1:52:17ריכוז, הפרעת קשב וריכוז - להתאבד, התאבדות, מחשבות אובדניות - חיים לאחר המוות - אהבה עצמית, לאהוב את עצמך - חלק 5
האם טוב ורע הם מושגים מוחלטים?
הטוב והרע אינם מושגים מוחלטים, אלא תלויים בתפיסתו האישית של האדם וברצונותיו. הגדרת טוב או רע היא סובייקטיבית לחלוטין ונקבעת לפי התרבות, האמונות והנסיבות האישיות. אליעד כהן מסביר זאת באמצעות דוגמה ממלחמת העולם השנייה: גרמני שרואה בהריגת יהודים מעשה טוב, לעומת יהודי שמאמין שלהרוג מחלל שבת זה טוב. כלומר, אותו מעשה נתפס בצורה שונה בהתאם לנקודת המבט האישית של כל אדם.
איך האדם יכול לדעת מה טוב ומה רע בו?
כדי שאדם יבין מה טוב או רע בו, עליו קודם להבין מהי בכלל ההגדרה של טוב ורע. לדוגמה, אם אדם מגדיר את עצמו כחכם ומרגיש טוב כשמחמיאים לו על חכמתו, הוא יראה בחכמה דבר טוב. לפי אליעד, כל דבר שמעורר באדם תחושה טובה נתפס כ"טוב" וכל דבר שמעורר תחושה רעה נתפס כ"רע".
האם יש טוב ורע אובייקטיבי?
אליעד מסביר שאין באמת טוב ורע אובייקטיביים. הוא נותן דוגמה של אנשים הרואים בבריאות דבר טוב, אך קיימים אנשים שרוצים להיות חולים כדי לקבל תשומת לב ואהבה. הוא מדגיש שהשאלה אם בריאות היא טובה או רעה תלויה אך ורק בפרספקטיבה של האדם.
האם בכל דבר רע יש גם טוב?
אליעד מדגים כיצד בכל רע ניתן למצוא גם טוב: אדם שאיבד את כל רכושו יכול לראות בכך מעשה שלילי, אך ניתן גם לראות זאת כביטוי לאומץ שלקח סיכונים. כך גם אדם שאינו בריא - אולי הוא מסור מאוד לעבודה ולכן לא שומר על בריאותו. אפשר לראות זאת כדבר טוב (מסירות לעבודה) או רע (הזנחת הבריאות).
איך אפשר לדעת מה הטוב והרע ברמה הכללית ביותר?
ברמה הכללית של המציאות, אין טוב ורע מוחלטים אלא רק מציאות שקיימת. כאשר אדם מצליח לצאת מנקודת המבט האישית ולהסתכל על כל המציאות כשלם, הוא מגלה שאין משמעות אובייקטיבית לטוב ולרע. לדוגמה, כאשר מסתכלים על קיומם של בני אדם, קופים, גלקסיות או מפלצות, אין לזה משמעות של טוב או רע - פשוט יש מציאות אינסופית שבה כל האפשרויות קיימות.
מה קורה כשהאדם מבין שהוא חלק מהמציאות?
כשאדם מפסיק לראות את עצמו כנפרד מהמציאות ומבין שהוא חלק בלתי נפרד ממנה, הוא חווה את המציאות בצורה שלמה יותר. לדוגמה, אם אדם נכווה מאש, מנקודת מבטו האישית זה רע, אך מנקודת מבט של המציאות עצמה, זה בדיוק מה שהמציאות רצתה שיקרה, ולכן זה אינו טוב או רע - אלא פשוט מציאות.
איך אפשר להתחבר לתפיסת המציאות השלמה?
אליעד כהן אומר שכדי להתחבר למציאות השלמה, יש לשאול את השאלה "מי אני?" או "מה אני?". כך האדם יכול לראות שהוא לא רק הישות הנפרדת ("מושה"), אלא גם המציאות כולה. כשהוא חווה את הדברים משתי הפרספקטיבות הללו בו זמנית, הוא יכול לחוות גם טוב וגם רע, ובסופו של דבר להפסיק להרגיש טוב או רע לחלוטין.
איך אהבה עצמית קשורה להבנת המציאות?
כאשר האדם מבין שהמציאות אוהבת אותו כפי שהוא, אין לו סיבה לשנוא את עצמו, אפילו לא על טעויות וכישלונות. אם המציאות היא זו שהכתיבה לו את הדברים, הוא צריך לאהוב את עצמו כמו שהמציאות אוהבת אותו. הבנה זו מביאה לאהבה עצמית אמיתית.
האם קיימת בחירה חופשית?
מנקודת המבט האישית, יש תחושה של בחירה חופשית, אך מנקודת מבט של המציאות עצמה, אין בחירה חופשית - הכל מתרחש בדיוק כפי שהוא צריך להתרחש.
מה הדרך ליישם את ההבנות האלה בחיי היומיום?
הדרך שאליעד מציע היא לשאול את השאלה "מי אני?" שוב ושוב. כך האדם יכול לראות את עצמו לא רק כאדם נפרד אלא כחלק מהמציאות כולה. בכך הוא מתרגל לראות דברים גם מהפרספקטיבה האישית שלו וגם מהפרספקטיבה של המציאות עצמה, וחווה שלמות פנימית.
מה קורה כאשר מפסיקים להגדיר את עצמנו לגמרי?
אליעד מסביר שיש מצב עמוק יותר, שבו האדם מפסיק להגדיר את עצמו בכלל, לא כאדם נפרד ולא כמציאות. במצב זה האדם מפסיק לחוות טוב או רע, ומגיע למצב שבו הוא קיים אך אינו חווה את עצמו באופן רגיל. זאת התודעה האחדותית - הוא ישנו, אך לא מוגדר בצורה מסוימת.
מה לעשות עם בעיות של חוסר ריכוז?
אליעד מסביר שחוסר ריכוז אינו באמת חוסר ריכוז, אלא שהאדם פשוט מרוכז בדברים אחרים. אם המחשבה נודדת לדברים אחרים, זה סימן שאלו הדברים שיותר חשובים לאדם באותו רגע. כדי להתמודד עם חוסר ריכוז, יש לברר מהם הרצונות האמיתיים ולנהל סדר עדיפויות ברור: לתת לכל נושא זמן ייעודי, במקום לתת למחשבות להפריע בכל רגע נתון.
מה הפתרון למחשבות אובדניות או לרצון להתאבד?
אליעד מסביר שאדם שרוצה להתאבד בעצם אינו רוצה למות, אלא רוצה להפסיק את הסבל שהוא חווה. אבל התאבדות לא מעלימה את התודעה ולא מבטלת את הסבל, כי הסבל לא נובע מהמציאות עצמה אלא מההתנגדות של האדם למציאות. במקום זאת, הוא ממליץ להבין שהכל תמיד קיים בצורה אחרת, וכל עוד יש התנגדות למציאות, הסבל ימשיך להתקיים גם אם האדם יחליף צורה.
איך להגיע לחוויית האחדות?
כדי להגיע לחוויית האחדות, האדם צריך להפסיק לחוות הפרדה בין טוב לרע, ולהבין שהכל הוא המציאות השלמה. ככל שהאדם מעמיק בהבנת עצמו ובהבנת המציאות, הוא מגיע לתחושה של שלמות פנימית, שבה אין משמעות לטוב או לרע.
