8:00להיות כנה עם אנשים, מה חושבים עליך? דימוי עצמי, דימוי סביבתי, למצוא חן בעיני אנשים, לאהוב את עצמך, לקבל את עצמך, הערכה עצמית, להעריך את עצמך
איך להתמודד עם הרצון למצוא חן ולהיות כנים עם אנשים?
ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בקונפליקט נפוץ ומרכזי: מצד אחד, הרצון להיות כנים ואמיתיים עם עצמנו ועם אנשים אחרים, ומצד שני, הפחד לאבד אהבה, הערכה וקבלה מצד אותם אנשים, אם נגיד את האמת באופן מלא. אליעד מבהיר שהקונפליקט הזה הוא פנימי, ומקורו הוא הרצונות הסותרים של האדם. מי שרוצה להיות כנה עם אחרים, חייב להכיר בכך שלכנות יש מחיר. אם תגיד תמיד את האמת, ייתכן שתיתפס באופן שלילי בעיני הסביבה, וזה יכול לפגוע בתדמית שלך, בקשרים החברתיים, או בתחושה שלך שאתה "מקובל".
מה עושים כשכנות גורמת לנו להיראות רע?
המשתתפת בשיחה מתארת מצב שבו היא מרגישה שהיא לא באמת אכפתית כלפי אחרים, ושאם היא עושה משהו טוב, זה בעיקר מתוך אינטרס אישי, ולא מתוך רצון כנה לעזור. למרות זאת, חשוב לה שאחרים יחשבו עליה כ"טובה". כך נוצר לה קונפליקט פנימי: אם היא תהיה כנה ותגיד לאנשים שהיא לא עושה דברים מתוך טוב לב אלא מאינטרס אישי, הם עלולים לא לאהוב אותה. מצד שני, אם היא לא תהיה כנה איתם, היא תרגיש חוסר אותנטיות וחוסר סיפוק אישי.
אליעד מסביר לה שיש לה בחירה, והיא חייבת להבין מה יותר חשוב לה: האם חשוב לה להיות אמיתית וכנה, גם במחיר של דחייה חברתית אפשרית, או שחשוב לה יותר לשמור על התדמית שלה ועל ההערכה מאנשים אחרים, גם אם זה אומר לא להיות כנה במלואה. אין כאן פתרון חד - משמעי, אלא הכרה במחיר שכל אחת מהבחירות גובה.
האם אנשים באמת פועלים רק מתוך אינטרסים?
שאלה מרכזית נוספת שעולה בשיחה היא האם כל האנשים באמת פועלים אך ורק מתוך אינטרסים אישיים, או שיש אנשים שפועלים מתוך מניעים טהורים. אליעד מציין שבסופו של דבר, כמעט כל פעולה היא ביטוי של אינטרס אישי. גם אם מישהו עוזר לאחרים, הוא עושה זאת בדרך כלל בגלל אינטרס פנימי של להרגיש טוב עם עצמו או לקבל הכרה והערכה. זוהי תובנה חשובה, כי היא מאפשרת לאדם להיות כנה עם עצמו לגבי המניעים האמיתיים שלו.
האם חובה לאהוב את עצמנו רק אם אנחנו "טובים"?
בהמשך השיחה, המשתתפת מציינת שהיא חוששת להודות לעצמה שהיא "לא טובה", כי זה עלול לגרום לה להרגיש רע עם עצמה. היא מסבירה שהיא חייבת שיהיה לה "בסיס" לאהוב את עצמה, כלומר, שהיא חייבת להאמין שהיא "טובה" כדי לקבל את עצמה. אליעד מערער על ההנחה הזו ואומר לה שהיא לא חייבת להוכיח לעצמה שהיא "טובה" או "ראויה לאהבה". אפשר פשוט לאהוב את עצמך כי אתה קיים. לדוגמה, הוא אומר, אפילו השם שלך יכול להיות סיבה מספיק טובה לאהוב את עצמך, ואין צורך בסיבה חיצונית או עמוקה יותר.
אליעד מדגיש שכאשר המשתתפת אומרת שהיא צריכה סיבה טובה יותר לאהוב את עצמה, היא בעצם מושפעת מדעות של אחרים, שגורמות לה לחשוב שהיא חייבת להיות "טובה" במובן מסוים כדי שתוכל לקבל את עצמה.
מה זה בעצם אומר להיות אדם "טוב"?
