואם הוא לא מבין את זה, יבין בהמשך.

תמיד יהיו גברים או נשים שירצו לסכסך ולהפריד מצרות עין או כל סיבה אחרת.

לכן, שכל אחד יהיה מספיק חכם לדעת היכן הוא עומד מול עצמו, ובמערכת היחסים שלו ועם מי הוא מנהל מערכת יחסים של שותפות כזו או אחרת, ומה זה אומר לגגביו כזוג / כשותפים לחיות או להיות ביחד.

יש לכל מערכת יחסים את הדרך והכללים / חוקים שלה, וזה אישי כבר לכל אחד ולבת / בן זוגו, אלא אם כן הם מחליטים לשתף את כל העולם.

עכשיו שאני חושבת על זה שוב, אין משמעות אם תגיד לה או לא, או אפילו שתנסה לברר עם הגבר / בעלה.

מה שחשוב, זה למה אתה מפרש את הדברים באופן זה או אחר, ושוב כמו שאמרתי כמו וששי אמר, מה זה נותן לך...

היה יכול להיות נחמד, אם היינו מנסים להבין למה לבגוד זה טוב ולמה זה רע. ומה האינטרסים של אורי. כל מיני תתי תהליכים, זה יכול להיות על כל דבר, ניתוח של הדבר משני הכיוונים, לעטוף אותו בהבנה.

הכי קל זה לתת תשובות של ישיבת גרבוץ על גרעיני אבטיח, ולדבר בסבבה, שזה סבבה לגמרי. אבל מה, להאיץ להפעיל את השכל בכיוון ההפוך, האם המצב הואבאמת כפי שהוא, אולי אני חווה אותו חד צדדית, למה כך ולא כך? ואלי כך?

יש לי מורה מצויין, הוא קורא לזה להפעיל את השכל

לנסות להבין את מה שאני חושב שאני לא מבין

אם מנסרים לך את הרגל, הרוב יסכימו על זה שזה רע

להבין למה אתה רוצה את זה, למה זה טוב בכלל

זה להפעיל את השכל

המורה המצויין שיש לי לימד אותי את זה גם ובעיקר דרך ההיפוכים שהיה משפריץ לי בכל רגע שחשבתי שאני השגתי או יודע משהו

לנסות להבין למה ההיפך הוא הנכון, הוא עוד צעד להכיר את הצד השני של השכל.

ולפעמים משנה.

מה שחשוב, אכן זו ההתבוננות של כל אחד, מסכימה.

ענבל, את מוזמנת לא לזרום בדם של אף אחד, כשכתבתי את מה שכתבתי זה מה שחוויתי, כמאמר החכם אילו ידעיתיו הייתיו.

רק שחווית האני שלי הייתה שונה באותו רגע, לא נשארו עוד הרבה דברים שאיני יכול, וזאת גאווה גדולה על שום דבר.

אני חושב שהדיונים על מה לעשות, יש מלא מקומות, פה לתפיסתי, זה להבין תהליך.

זה אומר ככה וזה אומר ככה, לא תראה, כמו שההיא אמרה לי, כשאני במדיטציה אז הכל סבבה. ועכשיו כשאני לא אז החיים הרגילים. מה לעשות? תעשה. הערך המוסף שלטעמי בפורום הנ"ל הוא ההתבוננות בתהליך, ולא משנה באיזו צורה.

אומנם לא שאלת אותי אבל אענה על שאלתך זו: לא!!! חד משמעית לאא

אולי... אני לא חושבת שזה ממש משנה. אני לא יודעת מה גרם לחברה שהתערבה, להתערב. היא לא יכולה הייתה לדעת "מה ייצא מזה".

אולי מה שייצא מזה, זה שהם יתגרשו וזה יהיה הדבר הכי טוב, למרות שזה הדבר ששניהם הכי חוששים ממנו... ויש לזה השלכות פרקטיות קשות.

אם בא לך לבלום מישהו בזמן, תנסה... לך אליו ותגיד לו: שמתי - לב שהבחורה הזו נדלקה עליך, אשתך ממש מתוקה, יהיה חבל לי אם בגלל שטות כזו הקשר ביניכם ייהרס. או כל ניסוח גברי אחר, שמוצא - חן בעיניך. נסה "לבלום" אותו ותגלה מה קורה. רק שים - לב, זו המוטיבציה שלך לבלום אותו.

