5:22איך לא להתגעגע? איך להיפרד נכון? איך להתמודד עם פרידה? מה לעשות לפני פרידה? מה לעשות כשרוצים להיפרד? איך להתפטר נכון? איך למנוע געגוע? איך לנטרל ייסורי מצפון? איך למנוע רגשות חרטה? רגשות אשמה
איך להיפרד בלי להתגעגע וללא רגשות חרטה?
אנשים רבים חוששים ממצב שבו הם ייפרדו מזוגיות, מקום עבודה או כל מערכת יחסים אחרת, וירגישו אחר כך געגועים וייסורי מצפון. הרצון להיפרד עולה בדרך כלל בגלל חסרונות מסוימים שיש במקום או במערכת היחסים. אולם, החשש מהפסד היתרונות ותחושת החרטה לאחר מכן, גורם לאנשים להישאר לפעמים במקום שאינם מרוצים ממנו. אליעד כהן מסביר כיצד אפשר להיפרד בצורה נכונה, כך שלא יהיו רגשות חרטה או געגועים לאחר הפרידה.
איך למנוע את תחושת החרטה אחרי הפרידה?
הדבר החשוב ביותר שאדם צריך לעשות כדי למנוע תחושות של געגוע וחרטה לאחר הפרידה, הוא למצות את כל היתרונות האפשריים במקום הנוכחי לפני הפרידה. ההמלצה של אליעד כהן היא שאדם שמרגיש רצון לעזוב, חייב קודם כל לזהות בבירור מהם היתרונות שבגללם הוא חושב שעלול להתגעגע. לאחר מכן, עליו לעשות את כל המאמצים האפשריים, בצורה נחושה ועקבית, כדי למקסם את ההנאה מאותם היתרונות בתוך המערכת הנוכחית. למשל, אם אדם רוצה לעזוב עבודה, עליו לקום כל בוקר ולהזכיר לעצמו במודע מדוע הוא אוהב את העבודה הזו, להזכיר את כל היתרונות שמונעים ממנו לעזוב בקלות. באותו הזמן עליו לנסות בכל כוחו לפתור או לצמצם את החסרונות. עליו להתעקש על כך, להילחם למען היתרונות ולפעול לשיפור החסרונות.
מדוע המאמץ למקסם את היתרונות מפחית את החרטה?
אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לחרטה לאחר פרידה היא תחושת ה"אם רק". אנשים מתחרטים כי הם חושבים שאולי יכלו להישאר עוד קצת, לנסות קצת יותר, וכך ליהנות מהיתרונות ללא החסרונות. זו התחושה שמכרסמת לאחר הפרידה וגורמת לייסורי מצפון. אם האדם עשה את כל המאמצים האפשריים והגיע למסקנה שלא ניתן להשיג את היתרונות ללא החסרונות, אז כשהוא יחליט לעזוב הוא לא יתגעגע או יתחרט, כי לא תהיה בו התחושה של "יכולתי לעשות יותר". יהיה ברור לו באופן מוחלט, כי באמת ניסה הכל.
האם תמיד אפשר להשיג את מה שרוצים?
על פי אליעד כהן, באופן עקרוני כל אדם יכול להשיג את מה שהוא רוצה, אך יש לכך מחיר. לפעמים המחיר הוא גבוה מדי מבחינת האדם, למשל לאבד את המשמעות של טוב ורע. אדם יכול תיאורטית להחליט להתמקד אך ורק ביתרונות ולהתעלם לחלוטין מהחסרונות, אולם כאשר הוא עושה זאת, הוא מאבד את המשמעות העמוקה של המשחק, של החיים, של חוויית הטוב והרע. כשאדם מגיע למסקנה שאינו מוכן לשלם מחיר זה, הוא מבין שאין דרך להשיג את היתרונות ללא החסרונות, ואז אין עוד מקום לגעגועים או לחרטה.
למה כל כך קשה לאנשים לעזוב ללא חרטה?