כאשר המשתתפת שואלת "איך אדע אם אני טובה?", אליעד מסביר לה שקודם כל היא צריכה להחליט מה זה בכלל אומר "להיות טוב". המושג "טוב" הוא סובייקטיבי, ומשתנה לפי תפיסות שונות של אנשים שונים. אין תשובה חד - משמעית לשאלה מה זה "אדם טוב", ולכן גם אין צורך לתייג את עצמה כ"טובה" או "לא טובה". אפשר פשוט להיות מי שאת, וזה בסדר.
המשתתפת מציינת שלמרות זאת, עדיין חשוב לה שאחרים יחשבו עליה שהיא טובה. אליעד אומר לה שהקונפליקט שלה נובע מכך שהיא רוצה אהבה והערכה חיצונית כדי להרגיש טוב עם עצמה, במקום להבין שהאהבה העצמית שלה לא חייבת להיות מותנית בדעתם של אחרים.
איך להתמודד עם כאב הדחייה והפחד מאי - קבלה?
לקראת סוף השיחה, המשתתפת מבינה שהיא חייבת לבחור בין האפשרות של להיות כנה, עם הסיכון שלא יאהבו אותה, לבין האפשרות של לא להיות כנה, אך לשמור על אהבתם של אחרים. אליעד מציין שהכאב של אי - קבלה הוא משהו שאפשר להתמודד איתו, ואחת הדרכים היא לקבל את עצמך כפי שאת, בלי להזדקק לתמיכה חיצונית. הוא מסביר שהקבלה העצמית מאפשרת לאדם להרגיש טוב, ללא תלות במה שאחרים חושבים עליו.
אליעד מוסיף בסוף השיחה שהרצון לקבל אהבה חיצונית הוא טבעי, אבל הבחירה להרגיש טוב לא חייבת להיות מותנית בכך. אפשר לבחור להרגיש טוב ללא קשר לקבלה או דחייה מצד הסביבה.
סיכום והבנת הקונפליקט הפנימי
השיחה מסתכמת בהבנה שאם אדם בוחר להיות כנה עם עצמו ועם הסביבה, הוא צריך להיות מודע למחיר האפשרי. במקביל, מי שרוצה לשמור על אהבתם של אחרים צריך לפעמים לוותר על כנותו. הדבר החשוב ביותר הוא להכיר בקונפליקטים הפנימיים הללו, להבין את מקורם, ולהחליט באופן מודע ואותנטי מהו הדבר החשוב לך ביותר.
ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בקונפליקט נפוץ ומרכזי: מצד אחד, הרצון להיות כנים ואמיתיים עם עצמנו ועם אנשים אחרים, ומצד שני, הפחד לאבד אהבה, הערכה וקבלה מצד אותם אנשים, אם נגיד את האמת באופן מלא. אליעד מבהיר שהקונפליקט הזה הוא פנימי, ומקורו הוא הרצונות הסותרים של האדם. מי שרוצה להיות כנה עם אחרים, חייב להכיר בכך שלכנות יש מחיר. אם תגיד תמיד את האמת, ייתכן שתיתפס באופן שלילי בעיני הסביבה, וזה יכול לפגוע בתדמית שלך, בקשרים החברתיים, או בתחושה שלך שאתה "מקובל".
מה עושים כשכנות גורמת לנו להיראות רע?
המשתתפת בשיחה מתארת מצב שבו היא מרגישה שהיא לא באמת אכפתית כלפי אחרים, ושאם היא עושה משהו טוב, זה בעיקר מתוך אינטרס אישי, ולא מתוך רצון כנה לעזור. למרות זאת, חשוב לה שאחרים יחשבו עליה כ"טובה". כך נוצר לה קונפליקט פנימי: אם היא תהיה כנה ותגיד לאנשים שהיא לא עושה דברים מתוך טוב לב אלא מאינטרס אישי, הם עלולים לא לאהוב אותה. מצד שני, אם היא לא תהיה כנה איתם, היא תרגיש חוסר אותנטיות וחוסר סיפוק אישי.
אליעד מסביר לה שיש לה בחירה, והיא חייבת להבין מה יותר חשוב לה: האם חשוב לה להיות אמיתית וכנה, גם במחיר של דחייה חברתית אפשרית, או שחשוב לה יותר לשמור על התדמית שלה ועל ההערכה מאנשים אחרים, גם אם זה אומר לא להיות כנה במלואה. אין כאן פתרון חד - משמעי, אלא הכרה במחיר שכל אחת מהבחירות גובה.
