הספר להיות אלוהים - אהבה לאהוב להתאהב - מהי אהבה של אמת ואיך להשיג אותה, אהבה ללא תנאים, אהבת המציאות
מהי אהבה של אמת וכיצד ניתן להשיג אותה?
אהבה של אמת היא מצב של שלמות ואחדות עם המציאות, שבו האדם חווה אהבה מוחלטת שאינה תלויה בשום דבר חיצוני. במצב כזה, האדם אוהב את כל הצורות והמצבים באופן שווה וללא תנאים. אליעד מסביר כי באופן טבעי כל בני האדם מחפשים אהבה, הם רוצים להרגיש אהובים, וגם רוצים לאהוב. הם מבקשים להתמכר לדבר מה, שיהיה עבורם מקור לאהבה ושגם הם יאהבו אותו בחזרה. האובייקט של אהבה יכול להיות אדם אחר, רעיון, אידיאל, אתגר או אפילו אלוהים. למשל, אדם דתי מרגיש נאהב משום שהוא מאמין שאלוהים אוהב אותו.
אך ישנה בעיה בכל האהבות האלו: הן מוגבלות ואומללות, משום שהן תלויות בדבר מצומצם וחיצוני. למשל, אדם שאוהב את בן הזוג שלו תלוי באהבתו, ואם בן הזוג יפסיק לאהוב אותו, הוא יחווה סבל. אהבה כזו היא לא שלמה, כי האהבה בה אינה אינסופית, והישות האהובה היא תמיד נפרדת ומוגבלת. גם אם האדם אוהב מאוד את ילדיו או משפחתו, מדובר באהבה מוגבלת, משום שהיא תלויה בכך שהאובייקט קיים וקרוב אליו פיזית או רגשית.
מדוע כל אהבה שהיא תלויה בדבר היא אומללה?
כל אהבה שהיא תלויה בדבר היא בהכרח מוגבלת ומובילה לסבל ולאכזבה. כאשר האדם אוהב משהו כי זה טוב לו, הוא למעשה תלוי במשהו חיצוני, שהינו מוגבל וזמני. אם הדבר שמסב לו אושר ואהבה יילקח ממנו, הוא יסבול. בנוסף, האדם תלוי באהבתם של אחרים - אם הם יפסיקו לאהוב אותו, או אם הם ייעלמו מחייו, הוא ירגיש חסר ואומלל.
אליעד מדגים זאת באמצעות הורים וילדים: הורה שמאוד אוהב את ילדיו חווה אהבה מוגבלת. למשל, כשהוא ישן וחולם חלומות, באותו רגע הוא מנותק מהחוויה של אהבת הילדים, דבר שמראה כי האהבה תלויה בנוכחות ובקירבה. יתר על כן, האהבה כלפי הילדים היא מוגבלת, כי היא אינה מופנית אל כל המציאות במידה שווה. זאת אומרת שהאהבה הזאת היא למעשה תלויה במחשבה או בהגדרה שכלית שאומרת "זה הילד שלי, לכן אני אוהב אותו יותר מאשר ילד אחר".
כיצד ניתן להשיג אהבה ללא תנאים?
אהבה ללא תנאים, או "אהבה של אמת", מתאפשרת רק כאשר האדם מגיע לאחדות מוחלטת עם המציאות כולה. מצב כזה מתאפשר רק כאשר האדם אוהב את מהות המציאות, את מה שמצוי לפני כל הצורות וההבדלים, ללא הבחנה בין טוב לרע. במצב זה, האדם חווה את עצמו כאלוהים ממש, והוא אוהב את המציאות באופן מוחלט. זו אהבה שאינה תלויה בדבר ואינה יכולה להיפסק, משום שהיא מופנית כלפי משהו אינסופי, בלתי מוגבל ונצחי.
אליעד מתאר שכשאדם מגיע לאחדות מוחלטת עם המציאות, הוא אינו חושש לאבד את האהבה הזאת, מכיוון שהוא נמצא בנקודת מבט שאין בה רע כלל. אפילו מצב של חוסר אהבה נתפס בעיניו כמצב טוב, משום שהוא אוהב את המציאות כפי שהיא, גם כשהוא אינו אוהב אותה לכאורה. האדם במצב זה מבין שגם השנאה או חוסר האהבה למציאות הם בעצמם ביטוי לאהבה עמוקה למציאות.
מדוע קשה להגיע לאהבה של אמת?
אחת הסיבות שקשה להגיע לאהבה של אמת היא שהאדם תמיד מחפש משהו מוגדר לאהוב אותו. למשל, הורה אומר שהוא אוהב את הילד שלו בצורה טבעית. אך האהבה הזו היא תוצאה של הגדרות שכליות, כמו "הילד שלי". אילו ההגדרה הייתה משתנה (למשל, אם הילד היה הופך לחיה או לחפץ), ההורה לא היה אוהב אותו באותה צורה. מכאן שאליעד מראה שכל אהבה התלויה בדבר תלויה בשיפוט שכלי.
אהבת האמת, לעומת...
