לדעתי זוגיות בין גבר ואישה מתחילה ברצון משונה להתחבר יש סוג של הרבה הזדהות שוני אבל אישי ורצון להיות יחד לא רק בגלל זוגיות השקעה אלא לעשות חיים עם ילדים ורצינות והרמוניה. אם אדם תלותי מדי בשני הוא נקשר אבל לא מתוך עצמאות ורצון שלו ככה יתחיל לפחד לאבד... או אין עליה ותקיעה בדרך. כמו ללא ילדים... אם יש זו

גיות שמחה ופורחת אז צורך לא בזוגיות אלא באדם יקר וילדים ומשפחה. אם אין זאת אלא ספיד וקאוצ'ינג לזוגיות פסיכולוגיה אלים או עדין סמכותי לא שקרן אמיתי ללא תשתית של אמון ודרך יושר זאת רק אהבה לגבי התכנית מאניה כלפיה כי יש אי ביטחון עצמי לברר וידע מוקדם שהתשובה שלילית אבל אפשר לקחת טרמפ ולהעשיר עצמו בבטחון עצמי לגבי הנישואין כי לעולם לא קיבל אהבה ולא אהב

מסכימה איתך שיש שוני. המחויבות לא מייצרת רע, לטעמי, אלא איך אנו בוחרים את הדברים אליהם אנו מתחייבים ואיך אנו מתחייבים.

אני מניחה שיש קומבינציות טובות יותר ופחות עבור כל אחד מאיתנו.

בהצלחה!

המחויבות שיש בזוגיות ללא מגורים משותפים + ילדים + חתונה, היא לא דומה כלל ועיקר לעול הכלכלי / הנפשי וכו' שחולקים בני הזוג במידה והם אינם גרים יחד. וכל מה שהתכוונתי לומר, הוא שלשם הפילוסופיה תארתי מצב מוקצן, אבל כשאמרתי "מין חפוז", לא התכוונתי לסטוצים, התכוונתי לזוגיות עם כמה שפחות מחויבות, ככה שאפשר ליהנות מהטוב שבה, ולהתחמק מהרע שבה, כמובן על הבסיס הסובייקטיבי שלי בלבד! ובפרספקטיבה הזו, אם נחזור לאחור, כן אפשר לקבל הכל, קצת מכל דבר, במקום הרבה בדידות, או הרבה מדי קירבה.

אני מסכים עם גלית, אצל זוג הטרוסקסואלי, מפאת נקודות הציון שבדרך, יש לו יותר למה לצפות / יותר מה שמחזיק אותו ביחד, מאשר זוגות מסוג אחר. אבל היציבות הזו לעתים, גורמת לך להישאר על מי מנוחות, להתחשב יותר מדי בסמליות (הטבעת) וברגשות של אחרים (כן, אפילו הילדים) ולשכוח ממה שטוב לך

אולי גם. אם נגדיר יציבות כזוגיות ארוכת - שנים, אז יש פחות מה שיתמוך בזה. למרות שיש זוגות הומוסקסואלים שממש רוצים ילדים ומגדלים ילדים - ולא ברור כמה ההיבט החברתי הוא זה שמושך אותם לזה וכמה משיכה יש מההיבט הביולוגי, כמו היחס הזה גם אצל אנשים הטרוסקסואליים. ויש גם זוגות הטרוסקסואליים רבים שנפרדים, למרות שיש להם ילדים. ובכלל - הטבע הגדיר 4 שנים להיות יחד ולא דווקא כל החיים - זה תומך בזה שהזוג יספיק לגדל את הילד עד לגיל כזה, שהוא כבר יכול להשתלב עם שאר הילדים בשבט, והזכר יוכל להפיץ את זרעו בקרב נשים אחרות / נוספות, שזה גם תומך בסיכויים להשבחות גנטיות. כך שלא ברור שיציבות זוגית בבני - אדם נקשרת בקשר ישיר לקונספירציה של הגנום האנוכי.

אולי זו סטיה (גם אם טבעי כמו כל דבר שקיים, זה "תקלה" במנגנון הביולוגי שמונחה רצון רביה) ולכן כרוכה בכך חוסר יציבות מובנית?