האם אנשים באמת פועלים רק מתוך אינטרסים?
שאלה מרכזית נוספת שעולה בשיחה היא האם כל האנשים באמת פועלים אך ורק מתוך אינטרסים אישיים, או שיש אנשים שפועלים מתוך מניעים טהורים. אליעד מציין שבסופו של דבר, כמעט כל פעולה היא ביטוי של אינטרס אישי. גם אם מישהו עוזר לאחרים, הוא עושה זאת בדרך כלל בגלל אינטרס פנימי של להרגיש טוב עם עצמו או לקבל הכרה והערכה. זוהי תובנה חשובה, כי היא מאפשרת לאדם להיות כנה עם עצמו לגבי המניעים האמיתיים שלו.
האם חובה לאהוב את עצמנו רק אם אנחנו "טובים"?
בהמשך השיחה, המשתתפת מציינת שהיא חוששת להודות לעצמה שהיא "לא טובה", כי זה עלול לגרום לה להרגיש רע עם עצמה. היא מסבירה שהיא חייבת שיהיה לה "בסיס" לאהוב את עצמה, כלומר, שהיא חייבת להאמין שהיא "טובה" כדי לקבל את עצמה. אליעד מערער על ההנחה הזו ואומר לה שהיא לא חייבת להוכיח לעצמה שהיא "טובה" או "ראויה לאהבה". אפשר פשוט לאהוב את עצמך כי אתה קיים. לדוגמה, הוא אומר, אפילו השם שלך יכול להיות סיבה מספיק טובה לאהוב את עצמך, ואין צורך בסיבה חיצונית או עמוקה יותר.
אליעד מדגיש שכאשר המשתתפת אומרת שהיא צריכה סיבה טובה יותר לאהוב את עצמה, היא בעצם מושפעת מדעות של אחרים, שגורמות לה לחשוב שהיא חייבת להיות "טובה" במובן מסוים כדי שתוכל לקבל את עצמה.
מה זה בעצם אומר להיות אדם "טוב"?
כאשר המשתתפת שואלת "איך אדע אם אני טובה?", אליעד מסביר לה שקודם כל היא צריכה להחליט מה זה בכלל אומר "להיות טוב". המושג "טוב" הוא סובייקטיבי, ומשתנה לפי תפיסות שונות של אנשים שונים. אין תשובה חד - משמעית לשאלה מה זה "אדם טוב", ולכן גם אין צורך לתייג את עצמה כ"טובה" או "לא טובה". אפשר פשוט להיות מי שאת, וזה בסדר.
המשתתפת מציינת שלמרות זאת, עדיין חשוב לה שאחרים יחשבו עליה שהיא טובה. אליעד אומר לה שהקונפליקט שלה נובע מכך שהיא רוצה אהבה והערכה חיצונית כדי להרגיש טוב עם עצמה, במקום להבין שהאהבה העצמית שלה לא חייבת להיות מותנית בדעתם של אחרים.
איך להתמודד עם כאב הדחייה והפחד מאי - קבלה?
לקראת סוף השיחה, המשתתפת מבינה שהיא חייבת לבחור בין האפשרות של להיות כנה, עם הסיכון שלא יאהבו אותה, לבין האפשרות של לא להיות כנה, אך לשמור על אהבתם של אחרים. אליעד מציין שהכאב של אי - קבלה הוא משהו שאפשר להתמודד איתו, ואחת הדרכים היא לקבל את עצמך כפי שאת, בלי להזדקק לתמיכה חיצונית. הוא מסביר שהקבלה העצמית מאפשרת לאדם להרגיש טוב, ללא תלות במה שאחרים חושבים עליו.
אליעד מוסיף בסוף השיחה שהרצון לקבל אהבה חיצונית הוא טבעי, אבל הבחירה להרגיש טוב לא חייבת להיות מותנית בכך. אפשר לבחור להרגיש טוב ללא קשר לקבלה או דחייה מצד הסביבה.
סיכום והבנת הקונפליקט הפנימי
השיחה מסתכמת בהבנה שאם אדם בוחר להיות כנה עם עצמו ועם הסביבה, הוא צריך להיות מודע למחיר האפשרי. במקביל, מי שרוצה לשמור על אהבתם של אחרים צריך לפעמים לוותר על כנותו. הדבר החשוב ביותר הוא להכיר בקונפליקטים הפנימיים הללו, להבין את מקורם, ולהחליט באופן מודע ואותנטי מהו הדבר החשוב לך ביותר.
