למה כדאי לך לשנוא את עצמך לפעמים?

אנשים תמיד מחפשים דרכים לאהוב את עצמם, אך אליעד כהן מסביר מדוע יש מצבים שבהם כדאי לך דווקא לשנוא את עצמך. כאשר אדם אוהב מישהו, הוא רוצה שיהיה לו טוב. כך בדיוק כאשר אדם אוהב את עצמו, הוא משקיע בעצמו ומנסה לגרום לעצמו להרגיש טוב. ככל שהאהבה העצמית גדולה יותר, כך הרצון של האדם בטוב גובר, מה שמוביל להשקעה עצמית גבוהה יותר. אם אתה באמת אוהב את עצמך, אתה אמור לטפל בעצמך, להשקיע, לעשות הכל כדי שיהיה לך טוב, בדיוק כפי שהיית דואג לאדם שאתה אוהב.

עם זאת, החיים לא תמיד מספקים לך את מה שאתה רוצה. לפעמים רע לך, וככל שאתה אוהב את עצמך יותר, כך הסבל שלך גדל יותר כאשר המציאות היא לא כפי שרצית. הסיבה היא פשוטה: ככל שהאהבה העצמית גדולה יותר, אתה פחות מוכן לקבל מצבים שליליים. ככל שאתה אוהב מישהו יותר, כך רע לך יותר כשהוא סובל, ולכן אם אתה אוהב את עצמך, רע לך יותר כאשר לא טוב לך.

מתי האהבה העצמית הופכת למקור של סבל?

נניח שאתה עובר תקופה קשה. באופן טבעי, אם אתה אוהב את עצמך, אתה מנסה לשפר את מצבך. אבל מה קורה כאשר אינך מצליח? ככל שאתה אוהב את עצמך יותר, כך תחושת התסכול גדלה. אתה עלול להרגיש רע יותר ויותר בגלל שאתה כל כך רוצה שיהיה לך טוב, אך המציאות מסרבת לשתף פעולה. כך שהאהבה העצמית, שהייתה אמורה לעשות לך טוב, הופכת למקור גדול של כאב, כי אתה כל כך קשור לרצון שלך להרגיש טוב.

כדי להמחיש זאת, אליעד מביא דוגמה נוספת: אם אתה שונא אדם מסוים והוא סובל, אתה לא סובל מזה, אולי אפילו מרוצה מכך. אך אם אתה אוהב אדם והוא סובל, גם אתה סובל. מכאן, ככל שהאהבה העצמית שלך גבוהה יותר, ככה הסבל שלך במצבים שליליים גדל. אתה מרגיש את כאבו של האדם שאתה אוהב, וכשמדובר בך עצמך, אתה מרגיש את הכאב הזה בצורה מוגברת.

למה לשנוא את עצמך יכול להקל על הכאב?

אליעד כהן מציע פתרון פרדוקסלי: כדי להקטין את הסבל שלך במצבי משבר, כדאי שתלמד גם לשנוא את עצמך. כאשר רע לך ואתה לא מצליח לגרום לעצמך להרגיש טוב, במקום לאהוב את עצמך ולסבול יותר, נסה לראות את עצמך בעיניים של מישהו ששונא את עצמו. במילים אחרות, תאמר לעצמך: "מגיע לי שיהיה לי רע, מגיע לי לסבול". זה לא אומר שאתה צריך לפגוע בעצמך חלילה, אלא רק לשנות את הפרספקטיבה הרגשית שלך.

אליעד מדגיש את הנקודה בעזרת דוגמה קיצונית: בדיוק כפי שאתה שונא מחבל או טרוריסט ואתה מרוצה כאשר רע לו, כך תנסה להרגיש כלפי עצמך. כשאתה מאמץ את נקודת המבט הזאת כלפי עצמך, אתה פחות סובל מכך שרע לך, כי אתה לא מתנגד לכאב, אלא דווקא מרגיש שמגיע לך להרגיש רע. בצורה פרדוקסלית, אם אתה רוצה להפחית את הסבל הנפשי שלך, עליך לאהוב את עצמך פחות ולשנוא את עצמך יותר.

למה שנאה עצמית היא סוג של אהבה עצמית?

על פי אליעד כהן, השנאה העצמית הזו אינה באמת ההפך מאהבה עצמית, אלא סוג מסוים שלה. כאשר אתה שונא את עצמך במצבים שבהם אינך יכול לשנות את המציאות, אתה בעצם מונע מעצמך סבל נוסף. פחות סבל משמעו יותר טוב עבורך, ולכן שנאה עצמית הופכת למעשה לאהבה עצמית מתוחכמת. על ידי הפחתת האהבה העצמית הקיצונית, שמחייבת שהמציאות תהיה בדיוק לפי רצונך, אתה משחרר את עצמך מהצורך להיאבק במציאות ומפחית את הכאב.

הסבר נוסף שהוא נותן: כשאתה אוהב את עצמך בצורה מוגזמת, אתה מחויב לכך שהמציאות תהיה בדיוק כרצונך. אבל המציאות לא תמיד משתפת פעולה, ואז אתה סובל יותר. לעומת זאת, כשאתה שונא את עצמך ומרגיש שמגיע לך שיהיה רע, המציאות כבר לא מתנגשת כל כך עם הציפיות שלך. בצורה הזו אתה פחות כואב ופחות סובל, ולכן אתה בעצם מיטיב עם עצמך, מה שהופך את השנאה העצמית לסוג מתוחכם של אהבה עצמית.

איך זה מסתדר עם הרצון להרגיש טוב?

לסיכום, אליעד כהן טוען כי דווקא אם אתה רוצה באמת להרגיש טוב עם עצמך, עליך להיות מוכן גם לשנוא את עצמך לעיתים. זה לא אומר שעליך להפסיק לטפל בעצמך או לפגוע בעצמך. להפך, מדובר באסטרטגיה פסיכולוגית שמאפשרת לך להקטין את הכאב כשלא טוב לך. אם תדע לשנוא את עצמך כראוי כשצריך, בסופו של דבר תסבול פחות ותרגיש טוב יותר. זו הדרך שבה שנאה עצמית הופכת לכלי עזר שמביא לשקט נפשי.