לקובי - אני חושבת שיש בעיה עם הקצנות כשאנחנו מתארים מציאות, כלומר: כשאנחנו מדברים על בעיה אמיתית, כי אז המילים לא מצביעים על מה שאנחנו באמת מתכוונים. זה כמו שאני אגיד שבלונה - פארק אני יכולה לבחור או ברכבת ההרים המפחידה או במתקנים של ילדים מתחת לגיל 3, כדי להקצין, אבל אז לא תארתי את המצב כפי שהוא, ובעצם המצאתי בעיה לא פתירה, כי היא גם לא בעיה בכלל.

מה שכתבת בהמשך, נדמה לי שלא הבנתי. פרט לעניין המחויבות שעלה שם... ולזה שיש בתפיסה שלך בעיה איתה. אגב, אפשר לא להתחתן, לחיות בבתים שונים ולהחליט על קשר - פתוח, ועדיין קיימת מחויבות.

אורי, אני לא יודעת. אם אתה שואל מה נדמה לי, אז נדמה לי שכן. שלצד לא - מעט זוגיויות ארוכות - טווח יש הרבה יותר קשרים קצרי - טווח. גם ככה זה לא קל לקיים זוגיות ארוכת - שנים, אבל אצל זוג הטרוסקסואלי יש הרבה דברים שתומכים בקיום הקשר - נקודות - ציון כמו חופה וכתובה, ילד ראשון, ילד שני וכו'.. יש גם את התדמית החברתית שלפעמים מונעת או לפחות מעכבת את פירוק הקשר. יש פחות דברים שמעכבים עזיבה אצל זוג הומוסקסואלי, כשההיי חולף

מין חפוזה זו הקצנה במכוון. תיתכן זוגיות, ללא מחויבויות רבות, שמעיבות על הקשר - כמו ילדים, או חתונה / רשמיות / פורמליות, וכו', זוהי נקודת האמצע, והם אינם הכרחיים כדי לקיים זוגיות טובה, הם רק תוסף, שלעתים גם מכניס למשברים..

תבוסתנות לפעמים מובילה לקומות טובים. אבל זה נושא לדרשה אחרת...: )

גלית, יש לי שאלה מאחר ואין לי שום הבנה בנושא: האם ביחסים הומוסקסואליים יש שוני בפרופורציות שבין זוגות קבועים לזמן ארוך לבין יחסים מזדמנים לבין עולם ההטרוסקסואליים? אם אפשר לחדד עוד יותר - מה לגבי אישה - אישה לעומת גבר - גבר ולעומת גבר - אישה - האם יש הבדל בפרופורציות?

אה, אני לא מניחה שזוגיות ארוכת טווח היא הטובה ביותר. נגיד ששני ה"ניגודים" "לא - טובים", עדיין התפיסה תבוסתנית.

והתפיסה היא תבוסתנית, רק מנקודת המבט שמניחה שזוגיות ארוכת טווח היא המהנה והטובה ביותר. בעוד כמה עשרות שנים, ייתכנו מצבים של שלישיות ורביעיות וכו', ומי יודע, אולי זה יצליח יותר...

זה לא "גברים ונשים", זה נשיות וגבריות. קיים גם אצל הומוסקסואלים. הקוטביות הזו היא הבסיס למשיכה ולתשוקב ולעסיסיות של הקשר...

ככמובן שלא הכל שחור או לבן. אפשר גם לנהל זוגיות ופשוט לא להתחתן, לא לגור ביחד, ולא להביא ילדים, ככה לא תתקע בתוך סטוצים "זולים" כביכול, ועדיין תהנה מהטוב שיש בזוגיות. וכיוצא באלו יש עוד תפיסות שאינן בקצה שאני הצבתי, אבל הן גם לא בקצה השני, והויתורים שיש בהם מעטים הרבה יותר (כי הריגוש צונח הרבה יותר לאט)

במין חפוז עם נשים מזדמנות (חלקן לא במיטבן - כי מי תסכים לדבר כזה של השתמש וזרוק) יש וויתור על דבר שיכול להיות הרבה יותר עוצמתי מסתם פומפה. הניגוד - שלפעמים אין ברירה (כך אני מרגיש) ויש לחץ פיזי שיש לשחררו - כל עוד אין את הזוגיות המיוחלת.