הטוב והרע אינם מושגים מוחלטים, אלא תלויים בתפיסתו האישית של האדם וברצונותיו. הגדרת טוב או רע היא סובייקטיבית לחלוטין ונקבעת לפי התרבות, האמונות והנסיבות האישיות. אליעד כהן מסביר זאת באמצעות דוגמה ממלחמת העולם השנייה: גרמני שרואה בהריגת יהודים מעשה טוב, לעומת יהודי שמאמין שלהרוג מחלל שבת זה טוב. כלומר, אותו מעשה נתפס בצורה שונה בהתאם לנקודת המבט האישית של כל אדם.
איך האדם יכול לדעת מה טוב ומה רע בו?
כדי שאדם יבין מה טוב או רע בו, עליו קודם להבין מהי בכלל ההגדרה של טוב ורע. לדוגמה, אם אדם מגדיר את עצמו כחכם ומרגיש טוב כשמחמיאים לו על חכמתו, הוא יראה בחכמה דבר טוב. לפי אליעד, כל דבר שמעורר באדם תחושה טובה נתפס כ"טוב" וכל דבר שמעורר תחושה רעה נתפס כ"רע".
האם יש טוב ורע אובייקטיבי?
אליעד מסביר שאין באמת טוב ורע אובייקטיביים. הוא נותן דוגמה של אנשים הרואים בבריאות דבר טוב, אך קיימים אנשים שרוצים להיות חולים כדי לקבל תשומת לב ואהבה. הוא מדגיש שהשאלה אם בריאות היא טובה או רעה תלויה אך ורק בפרספקטיבה של האדם.
האם בכל דבר רע יש גם טוב?
אליעד מדגים כיצד בכל רע ניתן למצוא גם טוב: אדם שאיבד את כל רכושו יכול לראות בכך מעשה שלילי, אך ניתן גם לראות זאת כביטוי לאומץ שלקח סיכונים. כך גם אדם שאינו בריא - אולי הוא מסור מאוד לעבודה ולכן לא שומר על בריאותו. אפשר לראות זאת כדבר טוב (מסירות לעבודה) או רע (הזנחת הבריאות).
איך אפשר לדעת מה הטוב והרע ברמה הכללית ביותר?
ברמה הכללית של המציאות, אין טוב ורע מוחלטים אלא רק מציאות שקיימת. כאשר אדם מצליח לצאת מנקודת המבט האישית ולהסתכל על כל המציאות כשלם, הוא מגלה שאין משמעות אובייקטיבית לטוב ולרע. לדוגמה, כאשר מסתכלים על קיומם של בני אדם, קופים, גלקסיות או מפלצות, אין לזה משמעות של טוב או רע - פשוט יש מציאות אינסופית שבה כל האפשרויות קיימות.
מה קורה כשהאדם מבין שהוא חלק מהמציאות?
כשאדם מפסיק לראות את עצמו כנפרד מהמציאות ומבין שהוא חלק בלתי נפרד ממנה, הוא חווה את המציאות בצורה שלמה יותר. לדוגמה, אם אדם נכווה מאש, מנקודת מבטו האישית זה רע, אך מנקודת מבט של המציאות עצמה, זה בדיוק מה שהמציאות רצתה שיקרה, ולכן זה אינו טוב או רע - אלא פשוט מציאות.
איך אפשר להתחבר לתפיסת המציאות השלמה?
אליעד כהן אומר שכדי להתחבר למציאות השלמה, יש לשאול את השאלה "מי אני?" או "מה אני?". כך האדם יכול לראות שהוא לא רק הישות הנפרדת ("מושה"), אלא גם המציאות כולה. כשהוא חווה את הדברים משתי הפרספקטיבות הללו בו זמנית, הוא יכול לחוות גם טוב וגם רע, ובסופו של דבר להפסיק להרגיש טוב או רע לחלוטין.
איך אהבה עצמית קשורה להבנת המציאות?
כאשר האדם מבין שהמציאות אוהבת אותו כפי שהוא, אין לו סיבה לשנוא את עצמו, אפילו לא על טעויות וכישלונות. אם המציאות היא זו שהכתיבה לו את הדברים, הוא צריך לאהוב את עצמו כמו שהמציאות אוהבת אותו. הבנה זו מביאה לאהבה עצמית אמיתית.
האם קיימת בחירה חופשית?
מנקודת המבט האישית, יש תחושה של בחירה חופשית, אך מנקודת מבט של המציאות עצמה, אין בחירה חופשית - הכל מתרחש בדיוק כפי שהוא צריך להתרחש.
מה הדרך ליישם את ההבנות האלה בחיי היומיום?
הדרך שאליעד מציע היא לשאול את השאלה "מי אני?" שוב ושוב. כך האדם יכול לראות את עצמו לא רק כאדם נפרד אלא כחלק מהמציאות כולה. בכך הוא מתרגל לראות דברים גם מהפרספקטיבה האישית שלו וגם מהפרספקטיבה של המציאות עצמה, וחווה שלמות פנימית.
מה קורה כאשר מפסיקים להגדיר את עצמנו לגמרי?
אליעד מסביר שיש מצב עמוק יותר, שבו האדם מפסיק להגדיר את עצמו בכלל, לא כאדם נפרד ולא כמציאות. במצב זה האדם מפסיק לחוות טוב או רע, ומגיע למצב שבו הוא קיים אך אינו חווה את עצמו באופן רגיל. זאת התודעה האחדותית - הוא ישנו, אך לא מוגדר בצורה מסוימת.
מה לעשות עם בעיות של חוסר ריכוז?
אליעד מסביר שחוסר ריכוז אינו באמת חוסר ריכוז, אלא שהאדם פשוט מרוכז בדברים אחרים. אם המחשבה נודדת לדברים אחרים, זה סימן שאלו הדברים שיותר חשובים לאדם באותו רגע. כדי להתמודד עם חוסר ריכוז, יש לברר מהם הרצונות האמיתיים ולנהל סדר עדיפויות ברור: לתת לכל נושא זמן ייעודי, במקום לתת למחשבות להפריע בכל רגע נתון.
מה הפתרון למחשבות אובדניות או לרצון להתאבד?
אליעד מסביר שאדם שרוצה להתאבד בעצם אינו רוצה למות, אלא רוצה להפסיק את הסבל שהוא חווה. אבל התאבדות לא מעלימה את התודעה ולא מבטלת את הסבל, כי הסבל לא נובע מהמציאות עצמה אלא מההתנגדות של האדם למציאות. במקום זאת, הוא ממליץ להבין שהכל תמיד קיים בצורה אחרת, וכל עוד יש התנגדות למציאות, הסבל ימשיך להתקיים גם אם האדם יחליף צורה.
איך להגיע לחוויית האחדות?
כדי להגיע לחוויית האחדות, האדם צריך להפסיק לחוות הפרדה בין טוב לרע, ולהבין שהכל הוא המציאות השלמה. ככל שהאדם מעמיק בהבנת עצמו ובהבנת המציאות, הוא מגיע לתחושה של שלמות פנימית, שבה אין משמעות לטוב או לרע.
- מה זה טוב ורע?
- איך להגיע לאהבה עצמית?
- איך להתמודד עם חוסר ריכוז?
- מה עושים עם מחשבות אובדניות?
- האם קיימת בחירה חופשית?
- איך להתחבר למציאות השלמה?
מהי הגדרת הטוב והרע?
הטוב והרע אינם מושגים מוחלטים, אלא הם מוגדרים לפי תפיסת האדם והרצונות שלו. אנשים שונים יכולים לראות את אותו המעשה באופן שונה, בהתאם לאמונותיהם, תרבותם והשקפת עולמם. לדוגמה, אדם אחד עשוי להאמין שלהרוג אחרים הוא דבר טוב, ואילו אחר יחשוב שזהו רע מוחלט. ההגדרה של טוב ורע משתנה בהתאם לאדם ולנסיבות.