מזכיר לי קצת את הסרט של שפילברג - דו"ח מיוחד - שאוסרים אנשים לפני שהם ביצעו פשע...

גלית, אולי יש עניין של טיימינג - אולי החברה שלך התחילה טיפול בזמן בעקבות החברה ובכך שופרו הסיכויים? אולי הבעל היה רק בצעדים הראשונים והערנות בלמה אותו בזמן?

בכלל מה דעתך לגבי לפתות גבר שכבר בזוגיות? זה מוסרי?

בדיוק חשבתי על זה עכשיו.. מעניין.. זה עלה לי רק בסיום כתיבת ההודעה.

יש לי חברה מאד טובה, נשואה באושר מאד יחסי, אבל מערכת - נישואין שבסה"כ נראית כמתפקדת ומשתפרת, שלאחרונה, חברה אחרת שלה, אמרה לה, שהיא שמה - לב שבמסיבה שנערכה בביתם, בעלה מפלרטט ולא מוריד את העיניים מאחת הנשים, שגם הייתה תגובתית אליו. חברה שלי לקחה את זה מאד קשה, זה היה מידע שפחות או יותר היה ידוע לה, אך היא ניסתה להתעלם, להפחית מחשיבותו ולא נתנה מקום למה שהיא מרגישה. מרגע שקיבלה שיקוף חיצוני, היא ממש "התייבשה", היא הרגישה שהיא מושפלת חברתית, כי כנראה כולם רואים את מה שהיא רואה. בינתיים הם הלכו להתייעצות, והבעל התחיל בטיפול, והנושא של גירושין עולה חזק מאד ביניהם, ועוד מיני פרטים...

אין לי דיעה ברורה או שיפוט על החברה שאמרה לה את הדברים. אני חושבת שמה שקורה עכשיו לחברה שלי, צריך לקרות, כי הוא קורה, וזה לא משנה למה, ומי פתח את זה וכו'. בנתיב כביכול מקביל, מה שקורה לחברה ש"סיפרה" הוא גם מה שקורה לה. כולל זה שהיא סיפרה וכל מה שהיא מרגישה עכשיו עם התוצרים כביכול. כאילו, מפרספקטיבה מסוימת, אין קשר בין הסיפורים השונים, זה רק נראה שהם נפגשים.

אורי, אני חושבת שזה טוב להתייעץ פה, או לשמוע דעות נוספות.

במקביל, לשבת עם עצמך, לשאול את עצמך, למה זה חשוב לי לעזור? האם זה באמת יכול לעזור, אולי להרוס?

אולי בגלל שאתה לא מכיר את כל מה שקורה מאחורי הקלעים, עדיף שלא להתערב?

לשאול, מה בתכלית בסופו של דבר מכך שאתערב, ואז לבדוק אם להתערב וכיצד.

אבל שזה יבוא מלב שלם אצלך אם אתה מחליט להתערב, או לא.

שכשאתה תפעל / או שתחליט להניח לזה, תדע ו

תרגיש בשכל שאתה עושה מבחינתך את הדבר הנכון.

את התוצאות מילא אין לדעת או לנבא.

יש הרי כל כך הרבה אופציות למה שקורה שם, בין בני הזוג, ואנחנו לא באמת יודעים.

שורה תחתונה לדעתי, תחשוב מה זה יתן לך אם בכלל, וכל החלטה שתהיה מה שיותר בלב שלם.

ואם לא בטוחים, עדיף לא לפעול לעת עתה..

שי, אני מת על המעשיות שלך - סוף סוף צדיק אחד בסדום.

