וכאן אבאר את אחד העקרונות החשובים ביותר באהבה ובהתאהבות. ואיך יכול להיות שתעשה למישהו טוב ושתרצה לעשות לו טוב ושהוא ישנא אותך? ואיך יכול להיות שמישהו יעשה לאדם אחר רע, והאדם האחר עדיין יאהב אותו אפילו יותר? ואיך יכולה להיות התאהבות לא הגיונית? ולמה לפעמים גברים אוהבים נשים ביציות, שעל פניו נראה שהן עושות להם רע? ולמה לפעמים נשים נמשכות לגברים רעים? ועוד.

והעיקרון הוא, שמישהו יאהב אותך או ישנא אותך, גם שלא באשמתך וגם בלי שאתה מתכוון לכך. ז"א יכול להיות שמישהו יתאהב בך, גם בלי שעשית שום דבר לשם כך. ואפילו אם עשית את ההפך. ויכול להיות שמישהו ישנא אותך, גם אם עשית לו רק דברים שרצית שיעשו לו טוב. ולמה ואיך זה עובד?!

כי האדם אוהב את מה שעושה לו טוב, ולא אוהב את מה שעושה לו רע. והאדם לא אוהב או שונא, את מי שרוצה לעשות לו טוב או רע, והאדם לא אוהב או שונא את מי שחושב / מתכנן / מעוניין, שיהיה לו טוב או רע. אלא האדם מתוכנת לאהוב את מה שעושה לו טוב בפועל או את מה שעושה לו רע בפועל.

וזה נכון, שאם מישהו חושב שאתה רוצה לעשות לו טוב, ובסופו של דבר יצא לך משהו רע, או להפך שאם מישהו חושב שרצית לעשות לו רע, ולבסוף עשית משהו טוב, זה נכון שזה ישפיע על האהבה / שנאה שלו כלפיך, אבל זה לא משום שרצית לעשות לו טוב, אלא משום שבפועל עשה לבן אדם השני טוב, לדעת, שאתה רצית לעשות לו טוב. אבל מה שחשוב, זה, האם בסופו של דבר האדם השני, הרגיש טוב או רע.

ולכן, אם תרצה לעשות למישהו טוב, אבל בגלל חוסר ידיעה שלך, תגרום לו להרגיש רע. אז נכון שהמחשבה שלו שרצית לעשות לו טוב, תגרום לו להרגיש מכך טוב, ולקזז קצת את הרע שנגרם לו. אבל אם בסופו של דבר עשית לו רע, זה בהחלט ישפיע על זה שהוא לא יאהב אותך. בדיוק כמו שלא תרצה להיות חבר של אריה שנושך אותך, גם אם הוא לא מתכוון לעשות לך רע. כי התוצאה, היא זו שקובעת, לא פחות מאשר הכוונה.

וכמובן שגם להפך, שאם תעשה למישהו טוב, גם אם רצית לעשות לו רע, וגם אם הוא חושב ויודע שרצית לעשות לו רע, בסופו של דבר, אם הטוב שאתה עושה לו, גדול מהרע שהוא מרגיש מכך שאתה רוצה לעשות לו רע, הרי שהוא יאהב אותך (לפי כמה שהוא חושב שבעתיד יצא ממך טוב או רע). וכל שכן, שאם אתה עושה למישהו טוב באופן פסיבי, גם בלי שאתה מתכוון לכך, שזה יגרום לו לאהוב אותך, גם אם אתה...