קושי זה נובע מכך שרוב האנשים אינם משקיעים מאמץ אמיתי של מאה אחוז בפתרון הבעיות שלהם לפני שהם עוזבים. הם לא באמת נותנים הכל כדי להרגיש טוב במקום הנוכחי, וכך נשאר תמיד ספק פנימי. הספק הזה הוא הגורם העיקרי לגעגוע ולחרטה, מפני שתמיד תישאר אצלם השאלה, האם היה ניתן לעשות עוד משהו, האם הייתה דרך אחרת להשיג את הטוב ללא הרע.
מהי הדרך היחידה להיפרד בלי געגועים או חרטה?
הדרך שאליעד כהן מציע היא פשוטה להבנה אך דורשת מחויבות אמיתית: האדם צריך לנסות את כל הדרכים האפשריות להרגיש טוב במקום הנוכחי, להילחם על היתרונות בכל כוחו, ולנסות לפתור את החסרונות עד הסוף. רק לאחר שנעשה מאמץ אמיתי ואדם מגיע לתחושה עמוקה וברורה שעשה הכל, רק אז הוא יכול להיפרד בצורה מוחלטת ללא חרטות וללא געגועים.
מה קורה אם אדם לא עושה מאמץ אמיתי לפני פרידה?
כאשר אדם אינו עושה מאמץ אמיתי, תמיד לאחר הפרידה תישאר בתוכו המחשבה שאולי היה אפשרי להישאר עוד קצת, לעשות עוד משהו, לקבל את היתרונות מבלי להתמודד עם החסרונות. המחשבה הזו היא שיוצרת את תחושת ההחמצה והחרטה ומונעת ממנו להרגיש שלם ומאושר לאחר הפרידה.
מה המשמעות של "למצות את האפשרויות" בפועל?
"למצות את האפשרויות" פירושו של דבר שאדם חייב להילחם ולפעול בכל דרך אפשרית כדי להרגיש טוב במקום שבו הוא נמצא כרגע. עליו להפעיל את כל היצירתיות, המשאבים והאנרגיה שברשותו כדי ליהנות מהיתרונות ולפתור או לשנות את החסרונות. רק אם עשה את כל אלו ועדיין אינו מצליח להגיע למקום שבו הוא מרוצה, הוא יכול להיפרד בלי לחשוש מרגשות חרטה או געגועים.
אנשים רבים חוששים ממצב שבו הם ייפרדו מזוגיות, מקום עבודה או כל מערכת יחסים אחרת, וירגישו אחר כך געגועים וייסורי מצפון. הרצון להיפרד עולה בדרך כלל בגלל חסרונות מסוימים שיש במקום או במערכת היחסים. אולם, החשש מהפסד היתרונות ותחושת החרטה לאחר מכן, גורם לאנשים להישאר לפעמים במקום שאינם מרוצים ממנו. אליעד כהן מסביר כיצד אפשר להיפרד בצורה נכונה, כך שלא יהיו רגשות חרטה או געגועים לאחר הפרידה.
איך למנוע את תחושת החרטה אחרי הפרידה?
הדבר החשוב ביותר שאדם צריך לעשות כדי למנוע תחושות של געגוע וחרטה לאחר הפרידה, הוא למצות את כל היתרונות האפשריים במקום הנוכחי לפני הפרידה. ההמלצה של אליעד כהן היא שאדם שמרגיש רצון לעזוב, חייב קודם כל לזהות בבירור מהם היתרונות שבגללם הוא חושב שעלול להתגעגע. לאחר מכן, עליו לעשות את כל המאמצים האפשריים, בצורה נחושה ועקבית, כדי למקסם את ההנאה מאותם היתרונות בתוך המערכת הנוכחית. למשל, אם אדם רוצה לעזוב עבודה, עליו לקום כל בוקר ולהזכיר לעצמו במודע מדוע הוא אוהב את העבודה הזו, להזכיר את כל היתרונות שמונעים ממנו לעזוב בקלות. באותו הזמן עליו לנסות בכל כוחו לפתור או לצמצם את החסרונות. עליו להתעקש על כך, להילחם למען היתרונות ולפעול לשיפור החסרונות.
מדוע המאמץ למקסם את היתרונות מפחית את החרטה?
אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לחרטה לאחר פרידה היא תחושת ה"אם רק". אנשים מתחרטים כי הם חושבים שאולי יכלו להישאר עוד קצת, לנסות קצת יותר, וכך ליהנות מהיתרונות ללא החסרונות. זו התחושה שמכרסמת לאחר הפרידה וגורמת לייסורי מצפון. אם האדם עשה את כל המאמצים האפשריים והגיע למסקנה שלא ניתן להשיג את היתרונות ללא החסרונות, אז כשהוא יחליט לעזוב הוא לא יתגעגע או יתחרט, כי לא תהיה בו התחושה של "יכולתי לעשות יותר". יהיה ברור לו באופן מוחלט, כי באמת ניסה הכל.
האם תמיד אפשר להשיג את מה שרוצים?
על פי אליעד כהן, באופן עקרוני כל אדם יכול להשיג את מה שהוא רוצה, אך יש לכך מחיר. לפעמים המחיר הוא גבוה מדי מבחינת האדם, למשל לאבד את המשמעות של טוב ורע. אדם יכול תיאורטית להחליט להתמקד אך ורק ביתרונות ולהתעלם לחלוטין מהחסרונות, אולם כאשר הוא עושה זאת, הוא מאבד את המשמעות העמוקה של המשחק, של החיים, של חוויית הטוב והרע. כשאדם מגיע למסקנה שאינו מוכן לשלם מחיר זה, הוא מבין שאין דרך להשיג את היתרונות ללא החסרונות, ואז אין עוד מקום לגעגועים או לחרטה.
למה כל כך קשה לאנשים לעזוב ללא חרטה?
קושי זה נובע מכך שרוב האנשים אינם משקיעים מאמץ אמיתי של מאה אחוז בפתרון הבעיות שלהם לפני שהם עוזבים. הם לא באמת נותנים הכל כדי להרגיש טוב במקום הנוכחי, וכך נשאר תמיד ספק פנימי. הספק הזה הוא הגורם העיקרי לגעגוע ולחרטה, מפני שתמיד תישאר אצלם השאלה, האם היה ניתן לעשות עוד משהו, האם הייתה דרך אחרת להשיג את הטוב ללא הרע.
מהי הדרך היחידה להיפרד בלי געגועים או חרטה?
הדרך שאליעד כהן מציע היא פשוטה להבנה אך דורשת מחויבות אמיתית: האדם צריך לנסות את כל הדרכים האפשריות להרגיש טוב במקום הנוכחי, להילחם על היתרונות בכל כוחו, ולנסות לפתור את החסרונות עד הסוף. רק לאחר שנעשה מאמץ אמיתי ואדם מגיע לתחושה עמוקה וברורה שעשה הכל, רק אז הוא יכול להיפרד בצורה מוחלטת ללא חרטות וללא געגועים.
מה קורה אם אדם לא עושה מאמץ אמיתי לפני פרידה?
כאשר אדם אינו עושה מאמץ אמיתי, תמיד לאחר הפרידה תישאר בתוכו המחשבה שאולי היה אפשרי להישאר עוד קצת, לעשות עוד משהו, לקבל את היתרונות מבלי להתמודד עם החסרונות. המחשבה הזו היא שיוצרת את תחושת ההחמצה והחרטה ומונעת ממנו להרגיש שלם ומאושר לאחר הפרידה.
מה המשמעות של "למצות את האפשרויות" בפועל?
"למצות את האפשרויות" פירושו של דבר שאדם חייב להילחם ולפעול בכל דרך אפשרית כדי להרגיש טוב במקום שבו הוא נמצא כרגע. עליו להפעיל את כל היצירתיות, המשאבים והאנרגיה שברשותו כדי ליהנות מהיתרונות ולפתור או לשנות את החסרונות. רק אם עשה את כל אלו ועדיין אינו מצליח להגיע למקום שבו הוא מרוצה, הוא יכול להיפרד בלי לחשוש מרגשות חרטה או געגועים.
- איך להתגבר על חרטה?
- איך להחליט נכון מתי לעזוב?
