האם אפשר למחוק לגמרי מישהו מהראש?

אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת ומעמיקה כיצד אפשר להגיע למצב שבו שוכחים לחלוטין מישהו או משהו שקרה לנו, עד לרמה של לא לזכור אפילו את השם של האדם או את פרטי האירוע. הנושא רלוונטי לא רק לזוגיות ולאקסים, אלא גם למצבים קשים וטראומטיים כמו התעללות מינית בילדות, סכסוכים משפחתיים, מריבות עם שכנים או אירועים משמעותיים אחרים. על פי אליעד, האפשרות לשכוח לחלוטין קיימת בהחלט, והעיקרון המרכזי לכך הוא הבנת הקשר שבין

משמעות הזיכרון

לבין היכולת שלנו לזכור אותו.

למה המוח זוכר דווקא את הדברים השליליים והטראומטיים?

המוח שלנו מתוכנת לזכור דברים שיש להם משמעות עבורנו, וזאת על מנת להגן עלינו ולשפר את הסיכויים שלנו לשרוד. כאשר אירוע מסוים או אדם כלשהו קשורים אלינו בתחושה של כאב, פחד, כעס, פגיעה, בגידה, טראומה או כל תחושה חזקה אחרת, המוח מתייג את האירוע כמשהו בעל חשיבות קריטית. לפיכך, הזיכרון הופך לחזק, עמיד ומטריד במיוחד. כל עוד לאירוע או לאדם יש חשיבות ומשמעות עבורנו, אנחנו נמשיך לזכור אותם, גם אם הזיכרון מכאיב ופוגע באיכות החיים שלנו.

איך אפשר למחוק זיכרון של אדם או אירוע טראומטי?

אליעד מציג שיטה פשוטה אך עמוקה להתמודדות עם זיכרונות לא רצויים. התהליך כולל חקירה פנימית ומפורטת של הזיכרון והמשמעות שלו, באמצעות כתיבה או התבוננות עצמית. השלבים שאליעד ממליץ לבצע הם:

1. לקחת דף נייר ולרשום עליו את שמו של האדם או תיאור האירוע שאתם רוצים לשכוח. למשל: "האח שלי", "האקס שלי", "השכן שלי", או "האדם שפגע בי".
2. לשאול את עצמכם מה אתם מרגישים כשאתם חושבים על אותו אדם או אירוע: כעס, פחד, געגוע, כאב וכדומה.
3. לנסות להבין למה אתם מרגישים כך: מה בדיוק קרה? האם הוא באמת בגד או פגע בכם כפי שאתם זוכרים?
4. לשאול את עצמכם בכנות ובפתיחות: "אם הוא באמת עשה את זה - אז מה? מה המשמעות שאני מעניק לכך?". הכוונה היא לנסות לפרק את החשיבות שאתם נותנים לזיכרון או לאדם הזה.

ככל שתעמיקו יותר בחקירה הזאת, תוכלו לגלות שהחשיבות שנתתם לזיכרון היא סובייקטיבית לחלוטין. לפעמים תגלו שמה שחשבתם כחשוב ומשמעותי, הוא לא כזה גדול כפי שנדמה לכם. עם הפחתת המשמעות, המוח יפסיק לתייג את הזיכרון כמשהו חיוני, ובהדרגה הוא יפסיק להופיע בתודעה שלכם באופן קבוע או בכלל.

למה חשוב לנטרל את המשמעות הרגשית של הזיכרון?

הסיבה המרכזית שבגללה זיכרונות שליליים נשארים איתנו היא שאנחנו מעניקים להם משמעות רגשית גבוהה. כל עוד קיימת משמעות כזאת, המוח ימשיך להזין את הזיכרון, והוא ימשיך להופיע במחשבות שלנו ולהפריע לנו. לפי אליעד כהן, אם האדם יצליח להגיע למצב שבו אותו זיכרון או אדם הופכים לחסרי משמעות לחלוטין, הזיכרון ייחלש משמעותית ואף עלול להימחק לגמרי.

המשמעות יכולה להיות חיובית או שלילית: געגוע לזמנים יפים עם האקס או כאב בגלל אירוע טראומטי. המפתח למחיקת הזיכרון הוא ניטרול מוחלט של כל המטען הרגשי והחשיבות שאנו מעניקים לו.

איך זה עובד בדוגמה של פרידה מבן זוג (אקסים)?

כשמישהו מתקשה לשכוח את האקס או את האקסית שלו, זה קורה מפני שהוא מעניק משמעות רגשית גדולה לזיכרונות שלו. אולי היה לו טוב והוא מתגעגע לתקופה הזו, או להפך - היה רע מאוד, והוא נפגע ונשאר עם טראומה. בשני המקרים, הרגשות האלו הם מה שמקבע את הזיכרון. כדי לשכוח לחלוטין את אותו אדם, צריך לבדוק ולפרק את המשמעות הרגשית של הזיכרונות: להבין באמת מדוע אנחנו מתגעגעים או כועסים, והאם המשמעות הזאת באמת מוצדקת או נחוצה לנו כיום.

כאשר האדם מגיע למסקנה שהמשמעות שהוא נתן לזיכרון כבר לא רלוונטית או לא משמעותית עבורו, המוח מפסיק לייחס לה חשיבות. כתוצאה מכך הזיכרון נחלש, האדם מפסיק לחשוב על אותו בן זוג לשעבר, ובהדרגה שוכח אותו לחלוטין עד שהוא יכול להגיע למצב שאפילו לא יזהה אותו אם יראה אותו ברחוב.

