ובו יתבאר העניין של אהבה בשלמות ללא תנאים. ויתבאר, האם באמת יש דבר כזה אהבה ללא שום תנאים? והאם באמת אפשר לאהוב בלי שום תנאי? והאם אפשר להגיע למצב של רק אהבה בלבד, בלי שום שנאה כלל? ועוד.
וכדי להבין האם אפשר לאהוב בלי תנאים או אי אפשר לאהוב בלי שום תנאים, לשם כך צריך כמובן להבין, כיצד נוצרת האהבה של האדם לדבר כלשהו, ובמה תלוי האם האדם אוהב דבר כלשהו או לא. כי ההבנה של רגש האהבה, מהיכן הוא נובע וכיצד הוא נוצר, ההבנה הזאת מובילה לתשובה לשאלה, האם באמת אפשר רק לאהוב ולהיות במצב של רק אהבה בלי שום תנאים כלשהם.
וכפי שכבר ביארתי, האדם נמשך יותר מכל, להרגיש תחושה של טוב. כי במנגנון הבסיסי ביותר של האדם, יש תחושה של טוב ושל רע. והאדם באופן מודע, נמשך כל הזמן להרגיש תחושה של טוב. והאדם מכור להרגיש טוב. וככל שדבר כלשהו גורם לאדם להרגיש יותר טוב, כך נוצרת אהבה גדולה יותר, בין אותו הדבר לבין האדם. והרעיון הוא, שאהבה לדבר כלשהו, תלויה בכך שהקשר של האדם עם אותו הדבר, יגרום לאדם להרגיש טוב.
וממילא זה אומר, שכדי למצוא תשובה לשאלה, האם אפשר להגיע למצב של אהבה בלי תנאים והאם אפשר להגיע למצב שבו יש רק אהבה, לשם כך יש לשאול, האם אפשר להגיע למצב שבו האדם מרגיש רק טוב בלי שום רע כלשהו? והאם אפשר להגיע למצב שבו האדם מרגיש טוב מושלם בלי שום תנאים כלשהם? כי אם הדבר אפשרי, אז ממילא אפשר גם שתהיה אהבה ללא שום תנאים. אבל אם אין אפשרות להרגיש רק טוב, הרי שממילא, גם אין אפשרות להרגיש רק אהבה.
ומי שיעמיק בעניין יראה, כי בכל דבר שיש בעולם, יש בו גם חסרונות וגם יתרונות. כי שום דבר אינו מושלם, ושום דבר אינו חסר כל דבר. אלא, כל דבר יש בו גם יתרונות וגם חסרונות. והיתרונות והחסרונות של כל דבר, הם ביחס לנקודת המבט של האדם שמתבונן באותו הדבר. כי מבחינה מוחלטת, אין חסרונות או יתרונות, אלא הכל אחד ממש והכל שווה ערך ממש. ומנקודת המבט של האדם, ביחס לרצון שלו, ביחס לזה יש חסרונות ויתרונות.
וכאשר האדם מסתכל על היתרונות של הדבר, אז האדם מרגיש אחדות ואהבה כלפי הדבר. כי היתרונות של הדבר, ממלאים לאדם את הרצונות ואת החסרונות שלו. ואז היתרונות של הדבר, יוצרים אצל האדם שלמות. כי האדם הרגיש חיסרון. והיתרון שיש בדבר, גורם לאדם למלא את הרצון שלו, ואז האדם מרגיש שלמות וטוב.
וכאשר האדם מסתכל על החסרונות של הדבר, אז האדם מרגיש שנאה ומרגיש רע. כי החסרונות של הדבר, יוצרים אצל האדם תחושה של חוסר שלמות. כי ברגע שהאדם רואה חסרונות כלשהם בדבר כלשהו, אז האדם חווה שהוא עצמו יש בו חיסרון. דהיינו, האדם מגדיל אצל עצמו את כמות תחושת החיסרון שלו, ואת העוצמה של הרצון שלו לשנות את המציאות. ובכל מקרה, הסתכלות על חסרונות של דבר כלשהו, מכניסה את האדם לתחושה של חיסרון, ואז האדם חווה חוסר שלמות, ומרגיש רע וכולי.
