וכאן אבאר עוד שיטה לאיך ליצור מערכת יחסים טובה עם מישהו, באמצעות תגובה נכונה, לתגובה לא רצויה שלו כלפיך. כי צריך לדעת לא רק איך לגרום למישהו להגיב כלפיך איך שאתה רוצה שהוא יתייחס אליך ויגיב כלפיך, אלא צריך גם לדעת, איך להגיב כאשר מישהו לא מגיב כלפיך כפי שרצית מראש.
והרעיון הוא, שאם ברצונך שמישהו יאהב אותך, עליך לוודא שבתת המודע שלו, הוא יהיה כמה שפחות בתחושה של קונפליקט והתנגדות מולך. ושהוא יהיה כמה שיותר בתחושה של הרמוניה ושל הסכמה איתך. וכבר הסברתי הרבה מאוד שיטות ודרכים, לאיך לגרום למישהו להרגיש קרוב אליך ואיך לגרום למישהו להסכים איתך. אבל מה לעשות במידה ומישהו לא מסכים איתך ורב איתך?
אז הרעיון הוא שגם במקרה הזה, במידה ואתה רוצה ליצור אווירה חיובית כמה שיותר, עליך לדעת לצמצם את רגעי הקונפליקט וחוסר ההתאמה, לא רק על ידי זה שתנסה למנוע אותם מראש, אלא גם על ידי זה, שאם הם כבר קרו, תנסה לצמצם אותם כמה שיותר. וזאת, על ידי זה שתשדר כמה שיותר הכלה והסכמה עם הקונפליקט, כדי לשדר לאדם השני שהוא לא בקונפליקט איתך.
לדוגמה, נניח שאתה מציע למישהו לטייל איתך. ונניח שהוא מסרב. אז במקרה כזה, ככל שתראה יותר שאתה מבואס מזה ולא מרוצה מזה, ככה אתה גורם לאדם השני יותר לשנוא אותך. כי אתה יוצר אצלו בראש התניה, שהוא לא באמת אוהב אותך ושהוא מסוגל רגשית להיות איתך בקונפליקט רגשי. ולכן, אם תדע להכיל את חוסר ההסכמה ולשדר, שזה בסדר מבחינתך שלא תלכו לטייל, הרי שבעצם העברת לאדם השני מסר, שאומר, שהוא לא נמצא איתך בקונפליקט.
כי אתה לא רוצה להרגיל את האדם השני שאתה רוצה שהוא יאהב אותך, אתה לא רוצה להרגיל אותו להרגיש שהוא נמצא איתך בניגוד אינטרסים ובניגוד רצונות. ולכן בכל פעם שנוצר קונפליקט כלשהו וחוסר הסכמה כלשהי, עליך מיד לשדר שהכל בסדר ושאין שום קונפליקט.
עוד דוגמה: נניח שאתה רוצה לפגוש מישהו ולא מסתדר לו. אז ככל שתשדר לו שיש כאן יותר קונפליקט וחוסר הסכמה ביניכם, ככה אתה יוצר לו התניה יותר גדולה, שהוא לא מסתדר איתך ושהוא בחוסר הסכמה איתך. ושעושה לו רע להיות איתך ושיש ניגוד אינטרסים ביניכם ושיש פוטנציאל יותר גדול, לכך שלא תסתדרו בעתיד וכיו"ב. ולכן עליך לשדר, שזה בסדר גמור מבחינתך רצונו של האדם השני, כדי לצמצם את תחושת הקונפליקט כמה שיותר.
ונכון שזה אולי עלול לגרום לך להרגיש שאתה מוותר על הרצון שלך ושאתה מבטל את הרצון שלך ועוד כל מיני תסביכים אחרים שהסברתי עליהם במקום אחר, אבל כאן אני מתמקד בלהסביר משהו פשוט ביותר. והוא, שכדי שמישהו ירצה אותך, צריך להיות לו טוב איתך. וכדי שיהיה לו טוב איתך, הוא צריך להיות כמה שיותר בתחושת חיבור איתך ולא בתחושת קונפליקט איתך (למרות שצריך גם תחושת קונפליקט שתהיה, אבל זה רק במינון הנכון).
ואם יש סיטואציה שמישהו נמצא איתך בחוסר הסכמה / קונפליקט / מריבה, אז ככל שתעצים את המריבה, ככה אתה יוצר אצל האדם השני את התחושה, שהוא בריחוק ממך, עם כל ההשלכות של זה. ורצוי שתכיל / תשדר שאתה מכיל / תעביר כל מסר אפשרי, שישדר לאדם השני, שהוא לא באמת בחוסר הסכמה איתך, ושאתם תמיד בהרמוניה. כדי לא לחזק אצלו את תפישת המציאות, שהוא בקונפליקט איתך.
