מהם הגורמים שמובילים לחזרה על התנהגויות מזיקות?

בהרצאה, אליעד כהן דיבר על ההתנהגויות האנושיות שמובילות לאורח חיים מזיק, כמו התמכרות, בגידות, והתנהגויות בלתי רצויות אחרות. הוא התאר את האמונה הרווחת שעל פי ההתנהגות המזיקה נעשית בעקבות סיבה חיצונית, ובמקרה של טיפול בבעיה זו, הסיבה נעלמת וההתנהגות גם תיעלם. אך אליעד מציין כי זהו שגוי לחשוב כך, ומסביר את עמדתו בהרחבה, תוך הבאת דוגמאות שיכולות לעזור להבין את המכניזם האמיתי שמוביל לחזרה על דפוסים שליליים.

האם סיבה אחת מספיקה כדי להפסיק התנהגות מזיקה?

אליעד מציין כי כאשר אדם פועל בצורה מסוימת, לדוגמה הוא בוגד באשתו או משתמש בסמים, נהוג לשאול את עצמו מדוע הוא עושה זאת. האם הוא בוגד בגלל חוסר הערכה עצמית שנבע מאירוע טראומטי? או אולי הוא מעשן בגלל דיכאון שנגרם על ידי פרידה? לרוב מציאת הסיבה מספיקה על מנת "לנטרל" את ההתנהגות המזיקה, וההנחה היא שאם המטופל יפסיק את הסיבה המקורית - ההתנהגות תיעלם.

ההנחה הזו נכונה רק באופן חלקי, שכן אליעד טוען כי לא ניתן להניח שהתנהגות שלילית תפסיק לחלוטין לאחר טיפול בסיבה אחת בלבד. הוא מביא את הדוגמה של אדם המעשן כי הוא בדיכאון, אשר יוכל להפסיק לעשן אם יפותר הדיכאון בעקבות פרידה, אך בעתיד הוא עשוי לחזור לעשן בעקבות סיבה אחרת כמו עבודה קשה או קשיים כלכליים.

ההבנה של תחושות חיוביות שמייצרת ההתנהגות

הסיבה העמוקה יותר לחזרה על התנהגות מזיקה היא לא תמיד הסיבה המיידית, אלא הצורך הרגשי שההתנהגות מספקת. אליעד מסביר שכאשר אדם בוגד או מתמכר לסמים, הוא מחפש תחושה חיובית - כמו אהבה או תחושת רוגע - כדי למלא חיסרון רגשי. גם אם נמצא פתרון לבעיה הראשונית, אותו אדם עשוי להיתקל בעתיד במצב שבו הוא שוב יחפש תחושת רוגע או הערכה עצמית דרך אותן התנהגויות שליליות.

לכן הדרך היחידה לשנות התנהגות היא ללמד את האדם להשיג את התחושות החיוביות שהוא מחפש מתוך עצמו, ולא באמצעות גורמים חיצוניים. לדוגמה, אישה שמחפשת תחושת אהבה דרך בגידה בבעלה, צריכה ללמוד להרגיש אהובה באופן פנימי ולא להישען על אחרים לצורך זה. אם אדם התמכר לסמים כדי לברוח מכאב רגשי, עליו ללמוד להתמודד עם הכאב באופן בריא יותר.

האם ניתן למנוע חזרה על התנהגות מזיקה?

כדי להימנע מחזרה על דפוסים מזיקים, יש צורך לזהות את התחושה החיובית שההתנהגות מזיקה מספקת וללמוד להשיג אותה ללא ההתנהגות עצמה. כלומר, אם ההתמכרות נותנת תחושת רוגע, על האדם למצוא דרך לקבל את תחושת הרוגע הזו ללא שימוש בסמים. אם ההתנהגות מזינה את תחושת הערך העצמי של האדם, עליו ללמוד להרגיש טוב עם עצמו ללא צורך בניסיון להשיג הערכה חיצונית.

אליעד מסביר כי שינוי אמיתי דורש שהאדם יוכל לייצר את התחושות החיוביות מבפנים, כך שהוא לא יהיה תלוי בהתנהגות מזיקה כדי להרגיש טוב. זו הדרך היחידה להבטיח שההתנהגות לא תחזור בעתיד, שכן כל עוד האדם תלוי בגורמים חיצוניים, הוא עלול לחזור לאותם דפוסים כאשר ייתקל בבעיה אחרת בחיים.

סיכום

נראה כי ניטרול הסיבה הראשונית לא תמיד מספק פתרון ארוך טווח. הדרך האמיתית לשינוי התנהגות טמונה בהבנה מעמיקה של הצורך הרגשי שמניע את ההתנהגות, ולמידה של איך להשיג את אותם הצרכים באופן פנימי, ללא תלות בגורמים חיצוניים. רק כך ניתן להבטיח שינוי אמיתי.