- איך לקבל החלטות בלי לפחד?
- איך לא להתגעגע למשהו שאיבדת?
- איך להפסיק לפחד מהחמצה?
איך להתמודד עם פרידה מבלי לחוות חרטה וגעגועים?
כאשר אדם נמצא במערכת יחסים, בין אם זוגית או תעסוקתית, ורוצה להיפרד, לעיתים מתעוררת אצלו חרדה מהאפשרות שיתגעגע לאחר מכן. הוא עלול לחשוש שאם יעזוב, הוא יאבד יתרונות מסוימים ויתחרט על כך.
מה ניתן לעשות כדי למנוע געגוע וחרטה לאחר הפרידה?
כדי להימנע מגעגועים וייסורי מצפון לאחר פרידה, יש לנסות תחילה להישאר ולמצות את היתרונות של המקום עד תום. המשמעות היא:
1. לזהות את היתרונות - לפני הפרידה, יש לזהות את כל היתרונות שמקום העבודה או הקשר מעניקים.
2. למקסם את היתרונות - לנסות להעצים וליהנות מהם בכל הכוח.
3. לפתור את החסרונות - לבדוק אם ניתן לשנות, לשפר או להתמודד עם החסרונות שגורמים לרצון לעזוב.
4. לבחון אם באמת אין אפשרות להשיג יתרונות ללא חסרונות - רק לאחר מאמץ מלא, אפשר לדעת בוודאות שאין דרך אחרת ליהנות מהיתרונות בלי החסרונות.
למה זה עובד?
המוח נוטה להטעות אותנו לאחר הפרידה ולגרום לנו לחשוב ש"אולי יכולנו להשיג את היתרונות מבלי לסבול את החסרונות". לכן, אם לא נלחמים על היתרונות לפני שעוזבים, תמיד תהיה תחושה של חרטה ו"מה אם?". לעומת זאת, אם אדם עושה הכל כדי להפיק את המיטב, והוא עדיין רוצה לעזוב - המוח לא יוכל להטעות אותו ולגרום לו להרגיש פספוס.
מה הקשר בין הרצון להרגיש טוב לבין היכולת להיפרד ללא חרטות?
במהות העניין, כל אדם שואף להרגיש טוב ללא רע. אך אם הוא לא עושה מאמץ מקסימלי להרגיש טוב בתוך המערכת הנוכחית, תמיד תישאר בתוכו שאלה לא פתורה: "אולי כן היה אפשר להשיג טוב בלי רע?". כל עוד השאלה הזאת פתוחה - היא עלולה לגרום לו לחזור אחורה, להתגעגע ולסבול מחרטה.
מה השלב האחרון בתהליך?
אדם שלא רוצה להתגעגע ולחוות חרטות אחרי פרידה צריך לוודא שהוא ניסה את כל האפשרויות לפני שעזב. אם הוא עושה זאת, הוא יוכל להיפרד בראש שקט, מתוך ידיעה ברורה שהוא מיצה את כל האפשרויות, ואין עוד "אם רק הייתי מנסה..." שירדוף אותו בעתיד.
כאשר אדם נמצא במערכת יחסים, בין אם זוגית או תעסוקתית, ורוצה להיפרד, לעיתים מתעוררת אצלו חרדה מהאפשרות שיתגעגע לאחר מכן. הוא עלול לחשוש שאם יעזוב, הוא יאבד יתרונות מסוימים ויתחרט על כך.
מה ניתן לעשות כדי למנוע געגוע וחרטה לאחר הפרידה?
כדי להימנע מגעגועים וייסורי מצפון לאחר פרידה, יש לנסות תחילה להישאר ולמצות את היתרונות של המקום עד תום. המשמעות היא:
1. לזהות את היתרונות - לפני הפרידה, יש לזהות את כל היתרונות שמקום העבודה או הקשר מעניקים.
2. למקסם את היתרונות - לנסות להעצים וליהנות מהם בכל הכוח.
3. לפתור את החסרונות - לבדוק אם ניתן לשנות, לשפר או להתמודד עם החסרונות שגורמים לרצון לעזוב.