אהבה של אמת היא מצב של שלמות ואחדות עם המציאות, שבו האדם חווה אהבה מוחלטת שאינה תלויה בשום דבר חיצוני. במצב כזה, האדם אוהב את כל הצורות והמצבים באופן שווה וללא תנאים. אליעד מסביר כי באופן טבעי כל בני האדם מחפשים אהבה, הם רוצים להרגיש אהובים, וגם רוצים לאהוב. הם מבקשים להתמכר לדבר מה, שיהיה עבורם מקור לאהבה ושגם הם יאהבו אותו בחזרה. האובייקט של אהבה יכול להיות אדם אחר, רעיון, אידיאל, אתגר או אפילו אלוהים. למשל, אדם דתי מרגיש נאהב משום שהוא מאמין שאלוהים אוהב אותו.
אך ישנה בעיה בכל האהבות האלו: הן מוגבלות ואומללות, משום שהן תלויות בדבר מצומצם וחיצוני. למשל, אדם שאוהב את בן הזוג שלו תלוי באהבתו, ואם בן הזוג יפסיק לאהוב אותו, הוא יחווה סבל. אהבה כזו היא לא שלמה, כי האהבה בה אינה אינסופית, והישות האהובה היא תמיד נפרדת ומוגבלת. גם אם האדם אוהב מאוד את ילדיו או משפחתו, מדובר באהבה מוגבלת, משום שהיא תלויה בכך שהאובייקט קיים וקרוב אליו פיזית או רגשית.
מדוע כל אהבה שהיא תלויה בדבר היא אומללה?
כל אהבה שהיא תלויה בדבר היא בהכרח מוגבלת ומובילה לסבל ולאכזבה. כאשר האדם אוהב משהו כי זה טוב לו, הוא למעשה תלוי במשהו חיצוני, שהינו מוגבל וזמני. אם הדבר שמסב לו אושר ואהבה יילקח ממנו, הוא יסבול. בנוסף, האדם תלוי באהבתם של אחרים - אם הם יפסיקו לאהוב אותו, או אם הם ייעלמו מחייו, הוא ירגיש חסר ואומלל.
אליעד מדגים זאת באמצעות הורים וילדים: הורה שמאוד אוהב את ילדיו חווה אהבה מוגבלת. למשל, כשהוא ישן וחולם חלומות, באותו רגע הוא מנותק מהחוויה של אהבת הילדים, דבר שמראה כי האהבה תלויה בנוכחות ובקירבה. יתר על כן, האהבה כלפי הילדים היא מוגבלת, כי היא אינה מופנית אל כל המציאות במידה שווה. זאת אומרת שהאהבה הזאת היא למעשה תלויה במחשבה או בהגדרה שכלית שאומרת "זה הילד שלי, לכן אני אוהב אותו יותר מאשר ילד אחר".
כיצד ניתן להשיג אהבה ללא תנאים?
אהבה ללא תנאים, או "אהבה של אמת", מתאפשרת רק כאשר האדם מגיע לאחדות מוחלטת עם המציאות כולה. מצב כזה מתאפשר רק כאשר האדם אוהב את מהות המציאות, את מה שמצוי לפני כל הצורות וההבדלים, ללא הבחנה בין טוב לרע. במצב זה, האדם חווה את עצמו כאלוהים ממש, והוא אוהב את המציאות באופן מוחלט. זו אהבה שאינה תלויה בדבר ואינה יכולה להיפסק, משום שהיא מופנית כלפי משהו אינסופי, בלתי מוגבל ונצחי.
אליעד מתאר שכשאדם מגיע לאחדות מוחלטת עם המציאות, הוא אינו חושש לאבד את האהבה הזאת, מכיוון שהוא נמצא בנקודת מבט שאין בה רע כלל. אפילו מצב של חוסר אהבה נתפס בעיניו כמצב טוב, משום שהוא אוהב את המציאות כפי שהיא, גם כשהוא אינו אוהב אותה לכאורה. האדם במצב זה מבין שגם השנאה או חוסר האהבה למציאות הם בעצמם ביטוי לאהבה עמוקה למציאות.
מדוע קשה להגיע לאהבה של אמת?
אחת הסיבות שקשה להגיע לאהבה של אמת היא שהאדם תמיד מחפש משהו מוגדר לאהוב אותו. למשל, הורה אומר שהוא אוהב את הילד שלו בצורה טבעית. אך האהבה הזו היא תוצאה של הגדרות שכליות, כמו "הילד שלי". אילו ההגדרה הייתה משתנה (למשל, אם הילד היה הופך לחיה או לחפץ), ההורה לא היה אוהב אותו באותה צורה. מכאן שאליעד מראה שכל אהבה התלויה בדבר תלויה בשיפוט שכלי.
אהבת האמת, לעומת...
- מהי אהבה של אמת?
- איך להשיג אהבה ללא תנאים?
- אהבה שלמה למציאות
- מה ההבדל בין אהבה לאהבת אמת?
- איך לחוות אחדות עם המציאות?
- אהבה תלויה בדבר