אהבה ושנאה, אהבה לא פרופורציונאלית, שנאה לא פרופורציונאלית, אהבה לא הגיונית, שנאה לא הגיונית, למה מישהו אוהב אותך? למה מישהו שונא אותך? למה מישהו מאוד אוהב אותך? למה מישהו מאוד שונא אותך? ריבאונד, אהבה יחסית, שנאה יחסית
למה מישהו אוהב אותך בצורה לא פרופורציונלית?
לפי אליעד כהן, הסיבה לכך שמישהו יכול לאהוב אותך באופן מוגזם או לא פרופורציונלי, גם אם עשית לו טוב קטן בלבד, תלויה בחוויות העבר שלו. למשל, אם אדם סבל בעבר מיחס מאוד גרוע, יחס מזלזל, פוגע או מתעלל, ואז הוא נתקל באדם שנותן לו אפילו מעט טוב או יחס סביר, הטוב הקטן הזה ירגיש לו עצום ומדהים. אליעד מביא דוגמה של אדם שנמצא במדבר וצמא מאוד: כשאותו אדם יקבל כוס מים פשוטה, הוא יחווה זאת כהצלה גדולה, למרות שבמצב אחר, שבו הוא אינו צמא, זו רק כוס מים רגילה לחלוטין.
כך בדיוק זה פועל גם בתחום היחסים: אם מישהו היה בעבר בזוגיות רעה, סבל מביקורת, מזלזול או פגיעה, והוא פוגש מישהו שנותן לו יחס בסיסי בלבד, הוא יכול להתאהב בו בצורה קיצונית ולחשוב שמדובר במלאך או בדבר מדהים. אותו אדם עלול לחשוב ש"הפעם סוף סוף יש לי משהו טוב", אף שבפועל היחס החדש אינו באמת יוצא דופן. ההבדל נוצר אך ורק בגלל הרע הקיצוני שחווה לפני כן, ולכן ההתלהבות שלו ממך היא לא פרופורציונלית לטוב שעשית לו בפועל, אלא קשורה ישירות לרע שחווה קודם לכן.
מדוע מישהו יכול לשנוא אותך באופן מוגזם?
מנגד, אליעד מסביר שיכול להיות מצב הפוך לגמרי. אדם שהיה רגיל לקבל אהבה, תמיכה ופינוק מוגזם מאמא, אבא או אדם קרוב אחר, עלול לתפוס יחס "רגיל" לחלוטין כיחס רע. לדוגמה, מישהו שרגיל לקבל תשומת לב תמידית, פינוקים והערכה אינסופית מהוריו או מאדם אחר בסביבתו, עשוי להיפגע עמוקות או לכעוס עליך אם תיתן לו יחס ממוצע. במקרה כזה הוא ירגיש כאילו הרסת לו את החיים, על אף שבפועל נתת לו יחס רגיל לגמרי.
במילים אחרות, אם מישהו רגיל לקבל יחס יוצא דופן של חיבה והערצה, יחס רגיל שתיתן לו ייתפס בעיניו כמשהו רע, פוגע, או מעליב. הוא עלול לכעוס עליך מאוד, למרות שלא באמת עשית לו רע, אלא רק יחס שהוא פחות טוב מהיחס הקודם שהורגל אליו.
למה אנשים לא מעריכים את הטוב שאתה עושה להם?
אליעד כהן מסביר את המנגנון הנוסף שגורם לאנשים לא להעריך את הטוב שנעשה עבורם. אם אדם היה רגיל לקבל טוב גדול מאוד מאנשים אחרים, והוא מקבל ממך טוב רגיל או קטן יחסית, הוא לא יעריך אותך, ואף יזלזל במה שעשית. לדוגמה, אם מישהו רגיל שכולם מתייחסים אליו כאילו הוא "נסיך" ומקבל אהבה אינסופית ותשומת לב מוגזמת, יחס רגיל שלך ירגיש לו מאכזב ולא מספיק, אפילו אם באמת עשית בשבילו משהו טוב. לכן, במצב כזה, למרות שבאמת השקעת, האדם לא יעריך אותך.