כיצד ניתן לדעת מה טוב ומה רע?
לפני שאדם שואל את עצמו מה טוב או רע בו, עליו לשאול מהי בכלל ההגדרה של טוב ורע. לדוגמה, אם אדם רואה את עצמו כחזק או חכם, מה גורם לו לחשוב שזה טוב? אם הוא מרגיש טוב כשמישהו מחמיא לו על חכמתו, הוא יסיק שחכמה היא דבר טוב. כלומר, כל דבר שמעורר באדם תחושה חיובית, הוא יגדיר אותו כטוב, וכל דבר שמעורר בו תחושה שלילית, הוא יראה כרע.
האם ההגדרה של טוב ורע היא אובייקטיבית?
הטוב והרע אינם מושגים אובייקטיביים, אלא חברתיים ותלויי הקשר. לדוגמה, להיות בריא נתפס לרוב כדבר טוב, אך יש אנשים שמעדיפים להיות חולים כי זה מספק להם תשומת לב ואהבה. מכאן עולה השאלה: האם בריאות היא בהכרח טובה? התשובה תלויה בפרספקטיבה.
האם כל דבר רע מכיל גם טוב?
לכל דבר שנחשב רע יש גם צדדים חיוביים. לדוגמה, אדם שמאבד את כל רכושו יכול לראות בכך דבר רע, אך אפשר לטעון שזה מראה שהיה אמיץ לקחת סיכונים. אדם שאינו בריא, ייתכן שהוא עובד קשה מאוד ולכן מזניח את בריאותו - דבר שיכול להתפרש הן כדבר חיובי (מחויבות לעבודה) והן כדבר שלילי (הזנחת הבריאות).
כיצד ניתן לדעת מהו הטוב והרע האובייקטיביים?
כאשר מתבוננים על המציאות מנקודת מבט רחבה יותר, השאלה "מה טוב ומה רע?" הופכת לא רלוונטית. מנקודת המבט של היקום, אין טוב ורע מוחלטים, אלא רק מציאות קיימת. למשל, אם מסתכלים על כל המציאות יחד, לא ניתן להגדיר צד אחד כטוב וצד אחר כרע - הכל הוא חלק מהשלם. אם אדם מסוגל להרחיב את תודעתו ולהבין שהוא חלק מהמציאות כולה, הוא יוכל לראות שאין משמעות מוחלטת לטוב ולרע.
מה קורה כאשר האדם מבין שהוא חלק מהמציאות?
כאשר אדם מפסיק להגדיר את עצמו כנפרד מהמציאות, הוא חווה אותה באופן שונה. במקום לחוות אירועים כטובים או רעים, הוא רואה אותם כמציאות פשוטה. לדוגמה, אם אדם נכווה מאש, הוא עשוי לראות זאת כרע. אך מנקודת מבט רחבה יותר, המציאות רצתה שהוא יכווה מאש, ולכן זה מה שקרה. כך הוא יכול לחוות שלמות פנימית.
כיצד ניתן להגיע למצב של חיבור למציאות?
אדם יכול להגיע לתפיסה זו על ידי חקירה עצמית ושאילת השאלה "מי אני?". אם הוא רואה את עצמו כישות נפרדת, הוא חווה נפרדות ולכן חווה טוב ורע. אך אם הוא רואה את עצמו כחלק מכל המציאות, הוא חווה את הדברים ממבט גבוה יותר, שבו אין משמעות לטוב ולרע.
האם ניתן להרגיש גם טוב וגם רע בו זמנית?
כאשר אדם מבין שהוא גם מושה (האדם הנפרד) וגם המציאות כולה, הוא מסוגל לחוות בו זמנית גם טוב וגם רע. מצד אחד, כאדם נפרד, הוא חווה כאב וסבל. אך מצד שני, כחלק מהמציאות כולה, הוא מבין שהכל מתרחש כפי שצריך לקרות, ולכן הוא מקבל זאת בשלמות.
מה קורה כאשר אדם מפסיק להגדיר את עצמו כלל?
כאשר אדם מפסיק להגדיר את עצמו כישות נפרדת ואף לא כהמציאות כולה, הוא מפסיק לחוות טוב ורע לחלוטין. הוא אינו חווה תחושות כלל, משום שאין נפרדות ואין צורך בהגדרות. הוא מגיע למצב שבו הוא קיים אך אינו חווה את קיומו בצורה רגילה.
כיצד אהבה עצמית קשורה להבנת המציאות?
אם אדם מבין שהמציאות היא זו שמכתיבה את מה שקורה לו, אין לו סיבה לשנוא את עצמו על טעויות או כישלונות. המציאות אוהבת אותו כפי שהוא, ולכן עליו לאהוב את עצמו. הבנה זו מובילה לקבלה עצמית ולשלמות פנימית.
האם יש בחירה חופשית?
מנקודת המבט של האדם כישות נפרדת, יש לו תחושה של בחירה חופשית. אך מנקודת המבט של המציאות כולה, אין בחירה חופשית, משום שהכל מתרחש כפי שהוא צריך להתרחש.
כיצד ניתן ליישם את ההבנות הללו בחיים?
אדם יכול לשאול את עצמו כל הזמן "מי אני?", ובכך להרחיב את תודעתו ולראות את עצמו לא רק כאדם נפרד, אלא כחלק מכלל המציאות. כאשר הוא חווה את הדברים גם מהפרספקטיבה הנפרדת וגם מהפרספקטיבה הרחבה, הוא מסוגל להכיל את החוויות שלו בצורה שלמה יותר.
הטוב והרע אינם מושגים מוחלטים, אלא הם מוגדרים לפי תפיסת האדם והרצונות שלו. אנשים שונים יכולים לראות את אותו המעשה באופן שונה, בהתאם לאמונותיהם, תרבותם והשקפת עולמם. לדוגמה, אדם אחד עשוי להאמין שלהרוג אחרים הוא דבר טוב, ואילו אחר יחשוב שזהו רע מוחלט. ההגדרה של טוב ורע משתנה בהתאם לאדם ולנסיבות.
כיצד ניתן לדעת מה טוב ומה רע?
לפני שאדם שואל את עצמו מה טוב או רע בו, עליו לשאול מהי בכלל ההגדרה של טוב ורע. לדוגמה, אם אדם רואה את עצמו כחזק או חכם, מה גורם לו לחשוב שזה טוב? אם הוא מרגיש טוב כשמישהו מחמיא לו על חכמתו, הוא יסיק שחכמה היא דבר טוב. כלומר, כל דבר שמעורר באדם תחושה חיובית, הוא יגדיר אותו כטוב, וכל דבר שמעורר בו תחושה שלילית, הוא יראה כרע.
האם ההגדרה של טוב ורע היא אובייקטיבית?
הטוב והרע אינם מושגים אובייקטיביים, אלא חברתיים ותלויי הקשר. לדוגמה, להיות בריא נתפס לרוב כדבר טוב, אך יש אנשים שמעדיפים להיות חולים כי זה מספק להם תשומת לב ואהבה. מכאן עולה השאלה: האם בריאות היא בהכרח טובה? התשובה תלויה בפרספקטיבה.
האם כל דבר רע מכיל גם טוב?