- איך להתמודד עם קונפליקטים פנימיים?
- הערכה עצמית וקבלה עצמית
- מה זה אומר להיות כנה עם אחרים?
- מהם המניעים שלנו בפעולות מול אחרים?
- כיצד לקבל את עצמנו ולסבול פחות?
איך להתמודד עם הקונפליקט בין כנות לבין הרצון למצוא חן בעיני אחרים?
ההרצאה עוסקת בקונפליקט פנימי שמתרחש כאשר אדם רוצה להיות כנה עם עצמו ועם אחרים, אך בו זמנית יש לו פחד מהתוצאה של הכנות הזו, כלומר, שמא לא יאהבו אותו בגלל שהיא לא תהיה מקובלת או לא תואמת את הציפיות של הסובלים ממנו.
המשתתפת בשיחה מעלה את השאלה איך להתמודד עם תחושות של קונפליקט פנימי. היא מתארת מצב שבו היא לא אכפת לה ממעשים של אחרים, אך יחד עם זאת היא מבינה שהיא עושה דברים מסוימים מתוך רצון לא להיות שונה, מתוך רצון להיות חלק מהסביבה שלה ולהיות מקובלת. היא מרגישה שהרבה פעמים היא פועלת מתוך רצון שיאהבו אותה, אך היא לא יודעת כיצד להתמודד עם זה.
הדיון מתחיל כשאליעד שואל את המשתתפת על התחושות שלה: "מה השאלה?" והמשתתפת משיבה שהיא חווה קונפליקט פנימי. מצד אחד היא חשה שאין לה בעיה להגיד דברים שהן חושבות ומרגישות, ומצד שני, היא לא רוצה שזה יפגע בתדמיתה או שיגרום לאחרים לא לאהוב אותה.
המשתתפת שואלת האם כל אדם פועל רק מתוך רצון לדאוג לעצמו בלבד, ואם יש אפשרות שיהיו אנשים שפועלים לא רק לטובת עצמם. אליעד מציין שהרבה פעמים זה אכן המצב שבו כל אחד פועל מתוך רצון אישי, אם מתוך כוונה של אכפתיות או מתוך הצורך לספק את צרכיו האישיים. אליעד מסביר שבמקום לחפש את התשובות החיצוניות, הדבר החשוב ביותר הוא להבין את תחושותיה, ולהכיר בקונפליקט שמתרחש אצלה.
המשתתפת מתארת את הקונפליקט שבו היא לא רוצה להיראות כמי שלא אכפת לה מהסביבה שלה, אלא שהיא גם לא רוצה להיות "הדמות הטובה" שהסובלים ממנו רוצים שהיא תהיה. היא גם מציינת שהיא לא רוצה לומר להם דברים שלא משקפים את המציאות, כמו שהיא לא באמת טובה או לא עוזרת מתוך רצון לעזור באמת, אלא מתוך רצון שהיא תיראה טובה בעיניהם.
המשתתפת שואלת את אליעד: "מה קורה כשאני שואלת את עצמי אם אני באמת טובה?" אליעד מציין כי זה לא כל כך משנה אם היא טובה או לא, כי העיקר הוא להבין שהיא פועלת מתוך המניע הפנימי שלה. כל המעשים שלה מבוצעים מתוך רצון לדאוג לעצמה, ולא בהכרח מתוך רצון לדאוג לאנשים אחרים.
בהמשך, אליעד מבהיר כי כל אדם יכול לבחור אם להיות כנה או לא. הקונפליקט הוא אם אדם יעדיף לא להיות כנה בכדי לא לפגוע בתדמיתו בעיני אחרים, או אם הוא יעדיף לסבול מההשלכות של כנות שיכולה לפגוע בקשרים החברתיים. המשתתפת לא יודעת כיצד להתמודד עם הכאב שכרוך באי קבלה של אחרים, אך אליעד מציין כי כל אדם יכול להתמודד עם הכאב הזה על ידי קבלה עצמית.