ומי שיתבונן בעניין יראה, כי מחויב המציאות, שכל זמן שהאדם מודע לעצמו בשכל של עצמו, תמיד בכל דבר בעולם, הוא ימצא בו, גם יתרונות וגם חסרונות. דהיינו, אין שום אפשרות בעולם, שהאדם יחווה שבדבר כלשהו יש רק יתרונות או רק חסרונות.
ונכון, שבהחלט אפשרי שהאדם יחשוב בצורה מודעת, שהוא חווה שבדבר כלשהו יש רק יתרונות או רק חסרונות. אבל מחויב המציאות, שבתת המודע של האדם, הוא תמיד יהיה מודע לכך, שבכל דבר שהוא בעולם, תמיד יש בו, גם יתרונות וגם חסרונות כלשהם.
ויש דברים, שהאדם מודע גם ליתרונות וגם לחסרונות שלהם. ויש דברים, שהאדם מודע יותר ליתרונות או לחסרונות שלהם. ולפעמים האדם כ"כ מודע לחסרונות או ליתרונות של דבר כלשהו, עד שהוא בתחושה, כאילו שיש בדבר הזה, רק יתרונות או רק חסרונות. אבל התחושה הזאת, היא אף פעם לא תחושה מוחלטת. כי תמיד בתת המודע של האדם, תמיד הוא מודע גם ליתרונות וגם לחסרונות שיש בכל דבר.
וזה בעצם אומר, שאין שום אפשרות כלשהי שהאדם ירגיש רק טוב או רק רע. ובהחלט אפשרי שהאדם ירגיש כמעט רק טוב או כמעט רק רע. דהיינו, שברמת המודעות של האדם, הוא יראה רק את החסרונות או רק את היתרונות של דבר כלשהו, ואז ממילא הוא ירגיש רק טוב או רק רע. אבל זה אף פעם לא בצורה מוחלטת. כי בתת המודע של האדם, האדם רואה את האמת, שבכל דבר יש גם יתרונות וגם חסרונות, ולכן בתת המודע של האדם, האדם מרגיש תמיד גם טוב בעוצמה כלשהי וגם רע בעוצמה כלשהי (וגם נייטרליות בצורה כלשהי).
ועוד נוסיף, כי האדם יכול להרגיש טוב, רק כאשר הוא יודע גם מהי תחושה של רע. כי אם התודעה של האדם מגיעה למצב שבו הוא לא יודע מהו רע, ממילא הוא גם לא יכול לדעת מהו טוב. וגם להפך, שהאדם לא יכול להרגיש רע, בלי שהוא ידע וירגיש גם לפחות קצת טוב. כי בלי שום טוב בכלל, ובלי שהאדם ירגיש גם טוב כלשהו, בלי זה אי אפשר להרגיש רע. כי כאשר אין נקודת ייחוס של טוב או רע, אז גם אין את הניגוד שלה.
ולכן, אין שום אפשרות שהאדם יגיע למצב, שבו הוא מרגיש רק אהבה או שהוא רק אוהב. ובהחלט כן אפשרי שהאדם יגיע למצב שבו הוא מרגיש בצורה מודעת, שהוא רק אוהב או רק שונא ושהוא מרגיש רק אהבה או רק שנאה כלפי דבר כלשהו. אבל אין אפשרות שזה ימלא את האדם בצורה מלאה. כי תמיד בתת המודע של האדם, הוא תמיד מודע גם ליתרונות וגם לחסרונות של הדבר, ולכן הוא תמיד גם אוהב וגם שונא ברמה כלשהי, כל דבר שהוא.