לכל דבר שנחשב רע יש גם צדדים חיוביים. לדוגמה, אדם שמאבד את כל רכושו יכול לראות בכך דבר רע, אך אפשר לטעון שזה מראה שהיה אמיץ לקחת סיכונים. אדם שאינו בריא, ייתכן שהוא עובד קשה מאוד ולכן מזניח את בריאותו - דבר שיכול להתפרש הן כדבר חיובי (מחויבות לעבודה) והן כדבר שלילי (הזנחת הבריאות).
כיצד ניתן לדעת מהו הטוב והרע האובייקטיביים?
כאשר מתבוננים על המציאות מנקודת מבט רחבה יותר, השאלה "מה טוב ומה רע?" הופכת לא רלוונטית. מנקודת המבט של היקום, אין טוב ורע מוחלטים, אלא רק מציאות קיימת. למשל, אם מסתכלים על כל המציאות יחד, לא ניתן להגדיר צד אחד כטוב וצד אחר כרע - הכל הוא חלק מהשלם. אם אדם מסוגל להרחיב את תודעתו ולהבין שהוא חלק מהמציאות כולה, הוא יוכל לראות שאין משמעות מוחלטת לטוב ולרע.
מה קורה כאשר האדם מבין שהוא חלק מהמציאות?
כאשר אדם מפסיק להגדיר את עצמו כנפרד מהמציאות, הוא חווה אותה באופן שונה. במקום לחוות אירועים כטובים או רעים, הוא רואה אותם כמציאות פשוטה. לדוגמה, אם אדם נכווה מאש, הוא עשוי לראות זאת כרע. אך מנקודת מבט רחבה יותר, המציאות רצתה שהוא יכווה מאש, ולכן זה מה שקרה. כך הוא יכול לחוות שלמות פנימית.
כיצד ניתן להגיע למצב של חיבור למציאות?
אדם יכול להגיע לתפיסה זו על ידי חקירה עצמית ושאילת השאלה "מי אני?". אם הוא רואה את עצמו כישות נפרדת, הוא חווה נפרדות ולכן חווה טוב ורע. אך אם הוא רואה את עצמו כחלק מכל המציאות, הוא חווה את הדברים ממבט גבוה יותר, שבו אין משמעות לטוב ולרע.
האם ניתן להרגיש גם טוב וגם רע בו זמנית?
כאשר אדם מבין שהוא גם מושה (האדם הנפרד) וגם המציאות כולה, הוא מסוגל לחוות בו זמנית גם טוב וגם רע. מצד אחד, כאדם נפרד, הוא חווה כאב וסבל. אך מצד שני, כחלק מהמציאות כולה, הוא מבין שהכל מתרחש כפי שצריך לקרות, ולכן הוא מקבל זאת בשלמות.
מה קורה כאשר אדם מפסיק להגדיר את עצמו כלל?
כאשר אדם מפסיק להגדיר את עצמו כישות נפרדת ואף לא כהמציאות כולה, הוא מפסיק לחוות טוב ורע לחלוטין. הוא אינו חווה תחושות כלל, משום שאין נפרדות ואין צורך בהגדרות. הוא מגיע למצב שבו הוא קיים אך אינו חווה את קיומו בצורה רגילה.
כיצד אהבה עצמית קשורה להבנת המציאות?
אם אדם מבין שהמציאות היא זו שמכתיבה את מה שקורה לו, אין לו סיבה לשנוא את עצמו על טעויות או כישלונות. המציאות אוהבת אותו כפי שהוא, ולכן עליו לאהוב את עצמו. הבנה זו מובילה לקבלה עצמית ולשלמות פנימית.
האם יש בחירה חופשית?
מנקודת המבט של האדם כישות נפרדת, יש לו תחושה של בחירה חופשית. אך מנקודת המבט של המציאות כולה, אין בחירה חופשית, משום שהכל מתרחש כפי שהוא צריך להתרחש.
כיצד ניתן ליישם את ההבנות הללו בחיים?
אדם יכול לשאול את עצמו כל הזמן "מי אני?", ובכך להרחיב את תודעתו ולראות את עצמו לא רק כאדם נפרד, אלא כחלק מכלל המציאות. כאשר הוא חווה את הדברים גם מהפרספקטיבה הנפרדת וגם מהפרספקטיבה הרחבה, הוא מסוגל להכיל את החוויות שלו בצורה שלמה יותר.
אליעד: מה זה אומר?
שאלה: שאין הגדרה לטוב ולרע.
אליעד: כי טוב ורע זה הכל לפי הרצון של האדם
שאלה: האם אתה יודע מה טוב או רע בך, איך?
אליעד: אתה שואל האם בן אדם יודע מה טוב או רע בו, אז אני אסביר את זה בצורה ממש פשוטה, השאלה שאדם שואל מה טוב או רע בי, זו שאלה מורכבת, יש שאלה יותר פשוטה ממנה, קודם מה זה טוב או רע, ואחר מה זה טוב או רע בי. אם אדם לא יודע מה זה טוב או רע, אז הוא לא יודע מה טוב או רע בו, לדוגמה ניקח בן אדם גרמני במלחמת העולם שהוא חושב שלהרוג יהודים זה טוב, אז בסוף היום הוא אומר לעצמו, היום הצלחתי להרוג אלף יהודים, והוא מתמלא אושר מזה, הוא הצליח להרוג יהודים. בא ניקח בן אדם יהודי, הוא חושב שזה טוב להרוג מישהו שמחלל שבת, צריך לסקול אותו באבנים, או שזה טוב לרגום את עיר הנידחת, או שזה טוב למחוק את זכר עמלק, ואז הוא מצליח להרוג עמלקים, אז הוא אומר איזה טוב לי שאני רוצח, אבל מצד שני, אתה יכול להגיד לרצוח זה לא טוב, אם רצחתי זה לא טוב. לכן צריך קודם כל להגדיר מה זה טוב או רע, ואחר כך לראות מה רע בך.
עכשיו אני יכול להגיד לך בפשיטות שכול דבר שאתה אוהב אותו בעצמך, אם תיקח עכשיו דף, ואני אבקש ממך לכתוב מי זה מושה, ותכתוב מושה הוא כזה וכזה וכזה, אז אשאל אותך כשאתה קורא את זה, מה גורם לך להרגיש טוב ומה גורם לך להרגיש רע? אז מה שגורם לך להרגיש טוב אתה חושב שזה טוב ומה שגורם לך להרגיש רע אתה חושב שזה רע.
שאלה: אבל זה לא אובייקטיבי.
אליעד: עכשיו מה זה בכלל טוב ומה זה רע, ואז תבדוק האם זה טוב או רע. בא ניקח דוגמה, למשל אתה אדם בריא, תשאל האם זה טוב או רע? למשל אם היית חולה, אנשים חולים לא אוהבים את עצמם, כל הזמן מתלוננים. עכשיו נשאל להיות בריא זה טוב או רע?
שאלה: זה טוב.
אליעד: איך אתה יודע? אתה כל כך בטוח?
שאלה: כן להיות בריא זה טוב
אליעד: כי אתה רוצה את זה, אתה מרגיש טוב כי אתה בריא, אבל מי אמר שזה טוב? אתה יודע שיש מלא אנשים שרוצים להיות חולים, כי כשהם חולים אוהבים אותם ונותנים להם תשומת לב. השאלה היא מה היא האמת? האם זה טוב או רע? אגיד לך איך מגלים אם זה טוב או רע.