המשתתפת מעלה את השאלה האם עליה להעריך את עצמה ולהיות בטוחה שהיא "טובה" כדי להרגיש טוב עם עצמה, ואליעד מבהיר שלא חייבים להיות "טובים" על מנת להרגיש טוב עם עצמנו. לפעמים, הבסיס לאהבה עצמית יכול להיות יותר פשוט מזה - אפשר לאהוב את עצמך פשוט כי אתה קיים. אין צורך בהסברים נוספים לכך.
בהמשך השיחה, המשתתפת מעלה את השאלה "מה זה בכלל אומר להיות אדם טוב?" אליעד מציע לה לשאול את האנשים שסביבותיה שהטילו עליה את הדרישה הזאת "מה הכוונה שלהם". לעיתים, כשאנשים מציינים "צריך להיות טוב", זה מושג שהועבר אליהם ממקום של לחץ חיצוני, ולאו דווקא מתוך הבנה פנימית.
בהמשך, המשתתפת מתארת את תחושותיה כשהיא שואלת את עצמה אם היא "טובה". היא אומרת שהיא לא יודעת את התשובה, ומציינת שהיא יכולה להיות גם לא "טובה" וגם לא "רעה". אליעד מציין שייתכן שהיא לא צריכה לבחור צד כל כך חד משמעי בעניין הזה - אולי היא פשוט מה שהיא, וזה בסדר.
לקראת סוף השיחה, המשתתפת מתמודדת עם הבנה קשה שהיא אינה חייבת שיאהבו אותה כדי להרגיש טוב. השיחה מסתיימת בכך שאליעד מציין שנכון שיש לכל אחד את האפשרות לבחור - אם להיות כנים או אם לבחור בהשלכות של לא להיות כנים. אם היא מעדיפה שיאהבו אותה, אז זה ידרוש ממנה להתפשר על כנותה כדי לשמור על קשרים עם אחרים.
לסיכום, ההרצאה עוסקת בהבנה של איך להתמודד עם הצורך להיות מקובל ואהוב מצד אחד, ועם הרצון להיות כנים עם עצמנו מצד שני. הדרך להתמודד היא להכיר בקונפליקטים הפנימיים ולהבין את הבחירות האישיות שצריכות להיעשות, ולסגל את יכולת קבלת העצמי כפי שהוא.
ההרצאה עוסקת בקונפליקט פנימי שמתרחש כאשר אדם רוצה להיות כנה עם עצמו ועם אחרים, אך בו זמנית יש לו פחד מהתוצאה של הכנות הזו, כלומר, שמא לא יאהבו אותו בגלל שהיא לא תהיה מקובלת או לא תואמת את הציפיות של הסובלים ממנו.
המשתתפת בשיחה מעלה את השאלה איך להתמודד עם תחושות של קונפליקט פנימי. היא מתארת מצב שבו היא לא אכפת לה ממעשים של אחרים, אך יחד עם זאת היא מבינה שהיא עושה דברים מסוימים מתוך רצון לא להיות שונה, מתוך רצון להיות חלק מהסביבה שלה ולהיות מקובלת. היא מרגישה שהרבה פעמים היא פועלת מתוך רצון שיאהבו אותה, אך היא לא יודעת כיצד להתמודד עם זה.
הדיון מתחיל כשאליעד שואל את המשתתפת על התחושות שלה: "מה השאלה?" והמשתתפת משיבה שהיא חווה קונפליקט פנימי. מצד אחד היא חשה שאין לה בעיה להגיד דברים שהן חושבות ומרגישות, ומצד שני, היא לא רוצה שזה יפגע בתדמיתה או שיגרום לאחרים לא לאהוב אותה.
המשתתפת שואלת האם כל אדם פועל רק מתוך רצון לדאוג לעצמו בלבד, ואם יש אפשרות שיהיו אנשים שפועלים לא רק לטובת עצמם. אליעד מציין שהרבה פעמים זה אכן המצב שבו כל אחד פועל מתוך רצון אישי, אם מתוך כוונה של אכפתיות או מתוך הצורך לספק את צרכיו האישיים. אליעד מסביר שבמקום לחפש את התשובות החיצוניות, הדבר החשוב ביותר הוא להבין את תחושותיה, ולהכיר בקונפליקט שמתרחש אצלה.
