לקבל את המציאות, אחדות ההפכים, חיבור ההפכים, לאהוב את מה שיש, לאהוב את המציאות, שלם עם המציאות, להבדיל בין יש לאין, מי אמר שיש הבדל? אולי אין הבדל? איך לא להבדיל? למה יש הבדל?
האם כדאי לקבל את המציאות או לא לקבל אותה?
הנושא המרכזי שאליעד כהן דן בו הוא ההתמודדות עם המציאות והיחס אליה, ובפרט הוא בוחן האם נכון לקבל את המציאות כפי שהיא או להתנגד לה. הוא מסביר כי אנשים רבים חושבים שכדי להרגיש טוב, צריך לקבל את המציאות, לאהוב את מה שיש, ולחיות בשלום עם המצב הקיים. לכאורה, התפיסה הפשוטה הזו גורסת שככל שאדם יקבל יותר את המצב הקיים, כך יהיו לו פחות קונפליקטים ויותר שלווה. אולם אליעד טוען שישנן בעיות רבות בתפיסה הזו, והיא לא כל כך פשוטה כפי שהיא נראית.
מהו הלופ של קבלת המציאות?
אליעד מדגיש את הרעיון של "הלופ" - מצב שבו האדם תקוע בין שני קצוות: לקבל את המציאות או להתנגד לה. הוא מסביר שבדרך כלל אנשים נמצאים בלופ פנימי זה, שבו הם מנסים לבחור צד אחד: או לקבל את המצב כפי שהוא ולהיות רגועים, או להתנגד ולהילחם במצב. אבל האמת, לדבריו, היא שקיימת אפשרות שלישית, מעבר ללופ הזה. האדם צריך לחקור לעומק את ההנחות הבסיסיות שמובילות אותו לחשוב שהדבר הטוב ביותר הוא לקבל או לא לקבל את המציאות.
איך לפרוץ את הלופ בין לקבל ללא לקבל?
אליעד מסביר שהמפתח לפרוץ את הלופ הוא להטיל ספק מוחלט בשאלות היסוד שעומדות מאחורי הבעיה: מי אמר שיש בכלל הבדל בין לקבל את המציאות ללא לקבל אותה? מי אמר שיש הבדל בין "יש" לבין "אין"? הוא טוען שההנחה שקיים הבדל בין שני המצבים הללו היא הבסיס שעליו נשענת כל תחושת החיסרון, חוסר הסיפוק והקונפליקטים הפנימיים.
הדרך האמיתית לפתרון, לפי אליעד, אינה להחליט אם לקבל את המציאות או לא לקבל אותה, אלא לשאול לעומק: מי אמר שיש בכלל הבדל? מי אמר ש"קבלה" ו"התנגדות" הם שני דברים שונים? מי אמר שבאמת יש הבדל בין "יש" ל"אין"? הוא טוען שההבדלים הללו קיימים רק בדמיון, ורק כאשר אדם מבין זאת באמת, הוא משתחרר מהקונפליקטים הפנימיים ומהחיסרון התמידי.
למה ההבדל בין יש לאין יוצר סבל?
אליעד מדגים זאת בעזרת דוגמאות רבות. למשל, הוא מביא דוגמה של אדם שכואבת לו הרגל. פעם הוא היה מגיב בכאב וסובל מאוד, וכיום הוא מתייחס אחרת לכאב - פחות בפאניקה, ומקבל את הכאב יותר בשלווה. אולם אליעד מסביר שזה עדיין לא פתרון מושלם, כיוון שהאדם עדיין מניח שיש הבדל בין להרגיש טוב ללהרגיש רע. הוא עדיין חושב שעדיף להרגיש טוב מאשר רע, וזה מה שיוצר את החיסרון והסבל.
הוא נותן דוגמה נוספת, של אדם שמתלבט אם להישאר עוד שעה בעבודה כדי להרוויח כסף או ללכת הביתה לנוח. האדם חושב שיש הבדל בין שני המצבים ולכן מתלבט וסובל. אבל אם האדם היה מבין באמת שאין הבדל מהותי בין להישאר לעזוב, לא הייתה מתעוררת בו שום התלבטות. עצם ההבדלה היא זו שיוצרת את החיסרון והקושי.
איך להטיל ספק במציאות ברמה העמוקה ביותר?
אליעד מציע דרך מעמיקה להטיל ספק באופן מלא בכל הבדל שקיים. הוא ממליץ לא לקחת שום הבדל כמובן מאליו, אפילו לא את ההבדלים הבסיסיים ביותר כמו הבדל בין צבעים, בין תחושות, או אפילו בין "להיות קיים" ל"לא להיות קיים". הוא אומר שאפילו התפיסה של "אני חושב, משמע אני קיים" יכולה להיות מוטלת בספק. כי אם האדם לא בטוח בקיומו, כיצד הוא...