4. לבחון אם באמת אין אפשרות להשיג יתרונות ללא חסרונות - רק לאחר מאמץ מלא, אפשר לדעת בוודאות שאין דרך אחרת ליהנות מהיתרונות בלי החסרונות.
למה זה עובד?
המוח נוטה להטעות אותנו לאחר הפרידה ולגרום לנו לחשוב ש"אולי יכולנו להשיג את היתרונות מבלי לסבול את החסרונות". לכן, אם לא נלחמים על היתרונות לפני שעוזבים, תמיד תהיה תחושה של חרטה ו"מה אם?". לעומת זאת, אם אדם עושה הכל כדי להפיק את המיטב, והוא עדיין רוצה לעזוב - המוח לא יוכל להטעות אותו ולגרום לו להרגיש פספוס.
מה הקשר בין הרצון להרגיש טוב לבין היכולת להיפרד ללא חרטות?
במהות העניין, כל אדם שואף להרגיש טוב ללא רע. אך אם הוא לא עושה מאמץ מקסימלי להרגיש טוב בתוך המערכת הנוכחית, תמיד תישאר בתוכו שאלה לא פתורה: "אולי כן היה אפשר להשיג טוב בלי רע?". כל עוד השאלה הזאת פתוחה - היא עלולה לגרום לו לחזור אחורה, להתגעגע ולסבול מחרטה.
מה השלב האחרון בתהליך?
אדם שלא רוצה להתגעגע ולחוות חרטות אחרי פרידה צריך לוודא שהוא ניסה את כל האפשרויות לפני שעזב. אם הוא עושה זאת, הוא יוכל להיפרד בראש שקט, מתוך ידיעה ברורה שהוא מיצה את כל האפשרויות, ואין עוד "אם רק הייתי מנסה..." שירדוף אותו בעתיד.
- איך להתגבר על חרטה?
- איך להחליט נכון מתי לעזוב?
- איך לקבל החלטות בלי לפחד?
- איך לא להתגעגע למשהו שאיבדת?
- איך להפסיק לפחד מהחמצה?
נניח נגיד שבן אדם נמצא במערכת יחסים מסוימת, אוקי ומה זה אומר מערכת יחסים מסוימת נגיד זוגיות או נגיד עבודה אפילו והוא רוצה לעזוב עכשיו את המקום עבודה הוא מפחד, למה הוא רוצה לעזוב את המקום עבודה כי יש שם איזה חסרונות מסוימים בעיניו אבל הוא מפחד שאחרי שהוא יעזוב את המקום עבודה הוא בעצם יתגעגע למקום העבודה הזה בגלל יתרונות מסוימים, הוא מפחד שאחרי שהוא ייפרד מהזוגיות בגלל החסרונות המסוימים שהוא רואה שם הוא יתגעגע בגלל יתרונות מסוימים.
מה עושים? טוב אז מה שאפשר לעשות זה כזה דבר בן אדם צריך להגיד לעצמו ויש פה כמה דברים שאפשר לעשות, בן אדם שרוצה להיפרד בלי להתגעגע לנטוש בלי ייסורי מצפון בלי רגשות חרטה ובלי רגשות אשם מה שהוא צריך לעשות.
ש: להקטין את היתרונות.
אליעד: זה משהו אחר, מה שהוא צריך לעשות זה לנסות להגדיל את היתרונות ולהישאר שם בכל הכוח ואם זה לא יעבוד אז הוא בטוח לא יתגעגע לשם. עוד פעם אם הבן אדם לדוגמה, רגע חכה קודם תבין את ההיגיון אם בן אדם נגיד רוצה להתפטר מאיזה מקום עבודה ויש לו בראש מחשבה "כן אבל אם אני אעזוב אני אתגעגע, אני אתחרט על זה שהתפטרתי כי יש שם את זה ואת זה, אוקי מה הדברים שאתה חושב שאחרי שתיפרד יגרמו לך להתגעגע? היתרון הזה 1.. 2.. 3, אוקי מה שאתה צריך לעשות מעכשיו כל בוקר לבוא להגיד אני אוהב את העבודה הזאת בגלל 1.. 2.. 3".