לעומת זאת, אם האדם רגיל לקבל יחס גרוע מאוד, אפילו יחס ממוצע ירגיש לו מדהים ויוצא דופן, והוא יעריך אותך מאוד על כך.
איך השוואה לאחרים משפיעה על היחס כלפיך?
אליעד מסביר שעוצמת האהבה או השנאה כלפיך מושפעת מהשוואה מתמדת שאדם עושה בין היחס שהוא מקבל ממך לבין היחס שקיבל בעבר מאחרים. אם מישהו עשה לו טוב גדול בעבר, הוא יכול לאהוב אותך עוד יותר אם גם אתה עושה לו טוב, כי האנרגיה החיובית מצטברת. לחלופין, אם מישהו אחר עשה לו רע קיצוני, הוא יכול להוציא את כל התסכול שלו עליך, גם אם עשית לו רק מעט רע. במקרה כזה, הוא כועס עליך בצורה לא פרופורציונלית, כי אתה זה שהצטברת אצלו כ"מקור הרע" - למרות שאתה רק חלק קטן מהבעיה.
כלומר, היחס אליך לעולם אינו מנותק מהקשר רחב יותר. הוא תמיד מושווה למה שהאדם חווה בעבר, ולכן התגובות אליך אינן קשורות בהכרח רק למה שאתה עשית.
איך החוויות היומיומיות משפיעות על האהבה והשנאה כלפיך?
לפי אליעד כהן, היחס של אנשים כלפיך יכול להיות מושפע אפילו מחוויות יום - יומיות פשוטות. אם לאדם היה יום קשה במיוחד, הוא עלול להגיב אליך בצורה כועסת ועצבנית יותר, גם אם לא עשית לו שום דבר מיוחד. לעומת זאת, אם היה לו יום נפלא, הוא עשוי להיות סבלני ומתחשב יותר. לכן, כשמישהו כועס עליך או מתייחס אליך בצורה קיצונית - חשוב לזכור שזה לא בהכרח בגללך באופן ישיר, אלא בגלל מצבו הרגשי והנפשי שנוצר מהחוויות שהוא עבר קודם לכן.
אליעד מציע לשאול את עצמך, כשאתה מגיב בעוצמה כלפי מישהו:
האם אתה כועס או אוהב בגלל מה שהאדם הזה עשה בפועל?
או שאתה מגיב כך בגלל מה שאחרים עשו לך בעבר, ואתה פשוט משליך את התחושות האלו על האדם הנוכחי?
מה המסקנה מהתנהגות כזו של אנשים?
המסקנה שאליעד כהן מציע להבין היא שאין אמת מוחלטת באהבה או שנאה. התחושה של אדם כלפיך אינה תלויה באופן אבסולוטי במעשיך הישירים, אלא מושפעת באופן משמעותי מההשוואות שאותו אדם עושה לחוויותיו בעבר עם אחרים. זה אומר שכדאי לך לא לקחת באופן אישי מדי התייחסות מוגזמת כלפיך, לא לטוב ולא לרע, אלא להבין שהתגובה הזו תלויה גם בהיסטוריה האישית של האדם האחר.
לסיכום, אהבה ושנאה הן יחסיות, ואינן נמדדות על פי כמות הטוב או הרע האבסולוטית שעשית. היחס אליך מושפע מחוויות קודמות, מהשוואות, ומאירועים חיצוניים רבים. לכן, בפעם הבאה שמישהו אוהב או שונא אותך באופן לא פרופורציונלי, כדאי לזכור שזו תוצאה של כל חוויות העבר שלו, ולא רק התוצאה הישירה של מעשיך.