האם באמת אפשר להגיע למצב שלא זוכרים כלום?

אליעד כהן טוען בנחרצות שהתשובה לכך היא

כן

. לטענתו, אפשר לשכוח לחלוטין כל דבר - גם זיכרונות קשים כמו התעללות או טראומה קשה. הכל תלוי בהצלחה של האדם לפרק את המשמעות הרגשית של אותו זיכרון או אירוע. כאשר אדם באמת ובכנות מצליח להגיע למצב של חוסר אכפתיות מוחלט כלפי אותו זיכרון או אדם, הזיכרון הזה יכול להיעלם לחלוטין מהמוח. המוח שלנו פשוט לא מבזבז משאבים על דברים שאין להם שום חשיבות או משמעות עבורנו.

אליעד מבהיר כי התהליך הזה אינו תמיד קל או מהיר, ובמיוחד לא כאשר מדובר בטראומות חמורות, אך העיקרון המרכזי תמיד עובד באותה הדרך: פחות משמעות - פחות זיכרון.

איך אפשר למחוק מישהו מהראש?

אחת השאלות המרכזיות היא האם ניתן להגיע למצב שבו לא זוכרים מישהו כלל, כולל הפרטים הכי בסיסיים, כמו השם שלו. זה יכול לקרות לא רק במקרה של פרידה מבן או בת זוג (אקסים), אלא גם בסיטואציות אחרות: למשל אדם שרוצה לשכוח שכן שהיתה לו איתו מריבה, אדם שעבר טראומה כמו אונס כשהיה ילד ורוצה לשכוח את מי שעשה לו את זה, או אדם שמסוכסך עם בני משפחה ורוצה לשכוח אותם לגמרי. הרעיון הוא להגיע למצב שבו אדם לא מעוניין לזכור שום דבר על מישהו מסוים, גם לא את שמו.

האם אפשר לשכוח אירוע לגמרי?

לפי הרעיון המוצג, כן. אפשר לשכוח כמעט כל דבר אם באמת מאבדים ממנו כל משמעות. המוח שלנו זוכר בעיקר את מה שמשמעותי עבורו, ולכן אם לאותו אדם או לאותו אירוע לא תהיה שום משמעות עבורנו, הזיכרון שלו ילך וידעך עד שייתכן שלא נזכור את הפרטים שלו כלל.

למה המשמעות כל כך חשובה?

המוח זוכר דברים כדי לשרוד, והוא שומר בעיקר את מה שנראה לו חשוב או בעל השפעה. אם יש מישהו שעשה לנו רע או שגרם לנו לתחושה חזקה (כמו פחד, כעס, בגידה, טראומה וכדומה), המוח "נעול" על כך בגלל המשמעות הרגשית או הנפשית שיש לאותו אדם או לאותו אירוע. כשיש לנו התייחסות חזקה לנושא, המוח משאיר את זה בזיכרון.

איך לחקור את המשמעות כדי למחוק את הזיכרון?

מוצע לקחת דף נייר ולרשום את שם האדם שרוצים לשכוח, לדוגמה "אח שלי" או "השכן שלי" או "האקס שלי", ולשאול:

• מה אני מרגיש כשאני חושב עליו? כעס? פחד? געגוע?
• למה אני מרגיש ככה? האם הוא בגד בי או פגע בי איכשהו?
• האם באמת הוא עשה את מה שאני חושב שהוא עשה? מה בדיוק קרה?
• אם כן, אז מה? מה המשמעות שאני מעניק לאירוע?

על ידי חקירה יסודית של הסיבות שבגללן האירוע או האדם חשובים לנו, ניתן לפרק את המשמעות שמקבעת את הזיכרון. לעתים מגלים שאין סיבה חזקה להמשיך לתת לזה חשיבות, או שהזווית שלנו על הדברים צריכה להשתנות. ככל שהמשמעות של אותו אדם או אירוע תקטן, המוח פחות יתעסק בזה, ובסופו של דבר ייתכן שהזיכרון ייעלם כמעט לגמרי.

איך זה קשור לאקסים ולמערכות יחסים קודמות?

גם בזיכרון של בני זוג לשעבר יש משמעות רגשית. לעתים מדובר בגעגוע לזמנים טובים שהיו, או בטראומה ממשהו רע שקרה. כל עוד לאדם יש סיבות רגשיות חזקות (חיוביות או שליליות) לזכור את האקס, המוח ימשיך להעלות את הזיכרון. לכן, אם רוצים לשכוח באופן מלא, כולל להגיע למצב שלא מזהים או לא זוכרים את האדם, צריך לנטרל את כל המטען הרגשי והמשמעות שקיימת שם.

מה עוד כדאי לדעת?

ככל שיש פחות משמעות, כך הזיכרון פחות נוכח. המוח לא משקיע משאבים בדברים שנראים לו חסרי חשיבות. אם אדם מצליח באמת להגיע למצב שכלל לא אכפת לו מהאירוע או מהאדם, הוא עשוי להפסיק לחשוב עליו לגמרי עד כדי כך שלא יזכור אותו. כמובן שתהליך החקירה וההתמודדות עשוי להיות מורכב ושונה מאדם לאדם, במיוחד במקרים של פגיעה חמורה או טראומה. עם זאת, העיקרון הכללי נשאר זהה: ברגע שמשחררים את המשמעות, משחררים גם את הזיכרון.