איך ליהנות מתחושת צמצום? איך ליהנות מתחושות רעות? איך להרגיש טוב מלהרגיש רע? לא רוצה ללכת לפי החוקים, רוצה להרגיש חופשי, לא אוהב שאומרים לי מה לעשות, מרגיש כלוא, רוצה לברוח, איך ליהנות מכל דבר? חופש רוחני
איך ליהנות מתחושת צמצום ומתחושות רעות?
תחושת צמצום היא מצב שבו האדם מרגיש מוגבל. למשל, אדם שחייב להגיע לעבודה בשעה מסוימת, חייב לאכול בזמנים קבועים, לא יכול לעבור דרך קירות וחייב לצאת דרך הדלת. החיים שלנו מלאים בחוקים וגבולות שמגבילים את החופש שלנו. אנשים חיים בתחושה שהם משועבדים לחוקים ולמסגרות. אליעד כהן מסביר כי תחושת הצמצום נוצרת כאשר האדם מרגיש שמגבילים אותו מלעשות את מה שהוא באמת רוצה. האדם מרגיש שהוא חייב לפעול על פי חוקים מסוימים, אחרת הוא יסבול מתוצאות שליליות.
מהן שתי הגישות להתמודדות עם תחושת הצמצום?
לפי אליעד, יש בעולם שני סוגי אנשים שמתמודדים עם תחושת צמצום:
אליעד כהן מציע גישה אחרת, שבה האדם מתייחס למציאות כאל משחק. כאשר האדם רואה את החוקים והגבולות כמשחק, הוא יכול להרגיש הנאה מההתמודדות עם האתגרים שיש במשחק. אולם אנשים רבים מרגישים שהם כלל לא בחרו לשחק במשחק הזה, והוא נכפה עליהם. התגובה הראשונית לכך יכולה להיות התנגדות מוחלטת, אך אליעד מציע גישה אחרת: לראות את המצב כבחירה מודעת.
לדוגמה, אדם שמרגיש רע בכל פעם שהוא חייב להגיע לעבודה בזמן או לפעול לפי חוקים מסוימים, יכול לשאול את עצמו מדוע בכלל הוא מניח שהגבול הזה רע? למה אני מניח שזה שאני מוגבל זה רע? אליעד מציע לבדוק מחדש את ההנחות הבסיסיות: מי אמר שתחושת הצמצום או הגבול היא דבר רע? האם זה הכרחי לחשוב כך? הוא טוען שכדי לא לסבול, האדם צריך לערער את עצם הרעיון שזה רע.
למה צריך קודם להפסיק לסבול לפני שנהנים?
אליעד מסביר שכשאדם רוצה ליהנות ממשהו (לדוגמה מזוגיות או מעבודה), הוא צריך להתחיל קודם כל בלחקור למה הוא בכלל סובל מזה. אנשים טועים כשהם מנסים ישירות למצוא את ההנאה, בלי להתמודד עם הסיבה האמיתית לסבל. יש צורך לחקור את התחושות הרעות ולערער עליהן. רק לאחר מכן, האדם יכול למצוא הנאה במצבים השונים.
לדוגמה, אדם שרוצה ליהנות מזוגיות, צריך קודם כל להבין מה מפריע לו. אולי מפריע לו שהוא צריך לתת מעצמו לצד השני. אליעד אומר שאנשים אוהבים לקבל אהבה אבל לא תמיד אוהבים לתת, כי זה מגביל אותם. הם רוצים לקבל אהבה ללא תנאים, אבל לא אוהבים לתת בחזרה, ולכן נוצרת תחושת צמצום ושיעבוד. אליעד מסביר שהנתינה עצמה נתפסת לעיתים כהגבלה, כי חייבים לתת כדי לקבל.
איך ליהנות מהנתינה ומהתחושה של מוגבלות?
אליעד נותן דוגמה של אדם שהולך לעבוד. מצד אחד העבודה משעבדת אותו למסגרת וזמנים, מצד שני, העבודה נותנת לו כסף שמאפשר לו לחיות חיים חופשיים יותר. דוגמה דומה היא זוגיות: היא מגבילה במובנים מסוימים אך מעניקה חופש במובנים אחרים. לדעת אליעד, אפשר ליהנות מתחושת ההגבלה על ידי ההבנה שגם המצב ההפוך של חופש מוחלט הוא בעצם סוג של שיעבוד. אדם שמנסה להיות חופשי לחלוטין בעצם משתעבד לרעיון שהוא חייב להיות חופשי, ואז הוא שוב משועבד.
לדוגמה, אדם שרוצה להיות חופשי לחלוטין...