או לדוגמה, נניח שאתה מדבר עם מישהו על משהו, ואתה רוצה לדבר על נושא מסוים והוא מעביר לנושא אחר ואתה מרגיש לא בנוח מכך, עליך לזרום עם השיחה להיכן שהאדם השני רוצה שהיא תזרום. אחרת, תשדר לו קונפליקט ותחושת ריחוק וניגוד.
ועוד דוגמה, נניח שמישהו מספר עליך בדיחה, נניח שמישהו צוחק עליך, נניח שמישהו מסתלבט עליך, נניח שמישהו מקניט אותך, נניח שמישהו מעליב אותך, נניח שמישהו מנסה לפגוע בך, בכל המקרים האלו ושכיו"ב, אם תשדר שנפגעת ממה שקרה, בכך תגדיל אצל האדם השני את התחושה שהוא לא אוהב אותך. אבל אם תיקח את הסיטואציה ותגיב בהומור באופן כללי, או בהומור עצמי ותראה שלא באמת נפגעת ושאתה בסדר עם מה שקורה, בכך בעצם אתה מנטרל ומוציא את העוקץ של השנאה.
כי יש עובדה ויש פירוש. העובדה זה מה שקרה בפועל. אבל הפירוש הוא לא הכרחי. כי לא הכרחי לפרש את מה שקורה כמריבה בעוצמה גבוהה. ואפשרי לקחת את חוסר ההסכמה, ובאפשרותך לשדר שהוא הרבה פחות גרוע מבחינתך, מכפי מה שהאדם השני חושב שהוא גרוע מבחינתך. ז"א אפילו אם לא נפגעת מהאדם השני, אתה לא רוצה שהוא יחשוב שהוא פגע בך ושנפגעת ממנו. כי אז במוח שלך, הוא במצב של מריבה וחוסר אהבה איתך. ואתה רוצה להימנע מזה. ולכן קח את הסיטואציה, ותסובב את התגובה שלך, שתשדר לצד השני, שמבחינתך הכל בסדר / כמה שיותר טוב.
ובמאמר מוסגר, נניח שילד נכשל במבחן. אז העובדה היא שהוא נכשל במבחן. אבל האם הוא אמור להרגיש מכך שהוא כישלון וכיו"ב, לא בהכרח. וגם כאן לדוגמה, באפשרותך לשנות אצל הילד את הפירושים שיש לו בראש, לגבי עצמו. כדי להקטין את תפישת המציאות השלילית, שהוא חושב על עצמו.
ואתן עוד דוגמה: נניח שמישהו הכין לך אוכל. ונניח שהוא גילה שבטעות הוא שם לך יותר מידי מלח באוכל ושהאוכל יצא מלוח מידי. גם במקרה כזה לדוגמה, עליך לשדר לצד השני, שמבחינתך המצב בסדר גמור (במסגרת ההיגיון ושישמע אמין לצד השני). כדי לא לגרום לאדם השני להרגיש שהוא עשה לך רע, גם בלי כוונה.
כי יש מצב שבו האדם השני מרגיש שהוא עושה לך רע, באופן מודע. כגון שאתה רוצה משהו והוא מתנגד לכך. שאז הוא מודע לכך שהוא עושה לך רע. ואתה שואף להימנע ממצבים כאלו. ובנוסף, אתה שואף גם להימנע ממצבים שהאדם השני יחשוב שהוא עושה לך רע, גם בלי כוונה רעה. כגון לדוגמה שהוא שם לך יותר מידי מלח באוכל.
ולמה אתה שואף להימנע גם ממצבים כאלו? תשובה: משום שברגע שיש במוח של האדם השני, את המחשבה שאומרת, שהוא עשה לך רע בלי כוונה, זה עלול ליצור אצלו מחשבה שהוא עושה לך רע באופן כללי. ומכאן יותר קצר שהוא יחשוב שהוא עושה לך רע גם עם כוונה. מה שיגרום לו להרגיש יותר בנוח בטריטוריה המחשבתית שבה הוא עושה לך רע.
כי אם מישהו לדוגמה יתרגל למחשבה שהוא עושה לך רע בלי כוונה, זה יצור אצלו לגיטימציה לתחושה שהוא עושה לך רע בלי כוונה, מה שיצור אצלו לגיטימציה לזה שהוא עושה לך רע באופן כללי, מה שיגרום לו להרגיש יותר בנוח לעשות לך רע גם באופן מכוון. ואתה לא רוצה שהאדם השני ירגיש שהוא עושה לך רע, גם לא בלי כוונה. כי אתה רוצה...