שים לב לתהליך, התחלנו עם הסיפור של החברים, אמרנו שזה בכלל אהבה עצמית, אחר ראינו שאהבה עצמית תלויה בטוב וברע שאתה מרגיש, אחר כך הבנו שכדי להבין מה טוב או רע בך זה בעצם נגזרת של מה זה טוב ומה זה רע, אם נגיד להציל חולים זה טוב, אז אם אציל חולים ארגיש טוב, אם להיכשל בבחינה פיננסית זה רע, אז אם אכשל ארגיש רע
שאלה: יש למעשה הגדרות חברתיות
אליעד: אז השאלה היא איך נדע מהו טוב או מהו רע, למשל אדם שאיבד את כל רכושו זה טוב או רע?
שאלה: רע
אליעד: אני אגיד לך למה זה טוב לדוגמה, כי אם הוא אבד את כל רכושו, זה סימן שהוא היה מספיק אמיץ כדי לעשות דברים מסוכנים. מתי האדם מאבד את הכסף, כאשר הוא עושה טעויות, למה הוא עושה טעויות? כי הוא עושה הרבה דברים, למשל אדם שלא מאבד את הכסף, הוא לא מספיק אמיץ, אבל ההוא היה כל כך אמיץ ולכן נכשל, הוא לא היה פחדן.
שאלה: אז אתה אומר שבעצם בכל דבר רע יש טוב ובכל רע יש טוב.
אליעד: נכון למשל בן אדם שהוא לא בריא, למה הוא לא בריא? כי הוא לא שומר על הבריאות שלו, למה הוא לא שומר על הבריאות שלו? כי הוא מסור לעבודה, אז זה טוב או רע? אז אפשר להגיד שזה טוב כי הוא מסור לעבודה, אבל אפשר להגיד שזה גם רע כי הוא צריך להקדיש זמן לבריאות. ומה האמת, איך נדע אם זה טוב או רע מבחינה אובייקטיבית? האם זה באמת טוב או באמת רע? אם הייתי שואל את אלוהים מה הוא היה אומר, מה אלוהים חושב? אז בשביל זה צריך לנסות להבין ולהסתכל בפרספקטיבה רחבה יותר. זה מתחיל להיות גדול יותר. אתה חושב האם זה טוב לי או רע לי? אבל אתה צריך לצאת מעצמך, תחשוב שאתה מסתכל על המציאות מבחוץ, עכשיו אתה יוצא מהגוף, יוצא מכל העולם, אתה בקצה האחרון ומסתכל, ועכשיו אתה צריך משם להחליט אם זה טוב או רע, לפי מה אתה מחליט? למשל אתה נמצא עכשיו בקצה של העולם, ואתה רואה את כל העולם כמו סרט, כל מה שקורה אתה רואה, עכשיו אתה רואה קוף, האם זה טוב או רע להיות קוף? אין בזה טוב או רע, יש קוף, יש בן אדם, יש כזה ויש כזה, יש את הכל.
תחשוב, כאשר אתה אומר אני, אתה מתכוון לגוף, נכון? עכשיו כאשר אתה מתפתח מבחינה רוחנית, כאשר אתה אומר אני אתה מתכוון לתודעה, עכשיו תחשוב שכאשר אתה אומר אני אתה מתכוון למציאות, תגיד אני, ותחשוב שאתה זה המציאות כולה, תחשוב שזה הגוף שלך
שאלה: אם הייתי המציאות כולה לא היה טוב ורע?
אליעד: כי יש הכל, בא אחדד לך. בקשר לגוף אתה יכול להגיד שצד שמאל פחות טוב מצד ימין, אבל בקשר למציאות האין סופית זה הכל.
שאלה: זה צד ימין וזה צד שמאל.
אליעד: אבל אני אומר לך יותר מזה, בגוף שלך אתה מוגבל כי יש לך דברים חזקים ודברים חלשים, אבל אם אתה אומר את המילה אני ואתה מתכוון לכל המציאות, יש לך את הכל, הכל, יש לך גם את הכי טוב וגם את הכי רע, את כל הסקלה, יש לך גלקסיות מכאן ועד האין סוף, יש לך הכל, כל מה שאתה רוצה. אתה המפלצות ואתה כל בני האדם, אתה הכל הכל. עכשיו אתה מסתכל על זה ושואל זה טוב או רע? למי זה טוב או רע? מה שייך כאן טוב או רע, יש את זה, ויש את זה, יש את הכל. זאת אומרת שמבחינה אובייקטיבית, מהבחינה הכללית האם זה טוב או רע? אין הגדרה של טוב או רע, אז אם מצד המציאות אין טוב או רע אז איך מצידך יהיה טוב או רע? המציאות הזאת עושה שאתה תגיד שזה טוב, ושאתה תגיד שזה רע, למה אנשים חושבים שזה טוב להיות בריא? כי המציאות רוצה שהם יחשבו שזה טוב להיות בריא, אבל באותה מידה בגלקסיה השלישית שמאלה, המציאות רוצה שאנשים יחשבו שזה טוב להיות חולה. אנשים פה בחיים שלנו קמים בבוקר ומנסים לשרוד, נכון? מנסים לא למות, אבל לא מצליחים בסוף מתים, אני מגלה לך שיש עולם אחר קצת שמאלה בגלקסיה יש שם כדור אחר ששם האנשים מנסים למות, לא מצליחים למות, איך שהם קמים בבוקר הם מנסים למות, ולא מצליחים, מי שמצליח למות שם, כולם חוגגים את זה, זה הפוך בכלל, למה? כי פה יש מציאות כזאת ושם יש מציאות אחרת, יש אין סוף אפשרויות. המציאות היא אין סופית, וצורת החשיבה שלנו היא רק אפשרות, ההגדרה של הטוב והרע שלנו היא רק אפשרות, זה לא באמת טוב ורע, יש אנשים שחושבים שזה טוב או רע, ויש אנשים בגלקסיה אחרת שחושבים על משהו אחר כטוב או רע. אפילו תיקח בעולם הזה, למשל אדם מחלל שבת, ובאים היהודים ורוגמים אותו באבנים, היהודים חושבים שזה טוב שהרגו אותו, הוא חושב שזה רע שהרגו אותו, זאת אומרת שבאותו הדבר, אחד חושב שזה טוב והשני חושב שזה רע. למשל הרגו את הבן אדם הזה, האם זה טוב או רע? תלוי יש אחד שחשב שזה טוב ויש אחד שחשב שזה רע. גם כשהרגו את היהודים, אחד חשב שזה טוב להרוג אותם ואחד חשב שזה רע להרוג אותם. עכשיו הטוב והרע שלו הוא רק אפשרות, הוא לא מחויב, זה נקרא מחויב המציאות ואפשרי המציאות, מה מחויב? שום דבר, האם יש תפיסת חיים אחת שהיא נכונה?
שאלה: לא
אליעד: לא, יש לך את כל האפשרויות, אז מה מחויב? שום דבר. אתה יודע מה מחויב? השום דבר הוא מחויב, הכלום הוא המחויב, וכל ההגדות שלנו הם רק אפשרות.
עכשיו אם אתה מבין את זה? אתה ממשיך לחיות בעולם רגיל, אבל כאשר אתה כועס על משהו, אתה מבין שזה לא באמת רע, אתה כרגע חווה שזה רע, זה לא באמת רע, כי אולי זה טוב, כך שיש לנו שתי פרספקטיבות, מצד אחד זה הכל אחד וזה לא משנה. דוגמה אם עכשיו אש שורפת אותך, זה רע, נכון? אבל אם כאשר אתה אומר אני, אתה מתכוון לכל המציאות, ואש שורפת את מושה, האם זה טוב או רע? זה לא טוב או רע, זה אפילו טוב, אתה יודע למה זה טוב? כי המציאות רוצה שהאש תשרוף את מושה. שים לב מהצד שלך לשרוף את מושה זה רע, אך מהצד של המציאות זה טוב.