לקובי - "אבל מכיוון שאי אפשר לקבל הכל בחיים, מהפרספקטיבה של הנפרדות, אז צריך להחליט, האם רוצים זוגיות ארוכת שנים, או סתם ליהנות מיחסי מין חפוזים." לדעתי זוהי תפיסה תבוסתנית. אמנם אי אפשר לקבל הכל בחיים, אבל אפשר לקבל יותר מהאקסיאומה שהצבת. להערכתי זה לא - או זוגיות ארוכת שנים או יחסי מין חפוזים. א. זו תפיסה של ניגודיות, שלא הכרחית, כדי להתבונן על נושא ב. בתוך תפיסת ניגודים - אתה מציב דווקא את 2 אלה כקצוות מנוגדים, וזה קובע בשבילך גבולות משחק מאד צרים ובעייתיים ואפילו מייאשים. (כמובן, אני לא באמת יודעת מה אתה עושה ואיך זה מרגיש, רק משתמשת במה שכתבת).

הרבה זמן לא נחשפתי לתפיסה שהומואים ולסביות פועלים שלא לפי הכללים של הטבע. הזדמנות טובה לתרגל היפוך: הומואים ולסביות כן פועלים לפי הכללים של הטבע. (יש לטבע הרבה כללים)

תשוקה לריגושים וכל הזמן להתאהב במישהי או מישהו מחדש זו התמכרות כמו כל התמכרות אחרת ותו לא

יש כזו אפשרות של שלם בפני עצמו או עצמה אלא מה טובים השניים שמשלימים זה את זו מהאחד

כי כל אחד בפני עצמו חסר את ההיפוך שלו כדי שיוכל למאצות את עצמו.

הומואים ולסביות זה דבר יוצא מהכלל כמו שיש עוד דברים אחרים שלא פועלים לפי הכללים של הטבע.

יחד עם זו אם נתבונן על זוגות חד מיניים הם מחקים את הזוגות ההטרוסקסואלים במבנה המשפחה חלוקת תפקיד ים גם הם חושבים שטובים השניים מהאחד.

תקוה - ההנחה הבסיסית שלך, לגבי "הפכים שמשלמים" היא טובה ויפה, אבל תסבירי בבקשה - מדוע גברים ונשים הם הפכים משלימים? מה גורם להם להיות כאלו לפי הגדרה? וגלית - זה בידיוק מה שאמרתי, שיש ירידה בהתאהבות, וגם אם יש חברות שהתבססה, אנשים לא תמיד מוכנים להשלים עם זה שאין להם ריגושים בחיים / תשוקה, לכן הם רוצים ליהנות מכל העולמות, דהיינו גם מהחברות הטובה בבית וגם ממאהב / ת בחוץ. וכן אני לא חושב שזה דיל טוב, אבל מכיוון שאי אפשר לקבל הכל בחיים, מהפרספקטיבה של הנפרדות, אז צריך להחליט, האם רוצים זוגיות ארוכת שנים, או סתם ליהנות מיחסי מין חפוזים.

תקווה, יש אפשרות שהם שלמים בפני עצמם?

האם יש אפשרות, שהם לא באמת הפכים, אלא רק נדמים כהפכים?

המציאות מראה לנו מצד אחד ספקרטרום נורמטיבי כביכול בזמן קצוב, ואעפ"כ דואגת להשאיר עקבות, באותו זמן קצוב, שאכן הדבר לא מחוייב, ראי ערך הומואים ולסביות.

הטבעי הוא הכל, האמונות זה כבר סיפור אחר

קובי - הטבע הבסיסי של גבר ואישה הוא שני הפכים וזו משיכה של שני הפכים המשלימים זה את זו.

הי קובי, יכול להיות שאחוז הבגידות הגבוה (וכו'..). שדיברת עליו, יכול להיות מוסבר גם על - ידי ירידה בהפרשות כימיות מסוימות. נראה לי, אבל, שפשוט אצל חלק מהזוגות, לא נשארת גם חברות, כי גם בשנה - ארבע שנים שבהם הם קיבלו את עזרת הטבע, הם לא הצליחו לבסס חברות, כך שהקשר כבר לא מספק במיוחד לא מבחינת התאהבות ולא מבחינת חברות, ואז או שנפרדים או שמוצאים כל מיני אופציות אחרות.