זה מה שאתה צריך לעשות ולהתעקש ולהילחם ולשנות את החסרונות במקביל, לפתור את החסרונות ולהתעקש לאהוב את המקום הזה בגלל היתרונות למרות החסרונות. מובטח לך שאם אתה תנסה בכל כוחך, באופן יחסי לא מוחלט אם אתה תנסה בכל כוחך להיות במקום הזה בגלל היתרונות למרות החסרונות אז אם אתה תעזוב את המקום הזה בגלל החסרונות אתה לא תתגעגע ליתרונות כי אז זה ברור לך שאין פתרון.
לעומת זאת אם לבן אדם יש יתרונות וחסרונות באיזה מקום עבודה נגיד או באיזה זוגיות והוא עוזב אז אחר כך תמיד המוח אומר לו "כן אבל אתה יודע אם רק היית נשאר עוד שבוע, אם רק היית אומר ככה אם רק היית עושה ככה היית יכול לפתור את זה ועכשיו איבדת יתרונות יכולת לפתור" ואז המוח אומר לו "כן אבל היה חסרונות" הוא אומר לו "נכון שהיה חסרונות אבל הייתי נשאר עוד שבוע הייתי מקבל את היתרונות בלי החסרונות".
הרי הבן אדם עזב את המקום בגלל החסרונות והמוח אומר לו "אבל גם איבדת את היתרונות" ואז הוא אומר לו "כן אבל היה שם חסרונות" ואז המוח אומר לו "רגע אבל יכולת לקבל את היתרונות בלי החסרונות". ולמה המוח אומר לו "יכולת לקבל את היתרונות בלי החסרונות" כי הוא לא ניסה בכל כוחו להשיג את היתרונות בלי החסרונות אבל אם בן אדם היה מנסה להגיד "אני בכל כוחי למען היתרונות מכסח את החסרונות, נלחם בכל כוחי על היתרונות ומנסה לפתור את החסרונות" לקבל אותם לשנות אותם מה שזה לא יהיה אז אם הוא לא מצליח אז המוח לא יכול אחר כך להגיד לו "אתה יודע אם רק היית עושה את זה ואת זה אם רק היית אומר, אם רק היית מבקש אם רק היית שואל אם רק היית מנסה" אין את ה - "אם רק" ואז הוא אומר "תקשיב ניסיתי".
עכשיו מה האמת עוד משהו מעניין תקשיבו, אין מצב בעולם שבן אדם ירצה משהו ולא ישיג אותו.
ש: אין?
אליעד: אין מצב בעולם.
ש: כן אם זה מוחלט או לא.
אליעד: בוא נוסיף למען הדיון כל דבר מוחלט, סבבה אבל אני רוצה להגיד משהו העניין הוא שיש רף מסוים שאז אתה כבר צריך כאילו כבר לצאת מגדר הטבע האנושי שלך, נגיד בן אדם נגיד נמצא באיזה מקום עבודה נגיד מערכת יחסים ותיאורטית הוא יכול להחליט "טוב אני עכשיו מחליט שאני אוהב את המקום הזה בלי תנאים ואני רואה בו רק את היתרונות בלי החסרונות" נגיד אבל אז אם בן אדם יעשה את זה הוא איבד כבר את המשמעות של העבודה, איבד כבר את המשמעות של הטוב והרע איבד מלא משמעויות.
זאת אומרת תמיד יש אפשרות תיאורטית להגיד "טוב אני רוצה את היתרונות ולא אכפת לי מהחסרונות ואני פשוט במוח אתן פקודה חסרונות לא משנה ויתרונות משנה" אפשר אבל אז החיסרון הוא שבעצם המשחק כבר מאבד את המשמעות. ולכן ברגע שבן אדם מגיע לרף הזה והוא אומר "אוקי את המחיר הזה והזה אני לא מוכן לשלם ובתוך המחיר לאבד את המשמעות של הטוב והרע אני לא מוכן לשלם ובתוך המשמעות של הטוב והרע עשיתי את הכל או כמעט הכל" אז ממילא אין געגוע אחר כך כי המוח לא יכול להגיד לך "יכולת לקבל את היתרונות בלי החסרונות עם רק" כי אין "אם רק".