שאלה: זאת אומרת שכדי להרגיש טוב צריך כל הזמן לחוות את המציאות?
אליעד: עכשיו רגע, מי אתה באמת, מושה או המציאות?
שאלה: באמת אני מושה.
אליעד: אתה גם וגם, היד הזאת היא גם יד, וגם אליעד בו זמנית, אתה צריך לחוות את האמת, אמרתי לך בהתחלה שאתה גם ישנו וגם איננו, מה הכוונה? אתה המציאות, אתה הכל ללא הגדרה.
שאלה: ברגע שאתה מגדיר את עצמך כמושה, אתה חווה את הנפרדות, אבל אם אתה מגדיר עצמך גם כמושה וגם מציאות...
אליעד: אתה לא מגדיר אתה צריך להיצמד לאמת, אתה מבין. עכשיו למשל אתה הולך ברחוב, אתה צריך להבין שאתה גם הולך ברחוב וגם המציאות זזה, זה לא אני הולך ברחוב, יש מציאות שמזיזה אותי.
זה לא אני, זאת המציאות שמשתנה כל הזמן.
שאלה: מצד מושה שנשרפת לו היד זה רע, כי כואב לו.
אליעד: כי המציאות רוצה שהוא יחשוב שזה רע, אך מצד המציאות זה טוב. ואז יש לך שלמות.
שאלה: אז איך אתה מתחבר למציאות? איך אתה אומר לעצמך שאתה המציאות?
אליעד: זהו, שאתה לא אומר לעצמך, זה לא אמונה, זוהי הבנה, תשאל את עצמך מי אני, מי אני? אני מושה, אבל מי אני? מי התודעה שלי? היד הזאת האם היא אליעד או יד? זה גם וגם, היד היא גם אני, המציאות שמסתכלת עליך, אומרת מי הוא בכלל? מה הוא מבלבל את המוח שהוא מושה, הוא אני. עכשיו כאשר אתה מבין את זה אתה חווה את זה
שאלה: נגיד שקורה משהו רע למושה, ואז אני מסתכל בו זמנית בשתי הפרספקטיבות, ואז לא יכול להיות לי רע
אליעד: יכול להיות לך גם טוב וגם רע בו זמנית, כי מצד אחד אתה לא רוצה את זה ומצד שני אתה רוצה את זה. מה הבנת?
שאלה: מתי שקורה לי משהו רע, ואני מחובר לשתי הפרספקטיבות, הפרספקטיבה של כל המציאות והפרספקטיבה של מושה, אז בעצם אני חווה בו זמנית גם טוב וגם רע, כי אני בעצם מצד אחד רוצה את זה ומצד שני לא רוצה את זה. מצד מושה אני לא רוצה את זה, ומצד כל המציאות, כשאני חווה את כל המציאות, אני רוצה את זה, כי אני המציאות.
אליעד: כי אתה רוצה את זה, אתה רוצה שמושה יישרף. אתה רוצה שמושה יישרף ואתה רוצה שמושה לא ירצה להישרף, אתה רוצה שמושה יישרף, ואתה רוצה שיהיה למושה רע, כשאתה חווה את זה אין לך בעיה של אהבה עצמית. בא נחזור לאהבה עצמית, אם אתה מבין ויש לך שכל בקודקוד, אתה מבין שהמציאות אוהבת אותך, אז למה שאתה לא תאהב את עצמך? אלוהים אוהב אותך, למה שלא תאהב את עצמך, מה עשית? מה רע לך כל כך? אתה יכול להגיד שאתה לא אוהב את עצמך כי עשית טעות, אבל המציאות רצתה שתעשה טעות, מה הבעיה?
שאלה: בעצם כל בני האדם צריכים לאהוב את עצמם מבחינת האמת. כי המציאות אוהבת את כל בני האדם?
אליעד: המציאות רוצה שבני האדם לא יאהבו את עצמם, למה? כי ככה היא רוצה, היא רוצה שהפרות יאהבו את עצמם ושבני האדם לא יאהבו את עצמם, ולפעמים היא רוצה שיהיו בני אדם שיאהבו את עצמם, לדוגמה כמוני, או כמוך אם תבין את זה. אנחנו פה מנהלים אינטרקציה, אך מצד האמת, המציאות עושה את זה, אנחנו כאילו עושים, אבל זה לא אנחנו עושים, המציאות גורמת לי לדבר והמציאות גורמת לך להבין.
שאלה: אין לנו זכות בחירה בכל מקרה?
אליעד: לך כמושה אין זכות בחירה, אבל יש לך זכות בחירה, למה? כי אתה באמת מחליט מה אתה, כי מי שאנחנו באמת הוא זה שמחליט עבורנו. ככה זה באמת. אתה צריך מהצד שלך להיצמד לאמת
שאלה: הדרך היחידה להיצמד לאמת זה לשאול כל הזמן מי אני?
אליעד: כן, איך הגענו לזה, קודם תשאל מה אני
שאלה: וברגע שאתה חווה את האני שהוא כל המציאות, וגם מושה אז אתה חווה גם טוב וגם רע באותו זמן.
אליעד: אם אתה מתאמן בזה עוד יותר, אתה בסוף לא חווה שום דבר. בסוף יש משהו יותר גדול מזה. שאתה מבין שאתה גם לא מושה וגם לא המציאות, אתה מבין שאתה ישות אחת שיש בה שני דברים הפוכים, אתה לא חווה את עצמך, אתה לא חווה כלום. אתה קיים אבל אתה לא יודע שאתה קיים.
שאלה: ואז הצלחת להתאבד
אליעד: למעשה אתה מאבד את הצורה הנפרדת שלך, ומה שקורה אחר כך אתה חוזר לעצמך מעצמו. כי זה גם וגם, יש פה כמה תהליכים. אתה מתוך כלום, נוצר שוב פעם.
שאלה: שאין הגדרה לטוב ולרע.
אליעד: כי טוב ורע זה הכל לפי הרצון של האדם
שאלה: האם אתה יודע מה טוב או רע בך, איך?
אליעד: אתה שואל האם בן אדם יודע מה טוב או רע בו, אז אני אסביר את זה בצורה ממש פשוטה, השאלה שאדם שואל מה טוב או רע בי, זו שאלה מורכבת, יש שאלה יותר פשוטה ממנה, קודם מה זה טוב או רע, ואחר מה זה טוב או רע בי. אם אדם לא יודע מה זה טוב או רע, אז הוא לא יודע מה טוב או רע בו, לדוגמה ניקח בן אדם גרמני במלחמת העולם שהוא חושב שלהרוג יהודים זה טוב, אז בסוף היום הוא אומר לעצמו, היום הצלחתי להרוג אלף יהודים, והוא מתמלא אושר מזה, הוא הצליח להרוג יהודים. בא ניקח בן אדם יהודי, הוא חושב שזה טוב להרוג מישהו שמחלל שבת, צריך לסקול אותו באבנים, או שזה טוב לרגום את עיר הנידחת, או שזה טוב למחוק את זכר עמלק, ואז הוא מצליח להרוג עמלקים, אז הוא אומר איזה טוב לי שאני רוצח, אבל מצד שני, אתה יכול להגיד לרצוח זה לא טוב, אם רצחתי זה לא טוב. לכן צריך קודם כל להגדיר מה זה טוב או רע, ואחר כך לראות מה רע בך.