לגבי הצורך לוותר על יתרונות שלב קודם, זה לא בהכרח לגמרי כך, כי יש אנשים שמאוהבים במשך שנים, וגם מחקרים עדכניים מצאו אצל זוגות ותיקים הפרשה של כימיקלים של התאהבות.

לא הבנתי את האמירה שלך "שיבושם לו", האם היא מצביעה על זה שאתה חושב שזה לא דיל טוב? ואם זו כוונתך - אז מה נראה לך עדיף? מה האופציה שאתה רואה?

באופן עקרוני - אתה תמיד מוותר על משהו כדי להיות במשהו. ז"א: אם מישהו בוחר להיות יותר בשלב הדייטים, אז מן הסתם, הוא מוותר על שלב ההיקשרות. זה ברור שחברות של חודשיים לא מפיקה מה שמפיקה מערכת - יחסים של שנתיים או שבע. לטוב ולרע.

אורי, זו הכל שאלה של איך אתה מגדיר זוגיות. אבל זוגיות ללא היענות לצרכים מיניים, היא אינה זוגיות "תקנית" מבחינה נורמטיבית (לא שזה חייב לעניין מישהו), אני דברתי על זוגיות שבה יש את המכלול כולו, והסכמתי עם דבריך.

ומשיפז, כל עוד אדם חושב שהוא הגוף שלו, אז הממשי תמיד קודם למדומיין, כלומר השיפוט הבסיסי הראשוני - הוא בעיניים ובתחושות הבשר, אחר כך - כל מה שידוע. לגבי הבנות עמוקות יותר, נראה לי שעשיתם / ו סדר יפה בעצמכן*ם.

גלית, נכון, התאהבות (כימיקלים) חולפות אחרי כמה שנים, ואח"כ נשארת החברות. אבל רוב האנשים לא מוכנים להסתפק רק בזה, וזה מסביר את % ה"בגידות" הגבוה, בקשרים ארוכי טווח, או לחילופין: מסיבות חילופי זוגות באיזו וילה שכוחת אל בראשל"צ / בת ים, זוגיות פתוחה, וכו'. מי שמוכן לעבור את כל שלבי הזוגיות, כשהוא יודע במודע שיצטרך לוותר על היתרונות של השלב הקודם ברגע שהוא נכנס לאחד חדש, שיבושם לו, ויתורים זה חלק מהמשחק בנפרדות.

שלמה, לא מחוייב שיהיה בסיס, אבל אם יהיה בסיס, הוא יהיה מה שנגדיר אותו, ואח"כ נסבול, כי בעצם רצינו שהבסיס, יהיה ההיפוך שלו, וכיוצ"ב.

מהו הבסיס לחיבור זוגי שאין לו היפוך????

האם מחוייב שיהיה בסיס?

כי אם לא, מה השאלה?

ההיפוך של הרעיון: הבסיס לזוגיות חייב להיות משיכה מינית ותשוקה, הוא כפי שכתבת: סקס יכול להיות לך עם כל אחת או אחד, מבלי שזו תהיה זוגיות. זה מקדם אותנו צעד נוסף לשאלה פנימית יותר. אם כן אשאל: מהו הבסיס לחיבור זוגי שאין לו היפוך????

קובי, אין רע מוחלט בכלל בשום דבר כמו שאין טוב מוחלט. זה עניין של הגדרות. לגבי ההבחנה בין בסיס ל פרמטר - זה נשמע נחמד אך לדעתי יש גם את מושג האינרציה - כלומר לא ברגע שאין תשוקה הכל צונח - יש בזוגיות גם אחריות הדדית וכו'. נכון שאם לאורך זמן לא תהיה תשוקה אז יש בעיה. אגב, אנשים יכולים לחיות בזוגיות טובה אפילו ללא סיפוק צרכים מיניים - יצא לי לראות זאת.

משיפז, אני מסכים איתך במושא החיבור - נתקלתי בזה, אפשר להיות בזוגיות בכלל בלי סקס ומשיכה. לפעמים יש דבר שלא ניתן לתיאור במילים - אולי *חיבור אנרגטי*? אולי כן במילים - *צרכים פסיכולוגיים*? אולי האישה מקשיבה לגבר וזה הצורך שלו? יותר ממין?

