11:44רוצה או לא רוצה, לשנוא מרוב אהבה, לא רוצה בגלל שרוצה, פחד מתלות, פחד מזוגיות, פחד מאהבה, פחד להיקשר רגשית, פחד מטראומה, זכויות הגבר, תלונות שווא, הטרדות מיניות, תקיפה מינית, חלק 2
למה רוב התלונות בתקשורת הן של נשים נגד גברים?
אליעד כהן מסביר שרוב הדוגמאות בתקשורת הן חד - צדדיות, עם תלונות של נשים נגד גברים, מכיוון ש - 90% מהמקרים שמגיעים לתקשורת הם אכן תלונות של נשים נגד גברים. הוא מוסיף הסבר שהמצב בתקשורת הוא לא מאוזן כי אין חוק ברור המגן על גברים מפני תלונות שווא של נשים. למשל, הוא מדגים, כאשר אישה מתלוננת תלונת שווא על גבר, לרוב לא מוטל עליה עונש זהה לעונש שהיה מוטל על הגבר אילו הוא היה באמת אשם באותה עבירה.
האם יש יחס שווה לעונש על תלונות שווא של נשים נגד גברים?
אליעד מציין כי אין יחס שווה. הוא מציג דוגמה שבה אישה הנמצאת בהליכי גירושין, עורך הדין שלה מציע לה להגיש תלונה על אלימות כדי להרחיק את הבעל מהבית, מה שלא קורה בכיוון ההפוך. אליעד מדגיש שגם כאשר מוכח שמדובר בתלונת שווא, בדרך כלל האישה לא נעצרת, בניגוד לגבר, שיכול למצוא עצמו במעצר לשלושה ימים.
האם לנשים יש הגנה מוגברת בחברה?
אליעד כהן מסביר כי נשים זוכות להגנה רבה יותר בחברה מכיוון שהן נתפסות כאוכלוסייה חלשה יותר, הן פיזית והן אבולוציונית. הוא מדגים זאת באמצעות האנלוגיה של הסכסוך הישראלי - פלסטיני: החברה תומכת באופן טבעי בחלשים יותר, במקרה זה הפלסטינים, כמו גם בנשים, ילדים ואוכלוסיות נוספות הנתפסות כחלשות. אליעד מזהיר מכך שלעיתים האפליה המתקנת לטובת החלש הופכת לבעייתית, כאשר החלש משתמש בה לרעה.
מה קורה כאשר נשים מנצלות לרעה את המעמד החלש שלהן?
אליעד נותן דוגמה לאישה שטוענת שנאנסה, אך מתברר לאחר מכן בווידאו שלא היה אונס. הוא מציין שיש נשים שמנצלות את האמפתיה וההגנה החברתית ומגישות תלונות שווא, אך אינן נענשות. הוא מוסיף שאם נשים היו נענשות בפומבי ובאופן גלוי, זה היה מהווה אזהרה לנשים אחרות מפני הגשת תלונות שווא. בנוסף, אליעד מביע את דעתו שצריך להזהיר גברים מפני נשים שעלולות לנצל את החוק לרעה, בדיוק כפי שמזהירים נשים מפני גברים אלימים.
איך תלונות שווא משפיעות על גברים?
אליעד כהן מתאר את המצב שבו גברים נפגעים מתלונות שווא, כולל הרס שמם הטוב, פגיעה בקריירה ובחיי המשפחה. הוא מדגיש שהחוק והחברה אינם מספקים להם מספיק הגנה מפני נזקים אלה, ובכך נוצרת סביבה שבה גברים חשופים לפגיעות חברתיות ומשפטיות חמורות. הוא נותן כדוגמה את פרשת ינון מגל, שיצא זכאי אך שמות המתלוננות לא נחשפו. לדבריו, ראוי לפרסם שמות של מי שמתלונן תלונת שווא, בדיוק כפי שמפרסמים את שמו של הגבר המואשם.
למה קשה לחברה להתמודד עם סוגיית תלונות השווא?