לגבי הדילמה מה לעשות יש אפשרות לא לעשות כלום אחדות וכל הבלה בלה בלה... מהמקום של הנפרדות מה אתה רוצה להשיג מה הרווח שיצא לך אתה רוצה להציל את הנסיכה ולהרגיש אביר על הסוס הלבן... אם בכל זאת אתה רוצה לדחוף תאף שלך למקום שלח מכתב אנונימי או אס אם אס אנונימי תידע וסגור עניין אם אתה רוצה גם קרדית ובחורה מתיפחת על הכתף שלך ספר לה פנים מול פנים ואז גם יש סיכוי ששור זועם יראה בך סדין אדום

גלית. האם נתקלת פעם במצב דומה? אולי מעורבת ממש?

ורדה, אולי אגיע היום למפגש, אביא איתי ברווז חי לבטא - סייט. את מתכוונת להגיע? אתי, לדעתך צריך קבוצת ביקורת? את מגיעה היום?

הי אורי, בגדול נראה לי מיותר להתערב ואולי לא. זה לא שתמיד זה "לא נכון", אלא נראה לי שהצורה שהצגת את השאלה, גורמת לי לראות בכל העניין שאתה מציג כלא - רלוונטי, כביכול.

אני פשוט לא בטוחה שזה משהו לפתור דרך דיעות של אחרים ואפילו דרך דעתך. מה שקורה - קורה.

בהמשך למה שכתבה ויולט, מאד בלט לי, שיש הרבה שימוש במילים "אני" "לי" "נתקלתי" "אוכל" בהודעתך. מאד ברור מי הגיבור בסרט הזה שאתה מציג. מי מופיע שם הכי הרבה פעמים, יותר מהגבר, אשתו או מדריכת - הכושר.

גם אני, אגב, עסוקה בי עכשיו, הרבה יותר מבך, אני עונה את התשובה, כביכול לעצמי. מסיבות שקשורות בי. המילים מתחפשות לכאלה שקשורות בך. רק זה ברור לי. וגם - הנזק שתשובתי יכולה לעשות הוא גם קטן, ובכל אופן אני מגיבה למשהו שהתבקשתי, כביכול, ולא מתפרצת לדלת סגורה.

אתה טוען שהעניין הוא הם ולא אתה. אבל מבחינת הקוראים פה, העניין הוא אתה. כי מי מתלבט פה? אתה. אז הקוראים (חלקם) מגיבים לעניין שהוא מבחינתם אתה. - > וגם זה, אם זה כך נעשה, זה בגלל ראייה לא - ברורה, שהעניין הוא הם. כי מי מתלבט פה, או עסוק בלחשוב יחד איתך או להגיש לך תשובה? אני.

ותמיד זה חוזר לאני. ואם אתה טוען שהענין הוא הם, אז אתה בסרט. "הם" יכולים להתקיים רק בסרט. כל מה שאתה יכול לחוות זה את עצמך.

ובכל - זאת, אם נתייחס לדילמה שהעלית, ולטענתך שאינך אדם מוסרי, עולות השאלות, למה אתה רוצה למנוע מנישואים להתפרק (אם בכלל הם יתפרקו).. למה אתה רוצה למנוע מאישה כאב (אם בכלל תמנע)? האם אתה יכול לדעת מה נכון, לטובתם הגבוהה? ונניח שכן, האם אתה יכול להנדס את המציאות כרצונך?

לדעתי, אם אתה שואל לגבי כדאיות ההתערבות, היא יכולה להימדד רק במונחים של תחושת אינטגריטי פנימי שלך כשאתה מבצע את הפעולה, ולא במונחים של תוצאות הפעולה, כי אתה לא יכול לנחש אותן מראש. אם אתה שואל לגבי דרך ההתערבות, גם אותה אתה אמור לדעת באינסטינקט, כביכול. אם זה לא משהו שבא באופן קל, ברור, נכון - להערכתי עדיף שלא יבוא. החשיבה על זה פה, ועם עצמך, עשויה לנקות כמה אלמנטים לא קשורים לעניין מהעניין, ואולי הדברים יתבהרו לך כך. (או אחרת).

הייתי עם נשים שגרוע יותר לא יכול להיות, לא זזו וכמעט לא נשמו - אז כמה גרוע ברווז כבר יכול להיות?

אורי תמיד מדבר מהניסיון האישי שלו...

מאיפה לך שהסקס עם ברוז מדהים?

