האם נכון לומר שהזמן עושה את שלו?

השאלה העיקרית שאליעד כהן דן בה בהרצאה זו היא, האם נכון לומר שהזמן תמיד עושה את שלו, במיוחד כאשר מדובר בשכחה של אדם, רגש או בעיה. הרעיון המקובל הוא שהזמן עובר ומרפא כל דבר, אך אליעד מציין שהמציאות מורכבת יותר ושלא תמיד הזמן הוא הפתרון הנכון. אנשים רבים נוטים להאמין שאם תיתן לזמן לעשות את שלו, בסופו של דבר תשכח או תתגבר על הקושי. ההרצאה של אליעד מדגישה כי הנחה זו אינה תמיד נכונה ותלויה בגודל הבעיה ובעוצמת הרצון שיש לאדם לגבי הדבר שמטריד אותו.

מתי הזמן כן עושה את שלו ומתי הוא לא?

אליעד מביא דוגמה פשוטה וברורה כדי להבהיר מתי הזמן אכן עושה את שלו: אם אדם רוצה ארטיק והולך למכולת אך אין שם ארטיק, הוא עשוי להיות מעט מאוכזב אך הזמן במקרה הזה יעשה את שלו, כי אותו אדם ישכח במהרה שרצה בכלל לאכול ארטיק. זה קורה מכיוון שהרצון שלו לארטיק הוא זמני ולא חזק במיוחד.

אך מצד שני, אם מדובר במשהו חזק יותר, למשל אדם שרוצה לעשן סיגריה ואין לו אפשרות להשיג סיגריות, הזמן לא יעזור לו לשכוח. אדם כזה יישאר מוטרד מאוד מהעניין, כי הרצון שלו חזק בהרבה. דוגמה נוספת שממחישה זאת היטב היא רעב: אם אדם רעב, לא יעזור לומר לו שעם הזמן הוא ישכח שהוא רעב. התחושה הפיזית של רעב חזקה מכדי שהזמן יוכל למחוק אותה. לכן, ככל שהבעיה חזקה או משמעותית יותר לאדם, כך הזמן פחות יכול לעזור בשכחה או בריפוי שלה.

מדוע אנשים מאמינים שהזמן עושה את שלו?

לפי אליעד, אנשים חושבים שהזמן עושה את שלו כי בדרך כלל הרצון האנושי מתמקד במה שאפשרי להשגה. ככל שעובר זמן ואדם לא מצליח להשיג את הדבר שהוא רוצה, הוא מפסיק לחשוב עליו ופחות רוצה אותו. ברגע שאתה חושב שמשהו בלתי אפשרי להשגה, המוח מפסיק לחשוב על כך ואינו חווה את הסבל או את הרצון כלפיו באותה עוצמה כמו קודם.

אך הדבר שונה לחלוטין כאשר מדובר במשהו שהלב באמת רוצה. אם אדם באמת, בכל ליבו, רוצה דבר מסוים, הזמן לא יגרום לו לשכוח. רצון אמיתי ומשמעותי לא נמחק רק משום שעובר זמן, כי רצון זה מהווה חלק מעמוק מתוך הזהות והרגש של אותו אדם. לכן, אליעד מדגיש שאסור לאנשים לסמוך אך ורק על הזמן כפתרון לבעיותיהם, בייחוד אם מדובר בבעיות רגשיות עמוקות.

מה הסכנה בהסתמכות על הזמן כפתרון?

כאשר אדם אומר "הזמן יעשה את שלו", הוא בעצם מדחיק את הבעיה. הדחקה זו עלולה להיות מסוכנת, משום שהבעיה אינה נעלמת אלא נשארת מוסתרת בתוך הנפש, ואז עלולה לצוץ שוב ברגעים לא צפויים ובצורה לא נעימה. לפי אליעד, הדבר דומה לטראומה מודחקת שיכולה להתפרץ בכל רגע, לאחר שנים, ויכולה ליצור בעיות קשות ומורכבות יותר ממה שהיו אם היו מטופלות בזמן.

אליעד מסביר שכאשר אתה מחליט להדחיק משהו במקום להתמודד איתו, אתה לוקח סיכון משמעותי. אולי תחוש שקט זמני, אך בשלב מסוים, זיכרון או אירוע מסוים עלול לעורר את הטראומה או הבעיה, ולגרום לנזק נפשי חמור בהרבה.

מה הפתרון שאליעד מציע במקום להסתמך על הזמן?

אליעד כהן מציע לא לסמוך על הזמן כפתרון קסם. במקום זאת, הוא ממליץ להתמודד עם הבעיות ישירות ובצורה אמיצה. הוא אומר מפורשות שאם יש לך משהו שמטריד אותך, אסור לך להדחיק אותו אלא עליך לטפל בו בצורה מודעת. לדעתו, טיפול ישיר בבעיה יכול למנוע בעיות עתידיות גדולות יותר ולהביא לריפוי אמיתי ושלם, במקום להשאיר את הבעיה מודחקת בתוך הנפש, מה שעלול לגרום לנזקים נפשיים משמעותיים בעתיד.

לסיכום, הזמן יכול לעזור במקרים מסוימים, אבל ככל שהבעיה עמוקה ורצינית יותר, כך הפתרון של "לתת לזמן לעשות את שלו" נעשה פחות אפקטיבי ומסוכן יותר. אליעד קורא לאנשים לטפל בבעיות הרגשיות באופן ישיר ולהימנע מהדחקה, כדי למנוע התפרצות פתאומית של הכאב בעתיד.