לפי אליעד כהן, הסיבה לכך שמישהו יכול לאהוב אותך באופן מוגזם או לא פרופורציונלי, גם אם עשית לו טוב קטן בלבד, תלויה בחוויות העבר שלו. למשל, אם אדם סבל בעבר מיחס מאוד גרוע, יחס מזלזל, פוגע או מתעלל, ואז הוא נתקל באדם שנותן לו אפילו מעט טוב או יחס סביר, הטוב הקטן הזה ירגיש לו עצום ומדהים. אליעד מביא דוגמה של אדם שנמצא במדבר וצמא מאוד: כשאותו אדם יקבל כוס מים פשוטה, הוא יחווה זאת כהצלה גדולה, למרות שבמצב אחר, שבו הוא אינו צמא, זו רק כוס מים רגילה לחלוטין.
כך בדיוק זה פועל גם בתחום היחסים: אם מישהו היה בעבר בזוגיות רעה, סבל מביקורת, מזלזול או פגיעה, והוא פוגש מישהו שנותן לו יחס בסיסי בלבד, הוא יכול להתאהב בו בצורה קיצונית ולחשוב שמדובר במלאך או בדבר מדהים. אותו אדם עלול לחשוב ש"הפעם סוף סוף יש לי משהו טוב", אף שבפועל היחס החדש אינו באמת יוצא דופן. ההבדל נוצר אך ורק בגלל הרע הקיצוני שחווה לפני כן, ולכן ההתלהבות שלו ממך היא לא פרופורציונלית לטוב שעשית לו בפועל, אלא קשורה ישירות לרע שחווה קודם לכן.
מדוע מישהו יכול לשנוא אותך באופן מוגזם?
מנגד, אליעד מסביר שיכול להיות מצב הפוך לגמרי. אדם שהיה רגיל לקבל אהבה, תמיכה ופינוק מוגזם מאמא, אבא או אדם קרוב אחר, עלול לתפוס יחס "רגיל" לחלוטין כיחס רע. לדוגמה, מישהו שרגיל לקבל תשומת לב תמידית, פינוקים והערכה אינסופית מהוריו או מאדם אחר בסביבתו, עשוי להיפגע עמוקות או לכעוס עליך אם תיתן לו יחס ממוצע. במקרה כזה הוא ירגיש כאילו הרסת לו את החיים, על אף שבפועל נתת לו יחס רגיל לגמרי.
במילים אחרות, אם מישהו רגיל לקבל יחס יוצא דופן של חיבה והערצה, יחס רגיל שתיתן לו ייתפס בעיניו כמשהו רע, פוגע, או מעליב. הוא עלול לכעוס עליך מאוד, למרות שלא באמת עשית לו רע, אלא רק יחס שהוא פחות טוב מהיחס הקודם שהורגל אליו.
למה אנשים לא מעריכים את הטוב שאתה עושה להם?
אליעד כהן מסביר את המנגנון הנוסף שגורם לאנשים לא להעריך את הטוב שנעשה עבורם. אם אדם היה רגיל לקבל טוב גדול מאוד מאנשים אחרים, והוא מקבל ממך טוב רגיל או קטן יחסית, הוא לא יעריך אותך, ואף יזלזל במה שעשית. לדוגמה, אם מישהו רגיל שכולם מתייחסים אליו כאילו הוא "נסיך" ומקבל אהבה אינסופית ותשומת לב מוגזמת, יחס רגיל שלך ירגיש לו מאכזב ולא מספיק, אפילו אם באמת עשית בשבילו משהו טוב. לכן, במצב כזה, למרות שבאמת השקעת, האדם לא יעריך אותך.
לעומת זאת, אם האדם רגיל לקבל יחס גרוע מאוד, אפילו יחס ממוצע ירגיש לו מדהים ויוצא דופן, והוא יעריך אותך מאוד על כך.
איך השוואה לאחרים משפיעה על היחס כלפיך?
