למה חשוב להבין ששום דבר לא באמת משנה?

אליעד כהן מסביר שהרעיון המרכזי שצריך להבין הוא שהכל לא משנה. כאשר אליעד אומר "הכל לא משנה, " הוא מתכוון לכך שאין משמעות עמוקה או הכרחית לשום דבר שקורה או נעשה בחיים. הוא אינו אומר מה לעשות או מה לא לעשות, אלא להכיר בכך שאין באמת הבדל בין הדברים, כלומר, שהכל אחד.

לדוגמה, כשאדם מרגיש צורך חזק למצוא אהבה, הוא לרוב מאמין שחסר לו משהו בחיים, והוא מחפש להשלים את עצמו דרך האחר או באמצעות גורמים חיצוניים. אליעד טוען שזוהי אשליה, כי הרצון הזה נובע מהאמונה שמשהו חסר או שיש משהו אחר שטוב יותר ממה שיש כרגע. אך למעשה, גם התחושה שחסר משהו וגם המילוי כביכול של החסרון הם אותו דבר, כי שניהם חלק מהמשחק של החיים שבו הכל הוא אחד.

האם כלב זקוק לאהבה כמו בן אדם?

בשיחה עולה דוגמה מעניינת של כלב והאם הוא זקוק לאהבה של הבעלים שלו. אליעד מסביר שכלב לא באמת זקוק לאהבה במובן האנושי. הוא צריך אוכל, שתייה ושינה, ואם אלה יסופקו לו, הוא לא ירגיש חסרון אמיתי. הכלב אינו תלוי רגשית בבעליו כפי שאנשים מאמינים. זאת מכיוון שלכלב אין מודעות מפותחת כמו לאדם. כשהכלב נראה כאילו הוא זקוק לאהבה או תשומת לב, זה נובע בעיקר משעמום או הרגל, ולא מתוך מודעות אמיתית כמו אצל בן אדם. לכן, הצורך הזה הוא רק לכאורה ולא עמוק כמו שבני האדם מדמיינים.

האם חיפוש אחר אהבה הוא רק שעמום?

עולה השאלה שאולי גם הצורך של בני אדם לחפש אהבה או דברים אחרים בחיים נובע למעשה משעמום, כפי שכלב מחפש משחק. אליעד מסביר שאין בכך שום בעיה, אך חשוב להבין שהכל הוא למעשה משחק אחד גדול. השעמום או הרצון למלא את הזמן בדברים חדשים, באהבה, בהתרגשות, או בכל ריגוש אחר, הם כולם חלק ממשחק החיים. אין ביניהם הבדל מהותי או אמיתי.

מדוע לדעת שאליעד אינו חושב שמשהו משנה?

אליעד מציין באופן מפורש, שאם היה חושב שמשהו בעולם באמת משנה, הוא היה סובל מאוד. הוא אפילו נותן דוגמה חריפה ואומר שאם היה חושב שיש משהו משמעותי באמת בחיים, הוא היה יכול להגיע למצב קיצוני כמו לקפוץ מגג. אך מיד הוא מבהיר שגם זה לא היה פותר את הבעיה, כי אז התודעה שלו הייתה מייחסת חשיבות למשהו אחר. לכן, לדעת שאליעד אין משמעות לדברים היא הדרך היחידה להשתחרר מסבל אמיתי בחיים.

האם אדם ש"אדיש להכל" הוא אפתי או אכפתי?

השאלה עולה לגבי האופן שבו אליעד מתנהל - האם הוא אפתי לחלוטין כי הוא מאמין שהכל אחד וששום דבר לא באמת משנה, או האם הוא דווקא אכפתי כי הוא עושה דברים רבים למען אחרים. אליעד מבהיר שהדברים אינם סותרים. הוא נותן דוגמה של אדם שמשחק במשחק - הוא יכול להיראות מאוד מעורב במשחק ולהשתדל לנצח, אך בו זמנית גם לדעת שאין שום משמעות אמיתית לניצחון. אדם יכול להיות גם אפתי וגם אכפתי בו זמנית, מכיוון שהכל חלק מהמשחק של החיים שבו אין שום משמעות הכרחית.

מדוע שיא השאפתנות הוא ביטול הישות של עצמך?

אליעד מציג רעיון מרתק ואומר ששיא השאפתנות בעולם הוא ביטול מוחלט של הישות האישית שלך, כלומר, להגיע להבנה שה"אני" לא קיים באמת ושכל מה שאתה עושה או מרגיש אינו אלא חלק מאשליית המשחק. עם זאת, אליעד מספר שהוא בחר לעצמו מטרה שאפתנית אפילו יותר - לנסות לגרום לאחרים להגיע לאותו ביטול מוחלט של האגו והישות האישית שלהם. לדעתו, זהו הדבר הכי שאפתני שניתן לחשוב עליו, כיוון שמדובר בדבר הכמעט בלתי אפשרי להשגה - לשכנע אנשים לבטל את האגו שלהם.

האם צריך לנצח במשחק של החיים?

אליעד מסביר שלהצליח במשחק החיים זה לאו דווקא לנצח בו. למעשה, הוא אומר שהכי טוב זה בכלל לא לנצח במשחק, כי ברגע שמנצחים באופן מוחלט, המשחק מסתיים ואז כבר אין עם מי לשחק וזה הופך למשעמם וחסר טעם. הוא מדגיש שעדיף לא לנצח, כלומר, תמיד להשאיר את המשחק פעיל ומעניין. זהו ההסבר מדוע אין משמעות עמוקה לניצחון, והדבר החשוב באמת הוא להבין שהכל אחד וליהנות מהמשחק בלי לסבול.

לסיכום, אליעד מבהיר שוב שהמפתח להכל הוא להבין שהכל אחד, ואז - ורק אז - לבחור מה אתה רוצה או לא רוצה לעשות בחיים. בלי הבנה זו, האדם יחווה סבל בלתי נמנע. רק אחרי ההכרה העמוקה בכך שהכל אחד ואין הבדל משמעותי בין הדברים, האדם יכול להחליט בצורה חופשית "את זה אני רוצה ואת זה לא".