עכשיו אני יכול להגיד לך בפשיטות שכול דבר שאתה אוהב אותו בעצמך, אם תיקח עכשיו דף, ואני אבקש ממך לכתוב מי זה מושה, ותכתוב מושה הוא כזה וכזה וכזה, אז אשאל אותך כשאתה קורא את זה, מה גורם לך להרגיש טוב ומה גורם לך להרגיש רע? אז מה שגורם לך להרגיש טוב אתה חושב שזה טוב ומה שגורם לך להרגיש רע אתה חושב שזה רע.
שאלה: אבל זה לא אובייקטיבי.
אליעד: עכשיו מה זה בכלל טוב ומה זה רע, ואז תבדוק האם זה טוב או רע. בא ניקח דוגמה, למשל אתה אדם בריא, תשאל האם זה טוב או רע? למשל אם היית חולה, אנשים חולים לא אוהבים את עצמם, כל הזמן מתלוננים. עכשיו נשאל להיות בריא זה טוב או רע?
שאלה: זה טוב.
אליעד: איך אתה יודע? אתה כל כך בטוח?
שאלה: כן להיות בריא זה טוב
אליעד: כי אתה רוצה את זה, אתה מרגיש טוב כי אתה בריא, אבל מי אמר שזה טוב? אתה יודע שיש מלא אנשים שרוצים להיות חולים, כי כשהם חולים אוהבים אותם ונותנים להם תשומת לב. השאלה היא מה היא האמת? האם זה טוב או רע? אגיד לך איך מגלים אם זה טוב או רע.
שים לב לתהליך, התחלנו עם הסיפור של החברים, אמרנו שזה בכלל אהבה עצמית, אחר ראינו שאהבה עצמית תלויה בטוב וברע שאתה מרגיש, אחר כך הבנו שכדי להבין מה טוב או רע בך זה בעצם נגזרת של מה זה טוב ומה זה רע, אם נגיד להציל חולים זה טוב, אז אם אציל חולים ארגיש טוב, אם להיכשל בבחינה פיננסית זה רע, אז אם אכשל ארגיש רע
שאלה: יש למעשה הגדרות חברתיות
אליעד: אז השאלה היא איך נדע מהו טוב או מהו רע, למשל אדם שאיבד את כל רכושו זה טוב או רע?
שאלה: רע
אליעד: אני אגיד לך למה זה טוב לדוגמה, כי אם הוא אבד את כל רכושו, זה סימן שהוא היה מספיק אמיץ כדי לעשות דברים מסוכנים. מתי האדם מאבד את הכסף, כאשר הוא עושה טעויות, למה הוא עושה טעויות? כי הוא עושה הרבה דברים, למשל אדם שלא מאבד את הכסף, הוא לא מספיק אמיץ, אבל ההוא היה כל כך אמיץ ולכן נכשל, הוא לא היה פחדן.
שאלה: אז אתה אומר שבעצם בכל דבר רע יש טוב ובכל רע יש טוב.
אליעד: נכון למשל בן אדם שהוא לא בריא, למה הוא לא בריא? כי הוא לא שומר על הבריאות שלו, למה הוא לא שומר על הבריאות שלו? כי הוא מסור לעבודה, אז זה טוב או רע? אז אפשר להגיד שזה טוב כי הוא מסור לעבודה, אבל אפשר להגיד שזה גם רע כי הוא צריך להקדיש זמן לבריאות. ומה האמת, איך נדע אם זה טוב או רע מבחינה אובייקטיבית? האם זה באמת טוב או באמת רע? אם הייתי שואל את אלוהים מה הוא היה אומר, מה אלוהים חושב? אז בשביל זה צריך לנסות להבין ולהסתכל בפרספקטיבה רחבה יותר. זה מתחיל להיות גדול יותר. אתה חושב האם זה טוב לי או רע לי? אבל אתה צריך לצאת מעצמך, תחשוב שאתה מסתכל על המציאות מבחוץ, עכשיו אתה יוצא מהגוף, יוצא מכל העולם, אתה בקצה האחרון ומסתכל, ועכשיו אתה צריך משם להחליט אם זה טוב או רע, לפי מה אתה מחליט? למשל אתה נמצא עכשיו בקצה של העולם, ואתה רואה את כל העולם כמו סרט, כל מה שקורה אתה רואה, עכשיו אתה רואה קוף, האם זה טוב או רע להיות קוף? אין בזה טוב או רע, יש קוף, יש בן אדם, יש כזה ויש כזה, יש את הכל.
תחשוב, כאשר אתה אומר אני, אתה מתכוון לגוף, נכון? עכשיו כאשר אתה מתפתח מבחינה רוחנית, כאשר אתה אומר אני אתה מתכוון לתודעה, עכשיו תחשוב שכאשר אתה אומר אני אתה מתכוון למציאות, תגיד אני, ותחשוב שאתה זה המציאות כולה, תחשוב שזה הגוף שלך
שאלה: אם הייתי המציאות כולה לא היה טוב ורע?
אליעד: כי יש הכל, בא אחדד לך. בקשר לגוף אתה יכול להגיד שצד שמאל פחות טוב מצד ימין, אבל בקשר למציאות האין סופית זה הכל.
שאלה: זה צד ימין וזה צד שמאל.
אליעד: אבל אני אומר לך יותר מזה, בגוף שלך אתה מוגבל כי יש לך דברים חזקים ודברים חלשים, אבל אם אתה אומר את המילה אני ואתה מתכוון לכל המציאות, יש לך את הכל, הכל, יש לך גם את הכי טוב וגם את הכי רע, את כל הסקלה, יש לך גלקסיות מכאן ועד האין סוף, יש לך הכל, כל מה שאתה רוצה. אתה המפלצות ואתה כל בני האדם, אתה הכל הכל. עכשיו אתה מסתכל על זה ושואל זה טוב או רע? למי זה טוב או רע? מה שייך כאן טוב או רע, יש את זה, ויש את זה, יש את הכל. זאת אומרת שמבחינה אובייקטיבית, מהבחינה הכללית האם זה טוב או רע? אין הגדרה של טוב או רע, אז אם מצד המציאות אין טוב או רע אז איך מצידך יהיה טוב או רע? המציאות הזאת עושה שאתה תגיד שזה טוב, ושאתה תגיד שזה רע, למה אנשים חושבים שזה טוב להיות בריא? כי המציאות רוצה שהם יחשבו שזה טוב להיות בריא, אבל באותה מידה בגלקסיה השלישית שמאלה, המציאות רוצה שאנשים יחשבו שזה טוב להיות חולה. אנשים פה בחיים שלנו קמים בבוקר ומנסים לשרוד, נכון? מנסים לא למות, אבל לא מצליחים בסוף מתים, אני מגלה לך שיש עולם אחר קצת שמאלה בגלקסיה יש שם כדור אחר ששם האנשים מנסים למות, לא מצליחים למות, איך שהם קמים בבוקר הם מנסים למות, ולא מצליחים, מי שמצליח למות שם, כולם חוגגים את זה, זה הפוך בכלל, למה? כי פה יש מציאות כזאת ושם יש מציאות אחרת, יש אין סוף אפשרויות. המציאות היא אין סופית, וצורת החשיבה שלנו היא רק אפשרות, ההגדרה של הטוב והרע שלנו היא רק אפשרות, זה לא באמת טוב ורע, יש אנשים שחושבים שזה טוב או רע, ויש אנשים בגלקסיה אחרת שחושבים על משהו אחר כטוב או רע. אפילו תיקח בעולם הזה, למשל אדם מחלל שבת, ובאים היהודים ורוגמים אותו באבנים, היהודים חושבים שזה טוב שהרגו אותו, הוא חושב שזה רע שהרגו אותו, זאת אומרת שבאותו הדבר, אחד חושב שזה טוב והשני חושב שזה רע. למשל הרגו את הבן אדם הזה, האם זה טוב או רע? תלוי יש אחד שחשב שזה טוב ויש אחד שחשב שזה רע. גם כשהרגו את היהודים, אחד חשב שזה טוב להרוג אותם ואחד חשב שזה רע להרוג אותם. עכשיו הטוב והרע שלו הוא רק אפשרות, הוא לא מחויב, זה נקרא מחויב המציאות ואפשרי המציאות, מה מחויב? שום דבר, האם יש תפיסת חיים אחת שהיא נכונה?
