איך נוצרת אהבה ושנאה ומה קדם למה?

אליעד כהן מסביר בצורה מעמיקה את המנגנון הרגשי של אהבה ושנאה, תוך התבוננות בשאלה מה קדם למה: האם אנו אוהבים משהו כי הוא עושה לנו טוב, או שמשהו עושה לנו טוב כי אנחנו אוהבים אותו? אותו הדבר גם לגבי שנאה: האם אנו שונאים כי משהו עושה לנו רע, או שמשהו עושה לנו רע כי אנו שונאים אותו מלכתחילה?

למה אנחנו מפרשים דברים בצורה טובה או רעה?

כאשר אנו אוהבים אדם מסוים, אנו נוטים לפרש את מעשיו ודבריו באופן חיובי, גם כאשר אפשר לפרש אותם לשני הכיוונים. למשל, אם אדם שאנחנו אוהבים עושה משהו לא ברור, נפרש זאת כמעשה חיובי וטוב. לעומת זאת, אם אנחנו לא אוהבים מישהו, אנו נפרש את מעשיו באופן שלילי, גם אם ניתן היה לפרשם אחרת. אליעד כהן מדגיש שהסיבה שאנחנו מפרשים משהו לטוב או לרע היא קשורה ישירות לרגשות שלנו כלפי אותו אדם.

מדוע אנחנו אוהבים או שונאים מלכתחילה?

אליעד מסביר שהסיבה לכך שאנחנו אוהבים או שונאים נובעת מהמחשבות שלנו על אותו אדם או דבר. כשאנו חושבים על מישהו בצורה חיובית, אנחנו אוהבים אותו, וכשאנו חושבים על מישהו בצורה שלילית, אנחנו לא אוהבים אותו. אך הבעיה העיקרית היא שהמחשבות הללו מושפעות מהרגשות שלנו, וזהו למעשה מעגל סגור המזין את עצמו.

מהו המעגל הרגשי וכיצד הוא מזין את עצמו?

אליעד מתאר תהליך שמזין את עצמו בשני הכיוונים: כשאוהבים משהו, אנו מתחילים לראות בו דברים חיוביים יותר ויותר. ככל שרואים בו דברים חיוביים, כך אנו אוהבים אותו יותר. זהו מעגל אינסופי שבו האהבה שלנו למשהו או למישהו מגבירה את הפרשנות החיובית שלנו כלפיו, מה שמגביר עוד יותר את האהבה.

באותו אופן, כאשר אנו לא אוהבים מישהו, אנו מפרשים את התנהגותו באופן שלילי, וככל שאנו מפרשים אותו לרעה, כך אנו שונאים אותו יותר. מעגל זה ממשיך ומזין את עצמו באופן בלתי פוסק.

האם אנו אוהבים משהו כי הוא עושה לנו טוב או להפך?

אליעד כהן מחדד את שאלת הבסיס: מה מגיע קודם? האם האהבה היא תוצאה של טוב שאנו מקבלים, או שהטוב הוא תוצאה של אהבה קיימת? הוא מציג את האפשרות שייתכן כי אנו נהנים מדברים דווקא משום שאנו אוהבים אותם מראש, ולא להפך. למשל, כאשר אנו נהנים מאוכל מסוים, עולה השאלה: האם קודם נהנינו מהאוכל ולכן התחלנו לאהוב אותו, או שאהבנו את האוכל תחילה, ולכן אנו נהנים ממנו?

איך יכול אותו מעשה לעורר תגובות שונות?

אליעד מביא דוגמא ברורה: אם מישהו שאנחנו אוהבים נותן לנו מתנה, אנחנו נוטים לפרש זאת באופן חיובי ולהרגיש טוב. אבל אם אדם שאנחנו שונאים היה נותן לנו בדיוק את אותה המתנה, היינו עלולים לפרש זאת באופן שלילי ואפילו להרגיש רע. כלומר, אותו מעשה עצמו יכול לגרום לנו להרגיש טוב או רע, בהתאם לפרשנות הרגשית שלנו, שנובעת מרגשותינו כלפי אותו אדם מלכתחילה.

האם אפשר לפרש פעולה שלילית כטובה בגלל אהבה?

כן, אליעד מסביר שאפילו התנהגות שלילית, כמו קללה, יכולה להתפרש כטובה אם אנחנו באמת אוהבים את האדם שעשה זאת. הוא מדגים שאם מישהו מקלל אותנו ואנחנו לא אוהבים אותו, ניפגע ונשנא אותו יותר. לעומת זאת, אם אנחנו אוהבים אותו מאוד, ייתכן שנפרש את אותה קללה באופן חיובי, ואף נהנה ממנה או נאהב את האדם יותר בעקבותיה.

מה המשמעות של השאלה "מה קדם למה"?

השאלה שאליעד כהן מציג, "מה קדם למה?" היא בעצם הזמנה לחקור את המנגנון הפסיכולוגי של רגשותינו. האם הרגש שלנו הוא שמכתיב את ההנאה או הסבל שאנו חשים, או שמא התגובה שלנו למעשים מסוימים היא זו שיוצרת את הרגשות? הבנת מעגל הקסמים הזה עשויה לאפשר לנו שליטה עמוקה יותר על המנגנונים הרגשיים שלנו, ולעזור לנו להבין טוב יותר מדוע אנחנו מגיבים כפי שאנו מגיבים במצבים שונים.

האם הרגשות שלנו תלויים בפירוש שאנו נותנים?

אליעד מדגיש שהתחושות שלנו תלויות באופן מוחלט בפרשנות האישית שלנו. המציאות עצמה נייטרלית, ואנחנו אלה שנותנים לה משמעות חיובית או שלילית בהתאם לרגשות שלנו כלפי מה שמתרחש. אהבה ושנאה הן למעשה תוצר של פירוש, ולכן יש לנו תמיד אפשרות לבחור כיצד לפרש את המציאות באופן שישפיע על הרגשות שלנו.

לסיכום, מה צריך לחשוב ולהבין מהשיחה הזו?

אליעד קורא לחשוב לעומק על שאלת הבסיס של מה קדם למה: האם אנחנו באמת אוהבים דברים שעושים לנו טוב, או שדווקא בגלל שאנחנו אוהבים אותם מלכתחילה, הם נעשים טובים בעינינו? אותה שאלה רלוונטית לגבי שנאה ורע. מחשבה זו עשויה לסייע לנו להבין לעומק את מנגנוני האהבה והשנאה בחיינו.