אליעד מסביר שעוצמת האהבה או השנאה כלפיך מושפעת מהשוואה מתמדת שאדם עושה בין היחס שהוא מקבל ממך לבין היחס שקיבל בעבר מאחרים. אם מישהו עשה לו טוב גדול בעבר, הוא יכול לאהוב אותך עוד יותר אם גם אתה עושה לו טוב, כי האנרגיה החיובית מצטברת. לחלופין, אם מישהו אחר עשה לו רע קיצוני, הוא יכול להוציא את כל התסכול שלו עליך, גם אם עשית לו רק מעט רע. במקרה כזה, הוא כועס עליך בצורה לא פרופורציונלית, כי אתה זה שהצטברת אצלו כ"מקור הרע" - למרות שאתה רק חלק קטן מהבעיה.
כלומר, היחס אליך לעולם אינו מנותק מהקשר רחב יותר. הוא תמיד מושווה למה שהאדם חווה בעבר, ולכן התגובות אליך אינן קשורות בהכרח רק למה שאתה עשית.
איך החוויות היומיומיות משפיעות על האהבה והשנאה כלפיך?
לפי אליעד כהן, היחס של אנשים כלפיך יכול להיות מושפע אפילו מחוויות יום - יומיות פשוטות. אם לאדם היה יום קשה במיוחד, הוא עלול להגיב אליך בצורה כועסת ועצבנית יותר, גם אם לא עשית לו שום דבר מיוחד. לעומת זאת, אם היה לו יום נפלא, הוא עשוי להיות סבלני ומתחשב יותר. לכן, כשמישהו כועס עליך או מתייחס אליך בצורה קיצונית - חשוב לזכור שזה לא בהכרח בגללך באופן ישיר, אלא בגלל מצבו הרגשי והנפשי שנוצר מהחוויות שהוא עבר קודם לכן.
אליעד מציע לשאול את עצמך, כשאתה מגיב בעוצמה כלפי מישהו:
האם אתה כועס או אוהב בגלל מה שהאדם הזה עשה בפועל?
או שאתה מגיב כך בגלל מה שאחרים עשו לך בעבר, ואתה פשוט משליך את התחושות האלו על האדם הנוכחי?
מה המסקנה מהתנהגות כזו של אנשים?
המסקנה שאליעד כהן מציע להבין היא שאין אמת מוחלטת באהבה או שנאה. התחושה של אדם כלפיך אינה תלויה באופן אבסולוטי במעשיך הישירים, אלא מושפעת באופן משמעותי מההשוואות שאותו אדם עושה לחוויותיו בעבר עם אחרים. זה אומר שכדאי לך לא לקחת באופן אישי מדי התייחסות מוגזמת כלפיך, לא לטוב ולא לרע, אלא להבין שהתגובה הזו תלויה גם בהיסטוריה האישית של האדם האחר.
לסיכום, אהבה ושנאה הן יחסיות, ואינן נמדדות על פי כמות הטוב או הרע האבסולוטית שעשית. היחס אליך מושפע מחוויות קודמות, מהשוואות, ומאירועים חיצוניים רבים. לכן, בפעם הבאה שמישהו אוהב או שונא אותך באופן לא פרופורציונלי, כדאי לזכור שזו תוצאה של כל חוויות העבר שלו, ולא רק התוצאה הישירה של מעשיך.
- למה מישהו אוהב אותך?
- למה מישהו כועס עליך?
- מה משפיע על עוצמת האהבה והשנאה?
- איך אנשים מפרשים טוב ורע באופן יחסי?
- למה מישהו נפגע ממך בקלות?
- למה אהבה הופכת לשנאה?
מה ההיגיון בכך שמישהו שעשית לו קצת טוב, יאהב אותך כאילו עשית לו טוב עצום?
או שמישהו שעשית לו קצת רע, ישנא אותך כאילו הרסת לו את החיים? מה ההיגיון בזה?