קובי, דברי למשיפז היו הנגדי לתשובה הטרוויאלית שהכל נובע מהמין.

או שאני כבר אתן את ההיפוך - יכולתם לומר לי, שגם סקס יכול להיות לך עם כל אחת, מבלי שזו תהיה זוגיות. זה אמנם לא סותר לגמרי, אבל זו התחלה של קו חשיבה

הי קובי, נראה לי שמשיכה היא אכן סוג של בסיס בהתחלה של קשר, אפילו נגיד כמה שנים ראשונות. זה לא המשיכה כשלעצמה, כי אפשר להימשך לכמה אנשים במקביל, אלא הרגש / דחף של אהבה - שזה אומר שהבנאדם שאתה נמשך אליו עושה לך קמפינג בראש, ואתה משתוקק אליו ואתה רכושן כלפיו... ועוד מהרעות החולות והנעימות של האהבה המותנית. בשלב מסוים בזוגיות נכנס מרכיב נוסף על המשיכה והאהבה והוא ההיקשרות. האהבה המבוססת על המשיכה עשויה להתחיל להתפוגג. מחקרים גם מדברים על זה מבחינת כימיקלים שונים שמופרשים לנו במוח. ובשלב הזה, אם יש אכן זוגיות טובה, בהתבסס על פרמטרים שקשורים לאינטימיות, הבנה, חברות וכו', ההיקשרות הזו עשויה להיות הבסיס עליו הקשר נמשך.

משיפז, ההסבר על "חיבור עמוק" הוא מופשט מדי, חיבור עמוק ייתכן גם עם ידיד גבר (ולא בן זוג) וגם עם אישה, המשיכה היא גופנית, גם אם היא לא מתבטאת רק במישור הגופני, כלומר המשיכה הגופני יכולה להעביר אותך על דעתך ככה, שתרגישי חיבור גם במישור הרגשי. זה כמו שההבדל בין זוג חברים גברים לבין הומוסקסואלים נובע רק מכך שנוספה תשוקה מינית, אחרת זה, חיבור עמוק ללא הפן של ה"זוגיות", ואם את רוצה להסביר מדוע אני טועה, תתני נימוקים משכנעים, כי בטוח שאני טועה באספקט מסוים.

ואורי לגבי מה שאתה כתבת - קודם כל אין כל רע בללכת רק אחר האינטרסים. דבר שני, משיכה זה לא רק פרמטר זה הבסיס, כי חברות טובה יכולה להיות לך עם כל ידידה, שותפה לדירה, אתה בוחר לומר שהחברות הכי עמוקה היא ב"זוגיות", אבל זה רק בגלל שהתשוקה שהיא הפן המשמעותי ביותר, גורמת לך לומר את זה.

אבל כל אלו רק מילים כמובן, אז תנו את ההיפוך, באופן משכנע, קדימה..

משי, כתוב למעלה, "שניכם טועים", אם בא לך, תנסי להבין למה שניהם צודקים בדיוק כפי שהם טועים.

שניכם טועים!! לגבי יחסים עם נשים, אני בעד, כי זה לא משנה עם מי אדם רוצה להגיע לאחדות.. אני אישית מעדיפה יחסים עם גבר והבסיס לזוגיות הוא תשוקה, אבל תשוקה לא גופנית! הבסיס הוא משיכה למשהו אחר... מסכימה שהמשיכה יכולה ואפילו מומלץ שהיא תתבטא חיצונית במיניות ויצריות אבל ההשתוקקות למשהו אחר! כשהתשוקה צונחת אכן הזוגיות צונחת.

ואם לא היתה השתוקקות לגבר או לאישה, אין זוגיות. השתוקקות אני מתכוונת - השתוקקות להבנה וחוויה עמוקה ומלאה וחיבור שלם עם המציאות.

המשיכה המינית היא רק אחת הדרכים להגדיל את ההשתוקקות ל"משהו"... ואיזה סמן דרך לאנשים מסויימים, אבל להניח הנחות שזה בסיס לזוגיות אצל כולם ולעשות הכללה של משהו שאתם לא בטוחים בו זה שקר.