אליעד מסביר שיש נטייה חברתית להאמין באופן אוטומטי לצד הנתפס כחלש או פגיע יותר. הוא נותן דוגמה על ילד שזורק אבן על מבוגר, לעומת מבוגר שזורק אבן על ילד. בחברה מקובל להבין ולהכיל את התנהגות הילד, בשל חולשתו היחסית. הוא טוען כי באופן דומה, החברה מכילה נשים שמגישות תלונות שווא ומתקשה להתמודד עם העובדה שגם הצד החלש מסוגל לנצל לרעה את כוחו.
כיצד הדת השפיעה על היחס לנשים?
אליעד כהן טוען שהתפיסה הדתית משפיעה על היחס השלילי לנשים. הוא מזכיר את סיפור חווה, שנתפסת בדת כמי שגרמה למוות לבוא לעולם לאחר שפיתתה את אדם הראשון. לדעתו, תפיסה דתית זו משפיעה עד היום על היחס החברתי לנשים וגורמת לכך שנשים נתפסות כגורם לפיתוי ולחטא, מה שעלול להוביל להטיות שליליות ביחס לנשים גם בחברה המודרנית.
מה הגישה של אליעד כלפי נשים, והאם הוא טוען שכל הנשים מנצלות את מעמדן?
אליעד כהן מבהיר שהוא אינו אומר שכל הנשים מנצלות את מעמדן, אלא רק שיש מקרים ספציפיים שבהם נשים מנצלות את האמפתיה כלפיהן. הוא מדגיש שזה אינו מייצג את כלל הנשים, אך מציין שמבחינה חברתית ומשפטית, הנשים מקבלות יתרון שלפעמים מנוצל לרעה, ולכן חשוב לעסוק בנושא זה באופן פתוח וגלוי.
האם יש לגברים יכולת הגנה משפטית מספקת?
אליעד כהן מסביר שהמערכת המשפטית אינה מספקת הגנה מספקת לגברים המתמודדים עם תלונות שווא, וכי החוק אינו מחייב עונש זהה למתלוננות שווא. הוא מציין את הצורך לשנות את החוק כך שתהיה אזהרה ברורה והרתעה ממשית מפני תלונות שווא, באופן שיספק הגנה אמיתית לגברים החפים מפשע.
אליעד כהן מסביר שרוב הדוגמאות בתקשורת הן חד - צדדיות, עם תלונות של נשים נגד גברים, מכיוון ש - 90% מהמקרים שמגיעים לתקשורת הם אכן תלונות של נשים נגד גברים. הוא מוסיף הסבר שהמצב בתקשורת הוא לא מאוזן כי אין חוק ברור המגן על גברים מפני תלונות שווא של נשים. למשל, הוא מדגים, כאשר אישה מתלוננת תלונת שווא על גבר, לרוב לא מוטל עליה עונש זהה לעונש שהיה מוטל על הגבר אילו הוא היה באמת אשם באותה עבירה.
האם יש יחס שווה לעונש על תלונות שווא של נשים נגד גברים?
אליעד מציין כי אין יחס שווה. הוא מציג דוגמה שבה אישה הנמצאת בהליכי גירושין, עורך הדין שלה מציע לה להגיש תלונה על אלימות כדי להרחיק את הבעל מהבית, מה שלא קורה בכיוון ההפוך. אליעד מדגיש שגם כאשר מוכח שמדובר בתלונת שווא, בדרך כלל האישה לא נעצרת, בניגוד לגבר, שיכול למצוא עצמו במעצר לשלושה ימים.
האם לנשים יש הגנה מוגברת בחברה?
אליעד כהן מסביר כי נשים זוכות להגנה רבה יותר בחברה מכיוון שהן נתפסות כאוכלוסייה חלשה יותר, הן פיזית והן אבולוציונית. הוא מדגים זאת באמצעות האנלוגיה של הסכסוך הישראלי - פלסטיני: החברה תומכת באופן טבעי בחלשים יותר, במקרה זה הפלסטינים, כמו גם בנשים, ילדים ואוכלוסיות נוספות הנתפסות כחלשות. אליעד מזהיר מכך שלעיתים האפליה המתקנת לטובת החלש הופכת לבעייתית, כאשר החלש משתמש בה לרעה.
