מי שיתבונן בעניין יראה כי חוסר סיפוק יש בו גם צד חיובי וגם צד פחות חיובי. הצד הפחות חיובי של חוסר סיפוק הוא שכאשר אין לאדם סיפוק במעשיו ובדברים שיש לו, הרי שהוא לעולם לא יכול להיות שמח בחלקו ולעולם הוא אינו מרוצה וכולי.

ישנם כמובן מקרים שבהם לא רק שהאדם לא מרגיש סיפוק, אלא שהוא מרגיש יותר תחושה של חסר. לדוגמה ניקח את המשפט אוהב כסף לא ישבע כסף ומי שיש לו מאה רוצה מאתיים ומי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות, ואם כן ככל שיש לאדם יותר, כך הוא מרגיש שחסר לו יותר. וכפי שניתן לראות בחוש לגבי כל דבר של התמכרות כגון סמים לדוגמה. שככל שהאדם רגיל לזה יותר, כך זה חסר לו יותר וחוזר חלילה. והצדדים הלא חיוביים של זה אין צורך לדבר עליהם.

אלא שבחוסר סיפוק מתמיד יש גם יתרון מאוד גדול וצד חיובי מאוד גדול. והעניין יתבאר על פי המשפט שאומר "דבש מצאת אכול דייך פן תשבע והקאתו". שמשמעותו היא שכדי ליהנות ממשהו עליך לא להשתמש בו יותר מידי, כי אז הוא ימאס עליך. ואם מצאת משהו מתוק כמו דבש, אל תאכל ממנו יותר מידי. כי אם תאכל ממנו יותר מידי הוא ימאס עליך ולא תוכל ליהנות ממנו יותר.

וכפי שניתן לראות בחוש, שכל דבר בעולם אם האדם יתעסק רק בו, הרי שימאס לו ממנו. לדוגמה: אם האדם יאכל את האוכל הטעים ביותר אבל רק אותו לאורך זמן, הוא לא יפיק ממנו עוד הנאה. משום שהוא יתרגל אליו והוא לא יצור אצלו תחושה של התחדשות וריגוש וכולי.

כך שבעצם ניתן לראות כי חוסר הסיפוק שיש לאדם, יש בו גם משהו מאוד חיובי. והוא שהוא מאפשר לאדם ליהנות וליהנות...