והרעיון הוא, שאם ברצונך שמישהו יאהב אותך, עליך לוודא שבתת המודע שלו, הוא יהיה כמה שפחות בתחושה של קונפליקט והתנגדות מולך. ושהוא יהיה כמה שיותר בתחושה של הרמוניה ושל הסכמה איתך. וכבר הסברתי הרבה מאוד שיטות ודרכים, לאיך לגרום למישהו להרגיש קרוב אליך ואיך לגרום למישהו להסכים איתך. אבל מה לעשות במידה ומישהו לא מסכים איתך ורב איתך?
אז הרעיון הוא שגם במקרה הזה, במידה ואתה רוצה ליצור אווירה חיובית כמה שיותר, עליך לדעת לצמצם את רגעי הקונפליקט וחוסר ההתאמה, לא רק על ידי זה שתנסה למנוע אותם מראש, אלא גם על ידי זה, שאם הם כבר קרו, תנסה לצמצם אותם כמה שיותר. וזאת, על ידי זה שתשדר כמה שיותר הכלה והסכמה עם הקונפליקט, כדי לשדר לאדם השני שהוא לא בקונפליקט איתך.
לדוגמה, נניח שאתה מציע למישהו לטייל איתך. ונניח שהוא מסרב. אז במקרה כזה, ככל שתראה יותר שאתה מבואס מזה ולא מרוצה מזה, ככה אתה גורם לאדם השני יותר לשנוא אותך. כי אתה יוצר אצלו בראש התניה, שהוא לא באמת אוהב אותך ושהוא מסוגל רגשית להיות איתך בקונפליקט רגשי. ולכן, אם תדע להכיל את חוסר ההסכמה ולשדר, שזה בסדר מבחינתך שלא תלכו לטייל, הרי שבעצם העברת לאדם השני מסר, שאומר, שהוא לא נמצא איתך בקונפליקט.
כי אתה לא רוצה להרגיל את האדם השני שאתה רוצה שהוא יאהב אותך, אתה לא רוצה להרגיל אותו להרגיש שהוא נמצא איתך בניגוד אינטרסים ובניגוד רצונות. ולכן בכל פעם שנוצר קונפליקט כלשהו וחוסר הסכמה כלשהי, עליך מיד לשדר שהכל בסדר ושאין שום קונפליקט.
עוד דוגמה: נניח שאתה רוצה לפגוש מישהו ולא מסתדר לו. אז ככל שתשדר לו שיש כאן יותר קונפליקט וחוסר הסכמה ביניכם, ככה אתה יוצר לו התניה יותר גדולה, שהוא לא מסתדר איתך ושהוא בחוסר הסכמה איתך. ושעושה לו רע להיות איתך ושיש ניגוד אינטרסים ביניכם ושיש פוטנציאל יותר גדול, לכך שלא תסתדרו בעתיד וכיו"ב. ולכן עליך לשדר, שזה בסדר גמור מבחינתך רצונו של האדם השני, כדי לצמצם את תחושת הקונפליקט כמה שיותר.
ונכון שזה אולי עלול לגרום לך להרגיש שאתה מוותר על הרצון שלך ושאתה מבטל את הרצון שלך ועוד כל מיני תסביכים אחרים שהסברתי עליהם במקום אחר, אבל כאן אני מתמקד בלהסביר משהו פשוט ביותר. והוא, שכדי שמישהו ירצה אותך, צריך להיות לו טוב איתך. וכדי שיהיה לו טוב איתך, הוא צריך להיות כמה שיותר בתחושת חיבור איתך ולא בתחושת קונפליקט איתך (למרות שצריך גם תחושת קונפליקט שתהיה, אבל זה רק במינון הנכון).
ואם יש סיטואציה שמישהו נמצא איתך בחוסר הסכמה / קונפליקט / מריבה, אז ככל שתעצים את המריבה, ככה אתה יוצר אצל האדם השני את התחושה, שהוא בריחוק ממך, עם כל ההשלכות של זה. ורצוי שתכיל / תשדר שאתה מכיל / תעביר כל מסר אפשרי, שישדר לאדם השני, שהוא לא באמת בחוסר הסכמה איתך, ושאתם תמיד בהרמוניה. כדי לא לחזק אצלו את תפישת המציאות, שהוא בקונפליקט איתך.