אראלה, אחרי הכתיבה הארוכה נשאר לך קצת כוח לדילמה שהצגתי? (-:

אתי, אם הצורה זה תעתוע, אז בעצם אפשר להיות בזוגיות עם ברווז - הסקס מדהים, הוא מקשקש כל הזמן למרות שלא מבינים אותו, הוא חם ונעים, אין לו דרישות...

שלומי, שים לב, בפרספקטיבה של עולם סיבה תוצאה, כל אחד מביע במילים את הקרוב ביותר למהות הדברים (כפי שהוא חקר ומבין), מילים המבדילות בין אמת לשקר, בין צורה למהותה. (גם אם הן אחד בכלל).

אם אתה עונה מהמקום של האחדות, אז אין כלל מה לענות, וכן כל תשובה מבחינתך אמורה להיות מושלמת כפי שהיא.

אם אתה עונה בעולם של אמת יחסית ושקר, אז הרעיון הוא לנסות להצמד מה שיותר לאמת, למה שיש כפי שהוא ישנו, כי מהמקום שאתה זורם למישהו בורידים, אז גם אין דיאלוג / תקשורת, תשובה או שאלה.

אני כותבת זאת, כיוון שאני מבינה שזה יעשה את החיים ביום יום, יותר פשוטים עבורך (ועבור כל אחד כולל אותי), במידה ואתה רוצה או תרצה אותם פשוטים וטובים יותר.

ההיפוכים אכן קיימים תמיד וכן כל הצורות והאפשרויות

רק יש להבדיל לדעתי כשמנסים לדבר או להבין דבר מה בפרספקטיבה של עולם הסיבה תוצאה, שיכול ביום יום להקל בחיים בדילמות או קונפליקטים מסויימים

לבין נסיון לחוות רק שיוויון, שזה בסדר ומקובל, אבל אז אין גם תלונה או צורך להביע דעה או תלונה / עזרה, בנפרדות.

לדעת ולחוות אמת=שיוויון, תמיד לדעת שזה אחד הכולל הכל מכל + ההיפוכים.

ויחדעם זאת, להצמד מה שיותר לאמת היחסית, הווה אומר אני לא זורם לאף אחד אחר בדם, אני מודע למה שעובר עלי עד כמה ששאני אמיתי, והזולת מודע לכוונות שלו עד כמה שהוא אמיתי ומודע.

בפשטות (-:

הצורה היא תעתוע, לא ברוב המקרים, אלא בכל המקרים (תיקון)...

זורמות זורמות, משהי חכמה אמרה לי "אל תסתכל על הצורה, ברוב המקרים זה מתעתע.", תקשיבי לה, זורמות זורמות, רק תסירי את התעתוע חחחחחחחחחחחח

שתי מילים מופיעות על המסך... האם הן זורמות אצלי בוורידים??

צורה הופיעה ונענתה בצורה...

הנה הוכחתי

אבל להבין את ההוכחה את מחוייבת לא להתייחס לצורה וכדומה חחחחחח

קודם תוכיח את קיומך, מבלי להתייחס לצורה וכו'... ואז תקבל ממני את ההוכחה שאתה מבקש...

כן, אני זורם אצלך בורידים, תוכיחי לי שלא, בתנאי אחד, שאת צמודה לאמת שכתבת לעיל " אל תסתכל על הצורה, ברוב המקרים זה מתעתע".

שלומי, אל תסתכל על הצורה, ברוב המקרים זה מתעתע.. האם אתה זורם אצלי בוורידים, שאתה יודע בכזו וודאות שאני מאשימה?? רק אני יודעת מאיזה מקום אני מדברת.. ואתה יכול רק לשער..

את עכשיו מאשימה (מפרידה, עזרה ולא מאשימה) את המאשימה.

אז את מאשימה, מה רע בלהאשים? זאת צורה וזאת צורה, ההתיחסות לצורה היא המשנה את החוויה, לא?

אני לוקחת לתשומת לבי את ההשתקפות, מכירה בה, במינון ובאופן

שהיא משתקפת אצלי, וזכור שאני עו"ס מטפלת בחיי נישואין ומשפחה, ולכן ההשתקפות אינה זרה לי, וביחד עם זאת אני מציעה לאורי עזרה ולא "מאשימה"...