אז יש בזה הרבה מאוד היגיון, ואני אסביר. ייתכן מצב שבו אתה עושה למישהו קצת טוב, אך לפני כן היה מישהו אחר שעשה לו מאוד מאוד רע. בגלל שהרע שחווה היה כל כך קיצוני, המעט טוב שאתה נותן לו נתפס בעיניו כדבר עצום. זה דומה לאדם הצמא במדבר - כאשר הוא מקבל כוס מים, זה מרגיש לו כמו הישועה הגדולה ביותר, למרות שמדובר רק בכוס מים.
מדוע אנשים לפעמים מתלהבים כל כך ממעט טוב?
יכול להיות שמישהו עבר חוויות קשות, ופתאום כאשר מישהו מתייחס אליו קצת יותר טוב, זה מרגיש לו כאילו מדובר במשהו יוצא דופן. זה לא בהכרח שהיחס שקיבל ממך היה כל כך טוב, אלא שבעבר היה לו כל כך רע, ולכן היחס החדש נראה לו מדהים.
למה מישהו עלול לשנוא אותך על משהו קטן?
מצב הפוך קורה כאשר אדם רגיל לקבל יחס מעולה מהסביבה הקרובה שלו - נגיד מאמא, אבא, סבתא, או אדם קרוב אחר שתמיד תמך בו. אם אתה נותן לו יחס רגיל, או אפילו טוב, זה עדיין ייתפס אצלו כרע, כי זה פחות ממה שהוא רגיל לקבל.
מדוע אנשים לא מעריכים את הטוב שמישהו עושה להם?
אם אדם רגיל לקבל יחס טוב במיוחד מאחרים, והוא מקבל ממך יחס טוב, אבל לא יותר טוב מזה - הוא לא יעריך את זה. לעומת זאת, אם הוא היה רגיל ליחס רע במיוחד, אפילו יחס סביר ירגיש לו כמו דבר מדהים.
איך משפיעה השוואה על תפיסת הטוב והרע?
אם מישהו אחר עשה לאדם טוב גדול, אז אפילו מעשה טוב קטן נוסף עלול לגרום לו להרגיש עוד יותר טוב ולהתלהב ממך מאוד. לעומת זאת, אם הוא חווה רוע גדול, מעשה רע קטן ממך עלול להיתפס בעיניו כמשהו חמור מאוד, כי הוא כבר צבר הרבה תסכולים.
מה המסקנה מכל זה?
התחושה של כמה אדם אוהב או שונא אותך לא בהכרח תלויה באופן ישיר בכמות הטוב או הרע שעשית לו. זה תלוי בהשוואה ובהקשר רחב יותר של חוויותיו עם אנשים אחרים.
לכן, כשמישהו מתייחס אליך בצורה מסוימת - מעריך אותך מאוד או כועס עליך - זה לא בהכרח נובע רק ממעשיך. זה נובע מההשוואה שהוא עושה לאנשים אחרים בחייו ולחוויות שעבר.
כיצד זה משפיע על ההתנהלות שלנו?
אם היה לו יום קשה, הוא עלול להגיב אליך בצורה קיצונית יותר. אם היה לו יום טוב במיוחד, הוא יכול להיות סבלני יותר. במילים אחרות, היחס שהוא נותן לך הוא תוצאה של חוויות קודמות, ולא רק של מה שעשית לו בפועל.
לכן, בפעם הבאה שאתם כועסים או מתלהבים ממישהו, תשאלו את עצמכם:
האם אני כועס עליו בגלל שהוא באמת עשה לי רע?
האם אני אוהב אותו בגלל שהוא באמת עשה לי טוב?
או שזה בגלל שאחרים עשו לי רע או טוב, ואני משליך את זה עליו?
למידע נוסף
או שמישהו שעשית לו קצת רע, ישנא אותך כאילו הרסת לו את החיים? מה ההיגיון בזה?