או לדוגמה, נניח שאתה מדבר עם מישהו על משהו, ואתה רוצה לדבר על נושא מסוים והוא מעביר לנושא אחר ואתה מרגיש לא בנוח מכך, עליך לזרום עם השיחה להיכן שהאדם השני רוצה שהיא תזרום. אחרת, תשדר לו קונפליקט ותחושת ריחוק וניגוד.
ועוד דוגמה, נניח שמישהו מספר עליך בדיחה, נניח שמישהו צוחק עליך, נניח שמישהו מסתלבט עליך, נניח שמישהו מקניט אותך, נניח שמישהו מעליב אותך, נניח שמישהו מנסה לפגוע בך, בכל המקרים האלו ושכיו"ב, אם תשדר שנפגעת ממה שקרה, בכך תגדיל אצל האדם השני את התחושה שהוא לא אוהב אותך. אבל אם תיקח את הסיטואציה ותגיב בהומור באופן כללי, או בהומור עצמי ותראה שלא באמת נפגעת ושאתה בסדר עם מה שקורה, בכך בעצם אתה מנטרל ומוציא את העוקץ של השנאה.
כי יש עובדה ויש פירוש. העובדה זה מה שקרה בפועל. אבל הפירוש הוא לא הכרחי. כי לא הכרחי לפרש את מה שקורה כמריבה בעוצמה גבוהה. ואפשרי לקחת את חוסר ההסכמה, ובאפשרותך לשדר שהוא הרבה פחות גרוע מבחינתך, מכפי מה שהאדם השני חושב שהוא גרוע מבחינתך. ז"א אפילו אם לא נפגעת מהאדם השני, אתה לא רוצה שהוא יחשוב שהוא פגע בך ושנפגעת ממנו. כי אז במוח שלך, הוא במצב של מריבה וחוסר אהבה איתך. ואתה רוצה להימנע מזה. ולכן קח את הסיטואציה, ותסובב את התגובה שלך, שתשדר לצד השני, שמבחינתך הכל בסדר / כמה שיותר טוב.
ובמאמר מוסגר, נניח שילד נכשל במבחן. אז העובדה היא שהוא נכשל במבחן. אבל האם הוא אמור להרגיש מכך שהוא כישלון וכיו"ב, לא בהכרח. וגם כאן לדוגמה, באפשרותך לשנות אצל הילד את הפירושים שיש לו בראש, לגבי עצמו. כדי להקטין את תפישת המציאות השלילית, שהוא חושב על עצמו.
ואתן עוד דוגמה: נניח שמישהו הכין לך אוכל. ונניח שהוא גילה שבטעות הוא שם לך יותר מידי מלח באוכל ושהאוכל יצא מלוח מידי. גם במקרה כזה לדוגמה, עליך לשדר לצד השני, שמבחינתך המצב בסדר גמור (במסגרת ההיגיון ושישמע אמין לצד השני). כדי לא לגרום לאדם השני להרגיש שהוא עשה לך רע, גם בלי כוונה.
כי יש מצב שבו האדם השני מרגיש שהוא עושה לך רע, באופן מודע. כגון שאתה רוצה משהו והוא מתנגד לכך. שאז הוא מודע לכך שהוא עושה לך רע. ואתה שואף להימנע ממצבים כאלו. ובנוסף, אתה שואף גם להימנע ממצבים שהאדם השני יחשוב שהוא עושה לך רע, גם בלי כוונה רעה. כגון לדוגמה שהוא שם לך יותר מידי מלח באוכל.
ולמה אתה שואף להימנע גם ממצבים כאלו? תשובה: משום שברגע שיש במוח של האדם השני, את המחשבה שאומרת, שהוא עשה לך רע בלי כוונה, זה עלול ליצור אצלו מחשבה שהוא עושה לך רע באופן כללי. ומכאן יותר קצר שהוא יחשוב שהוא עושה לך רע גם עם כוונה. מה שיגרום לו להרגיש יותר בנוח בטריטוריה המחשבתית שבה הוא עושה לך רע.
כי אם מישהו לדוגמה יתרגל למחשבה שהוא עושה לך רע בלי כוונה, זה יצור אצלו לגיטימציה לתחושה שהוא עושה לך רע בלי כוונה, מה שיצור אצלו לגיטימציה לזה שהוא עושה לך רע באופן כללי, מה שיגרום לו להרגיש יותר בנוח לעשות לך רע גם באופן מכוון. ואתה לא רוצה שהאדם השני ירגיש שהוא עושה לך רע, גם לא בלי כוונה. כי אתה רוצה...
050-3331-331