המשתתפת מתארת את הקונפליקט שבו היא לא רוצה להיראות כמי שלא אכפת לה מהסביבה שלה, אלא שהיא גם לא רוצה להיות "הדמות הטובה" שהסובלים ממנו רוצים שהיא תהיה. היא גם מציינת שהיא לא רוצה לומר להם דברים שלא משקפים את המציאות, כמו שהיא לא באמת טובה או לא עוזרת מתוך רצון לעזור באמת, אלא מתוך רצון שהיא תיראה טובה בעיניהם.
המשתתפת שואלת את אליעד: "מה קורה כשאני שואלת את עצמי אם אני באמת טובה?" אליעד מציין כי זה לא כל כך משנה אם היא טובה או לא, כי העיקר הוא להבין שהיא פועלת מתוך המניע הפנימי שלה. כל המעשים שלה מבוצעים מתוך רצון לדאוג לעצמה, ולא בהכרח מתוך רצון לדאוג לאנשים אחרים.
בהמשך, אליעד מבהיר כי כל אדם יכול לבחור אם להיות כנה או לא. הקונפליקט הוא אם אדם יעדיף לא להיות כנה בכדי לא לפגוע בתדמיתו בעיני אחרים, או אם הוא יעדיף לסבול מההשלכות של כנות שיכולה לפגוע בקשרים החברתיים. המשתתפת לא יודעת כיצד להתמודד עם הכאב שכרוך באי קבלה של אחרים, אך אליעד מציין כי כל אדם יכול להתמודד עם הכאב הזה על ידי קבלה עצמית.
המשתתפת מעלה את השאלה האם עליה להעריך את עצמה ולהיות בטוחה שהיא "טובה" כדי להרגיש טוב עם עצמה, ואליעד מבהיר שלא חייבים להיות "טובים" על מנת להרגיש טוב עם עצמנו. לפעמים, הבסיס לאהבה עצמית יכול להיות יותר פשוט מזה - אפשר לאהוב את עצמך פשוט כי אתה קיים. אין צורך בהסברים נוספים לכך.
בהמשך השיחה, המשתתפת מעלה את השאלה "מה זה בכלל אומר להיות אדם טוב?" אליעד מציע לה לשאול את האנשים שסביבותיה שהטילו עליה את הדרישה הזאת "מה הכוונה שלהם". לעיתים, כשאנשים מציינים "צריך להיות טוב", זה מושג שהועבר אליהם ממקום של לחץ חיצוני, ולאו דווקא מתוך הבנה פנימית.
בהמשך, המשתתפת מתארת את תחושותיה כשהיא שואלת את עצמה אם היא "טובה". היא אומרת שהיא לא יודעת את התשובה, ומציינת שהיא יכולה להיות גם לא "טובה" וגם לא "רעה". אליעד מציין שייתכן שהיא לא צריכה לבחור צד כל כך חד משמעי בעניין הזה - אולי היא פשוט מה שהיא, וזה בסדר.
לקראת סוף השיחה, המשתתפת מתמודדת עם הבנה קשה שהיא אינה חייבת שיאהבו אותה כדי להרגיש טוב. השיחה מסתיימת בכך שאליעד מציין שנכון שיש לכל אחד את האפשרות לבחור - אם להיות כנים או אם לבחור בהשלכות של לא להיות כנים. אם היא מעדיפה שיאהבו אותה, אז זה ידרוש ממנה להתפשר על כנותה כדי לשמור על קשרים עם אחרים.
לסיכום, ההרצאה עוסקת בהבנה של איך להתמודד עם הצורך להיות מקובל ואהוב מצד אחד, ועם הרצון להיות כנים עם עצמנו מצד שני. הדרך להתמודד היא להכיר בקונפליקטים הפנימיים ולהבין את הבחירות האישיות שצריכות להיעשות, ולסגל את יכולת קבלת העצמי כפי שהוא.
- איך להתמודד עם קונפליקטים פנימיים
- הערכה עצמית וקבלה עצמית
- מה זה אומר להיות כנה עם אחרים
- מהם המניעים שלנו בפעולות מול אחרים
- כיצד לקבל את עצמנו ולסבול פחות
כן מה הנושא?
ש: אני לא יודעת איך להפוך את זה לשאלה.
אליעד: תגמגמי את זה.
ש: הנושא הוא.
אליעד: זה הנושא? אוקי מעניין.
ש: אני חווה שלא אכפת לי מאחרים.
אליעד: בכלל לא?
ש: בכלל שכאילו אכפת לי מאחרים ובגלל זה אני עושה דברים.
אליעד: אוקי אז מה השאלה?