"אורי, אתה מסתכל יותר מדי החוצה" את "מאשימה" את אורי על מה שאת עושה כרגע בפוסט שלך. למה לא?

אורי, אתה מסתכל יותר מדי החוצה, ופחות מדי פנימה.. תתעסק בעניינים שלך.. ואם אתה חושב שזה עניין שלך, אז תכיר בכך ותפתור אותו בתוך עצמך.. בחוץ זו תמיד רק מראה.. להתערב באופן חיצוני, זה משול לניסיון לנקות את ההשתקפות מהמראה.. לדוגמא אם יש כתם על פניך, אשר משתקף במראה, האם תשפשף את המראה על מנת להסירו??..

יכול להיות אבל מצד שני אתה אדם שמאוד אוהב אנשים

דודי - צר לי לאכזב אך אני האדם הכי לא מוסרי בעולם. לא כדאי להיות איתי באי בודד (-:

ורדה, לך דווקא כדאי, את גם רזה וגם בלונדינית.

אבל המוטיבציה של מערכת עם האשה הגרושה (כמוטיבציה) לא קיימת במקרה שלי וזה מחליש במידה רבה את טיעונך לאורי

ורדה בדיוק אותו הדבר מה ההבדל בין גבר לאישה ברצונות רגשות מחשבות ושאיפות?

דודי, ואיך תגיב לו אני שאלתי את אותה השאלה?

מה שאני הייתי עושה זה, לנסות להבין את הסיטואציה בתוכי מכל כיוון, דן לכף זכות את כל הנדונים, דן לכף חובה את כל הנדונים, אחרי שהבנתי שכל אפשרות היא "נכונה" כמו כל אחרת, מהמקום הזה אני עושה, מה אני אעשה, מה שארצה באותו רגע, מה שיצא.

(-: כך יצא

אני יעלה משהו שאולי לא תאהב לשמוע יתכן שהיא מעניינת אותך אך המוסר שלך והערכים שלך יוצרים התנגדות פנימית שבה אתה מטפל על מנת לחזק את הערכים שלך בחיזוק הקשר שלהם ולא לראות אותם "נופלים" וע"י זה תרגיש טוב עם עצמך ועם המוסריות והערכים שעליהם גדלת או שבהם אתה מאמין?

דודי, הדמויות הפועלות לפי הרושם שלי: האישה הנשואה מאד נחמדה, חביבה, נראית ממוצע כבת 37, הגבר הנשוי מאד חביב, יש שיחשבו שהוא נאה מהממוצע, כבן גילה, המורה כבת גילם - גרושה עם ילדים - בכושר מדהים כראוי לעיסוקה, נראית טוב, ספורטיבית ומרשימה. לזוג ילדים והתרשמתי שמערכת היחסים ביניהם טובה. אני גרוש.

יש לי כיוון מחשבה שונה לדיון הזה והוא מתחיל במה דעתך על האישה המדוברת ומה הסטאטוס האישי שלך? יום טוב דודי

ורדה, גם בטנטרה או באחדות - מגיעים למצב שמסוגלים ליהנות / להיות בלי לסבול - במצב של כלום. אך לטעמי עדיף שילוב בריא של סוער (במינון סביר) בנפרדות מתוך השהות / עוגן באחדות. כך מובטח היתרונות שבסוער ללא החסרונות.

אם בפילטרים עסקנו - הפילטר המושלם זה שהיחס אות - רעש SNR מאפשר גם לטעמים העדינים ביותר להיקלט. בני האדם שיבשו את רגישות הפילטרים כך שהם זקוקים לעוד ועוד עוצמה כדי שמשהו יצליח לעבור. אפילו פעולה פשוטה כמו ליהנות מאוכל - ללעוס ולהיות בתוך הרגע של הטעם - הפכנו ללבלוע. אותו דבר קפה - אפשר ליהנות ממנו במינון של שמינית כפית אך הרגלנו את עצמנו לשני כפיות דגושות. גם בסקס - במקום לחוות את הרגע / אנרגיה / הרפיה משולבת בדריכות - זה הופך לשדה קרב או מאבק גודו.