אז יש בזה הרבה מאוד היגיון, ואני אסביר. ייתכן מצב שבו אתה עושה למישהו קצת טוב, אך לפני כן היה מישהו אחר שעשה לו מאוד מאוד רע. בגלל שהרע שחווה היה כל כך קיצוני, המעט טוב שאתה נותן לו נתפס בעיניו כדבר עצום. זה דומה לאדם הצמא במדבר - כאשר הוא מקבל כוס מים, זה מרגיש לו כמו הישועה הגדולה ביותר, למרות שמדובר רק בכוס מים.
מדוע אנשים לפעמים מתלהבים כל כך ממעט טוב?
יכול להיות שמישהו עבר חוויות קשות, ופתאום כאשר מישהו מתייחס אליו קצת יותר טוב, זה מרגיש לו כאילו מדובר במשהו יוצא דופן. זה לא בהכרח שהיחס שקיבל ממך היה כל כך טוב, אלא שבעבר היה לו כל כך רע, ולכן היחס החדש נראה לו מדהים.
למה מישהו עלול לשנוא אותך על משהו קטן?
מצב הפוך קורה כאשר אדם רגיל לקבל יחס מעולה מהסביבה הקרובה שלו - נגיד מאמא, אבא, סבתא, או אדם קרוב אחר שתמיד תמך בו. אם אתה נותן לו יחס רגיל, או אפילו טוב, זה עדיין ייתפס אצלו כרע, כי זה פחות ממה שהוא רגיל לקבל.
מדוע אנשים לא מעריכים את הטוב שמישהו עושה להם?
אם אדם רגיל לקבל יחס טוב במיוחד מאחרים, והוא מקבל ממך יחס טוב, אבל לא יותר טוב מזה - הוא לא יעריך את זה. לעומת זאת, אם הוא היה רגיל ליחס רע במיוחד, אפילו יחס סביר ירגיש לו כמו דבר מדהים.
איך משפיעה השוואה על תפיסת הטוב והרע?
אם מישהו אחר עשה לאדם טוב גדול, אז אפילו מעשה טוב קטן נוסף עלול לגרום לו להרגיש עוד יותר טוב ולהתלהב ממך מאוד. לעומת זאת, אם הוא חווה רוע גדול, מעשה רע קטן ממך עלול להיתפס בעיניו כמשהו חמור מאוד, כי הוא כבר צבר הרבה תסכולים.
מה המסקנה מכל זה?
התחושה של כמה אדם אוהב או שונא אותך לא בהכרח תלויה באופן ישיר בכמות הטוב או הרע שעשית לו. זה תלוי בהשוואה ובהקשר רחב יותר של חוויותיו עם אנשים אחרים.
לכן, כשמישהו מתייחס אליך בצורה מסוימת - מעריך אותך מאוד או כועס עליך - זה לא בהכרח נובע רק ממעשיך. זה נובע מההשוואה שהוא עושה לאנשים אחרים בחייו ולחוויות שעבר.
כיצד זה משפיע על ההתנהלות שלנו?
אם היה לו יום קשה, הוא עלול להגיב אליך בצורה קיצונית יותר. אם היה לו יום טוב במיוחד, הוא יכול להיות סבלני יותר. במילים אחרות, היחס שהוא נותן לך הוא תוצאה של חוויות קודמות, ולא רק של מה שעשית לו בפועל.
לכן, בפעם הבאה שאתם כועסים או מתלהבים ממישהו, תשאלו את עצמכם:
האם אני כועס עליו בגלל שהוא באמת עשה לי רע?
האם אני אוהב אותו בגלל שהוא באמת עשה לי טוב?
או שזה בגלל שאחרים עשו לי רע או טוב, ואני משליך את זה עליו?
למידע נוסף
- למה מישהו אוהב אותך?
- למה מישהו כועס עליך?
- מה משפיע על עוצמת האהבה והשנאה?
- איך אנשים מפרשים טוב ורע באופן יחסי?