מה הקשר בין אהבה עצמית לאהבה של אחרים?

הרצאה זו עוסקת בהבנה העמוקה של הצורך באהבה, בין אם מדובר באהבה עצמית ובין אם מדובר באהבה שמגיעה מאחרים, במיוחד מאימא. התהליך שמתאר אליעד כהן בהרצאה מתחיל מהשאלה: "למה אנחנו כל כך רוצים שאחרים יאהבו אותנו?" הוא מסביר כיצד הצורך הזה מקושר לחרדות שלנו ולתחושת חסך פנימית שכולנו חווים לעיתים. זהו חסך שנובע בין היתר מחוויות מהעבר, שהיו קשורות ביחסים עם הדמויות ההוריות, במיוחד אם מדובר בחסך אימהי או חסך הורי כללי. אליעד מציין שהרגשה זו, של חוסר סיפוק רגשתי, היא שמניעה את הצורך להיות נאהבים.

מהו החסך ההורי ואיך הוא משפיע על תחושת האהבה העצמית?

החסך ההורי הוא מצב שבו ילד לא מקבל את כל מה שהוא זקוק לו, במיוחד מבחינת אהבה ותשומת לב מההורים. תחושת החוסר הזו, בעיקר אם היא מתחילה בגיל צעיר, יוצרת בתודעה את האמונה שאנחנו לא ראויים לאהבה או שאין לנו את הזכות להרגיש אהובים. כל חוויה כזו יכולה להיתפס כתחושה של "לא מספיק טוב" ובסופו של דבר ליצור דימוי עצמי נמוך. ככל שמדובר על חסך אימהי, אליעד מסביר שזו חוויה שמעמיקה במיוחד בגיל ההתבגרות, כי האמא היא דמות התחלופה הראשונית לכל העולם החיצוני, ותפקידה הוא להעניק את האהבה הראשונית והחשובה ביותר.

האם אפשר להיות עצמנו ולא להיות תלויים באהבה של אחרים?

אליעד כהן שואל כיצד ניתן לשנות את תפיסת העולם הזו, שבה אנחנו משאירים את תחושת הערך שלנו תלויה ביכולתו של אחר לאהוב אותנו. הוא מציין שכאשר אנחנו מבקשים שאחרים יאהבו אותנו, אנחנו בעצם נותנים להם את הכוח להגדיר אותנו, וזה מגביל את תחושת החופש והחוזק הפנימי שלנו. אחת מהתשובות שמועלות בהרצאה היא האפשרות לעבוד על אהבה עצמית אמיתית, שמבוססת על קבלה מוחלטת של עצמנו בלי קשר לאישור מבחוץ. אליעד מציע תרגילים שמנחים אותנו לנסות למצוא את האהבה העצמית ללא תלות באהבת אחרים, ומדבר על הקשר ההדוק שבין קבלת עצמנו לבין היכולת לאהוב את המציאות כפי שהיא.

מהו הקשר בין סבל לאהבה?

החלק המעניין ביותר בהרצאה עוסק בקשר שבין סבל לאהבה. אליעד מציע שיתכן כי עלינו ללמוד לאהוב את הסבל, כפי שהוא. במקום להימנע ממנו או להילחם בו, הוא מציע גישה חדשה שבה הסבל הופך לחלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית, ואנחנו יכולים ללמוד לחיות איתו, ולהתנהל איתו מתוך מקום של אהבה. השאלה שמציב אליעד היא: "למה אנחנו כל כך שונאים את הסבל?" והתשובה היא פשוטה - כי אנחנו שונאים את מה שמפריע לנו, אך אם נלמד לאהוב את כל חוויות החיים, כולל הסבל, נוכל להפוך את הסבל למנוף לצמיחה אישית ורוחנית.

האם אפשר להגיע לאהבה עצמית מלאה?

בהמשך הרצאה, אליעד שואל האם אפשר להגיע לאהבה עצמית מלאה. הוא מדבר על האמונה שכולנו נושאים, שלפיה אנחנו לא יכולים לאהוב את עצמנו באופן מוחלט, ותוך כדי שיחה עם אחד המשתתפים, הוא מציע שהאהבה העצמית היא בעצם היכולת לקבל את עצמנו גם כשאנחנו לא מושלמים, וגם כאשר יש לנו צדדים שאנחנו לא אוהבים. האתגרים המרכזיים שהאליעד מציב בתהליך הזה הם השאלות הפנימיות שמעסיקות אותנו, כמו: "מה אני אוהב בעצמי?" ו - "מה אני מוכן לקבל בעצמי?" התשובה לשאלות הללו היא למעשה המפתח לאהבה עצמית מלאה.

למה אנחנו לא יכולים להימנע להרגיש לא נעים?

בסיום ההרצאה, אליעד מציע לנו לחשוב על תהליך חשוב: כיצד אפשר ללמוד לאהוב את הרגעים שבהם אנחנו לא נעים לנו? הוא מראה איך אנחנו יכולים לשנות את האופן שבו אנחנו רואים את הרגשות הלא נעים ומציג את רעיון הגמישות הרגשית כדרך להתמודד עם התחושות הללו. הוא מסביר איך שינויים פנימיים יכולים להביא אותנו למצב שבו נוכל לבחור לחוות את הרגשות האלה ולהגיב אליהם אחרת, כדי לשפר את ההתמודדות שלנו איתם.