רגש של אהבה, הוא רגש של שלמות. והאדם משתוקק בתוכו להרגיש אהבה ולהרגיש את התחושה הטובה של האהבה. כלפי עצמו, סביבתו, והמציאות כולה. והאהבה היא רגש האחדות שיש בין האדם לבין הדבר שאותו הוא אוהב.

ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כל אהבה שיש בעולם, יש לה שורש כלשהו שממנו היא נובעת. וכאשר הדבר שאותו האדם אוהב, קרוב אל האדם, אז עוצמת האהבה שאותה מרגיש האדם גדולה יותר. וכאשר הדבר שאותו אוהב האדם, מתרחק ממנו, על ידי זה האדם מתגעגע יותר אל הדבר, ובסופו של דבר האהבה נחלשת.

וכאשר יש לאדם קשר זוגי טוב שגורם לאדם לחוש אהבה, האדם חש יותר אהבה, כאשר הוא נמצא בחברת האדם שאיתו יש לו את הקשר הזוגי. וכאשר בני הזוג צריכים להתרחק זה מזה, כי אי אפשר תמיד להיות ביחד, אז האדם פחות נהנה מהרגש של האהבה.

ונמצא אם כן, כי כאשר האדם קרוב אל הדבר שממנו נובעת האהבה שלו, על ידי זה האדם חווה את רגש האהבה בצורה חזקה יותר.

והנה, יש אהבה שהיא כ"כ חזקה, עד שהאדם מרגיש אהבה מעצם המחשבה שלו על הדבר שאותו הוא אוהב. כגון לדוגמא עניין הכסף של האדם. שהאדם אוהב את כספו. וכאשר האדם רק נזכר בכך שיש לו כסף, על ידי זה הוא מרגיש טוב יותר.

ולמרות שהכסף הוא כלל לא ממשי, כי הוא הרי בסך הכל מייצג מספר כלשהו שמופיע במחשבים של הבנק, הרי שהאדם משתעשע ברעיון ובמחשבה שיש לו כסף.

וכיו"ב בשאר הנושאים, שיש דברים שהאדם נהנה מהם, מעצם זה שהוא חושב עליהם. וכאשר יש לאדם הצלחה בחייו באיזה עניין, אז הוא מרגיש טוב, מעצם זה שהוא זוכר שהוא מצליח בחייו וכולי.

והנה, יש אהבה בין בני זוג, שהיא כ"כ חזקה, עד שהאדם מרגיש את רגש האהבה, מעצם זה שהוא יודע שבן הזוג שלו אוהב אותו. וזוגיות טובה עם אהבה טובה באמת, היא כאשר האדם מרגיש את האהבה באוויר, גם כאשר הוא רחוק מהאדם שאותו הוא אוהב.

ואף על פי כן, כל סוגי האהבה בעולם, ככל שהאדם קרוב יותר אל הדבר שמייצר לו את רגש האהבה, כך האהבה היא חזקה יותר.

וכפי שכבר ביארתי, כל האהבות שיש בעולם, תכליתן היא לגרום לאדם לאהוב את המציאות. כי האהבה שיש לאדם כלפי כל דבר בעולם, מלמדת את האדם שאפשר לחוש אהבה. ואז האדם מנסה להשיג את האהבה הזאת בכל תחומי החיים שלו.

ואהבה אמיתית, היא כאשר האדם אוהב את המציאות. וכאשר האדם אוהב את המציאות, הרי שגם כאן יש דרגות שונות של אהבה. כי יש מי שאוהב את המציאות, רק כאשר היא כרצונו ורק כאשר הדברים מתרחשים כפי מה שהוא רוצה.

וכל אדם חש עוצמות שונות של אהבה ביחס למציאות, כאשר המציאות משתנה.

אבל, יש אהבה למציאות, שהיא אהבה שבדעת, דהיינו, אהבה למציאות שהיא נובעת מידיעה והיא אינה תלויה בדבר. ואהבה שבדעת, היא כאשר האדם אוהב את המציאות, משום שהוא יודע שהכל טוב ומשום שהוא מבין את הטוב של המציאות.

ולא מדובר על מי שמאמין שהכל לטובה וכיו"ב. כי זו לא אהבה של ידיעה, אלא אהבה של אמונה. אך כן מדובר על מי שהוא יודע את האמת, שהכל טוב. ושהידיעה הזאת יוצרת אצלו את רגש האהבה.

וכאשר האדם אוהב מישהו, אז "על כל פשעים תכסה אהבה", דהיינו, שהאדם לא רואה שום חיסרון בדבר שאותו הוא אוהב. והאהבה של האדם לאיזה...