ולכן המסקנה האופרטיבית עד שבן אדם לא ייתן את המאה אחוז שלו לנסות להרגיש טוב בלי רע תמיד המוח ימרר לו את החיים בזה שהוא מרגיש טוב עם רע. בן אדם ביומיום יש לו טוב עם רע אם בן אדם ייתן את המאה אחוז שלו יגיד "אין אני חייב לפצח את הטוב ואת הרע הזה, חייב לפצח אותו רוצה להרגיש טוב בלי רע" אם בן אדם יעשה את זה ומאה אחוז ייתן הכל ונגיד שהוא לא יצליח הוא אומר "אוקי אני יודע שאני לא יכול להצליח או נגיד "אני יודע שאני לא שווה לי את המחיר או משהו".
אבל כל זמן שבן אדם לא ניסה את המאה אחוז שלו להרגיש טוב בלי רע תמיד כשרע לו המוח אומר לו "אולי אתה יכול להרגיש טוב בלי רע אולי יש אפשרות לטוב בלי רע" ואז הוא לא יכול לקבל את ה - "רק" כי הוא לא ניסה להיפטר ממנו במאה אחוז משהו מאין זה.
מה עושים? טוב אז מה שאפשר לעשות זה כזה דבר בן אדם צריך להגיד לעצמו ויש פה כמה דברים שאפשר לעשות, בן אדם שרוצה להיפרד בלי להתגעגע לנטוש בלי ייסורי מצפון בלי רגשות חרטה ובלי רגשות אשם מה שהוא צריך לעשות.
ש: להקטין את היתרונות.
אליעד: זה משהו אחר, מה שהוא צריך לעשות זה לנסות להגדיל את היתרונות ולהישאר שם בכל הכוח ואם זה לא יעבוד אז הוא בטוח לא יתגעגע לשם. עוד פעם אם הבן אדם לדוגמה, רגע חכה קודם תבין את ההיגיון אם בן אדם נגיד רוצה להתפטר מאיזה מקום עבודה ויש לו בראש מחשבה "כן אבל אם אני אעזוב אני אתגעגע, אני אתחרט על זה שהתפטרתי כי יש שם את זה ואת זה, אוקי מה הדברים שאתה חושב שאחרי שתיפרד יגרמו לך להתגעגע? היתרון הזה 1.. 2.. 3, אוקי מה שאתה צריך לעשות מעכשיו כל בוקר לבוא להגיד אני אוהב את העבודה הזאת בגלל 1.. 2.. 3".
זה מה שאתה צריך לעשות ולהתעקש ולהילחם ולשנות את החסרונות במקביל, לפתור את החסרונות ולהתעקש לאהוב את המקום הזה בגלל היתרונות למרות החסרונות. מובטח לך שאם אתה תנסה בכל כוחך, באופן יחסי לא מוחלט אם אתה תנסה בכל כוחך להיות במקום הזה בגלל היתרונות למרות החסרונות אז אם אתה תעזוב את המקום הזה בגלל החסרונות אתה לא תתגעגע ליתרונות כי אז זה ברור לך שאין פתרון.
לעומת זאת אם לבן אדם יש יתרונות וחסרונות באיזה מקום עבודה נגיד או באיזה זוגיות והוא עוזב אז אחר כך תמיד המוח אומר לו "כן אבל אתה יודע אם רק היית נשאר עוד שבוע, אם רק היית אומר ככה אם רק היית עושה ככה היית יכול לפתור את זה ועכשיו איבדת יתרונות יכולת לפתור" ואז המוח אומר לו "כן אבל היה חסרונות" הוא אומר לו "נכון שהיה חסרונות אבל הייתי נשאר עוד שבוע הייתי מקבל את היתרונות בלי החסרונות".