ונחדד: כי אהבה נוצרת, כאשר האדם מרגיש טוב, מהדבר שאותו הוא אוהב. והאדם מרגיש טוב מדבר כלשהו, כאשר...
וכדי להבין האם אפשר לאהוב בלי תנאים או אי אפשר לאהוב בלי שום תנאים, לשם כך צריך כמובן להבין, כיצד נוצרת האהבה של האדם לדבר כלשהו, ובמה תלוי האם האדם אוהב דבר כלשהו או לא. כי ההבנה של רגש האהבה, מהיכן הוא נובע וכיצד הוא נוצר, ההבנה הזאת מובילה לתשובה לשאלה, האם באמת אפשר רק לאהוב ולהיות במצב של רק אהבה בלי שום תנאים כלשהם.
וכפי שכבר ביארתי, האדם נמשך יותר מכל, להרגיש תחושה של טוב. כי במנגנון הבסיסי ביותר של האדם, יש תחושה של טוב ושל רע. והאדם באופן מודע, נמשך כל הזמן להרגיש תחושה של טוב. והאדם מכור להרגיש טוב. וככל שדבר כלשהו גורם לאדם להרגיש יותר טוב, כך נוצרת אהבה גדולה יותר, בין אותו הדבר לבין האדם. והרעיון הוא, שאהבה לדבר כלשהו, תלויה בכך שהקשר של האדם עם אותו הדבר, יגרום לאדם להרגיש טוב.
וממילא זה אומר, שכדי למצוא תשובה לשאלה, האם אפשר להגיע למצב של אהבה בלי תנאים והאם אפשר להגיע למצב שבו יש רק אהבה, לשם כך יש לשאול, האם אפשר להגיע למצב שבו האדם מרגיש רק טוב בלי שום רע כלשהו? והאם אפשר להגיע למצב שבו האדם מרגיש טוב מושלם בלי שום תנאים כלשהם? כי אם הדבר אפשרי, אז ממילא אפשר גם שתהיה אהבה ללא שום תנאים. אבל אם אין אפשרות להרגיש רק טוב, הרי שממילא, גם אין אפשרות להרגיש רק אהבה.
ומי שיעמיק בעניין יראה, כי בכל דבר שיש בעולם, יש בו גם חסרונות וגם יתרונות. כי שום דבר אינו מושלם, ושום דבר אינו חסר כל דבר. אלא, כל דבר יש בו גם יתרונות וגם חסרונות. והיתרונות והחסרונות של כל דבר, הם ביחס לנקודת המבט של האדם שמתבונן באותו הדבר. כי מבחינה מוחלטת, אין חסרונות או יתרונות, אלא הכל אחד ממש והכל שווה ערך ממש. ומנקודת המבט של האדם, ביחס לרצון שלו, ביחס לזה יש חסרונות ויתרונות.
וכאשר האדם מסתכל על היתרונות של הדבר, אז האדם מרגיש אחדות ואהבה כלפי הדבר. כי היתרונות של הדבר, ממלאים לאדם את הרצונות ואת החסרונות שלו. ואז היתרונות של הדבר, יוצרים אצל האדם שלמות. כי האדם הרגיש חיסרון. והיתרון שיש בדבר, גורם לאדם למלא את הרצון שלו, ואז האדם מרגיש שלמות וטוב.
וכאשר האדם מסתכל על החסרונות של הדבר, אז האדם מרגיש שנאה ומרגיש רע. כי החסרונות של הדבר, יוצרים אצל האדם תחושה של חוסר שלמות. כי ברגע שהאדם רואה חסרונות כלשהם בדבר כלשהו, אז האדם חווה שהוא עצמו יש בו חיסרון. דהיינו, האדם מגדיל אצל עצמו את כמות תחושת החיסרון שלו, ואת העוצמה של הרצון שלו לשנות את המציאות. ובכל מקרה, הסתכלות על חסרונות של דבר כלשהו, מכניסה את האדם לתחושה של חיסרון, ואז האדם חווה חוסר שלמות, ומרגיש רע וכולי.