הבנת ההתנהגות האנושית ושינוי הרגלים

כאשר אדם מבצע פעולה מסוימת שאינו רוצה לבצע, בין אם זו בגידה, התמכרות או כל הרגל אחר, מקובל לחפש את הסיבה להתנהגות זו. לדוגמה, אדם המכור לסמים עשוי לטעון שהוא משתמש בהם בגלל דיכאון הנובע מפרידה. אישה הבוגדת בבעלה עשויה להסביר זאת בטראומה מעבר שהובילה לרצון לקבל אהבה. ההנחה המקובלת היא שאם נמצא את הסיבה וננטרל אותה, ההתנהגות השלילית תיעלם.

האם נטרול הסיבה מבטיח שינוי התנהגות?

לכאורה, אם הצלחנו לבטל את הסיבה שהובילה להתנהגות - כמו טיפול בדיכאון או בטראומה - היינו מצפים שההתנהגות תיפסק. אם אדם מעשן בגלל דיכאון שנגרם מפרידה, ונצליח להוציא אותו מהדיכאון לחלוטין, נוכל לשער שהוא לא יעשן שוב. כך גם במקרה של בגידה - אם אישה בגדה רק בשל טראומה, וברור שאין לה יותר טראומה, מדוע שתחזור לבגוד?

אך זוהי טעות מהותית. למה? מפני שהסיבה שהתנהגות מסוימת קרתה בעבר אינה הסיבה היחידה האפשרית שיכולה לגרום לה לחזור בעתיד. העובדה שהגבר התחיל לעשן בגלל פרידה לא אומרת שלא יעשן מסיבה אחרת בעתיד. כך גם אישה שבגדה בגלל טראומה עשויה לחזור ולבגוד מסיבה אחרת, גם אם הטראומה הראשונה נפתרה.

דוגמת הגג הדולף

נניח שהמים דולפים מהתקרה והבנו שהבעיה היא חור בגג. אנו מתקנים את החור, ואז מפסיק הדלף מאותו מקום. אך האם זה אומר שלעולם לא יהיה דלף נוסף? לא בהכרח, כי ייתכן שבעתיד ייווצר חור במקום אחר בגג, והמים יתחילו לדלוף משם.

כך גם בנוגע להתנהגות אנושית - אם אדם מתמודד עם חוסר ביטחון דרך בגידה, ועזרנו לו להתגבר על חוסר הביטחון הנובע מטראומה מסוימת, אין בכך ערובה שלא יחווה חוסר ביטחון חדש בעתיד, מסיבה אחרת, ושוב יחפש פתרון דומה.

מה באמת גורם לאדם לחזור להתנהגות מסוימת?

מה שקובע האם התנהגות תחזור הוא לא רק האירוע הטריגרי שגרם לה להופיע בפעם הראשונה, אלא הצורך הרגשי שהתנהגות זו סיפקה. לדוגמה:

• אם אישה בגדה בבעלה כי חיפשה תחושת אהבה והערכה, גם אם ננטרל את הסיבה שגרמה לה לחפש אהבה בעבר, ייתכן שבעתיד יהיה לה חוסר אהבה והערכה מסיבה אחרת, והיא שוב תחפש את זה דרך בגידה.
• אם אדם מעשן כדי להרגיש רוגע, ננטרל את הסיבה המקורית לעישון, אבל בעתיד הוא שוב יחפש רוגע, והוא עלול לחזור לעשן.

הדרך היחידה למנוע חזרה להתנהגות מסוימת

יש רק דרך אחת להבטיח שאדם לא יחזור להתנהגות מסוימת: עליו ללמוד להשיג את התחושות החיוביות שהוא מקבל מההתנהגות הזאת, ללא התנהגות זו. למשל:

• אם אישה בגדה כדי להרגיש אהובה - עליה ללמוד להרגיש אהובה מבפנים, ללא תלות בגורם חיצוני.
• אם אדם התמכר לסמים כדי לברוח מכאב רגשי - עליו ללמוד להתמודד עם כאב רגשי באופן אחר שאינו כולל סמים.
• אם אדם אוכל מתוק כדי להרגיש רוגע - עליו ללמוד להשיג תחושת רוגע ללא אוכל מתוק.

שינוי אמיתי מחייב שינוי במנגנון הרגשי

כל עוד האדם תלוי בגורם חיצוני כדי להרגיש תחושה חיובית מסוימת, יש סיכוי גבוה שהוא יחזור לאותו דפוס התנהגות כאשר התחושה תחסר לו שוב. לכן, שינוי אמיתי קורה רק כאשר האדם לומד לייצר את התחושות החיוביות שלו מבפנים, ללא תלות בגורמים חיצוניים.

סיכום

לנטרל את הסיבה הראשונית להתנהגות מסוימת אינו מספיק כדי להבטיח שהיא לא תחזור בעתיד, כי יש סיבות רבות שעלולות להוביל שוב לאותה התנהגות. הדרך היחידה להבטיח שינוי אמיתי היא לזהות את התחושה החיובית שההתנהגות מספקת, וללמוד להשיג אותה ללא ההתנהגות המזיקה.