למה אני רוצה את מה שאני רוצה?

הרצאתו של אליעד כהן עוסקת בשאלה הבסיסית והעמוקה של "למה אני רוצה את מה שאני רוצה?", ובאופן שבו ניתן לחקור את הרצונות שלנו לעומק מבלי להיכנס ללופים אינסופיים של חשיבה מעגלית. אליעד מסביר שהלופ, כלומר, החשיבה המעגלית, נוצר כאשר אדם שואל את עצמו שאלה כמו: "למה אני רוצה להרגיש טוב?" ועונה לעצמו: "כי לא טוב לי כשאני מרגיש רע", ואז שוב נשאלת השאלה בצורה אחרת, וחוזר חלילה. במצב כזה, האדם מרגיש שהוא מסתובב במעגל ולא מתקדם לשום מקום.

איך להימנע מלופ בחקירה עצמית?

כדי לא להיכנס ללופ, אליעד כהן מציע שיטה ייחודית וברורה לחקירה עצמית של רצונות. השיטה מבוססת על ההבנה שכל רצון מורכב משלושה מצבים בסיסיים:

• אני רוצה משהו מסוים
• אני לא רוצה את הדבר הזה (כלומר, אני רוצה את ההפך שלו)
• לא אכפת לי אם יהיה או לא יהיה

כאשר אדם שואל את עצמו: "למה אני רוצה את הדבר הזה?", עליו להימנע מלשאול את השאלה בצורה שמחזירה אותו לאותה נקודה. במקום זאת, עליו להוסיף את שתי האפשרויות הנוספות ולהשוות אותן זו מול זו.

דוגמה מפורטת ליציאה מלופ מחשבתי

אליעד נותן דוגמה מעשית: "למה אני רוצה שיאהבו אותי?" במקום להמשיך ולחקור "למה אני רוצה שיאהבו אותי?" בצורה ישירה, אליעד ממליץ לשאול את השאלה באופן הבא:

"למה אני רוצה שיאהבו אותי, ולא שיסנאו אותי, או שלא יהיה אכפת לי אם אוהבים אותי או לא?"

כאשר אדם שואל את השאלה בצורה הזאת, הוא יוצר מיד אפשרות להשוואה ולא מאפשר לשאלה לחזור על עצמה. לדוגמה, אם אדם אומר שהוא רוצה שיאהבו אותו כי זה עושה לו טוב, הוא צריך להמשיך ולברר למה דווקא האפשרויות האחרות (שלא יאהבו אותו, או שלא יהיה לו אכפת) אינן טובות עבורו, ואז לחשוב מה בדיוק היה קורה אילו באמת היה במצב אחר.

איך לחקור את הרצון להרגיש טוב?

אליעד נותן דוגמה נוספת, "למה אני רוצה להרגיש טוב?". במקרה כזה, אדם עלול להיכנס ללופ של תשובות שחוזרות על עצמן, למשל: "כי לא טוב לי כשאני מרגיש רע". כדי לצאת מזה, אליעד מציע קודם כל לנסח את ההפכים:

• "אני רוצה להרגיש רע"
• "לא אכפת לי אם אני מרגיש טוב או רע"

לאחר מכן, לשאול את השאלה כך:

"למה אני רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע או שלא אכפת לי אם ארגיש טוב או רע?"

באופן זה האדם חייב לחשוב לעומק למה הוא באמת פוסל את שתי האפשרויות האחרות. כשהוא מברר זאת, מתבררות נקודות חדשות ועמוקות יותר שלא יעלו אם הוא ישאל את השאלה באופן רגיל.

חקירה עצמית של רצונות במערכות יחסים

אליעד משתמש בדוגמה של מערכות יחסים: "למה אני רוצה את האדם הזה ולא את ההפך שלו או שלא יהיה אכפת לי אם הוא איתי או לא?" כאן, הוא מדגים את אופן השאלה באמצעות האפשרויות השונות של הרצון:

• "אני רוצה להיות עם האדם הזה"
• "אני לא רוצה להיות איתו, כלומר, אני רוצה להיפרד ממנו"
• "לא אכפת לי אם אני איתו או לא"

השאלה מנוסחת כך: "למה אני רוצה דווקא את האדם הזה ולא להיפרד או שלא יהיה אכפת לי?" בכך האדם מתמודד ישירות עם האפשרויות החלופיות ונאלץ לחשוב לעומק למה הוא בוחר דווקא באפשרות אחת מתוך השלוש.

הדוגמה של פחד מבגידה

כדי להמחיש את הנקודה הזו עוד יותר, אליעד מביא דוגמה נוספת של אדם ששואל את עצמו: "למה אני לא רוצה שיבגדו בי?" במקום לשאול את השאלה בצורה ישירה שתיצור לופ, יש לשאול:

"למה אני לא רוצה שיבגדו בי, במקום שארצה שיבגדו בי או שלא יהיה אכפת לי אם בוגדים בי או לא?"

כשאדם שואל את השאלה כך, הוא יכול להבין יותר לעומק למה הוא באמת בוחר באפשרות הספציפית הזו, במקום האחרות, וכך נמנע מלופ מעגלי.

החשיבות של ההשוואה בין אפשרויות

לסיכום, אליעד כהן מדגיש שכשחוקרים רצון כלשהו, חייבים להציג את ההפכים שלו ואת האפשרות של "לא אכפת לי", כדי שלא להיכנס ללופ של תשובות מעגליות. שיטה זו מאפשרת הבנה עמוקה יותר של הרצון ושל הבחירה, וכך מובילה למודעות עצמית אמיתית ומשמעותית.