משיכה זה פרמטר חשוב בזוגיות - אחרת זה חברות, שותפות וכו' המהות הביולוגית / אבולוציונית מכוונת למין - לצורך צאצאים מוצלחים ופרנסתם. מזה נובע כל משחק המינים.

הבסיס חייב להיות משיכה מינית ותשוקה, שאם לא כן, מה מפריע לך לנהל "זוגיות" עם בנות מינך? זוגיות על פי הגדרתה, מבוססת על תאוות הגוף, וכשאני אומר תאוות הגוף, אני לא מכוון רק למגע מיני מלא, כל מגע ולו הכי קטן, מבוסס על זה בצורה עקיפה / ישירה. כשהתשוקה צונחת הזוגיות צונחת.

קובי, להבנתי אתה צודק, יש הבדל בין זוגיות שזה שיא האינטרסים לבין *לקבל ללא תנאים*. רוב בני האדם או כל יצור אחר הולכים על אפשרות א

קובי, אני מסכימה איתך לגבי: מי שאין לו את ההבנה של האחדות, איך הוא יכול בכלל לקבל מישהו ללא תנאים. אני עדיין לא בשלמות ולכן מהמקום בו אני נמצאת, העלתי נושא שמעניין וחשוב לי להבינו. אני לא מסכימה איתך שהבסיס לזוגיות הוא תשוקה ומשיכה מינית בלבד, למרות שאין לשני צדדים את ההבנה השלמה של האחדות יכול להיות בסיס לקשר זוגי שלא נשען על תשוקה ומשיכה מינית, אלא שניים אשר מעונינים להגיע להבנת האחדות ומנהלים זוגיות במטרה כזו.

מעניין בכלל לשאול מהיכן הגיע רעיון העיוועים של הזוגיות, הרי כל הבסיס זו תשוקה ומשיכה מינית. ואיך אפשר לקבל ללא תנאים צימצום ספציפי כשאין לך את ההבנה של האחדות?

שלומי, מטעמי סכנה לציבור אני לרוב לא הופך באותו הפוסט. אך בפוסט אחר אולי אכתוב את ההיפוך.

אורי, עכשיו תהפוך את זה, למה ההפוך משאמרת, הוא נכון באותה המידה? (-:

גלית, מסיפורך אני למד שלא הייתה *אנרגיה מתאימה* ביניכם באופן שאפשרית אך קשה להגיע אליה, זה אפשרי בין שני אנשים שהגיעו לרמה התפתחותית כזו שמסוגלים להבין ולפרגן אחד לשני הרבה לפני שצריך הסברים. אנשים שבאמת מסוגלים לחיות ולמצות את הרגע. במקרה של הבחור הוא פחד מהעתיד, אולי את רוצה לברוח ממנו. אדם של כאן ועכשיו נמצא מעבר לפחדים מסוג זה.

לא משנה מי מסיים את הקשר, בכל מקרה זה המצב שמסיים את הקשר.

אני חושב שאם אחד הצדדים מקבל את השני באמת ללא תנאים כלל, אין בכלל שאלה. אחדות.

כמו כל בחירה, לדוגמא:

לפנות ימינה או שמאלה

אם אפנה ימינה, אולי שמאלה טוב

אם אפנה שמאלה, אולי ימין טוב

אולי אם אתפצל לשניים אז הכי טוב

אבל אז אולי לא להתפצל יהיה יותר טוב

אז אולי גם וגם בו זמנית, שלא תיהיה ולו קצה של אפשרות, היינו לכסות את כל האפשרויות.

נו... אז מה אני פונה ימינה או שמאלה?

האם בדקתי את כל האפשרויות? מה אני מרגיש?

מה אני רוצה באמת וכו'?