שאלה: לא
אליעד: לא, יש לך את כל האפשרויות, אז מה מחויב? שום דבר. אתה יודע מה מחויב? השום דבר הוא מחויב, הכלום הוא המחויב, וכל ההגדות שלנו הם רק אפשרות.
עכשיו אם אתה מבין את זה? אתה ממשיך לחיות בעולם רגיל, אבל כאשר אתה כועס על משהו, אתה מבין שזה לא באמת רע, אתה כרגע חווה שזה רע, זה לא באמת רע, כי אולי זה טוב, כך שיש לנו שתי פרספקטיבות, מצד אחד זה הכל אחד וזה לא משנה. דוגמה אם עכשיו אש שורפת אותך, זה רע, נכון? אבל אם כאשר אתה אומר אני, אתה מתכוון לכל המציאות, ואש שורפת את מושה, האם זה טוב או רע? זה לא טוב או רע, זה אפילו טוב, אתה יודע למה זה טוב? כי המציאות רוצה שהאש תשרוף את מושה. שים לב מהצד שלך לשרוף את מושה זה רע, אך מהצד של המציאות זה טוב.
שאלה: זאת אומרת שכדי להרגיש טוב צריך כל הזמן לחוות את המציאות?
אליעד: עכשיו רגע, מי אתה באמת, מושה או המציאות?
שאלה: באמת אני מושה.
אליעד: אתה גם וגם, היד הזאת היא גם יד, וגם אליעד בו זמנית, אתה צריך לחוות את האמת, אמרתי לך בהתחלה שאתה גם ישנו וגם איננו, מה הכוונה? אתה המציאות, אתה הכל ללא הגדרה.
שאלה: ברגע שאתה מגדיר את עצמך כמושה, אתה חווה את הנפרדות, אבל אם אתה מגדיר עצמך גם כמושה וגם מציאות...
אליעד: אתה לא מגדיר אתה צריך להיצמד לאמת, אתה מבין. עכשיו למשל אתה הולך ברחוב, אתה צריך להבין שאתה גם הולך ברחוב וגם המציאות זזה, זה לא אני הולך ברחוב, יש מציאות שמזיזה אותי.
זה לא אני, זאת המציאות שמשתנה כל הזמן.
שאלה: מצד מושה שנשרפת לו היד זה רע, כי כואב לו.
אליעד: כי המציאות רוצה שהוא יחשוב שזה רע, אך מצד המציאות זה טוב. ואז יש לך שלמות.
שאלה: אז איך אתה מתחבר למציאות? איך אתה אומר לעצמך שאתה המציאות?
אליעד: זהו, שאתה לא אומר לעצמך, זה לא אמונה, זוהי הבנה, תשאל את עצמך מי אני, מי אני? אני מושה, אבל מי אני? מי התודעה שלי? היד הזאת האם היא אליעד או יד? זה גם וגם, היד היא גם אני, המציאות שמסתכלת עליך, אומרת מי הוא בכלל? מה הוא מבלבל את המוח שהוא מושה, הוא אני. עכשיו כאשר אתה מבין את זה אתה חווה את זה
שאלה: נגיד שקורה משהו רע למושה, ואז אני מסתכל בו זמנית בשתי הפרספקטיבות, ואז לא יכול להיות לי רע
אליעד: יכול להיות לך גם טוב וגם רע בו זמנית, כי מצד אחד אתה לא רוצה את זה ומצד שני אתה רוצה את זה. מה הבנת?
שאלה: מתי שקורה לי משהו רע, ואני מחובר לשתי הפרספקטיבות, הפרספקטיבה של כל המציאות והפרספקטיבה של מושה, אז בעצם אני חווה בו זמנית גם טוב וגם רע, כי אני בעצם מצד אחד רוצה את זה ומצד שני לא רוצה את זה. מצד מושה אני לא רוצה את זה, ומצד כל המציאות, כשאני חווה את כל המציאות, אני רוצה את זה, כי אני המציאות.
אליעד: כי אתה רוצה את זה, אתה רוצה שמושה יישרף. אתה רוצה שמושה יישרף ואתה רוצה שמושה לא ירצה להישרף, אתה רוצה שמושה יישרף, ואתה רוצה שיהיה למושה רע, כשאתה חווה את זה אין לך בעיה של אהבה עצמית. בא נחזור לאהבה עצמית, אם אתה מבין ויש לך שכל בקודקוד, אתה מבין שהמציאות אוהבת אותך, אז למה שאתה לא תאהב את עצמך? אלוהים אוהב אותך, למה שלא תאהב את עצמך, מה עשית? מה רע לך כל כך? אתה יכול להגיד שאתה לא אוהב את עצמך כי עשית טעות, אבל המציאות רצתה שתעשה טעות, מה הבעיה?
שאלה: בעצם כל בני האדם צריכים לאהוב את עצמם מבחינת האמת. כי המציאות אוהבת את כל בני האדם?
אליעד: המציאות רוצה שבני האדם לא יאהבו את עצמם, למה? כי ככה היא רוצה, היא רוצה שהפרות יאהבו את עצמם ושבני האדם לא יאהבו את עצמם, ולפעמים היא רוצה שיהיו בני אדם שיאהבו את עצמם, לדוגמה כמוני, או כמוך אם תבין את זה. אנחנו פה מנהלים אינטרקציה, אך מצד האמת, המציאות עושה את זה, אנחנו כאילו עושים, אבל זה לא אנחנו עושים, המציאות גורמת לי לדבר והמציאות גורמת לך להבין.
שאלה: אין לנו זכות בחירה בכל מקרה?
אליעד: לך כמושה אין זכות בחירה, אבל יש לך זכות בחירה, למה? כי אתה באמת מחליט מה אתה, כי מי שאנחנו באמת הוא זה שמחליט עבורנו. ככה זה באמת. אתה צריך מהצד שלך להיצמד לאמת
שאלה: הדרך היחידה להיצמד לאמת זה לשאול כל הזמן מי אני?
אליעד: כן, איך הגענו לזה, קודם תשאל מה אני
שאלה: וברגע שאתה חווה את האני שהוא כל המציאות, וגם מושה אז אתה חווה גם טוב וגם רע באותו זמן.
אליעד: אם אתה מתאמן בזה עוד יותר, אתה בסוף לא חווה שום דבר. בסוף יש משהו יותר גדול מזה. שאתה מבין שאתה גם לא מושה וגם לא המציאות, אתה מבין שאתה ישות אחת שיש בה שני דברים הפוכים, אתה לא חווה את עצמך, אתה לא חווה כלום. אתה קיים אבל אתה לא יודע שאתה קיים.
שאלה: ואז הצלחת להתאבד
אליעד: למעשה אתה מאבד את הצורה הנפרדת שלך, ומה שקורה אחר כך אתה חוזר לעצמך מעצמו. כי זה גם וגם, יש פה כמה תהליכים. אתה מתוך כלום, נוצר שוב פעם.
050-3331-331