ש: עכשיו ואני גם נוטה להגיד את זה לאנשים אולי זה לא חכם לעשות.
אליעד: למה לא, מה אכפת לך מהם?
ש: למה אין לי בעיה להגיד את זה?
אליעד: תגידי להם את זה, לא אכפת לך מהם נכון?
ש: נכון אבל אכפת לי שלהם יהיה אכפת ממני.
אליעד: אוקי אז אל תגידי להם את זה.
ש: אוקי.
אליעד: אז מה השאלה?
ש: אבל אז יש פה קונפליקט כי נוצר לך, כאילו אני חושבת שלאף אחד באמת לא אכפת מאף אחד.
אליעד: זה מה שאת חושבת?
ש: לכל אחד אכפת מעצמו ומצד שני אני כן רוצה שיהיה אכפת לאנשים ממני.
אליעד: אז את בעצם מצפה שיקרה משהו שלא יכול לקרות.
ש: כן.
אליעד: אז מה השאלה?
ש: האם מחויב שבאמת כאילו לאף אחד לא אכפת מאף אחד וכל אחד אכפת לו רק מעצמו?
אליעד: בואי נחשוב עלייך, מה את חושבת?
ש: אני חושבת שמחויב כי אני חושבת שאם אכפת לי ממישהו אחר זה רק בגלל שלא יודעת, לא אכפת לי מאחרים, פשוט כאילו.
אליעד: נכון אז מה השאלה?
ש: זהו אני לא יודעת איך לנסח את השאלה.
אליעד: אולי אין שאלה.
ש: כאילו אינטראקציה עם אנשים לגבי זה כאילו שלמשל מישהו אומר לי "וואו את כל כך טובה, את כל כך עוזרת ואת כל כך זה" ואני רוצה להגיד להם אני לא טובה, אני לא עוזרת, אני כאילו עושה דברים כי אכפת לי רק מעצמי.
אליעד: אוקי אז, אז מה השאלה?
ש: ואז זה לא מתקבל בצורה יפה.
אליעד: אז מה השאלה?
ש: אין שאלה.
אליעד: אוקי לפעמים אין שאלה.
ש: היא שואלת האם יש אנשים שפועלים לא רק לטובת עצמם.
אליעד: אתה כופה את השאלות שלך.
ש: הכל חוזר לבסיס של.
אליעד: מה את רוצה שיאהבו אותך? יפה אז אל תגידי להם את זה כי זה יגרום להם פחות לאהוב אותך וזה הכל, ראית איזה פשוט?
ש: כן מצד שני אני רוצה להיות כנה עם עצמי ולגבי איתם.
אליעד: אוקי אז את אומרת שיש לך קונפליקט, את גם רוצה להיות כנה איתם וגם הכנות שלך איתם תגרום לך לסבול, אז את אומרת ממה אני מעדיפה לסבול מזה שאני לא כנה איתם או מזה שהם לא יאהבו אותי.
ש: מזה שלא יאהבו אותי.
אליעד: אז אל תהיי כנה איתם זה הכל, יש לך בחירה או לסבול מזה שאת לא כנה איתם או לסבול מזה שאת כנה איתם ואז הם לא אוהבים את התשובות ואז הם לא יהיו נחמדים אלייך, יש לך בחירה או לסבול מזה או לסבול מזה, זה האופציות בהנחה שיש לך את הרצונות.
ש: ואז כאילו אני מגיעה למצב שזורקים לי כל מיני דברים ואז אני שואלת את עצמי האם אני באמת טובה.
אליעד: אוקי ומה את חושבת?
ש: אני לא יודעת
אליעד: אז מה אכפת לך אם את טובה או לא?
ש: כי מפריע לי לחשוב שאולי אני לא טובה, השאלה אם אני באמת יכולה לעשות דברים לא טובים כי באמת לא אכפת לי מאחרים.
אליעד: למה זה מפריע לך?
ש: כי זה הבסיס שכאילו להעריך את עצמי ולאהוב את עצמי.
אליעד: למה את חייבת את זה?
ש: כי אני חייבת שיהיה לי בסיס על מה לאהוב את עצמי.
אליעד: למה? תאהבי את עצמך נגיד אני אתן לך דוגמה, השם שלך הוא מחויב יחסית? תאהבי את עצמך בגלל איך שקוראים לך מה את צריכה למצוא עוד סיבות, מה זאת לא סיבה מספיק טובה?