יש בזה משהו, הנמכת הפילטרים כדי להרגיש את התנודות החלשות יותר בחיים וכך לא להזקק לריגוש ייתר או להכנס לעצב עמוק מאד

אני טוענת שאם תקרא שוב את שרשרת התגובות תגיע לתשובה.. והקונפילקט / דילמה תעלם..

כמו הוקוס פוקוס...

הוא ייחטף רק אם ירצה להחטף

אתה יכול לדבר עם האשה בעדינות (-: על נישואיה ולנסות אולי בעקיפין להביא אותה להשקעת זמן ומאמץ בבעלה וביחסים ביניהם (פשוט לפקוח את עיניה אך בלי ידיעתה ולא בצורה ישירה ובוטה)

ויולט הקדמתי לך את התשובה... אני רואה עתידות (-:

ורדה, אם זה נכון, זה לא יהיה סטוץ חסר חשיבות מאחר והמורה בחוג אישה גרושה, הוא גבר שכנראה מעניין אותה והיא תנעץ בו את ציפורניה בכוונה לחטוף אותו ממש.

ואתה מדהים אותי כל פעם מחדש שאתה חושב שמדובר בהם ולא בך...

ויולט, אני יכול ברגע לפנות למצב האחדות שבי, לקבל החלטה כל שהיא ברגע, ולחתוך כמו סכין בלי קשר לשום רגש ולשום מה שיצא. אך אני כרגע מנסה לבדוק רת הדברים מראית הנפרדות על כל חסרונותיה ויתרונותיה.

אורי, העמדתי את עצמי מול שאלה זו בעבר ובחירתי (שלי) היתה לא ךהתערב.

זאת עשיתי מכמה סיבות.

אף פעם אין לדעת מה קורה בין שני בני זוג

ייתכן והאשה יודעת ובחרה להעלים עין ובכך לשמר את נישואיה? ייתכן והאישה לא יודעת וטוב שכך כוח בדרך זו אינה נפגעת כלל. התערבות כזו, היא מעשה שדורש התיילסות מהאישה (גם אם מלכתחילה בחרה לא להתייחס) ובכך אולי אף תאיץ את הגירושין (גם אם לא היו מתרחשים וזהו רק רומן קצר או סטוץ חסר חשיבות..).

ויולט - כמה שנעים לי לדבר איתך, את מושכת את הדברים לכיוון של לטפל בבעיה שלי בעוד אני מעוניין לבדוק את האפשרויות לעזור לזוג הנ"ל לא להתפרק אם הם בד"כ זוג יונים ויש והגבר נכשל בגלל חולשה.

ואם הייתי אומרת לך "שהכאב העתידי של האישה" זהו לבוש של מטען מסויים שקיים בך שמפחד לחוות כאב... ומה שאתה מבקש בעצם זה לא להפגע...?

אני יכול גם לשאול את עצמי מה הנזק? הנזק בעיקר זה הכאב העתידי של האישה. אולי אפשר למנוע אותו בדרכים אחרות.

השיקולים לא להתערב - שמה אני טועה בהבחנה ואגרום נזק או שאעמוד באור שלילי, או במידה ואני כן צודק - אפגע בבעל ובמדריכת הכושר (שהיא גם המדריכה שלי). בכל מקרה יהיו כאלו שמאד לא ישמחו למעורבותי.

מה השיקולים שלך לא להתערב?

ויולט - האגו שלי הכי פחות מטריד אותי - אני בכלל לא רואה בו בעיה - הוא קיים וזהו.

אורי אני לא מתווכחת איתך.. מנהלת איתך דיון... אני חושבת שהנפשות הפועלות במקרה הנ"ל מייצגות מטענים אנרגטיים בתוכך שמבקשים מענה. בכל מקרה יש יתרונות וחסרונות לכל אחד מהמהלכים שתבחר.. ואף אחד מהם לא מושלם.. אם תתערב לעניות דעתי תהיה מוקצה גם מצד הבעל (שאתה לא ממש מכיר) וגם האישה.. שכן אין דבר יותר מטריף מהעובדה שהאישה יודעת על הפילרטוט בגידה רק בסוף... וזה בלתי נסבל בעיניה.. ובכל פעם שתפגש עימה אפילו במבט אתה רק מזכיר לה נשכחות טעם מר בפה. ובמקרה שלא תתערב... האגו עדיין יבעט ויבקש לבוא על סיפוקו להוציא את "האמת " לאור...