הרי הבן אדם עזב את המקום בגלל החסרונות והמוח אומר לו "אבל גם איבדת את היתרונות" ואז הוא אומר לו "כן אבל היה שם חסרונות" ואז המוח אומר לו "רגע אבל יכולת לקבל את היתרונות בלי החסרונות". ולמה המוח אומר לו "יכולת לקבל את היתרונות בלי החסרונות" כי הוא לא ניסה בכל כוחו להשיג את היתרונות בלי החסרונות אבל אם בן אדם היה מנסה להגיד "אני בכל כוחי למען היתרונות מכסח את החסרונות, נלחם בכל כוחי על היתרונות ומנסה לפתור את החסרונות" לקבל אותם לשנות אותם מה שזה לא יהיה אז אם הוא לא מצליח אז המוח לא יכול אחר כך להגיד לו "אתה יודע אם רק היית עושה את זה ואת זה אם רק היית אומר, אם רק היית מבקש אם רק היית שואל אם רק היית מנסה" אין את ה - "אם רק" ואז הוא אומר "תקשיב ניסיתי".
עכשיו מה האמת עוד משהו מעניין תקשיבו, אין מצב בעולם שבן אדם ירצה משהו ולא ישיג אותו.
ש: אין?
אליעד: אין מצב בעולם.
ש: כן אם זה מוחלט או לא.
אליעד: בוא נוסיף למען הדיון כל דבר מוחלט, סבבה אבל אני רוצה להגיד משהו העניין הוא שיש רף מסוים שאז אתה כבר צריך כאילו כבר לצאת מגדר הטבע האנושי שלך, נגיד בן אדם נגיד נמצא באיזה מקום עבודה נגיד מערכת יחסים ותיאורטית הוא יכול להחליט "טוב אני עכשיו מחליט שאני אוהב את המקום הזה בלי תנאים ואני רואה בו רק את היתרונות בלי החסרונות" נגיד אבל אז אם בן אדם יעשה את זה הוא איבד כבר את המשמעות של העבודה, איבד כבר את המשמעות של הטוב והרע איבד מלא משמעויות.
זאת אומרת תמיד יש אפשרות תיאורטית להגיד "טוב אני רוצה את היתרונות ולא אכפת לי מהחסרונות ואני פשוט במוח אתן פקודה חסרונות לא משנה ויתרונות משנה" אפשר אבל אז החיסרון הוא שבעצם המשחק כבר מאבד את המשמעות. ולכן ברגע שבן אדם מגיע לרף הזה והוא אומר "אוקי את המחיר הזה והזה אני לא מוכן לשלם ובתוך המחיר לאבד את המשמעות של הטוב והרע אני לא מוכן לשלם ובתוך המשמעות של הטוב והרע עשיתי את הכל או כמעט הכל" אז ממילא אין געגוע אחר כך כי המוח לא יכול להגיד לך "יכולת לקבל את היתרונות בלי החסרונות עם רק" כי אין "אם רק".
ולכן המסקנה האופרטיבית עד שבן אדם לא ייתן את המאה אחוז שלו לנסות להרגיש טוב בלי רע תמיד המוח ימרר לו את החיים בזה שהוא מרגיש טוב עם רע. בן אדם ביומיום יש לו טוב עם רע אם בן אדם ייתן את המאה אחוז שלו יגיד "אין אני חייב לפצח את הטוב ואת הרע הזה, חייב לפצח אותו רוצה להרגיש טוב בלי רע" אם בן אדם יעשה את זה ומאה אחוז ייתן הכל ונגיד שהוא לא יצליח הוא אומר "אוקי אני יודע שאני לא יכול להצליח או נגיד "אני יודע שאני לא שווה לי את המחיר או משהו".
אבל כל זמן שבן אדם לא ניסה את המאה אחוז שלו להרגיש טוב בלי רע תמיד כשרע לו המוח אומר לו "אולי אתה יכול להרגיש טוב בלי רע אולי יש אפשרות לטוב בלי רע" ואז הוא לא יכול לקבל את ה - "רק" כי הוא לא ניסה להיפטר ממנו במאה אחוז משהו מאין זה.
050-3331-331