המקרה האחרון מזכיר לי סיטואציה שהייתה לי עם מישהו שיצאתי איתו, והיה בינינו חוסר - תואם לגבי מספר הפעמים בשבוע שהתאים לי / לו להתראות זה עם זה - הוא רצה יותר ואני פחות. הסיבה שרציתי פחות הייתה שהייתי מאד עמוסה בעבודה באותה תקופה. הוא ראה בזה אמירה שהוא לא מספיק חשוב לי. אבל לא הייתה אמירה כזו מבחינתי, לא משהו בעייתי, אלא באופן טבעי, לעמוד במטלותיי היה חשוב לי יותר מלהיפגש איתו יותר. בכל אופן, הוא הרבה להתלונן ולרטון על העניין, במיוחד היה לו קשה שהוא הציע לי שנתפשר, וניפגש קצת יותר ממה שאני רוצה וקצת פחות ממה שהוא רוצה - וסרבתי. לי לא הייתה בעיה עם כל מה שמתרחש, כולל עם התלונות שלו, ובמובן צר זה אני קיבלתי אותו ללא תנאים. אבל לו הייתה בעיה, אז זה לא אני שביקשתי לסיים את הקשר, אלא הפעולות שלו (כל הקושי הרב שלו איתי כפי שאני) הובילו בסופו של דבר לסיום הקשר, כאילו מצידו. הוא זה שלא יכול היה להכיל את הסבל של עצמו. ולכן - מי ששם תנאים, הרבה פעמים מוביל את עצמו למקום של לנתק את הקשר או להישאר ולסבול בתוכו... הוא "הקובע"... כי זה בלי התנאים לא מבקש כלום מהאחר, אבל התנאים שלו עשויים להחליק עליו כמו על טפלון

ויש מצב אחר, בו מישהו באמת מקבל מישהי ללא תנאים (או להיפך) ולמישהי הזו כן יש תנאים / שיפוטים / טענות / ניסיונות לשנות את האחר. מה שיקרה, זה שאם המישהו הזה פשוט ימשיך לקבל אותה ללא תנאים, וההתרחשות השיפוטית אצלה לא תרגע, יהיה שהם ימשיכו להיות בקשר לא כל - כך טוב מבחינתה, או, שהיא פשוט תעזוב אותו. היא אותו, לא הוא אותה, כן? כי הוא מקבל אותה בלי תנאים. הוא פשוט לא בהכרח טורח להיות כל מה שבדמיון שלה נדמה לה שהוא צריך להיות, כי ממילא הוא מה שהוא, ומקבל גם את עצמו ללא תנאים. ייתכן מצב כזה, שהוא כל - כך לא יתאים לה, שהיא עצמה תקום ותעזוב

הבעיה היא אולי כאשר אדם חש שהוא נותן יותר מהאחר במערכת - יחסים, לקבל מישהו אחר ללא תנאים יכול להיתפס כסוג של נתינה / השקעה, ואותו אדם מצפה שגם האחר יקבל אותו כך, עם פחות תנאים. ואז אנו מדברים על מקרה שכעח של אי - הדדיות בקשר, שמבחינה סובייקטיבית יכולה לגרום לאדם הזה להרגיש רע, ולרצות לסיים את הקשר. כי לא טוב לו בקשר, ואולי כדאי שהוא ילמד לקבל גם את עצמו ללא תנאים (כמו: רק אם אני אהיה עם X ושנינו נקבל זה את זה ללא תנאים, אז יהיה לי טוב).

יש לנו את הדוגמא של פנקס הקטן והוד - מעלתה (מהשיר). יכול להיות שבשביל מישהו / י האפשרות להיות עם בן / ת זוג ספציפיים היא כל - כך קוסמת, משום מה, שזה אכן נראה שהוא מקבל אותה ללא תנאים. והוא אכן מקבל אותה החיצונית ללא תנאים, אבל התנאי מתקיים אצלו: בשבילו היא "הוד - מעלתה" גם כשהיא נראית כמו סמרטוט. וגם אם היא לא משתינה לכיוון שלו. - אין פה שום בעיה. מבחינה סובייקטיבית הכל מושלם.

פילאטיס או יוגה או סקס...

כשאדם בשלמות / אחדות, תחשוב שיש לך הכל, שהכל שלך ואתה מודע לכך שזה שלך ואי אפשר לקחת לך, (גם אם יקחו לך זה לא באמת נלקח ממך)

כך שעכשיו יש לך מלא צעצועים ואתה אוהב את כולם במידה שווה, ומכאן יתכן וישעמם לך, או לא משעמום, פשוט יבוא לך, אז או שכל פעם תשחק בצעצוע אחר כדי לגוון, או שתבחר צעצוע אחד ותחליט / תבחר לשחק דווקא איתו, כמו לבחור לעשות דווקא יוגה ולא פלדנקרייז או פילאטיס וכדומה...