הנושא המרכזי שאליעד כהן דן בו הוא ההתמודדות עם המציאות והיחס אליה, ובפרט הוא בוחן האם נכון לקבל את המציאות כפי שהיא או להתנגד לה. הוא מסביר כי אנשים רבים חושבים שכדי להרגיש טוב, צריך לקבל את המציאות, לאהוב את מה שיש, ולחיות בשלום עם המצב הקיים. לכאורה, התפיסה הפשוטה הזו גורסת שככל שאדם יקבל יותר את המצב הקיים, כך יהיו לו פחות קונפליקטים ויותר שלווה. אולם אליעד טוען שישנן בעיות רבות בתפיסה הזו, והיא לא כל כך פשוטה כפי שהיא נראית.
מהו הלופ של קבלת המציאות?
אליעד מדגיש את הרעיון של "הלופ" - מצב שבו האדם תקוע בין שני קצוות: לקבל את המציאות או להתנגד לה. הוא מסביר שבדרך כלל אנשים נמצאים בלופ פנימי זה, שבו הם מנסים לבחור צד אחד: או לקבל את המצב כפי שהוא ולהיות רגועים, או להתנגד ולהילחם במצב. אבל האמת, לדבריו, היא שקיימת אפשרות שלישית, מעבר ללופ הזה. האדם צריך לחקור לעומק את ההנחות הבסיסיות שמובילות אותו לחשוב שהדבר הטוב ביותר הוא לקבל או לא לקבל את המציאות.
איך לפרוץ את הלופ בין לקבל ללא לקבל?
אליעד מסביר שהמפתח לפרוץ את הלופ הוא להטיל ספק מוחלט בשאלות היסוד שעומדות מאחורי הבעיה: מי אמר שיש בכלל הבדל בין לקבל את המציאות ללא לקבל אותה? מי אמר שיש הבדל בין "יש" לבין "אין"? הוא טוען שההנחה שקיים הבדל בין שני המצבים הללו היא הבסיס שעליו נשענת כל תחושת החיסרון, חוסר הסיפוק והקונפליקטים הפנימיים.
הדרך האמיתית לפתרון, לפי אליעד, אינה להחליט אם לקבל את המציאות או לא לקבל אותה, אלא לשאול לעומק: מי אמר שיש בכלל הבדל? מי אמר ש"קבלה" ו"התנגדות" הם שני דברים שונים? מי אמר שבאמת יש הבדל בין "יש" ל"אין"? הוא טוען שההבדלים הללו קיימים רק בדמיון, ורק כאשר אדם מבין זאת באמת, הוא משתחרר מהקונפליקטים הפנימיים ומהחיסרון התמידי.
למה ההבדל בין יש לאין יוצר סבל?
אליעד מדגים זאת בעזרת דוגמאות רבות. למשל, הוא מביא דוגמה של אדם שכואבת לו הרגל. פעם הוא היה מגיב בכאב וסובל מאוד, וכיום הוא מתייחס אחרת לכאב - פחות בפאניקה, ומקבל את הכאב יותר בשלווה. אולם אליעד מסביר שזה עדיין לא פתרון מושלם, כיוון שהאדם עדיין מניח שיש הבדל בין להרגיש טוב ללהרגיש רע. הוא עדיין חושב שעדיף להרגיש טוב מאשר רע, וזה מה שיוצר את החיסרון והסבל.
הוא נותן דוגמה נוספת, של אדם שמתלבט אם להישאר עוד שעה בעבודה כדי להרוויח כסף או ללכת הביתה לנוח. האדם חושב שיש הבדל בין שני המצבים ולכן מתלבט וסובל. אבל אם האדם היה מבין באמת שאין הבדל מהותי בין להישאר לעזוב, לא הייתה מתעוררת בו שום התלבטות. עצם ההבדלה היא זו שיוצרת את החיסרון והקושי.
איך להטיל ספק במציאות ברמה העמוקה ביותר?
אליעד מציע דרך מעמיקה להטיל ספק באופן מלא בכל הבדל שקיים. הוא ממליץ לא לקחת שום הבדל כמובן מאליו, אפילו לא את ההבדלים הבסיסיים ביותר כמו הבדל בין צבעים, בין תחושות, או אפילו בין "להיות קיים" ל"לא להיות קיים". הוא אומר שאפילו התפיסה של "אני חושב, משמע אני קיים" יכולה להיות מוטלת בספק. כי אם האדם לא בטוח בקיומו, כיצד הוא...
- לקבל את המציאות או לא לקבל?
- האם יש הבדל בין יש לאין?
- איך לאהוב את המציאות כפי שהיא?
- מהי אחדות ההפכים?
- האם המציאות היא אשליה?
- למה קשה לקבל את המציאות?