אפשר להתווכח עוד ועוד - האם המקרה שלך ושלי - דומים באספקט האגו - אך חשוב לי הרבה יותר - הדילמה שהצגתי.

אני יכולה להעיד על עצמי שהייתה לי דילמה בדיוק כמו שלך בעבר... אבל למדתי מנסיונות ההתערבות שלי שזה לא רצון "לעזור " להם... אלא לאיזשהוא קונפליקט פנימי שהתרחש בתוכי וביקש סיפוק.. מענה.. פתרון.

ויולט, לאור שאלתך, עצרתי לכמה רגעים ובדקתי אתת האגו שלי - נראה שחשדך מופרך. האגו הצנוע שלי מספיק עסוק שעות נוספות בהישגים מדהימים ולא זקוק לעוד "הישג".

אני לא ממהרת לקבוע.. אמרתי אולי.. משמע אולי כן אולי לא. בכל פעולה שאנו עושים ישנו רווח משני... שכן לא היינו עושים אותו או חושבים לעשות.. ואפילו אמרת את זה - סיפוק... אבל הסיפוק לא קשור לעזרה שאתה "מציע" להם אלא הסיפוק שרוצה האגו שלך...

מה שאני אומרת שהאגו שלך רעב למשהו.. תבדוק למה

ויולט - איזה רווח אישי יכול להיות לי מעבר לסיפוק שהצלחתי לעזור?

גם את ממהרת לקבוע שהגירושים אולי עדיפים - זה כרגע בכלל לא לדיון מאחר וברור שאם אחשוב כך אפעל אולי אחרת.

ויולט, כנראה שמתוך אינסטינקט אבחר לעזור לך גם אם זה יסכן אותי.

ואולי רק אולי... הם עתידים להתגרש... והגירושים עבורם טובים מהנישואים עצמם... וההבדל בדוגמא שנתת הוא שבמקרה הזה אתה רואה בוודאות סכנת חיים ומן הסתם תרצה להציל אותי או שלא (כי אולי רמת הסיכון עבורך גדולה יותר ותבחר שאדרס). בנוגע לזוג אני חושבת שיש איזשהוא רווח משני שרצוי לברר מהו?.. האם באמת אכפת לך אם הנשואים שלהם יצליחו או לא... מה הרווח המשני שלך אורי?

ויולט - אני מעריך שאם הפיתוי רק בתחילת הדרך, ויש בכ"ז קשר טוב בין האישה לבעל - אך הפיתוי גדול, אולי אפשר לבלום זאת ולהציל את נישואיהם. את שואלת למה זה מפריע לי? נניח שאראה שאת חוצה את הכביש ורכב הולך לדרוס אותך ואנסה להצילך - למה זה מפריע לי?

אורי.. לדעתי בכל מקרה אתה לא זה שתציל את הנישואים שלהם אם נגמרו... אולי רק תזרז את הסוף.. בכל מקרה יכול להיות שהחשדות שלך אכן נכונות אך תבדוק עם עצמך למה זה מפריע לך

יש לי דילמה שהייתי רוצה לשמוע בעצתכם. אני מיודד עם אישה שמשתתפת איתי במספר חוגי ספורט ולאחרונה גם יצא לי להכיר את בעלה - אדם מאד נאה וחביב. באחד החוגים יש מורה גרושה שיש לי חשד שהיא מנסה לפתות את הבעל ולאחרונה גם נתקלתי במשהו שהגביר מאד את החשד.

הדילמה - האם להתערב כך שאם האישה יכולה לעצור את התהליך בעוד מועד? לספר לה על החשד שלי עם כל ההסתייגויות שאולי אני טועה? לדבר עם הבעל הוא חביב אך אין לי ממש דיבור איתו? לא לעשות כלום?

אולי בעשיה אוכל להציל את נישואיהם?