מה קורה כאשר נשים מנצלות לרעה את המעמד החלש שלהן?
אליעד נותן דוגמה לאישה שטוענת שנאנסה, אך מתברר לאחר מכן בווידאו שלא היה אונס. הוא מציין שיש נשים שמנצלות את האמפתיה וההגנה החברתית ומגישות תלונות שווא, אך אינן נענשות. הוא מוסיף שאם נשים היו נענשות בפומבי ובאופן גלוי, זה היה מהווה אזהרה לנשים אחרות מפני הגשת תלונות שווא. בנוסף, אליעד מביע את דעתו שצריך להזהיר גברים מפני נשים שעלולות לנצל את החוק לרעה, בדיוק כפי שמזהירים נשים מפני גברים אלימים.
איך תלונות שווא משפיעות על גברים?
אליעד כהן מתאר את המצב שבו גברים נפגעים מתלונות שווא, כולל הרס שמם הטוב, פגיעה בקריירה ובחיי המשפחה. הוא מדגיש שהחוק והחברה אינם מספקים להם מספיק הגנה מפני נזקים אלה, ובכך נוצרת סביבה שבה גברים חשופים לפגיעות חברתיות ומשפטיות חמורות. הוא נותן כדוגמה את פרשת ינון מגל, שיצא זכאי אך שמות המתלוננות לא נחשפו. לדבריו, ראוי לפרסם שמות של מי שמתלונן תלונת שווא, בדיוק כפי שמפרסמים את שמו של הגבר המואשם.
למה קשה לחברה להתמודד עם סוגיית תלונות השווא?
אליעד מסביר שיש נטייה חברתית להאמין באופן אוטומטי לצד הנתפס כחלש או פגיע יותר. הוא נותן דוגמה על ילד שזורק אבן על מבוגר, לעומת מבוגר שזורק אבן על ילד. בחברה מקובל להבין ולהכיל את התנהגות הילד, בשל חולשתו היחסית. הוא טוען כי באופן דומה, החברה מכילה נשים שמגישות תלונות שווא ומתקשה להתמודד עם העובדה שגם הצד החלש מסוגל לנצל לרעה את כוחו.
כיצד הדת השפיעה על היחס לנשים?
אליעד כהן טוען שהתפיסה הדתית משפיעה על היחס השלילי לנשים. הוא מזכיר את סיפור חווה, שנתפסת בדת כמי שגרמה למוות לבוא לעולם לאחר שפיתתה את אדם הראשון. לדעתו, תפיסה דתית זו משפיעה עד היום על היחס החברתי לנשים וגורמת לכך שנשים נתפסות כגורם לפיתוי ולחטא, מה שעלול להוביל להטיות שליליות ביחס לנשים גם בחברה המודרנית.
מה הגישה של אליעד כלפי נשים, והאם הוא טוען שכל הנשים מנצלות את מעמדן?
אליעד כהן מבהיר שהוא אינו אומר שכל הנשים מנצלות את מעמדן, אלא רק שיש מקרים ספציפיים שבהם נשים מנצלות את האמפתיה כלפיהן. הוא מדגיש שזה אינו מייצג את כלל הנשים, אך מציין שמבחינה חברתית ומשפטית, הנשים מקבלות יתרון שלפעמים מנוצל לרעה, ולכן חשוב לעסוק בנושא זה באופן פתוח וגלוי.
האם יש לגברים יכולת הגנה משפטית מספקת?
אליעד כהן מסביר שהמערכת המשפטית אינה מספקת הגנה מספקת לגברים המתמודדים עם תלונות שווא, וכי החוק אינו מחייב עונש זהה למתלוננות שווא. הוא מציין את הצורך לשנות את החוק כך שתהיה אזהרה ברורה והרתעה ממשית מפני תלונות שווא, באופן שיספק הגנה אמיתית לגברים החפים מפשע.
- פחד להיקשר רגשית
- מה עושים נגד תלונות שווא?
- פחד מזוגיות
- האם יש אפליה נגד גברים?
- איך להתמודד עם תלונת שווא?
- למה נשים מתלוננות יותר מגברים?
- פחד מאהבה