תחושת צמצום היא מצב שבו האדם מרגיש מוגבל. למשל, אדם שחייב להגיע לעבודה בשעה מסוימת, חייב לאכול בזמנים קבועים, לא יכול לעבור דרך קירות וחייב לצאת דרך הדלת. החיים שלנו מלאים בחוקים וגבולות שמגבילים את החופש שלנו. אנשים חיים בתחושה שהם משועבדים לחוקים ולמסגרות. אליעד כהן מסביר כי תחושת הצמצום נוצרת כאשר האדם מרגיש שמגבילים אותו מלעשות את מה שהוא באמת רוצה. האדם מרגיש שהוא חייב לפעול על פי חוקים מסוימים, אחרת הוא יסבול מתוצאות שליליות.
מהן שתי הגישות להתמודדות עם תחושת הצמצום?
לפי אליעד, יש בעולם שני סוגי אנשים שמתמודדים עם תחושת צמצום:
- הסוג הראשון הם אנשים שהולכים לפי החוקים בצורה מלאה. הם עושים הכל "לפי הספר", מרגישים בטוחים מכך שהמערכת לא פוגעת בהם, אבל מצד שני הם כל הזמן מרגישים תחושת שיעבוד, ומרגישים רע מכך שהם כל הזמן מוגבלים.
- הסוג השני הם אנשים שלא הולכים לפי החוקים, מתנגדים לסדר, עושים הכל הפוך, נהנים מתחושת החופש המדומה, אבל מצד שני סובלים מכך שהדברים לא מסתדרים להם כמו שרצו, כיוון שהם לא פועלים לפי הכללים. לדוגמה, אדם ששונא את הבנק ולכן לא רוצה לפעול לפי הכללים שלו, ובסופו של דבר מרגיש תסכול או פחד מההשלכות של ההתנהגות הזו.
אליעד כהן מציע גישה אחרת, שבה האדם מתייחס למציאות כאל משחק. כאשר האדם רואה את החוקים והגבולות כמשחק, הוא יכול להרגיש הנאה מההתמודדות עם האתגרים שיש במשחק. אולם אנשים רבים מרגישים שהם כלל לא בחרו לשחק במשחק הזה, והוא נכפה עליהם. התגובה הראשונית לכך יכולה להיות התנגדות מוחלטת, אך אליעד מציע גישה אחרת: לראות את המצב כבחירה מודעת.
לדוגמה, אדם שמרגיש רע בכל פעם שהוא חייב להגיע לעבודה בזמן או לפעול לפי חוקים מסוימים, יכול לשאול את עצמו מדוע בכלל הוא מניח שהגבול הזה רע? למה אני מניח שזה שאני מוגבל זה רע? אליעד מציע לבדוק מחדש את ההנחות הבסיסיות: מי אמר שתחושת הצמצום או הגבול היא דבר רע? האם זה הכרחי לחשוב כך? הוא טוען שכדי לא לסבול, האדם צריך לערער את עצם הרעיון שזה רע.
למה צריך קודם להפסיק לסבול לפני שנהנים?
אליעד מסביר שכשאדם רוצה ליהנות ממשהו (לדוגמה מזוגיות או מעבודה), הוא צריך להתחיל קודם כל בלחקור למה הוא בכלל סובל מזה. אנשים טועים כשהם מנסים ישירות למצוא את ההנאה, בלי להתמודד עם הסיבה האמיתית לסבל. יש צורך לחקור את התחושות הרעות ולערער עליהן. רק לאחר מכן, האדם יכול למצוא הנאה במצבים השונים.
לדוגמה, אדם שרוצה ליהנות מזוגיות, צריך קודם כל להבין מה מפריע לו. אולי מפריע לו שהוא צריך לתת מעצמו לצד השני. אליעד אומר שאנשים אוהבים לקבל אהבה אבל לא תמיד אוהבים לתת, כי זה מגביל אותם. הם רוצים לקבל אהבה ללא תנאים, אבל לא אוהבים לתת בחזרה, ולכן נוצרת תחושת צמצום ושיעבוד. אליעד מסביר שהנתינה עצמה נתפסת לעיתים כהגבלה, כי חייבים לתת כדי לקבל.
איך ליהנות מהנתינה ומהתחושה של מוגבלות?
אליעד נותן דוגמה של אדם שהולך לעבוד. מצד אחד העבודה משעבדת אותו למסגרת וזמנים, מצד שני, העבודה נותנת לו כסף שמאפשר לו לחיות חיים חופשיים יותר. דוגמה דומה היא זוגיות: היא מגבילה במובנים מסוימים אך מעניקה חופש במובנים אחרים. לדעת אליעד, אפשר ליהנות מתחושת ההגבלה על ידי ההבנה שגם המצב ההפוך של חופש מוחלט הוא בעצם סוג של שיעבוד. אדם שמנסה להיות חופשי לחלוטין בעצם משתעבד לרעיון שהוא חייב להיות חופשי, ואז הוא שוב משועבד.
לדוגמה, אדם שרוצה להיות חופשי לחלוטין...
- איך ליהנות מתחושת צמצום?
- איך לא לסבול מחוקים ומגבולות?
- האם חופש מוחלט אפשרי?
- איך להפסיק להרגיש רע?
- למה אני מרגיש כלוא?
- איך ליהנות מתחושה של הגבלה?