ומי שיתבונן בעניין יראה, כי מחויב המציאות, שכל זמן שהאדם מודע לעצמו בשכל של עצמו, תמיד בכל דבר בעולם, הוא ימצא בו, גם יתרונות וגם חסרונות. דהיינו, אין שום אפשרות בעולם, שהאדם יחווה שבדבר כלשהו יש רק יתרונות או רק חסרונות.
ונכון, שבהחלט אפשרי שהאדם יחשוב בצורה מודעת, שהוא חווה שבדבר כלשהו יש רק יתרונות או רק חסרונות. אבל מחויב המציאות, שבתת המודע של האדם, הוא תמיד יהיה מודע לכך, שבכל דבר שהוא בעולם, תמיד יש בו, גם יתרונות וגם חסרונות כלשהם.
ויש דברים, שהאדם מודע גם ליתרונות וגם לחסרונות שלהם. ויש דברים, שהאדם מודע יותר ליתרונות או לחסרונות שלהם. ולפעמים האדם כ"כ מודע לחסרונות או ליתרונות של דבר כלשהו, עד שהוא בתחושה, כאילו שיש בדבר הזה, רק יתרונות או רק חסרונות. אבל התחושה הזאת, היא אף פעם לא תחושה מוחלטת. כי תמיד בתת המודע של האדם, תמיד הוא מודע גם ליתרונות וגם לחסרונות שיש בכל דבר.
וזה בעצם אומר, שאין שום אפשרות כלשהי שהאדם ירגיש רק טוב או רק רע. ובהחלט אפשרי שהאדם ירגיש כמעט רק טוב או כמעט רק רע. דהיינו, שברמת המודעות של האדם, הוא יראה רק את החסרונות או רק את היתרונות של דבר כלשהו, ואז ממילא הוא ירגיש רק טוב או רק רע. אבל זה אף פעם לא בצורה מוחלטת. כי בתת המודע של האדם, האדם רואה את האמת, שבכל דבר יש גם יתרונות וגם חסרונות, ולכן בתת המודע של האדם, האדם מרגיש תמיד גם טוב בעוצמה כלשהי וגם רע בעוצמה כלשהי (וגם נייטרליות בצורה כלשהי).
ועוד נוסיף, כי האדם יכול להרגיש טוב, רק כאשר הוא יודע גם מהי תחושה של רע. כי אם התודעה של האדם מגיעה למצב שבו הוא לא יודע מהו רע, ממילא הוא גם לא יכול לדעת מהו טוב. וגם להפך, שהאדם לא יכול להרגיש רע, בלי שהוא ידע וירגיש גם לפחות קצת טוב. כי בלי שום טוב בכלל, ובלי שהאדם ירגיש גם טוב כלשהו, בלי זה אי אפשר להרגיש רע. כי כאשר אין נקודת ייחוס של טוב או רע, אז גם אין את הניגוד שלה.
ולכן, אין שום אפשרות שהאדם יגיע למצב, שבו הוא מרגיש רק אהבה או שהוא רק אוהב. ובהחלט כן אפשרי שהאדם יגיע למצב שבו הוא מרגיש בצורה מודעת, שהוא רק אוהב או רק שונא ושהוא מרגיש רק אהבה או רק שנאה כלפי דבר כלשהו. אבל אין אפשרות שזה ימלא את האדם בצורה מלאה. כי תמיד בתת המודע של האדם, הוא תמיד מודע גם ליתרונות וגם לחסרונות של הדבר, ולכן הוא תמיד גם אוהב וגם שונא ברמה כלשהי, כל דבר שהוא.
ונחדד: כי אהבה נוצרת, כאשר האדם מרגיש טוב, מהדבר שאותו הוא אוהב. והאדם מרגיש טוב מדבר כלשהו, כאשר...
050-3331-331