למה? כי ככה אתה רוצה!

או שלא (-:

אורי, בוודאי!!

אין דבר כזה ללא תנאים בזוגיות, כי אז אין זוגיות!

תשובתי ניתנה בהתאם לשאלה בפוסט זה של משיפז בהנחה: ש"אחד מבני הזוג מקבל ללא תנאים את בן / בת זוגו"...

לא מכירה חיה כזו: יש זוגיות יש תנאים!

אין תנאים אין זוגיות! וגם אין ממש העדפה לדבר זה או אחר, הכל שווה ומושלם, נאדה, גורנישט, כלום (-:

מה שכן ביסוד אם הגעת לשווה ללא תנאים, ואתה כ"אלוהים" ממש רוצה עכשיו לצמצם דווקא להמשיך את המשחק או כמפיץ זרע בכל פרח רענן או רקוב או מה שבא ברוך הבא - בחירה חופשית!

או שבחירתך כרגע כמלך, כאלוהים לבחור לך מלך / כה שלך מתאים / מתאימה לבניית ממלכת אהבה שתבנה לפי רצון ושיקולים ותנאים משותפים, אבל מתוך בחירה חופשית כי אתה רוצה את זה ויודע איך להתחדש ולהיות טוטאלי עם זה בתוך זה! לא כי צריך, כי רוצים לרצות, וזה כבר תלוי במה כל אחד רוצה להשיג ומה סדר העדיפויות שלו שהוא בוחר לעצמו.

ואפשרי שלא לכל אחד זה מתאים או רצוי, והבחירה ללכת עם החרמנות כפי מה שמתעורר כל רגע מחדש, או לבחור התנזרות, הכל זו בחירה של כל אחד באשר הוא, אלוהים הוא גם וגם, ו"הוא" בוחר גם להיות "רק" ככה או ככה, וכן הלאה...

הגבר (לא יודע לגבי נשיים) חושב שימצא יותר הנאה באישה הבאה. גם אם באופן זמני וקצר מועד. במילים אחרות האישה הנוכחית "נמאסת" עליו ורמת החרמנות שלו מצפה לסערה שבאישה הבאה. האופטימלי מבחינתו - אחרי יומיים שלושה אישה חדשה. לכאורה זה נובע מייצר ביולוגי של הגבר לפזר כמה שיותר זרע. כמו שדבורה שבזכותה הפרחים מתרבים, לא מתמקדת רק בהנאה שבצוף של רק פרח אחד.

הנגדי - אם הגבר יצליח בתהליך פנימי / רוחני להבין שאפשר למצוא הנאה רבה גם בקשר עם אישה אחת בלבד - ויצליח בכך להתגבר על היצר החייתי הבסיסי - יוכל לזכות בתחליף במישור הרבה יותר גבוה - האהבה. כמובן שזה תהליך משותף לגבר ולאישה גם אם ללא מילים - שניהם צריכים ליצור מצב של הנאה אין סופית מהקיים ולא לחפש ריגושים חדשים. ברמה כזו או אחרת - זו פילוסופיית הטנטרה (אולי המוצלחים בנושא הזוגיות בעצם עושים טנטרה באופן חלקי בלי לדעת על כך).

ענבל, האם "ללא תנאים" זה באמת? או רק עד גבול מסוים? בכלל האם תתכן טוטליות כזו בנפרדות? האם אדם שיצליח להגיע לרמת "ללא תנאים באמת" יצליח להגביל את הטוטליות הזו רק לאישה (או גבר) אחת? האם זה לא יוביל אותו אוטומטית ללאהוב ללא תנאים את הכל? שום דבר לא טיפה יותר?

אם אחד מקבל ללא תנאים, אז הוא אמור לקבל את השני שעושה לו תנאים או כל דבר אחר... הלו זה ללא תנאים, אז התשובה היא שהוא אמור לקבל אותו עם כל התנאים שלו!

או שזה "שמקבל ללא תנאים" *זה רק בתנאי*!!! שהשני גם לא יעשה לו תנאים...

מה קורה אם אחד מבני הזוג מקבל את השני ללא תנאים והשני לא מקבל כמוהו?