ש: לא.
אליעד: למה לא?
ש: אני צריכה סיבה מספיק טובה.
אליעד: מי החליט מאיזה סיבה היא מספיק טובה?
ש: אני החלטתי, האנשים החליטו.
אליעד: אוקי אז את מתחשבת במה שאחרים חושבים? לא הבנתי אותך.
ש: כן.
אליעד: אוקי אז מה אחרים חושבים? שלאהוב את עצמך בגלל השם שלך זאת סיבה לא מספיק טובה ורק אם תהיי בן אדם טוב את יכולה לאהוב את עצמך, נכון?
ש: כן.
אליעד: ואת מאמינה לזה.
ש: כן.
אליעד: אוקי אז את מחויבת לזה זה הכל.
ש: השאלה מה זה אומר בכלל בן אדם טוב.
אליעד: לא יודע מי שאמר לך שאת צריכה להיות בן אדם טוב תשאלי אותו למה הוא התכוון, מישהו הרי אמר לך "צריך להיות בן אדם טוב" את מאמינה לו, נכון את אפילו רוצה להיות מה שהוא אמר שצריך להיות נכון? אז תשאלי אותו.
ש: אני לא מאמינה לו אבל מצד שני אני שואלת את עצמי אם אני טובה, אם יש סיכוי שבאמת אני לא טובה, אז כן אני מאמינה לו.
אליעד: אז מה השאלה בעצם?
ש: האם אני טובה, איך אני יודעת אם אני טובה או לא?
אליעד: איך תדעי אם את טובה או לא? קודם כל תחליטי מה זה "טובה" ואחר כך תבדקי אם את טובה או לא, מה זה טובה בכלל?
ש: כי אם המהות שלי טוב שכאילו אני טובה או שאני לא טובה.
אליעד: או שאולי את לא טובה ולא רעה.
ש: נכון.
אליעד: מה זה "טובה", מה זה אומר, מי מחליט על משהו שהוא טוב או רע, איך יודעים?
ש: לא, אני חושבת שאני לא טובה ולא רעה.
אליעד: אוקי אז מה השאלה?
ש: טוב אני עדיין בקונפליקט על מה שאני רוצה שיחשבו שאני טובה.
אליעד: למה, אבל למה לך שיאהבו אותך? לא הבנתי.
ש: מחויב.
אליעד: תן לה לדבר בשם עצמה.
ש: תמיד מגיעה לבסיס הזה.
אליעד: שמה?
ש: שאני רוצה שיאהבו אותי.
אליעד: למה את רוצה שיאהבו אותך, כי אם יאהבו אותך אז?
ש: כי אם לא יאהבו אותי אני ארגיש רע.
אליעד: ואם יאהבו אותך אז?
ש: ואז אני ארגיש טוב.
אליעד: ואת חושבת שאת חייבת שיאהבו אותך כדי להרגיש טוב?
ש: או שאני יאהב את עצמי את מה שאני.
אליעד: אוקי אז מה את מציעה, מה יותר פשוט?
ש: שיאהבו אותי.
אליעד: אז מה השאלה בעצם?
ש: לא לטווח הרחוק זה לא טוב לי זה לא יותר קל.
אליעד: אז מה את מציעה?
ש: לקבל את זה שלא יאהבו אותי.
אליעד: אוקי אז תקבלי את זה.
ש: אבל איך מתמודדים עם הכאב הזה שאני יודעת שלא מקבלים.
אליעד: את חושבת שאת יכולה להתמודד איתו?
ש: לא יודעת אני יכולה לסבול.
אליעד: נכון אז מה השאלה?
ש: אבל סובלת ומה יהיה הלאה?
אליעד: מי אמר שיש הלאה? אין הלאה. מה את יכולה לא לקבל, את יכולה שלא יהיה אכפת לך שאוהבים אותך.
ש: איך אפשר לסבול בהנאה?
אליעד: מה את רוצה לתת לך לסבול בהנאה נגיד זה מה שאת רוצה?
ש: אני רוצה בסופו של דבר להרגיש טוב.
אליעד: את מרגישה רע?
ש: להגיע לסוף המשחק להארה.
אליעד: איזה משחק, איזה סוף על מה את מדברת?
ש: רוצה להגיע להארה.
אליעד: איזה הארה מה זה אומר? רוצה להגיע להארה תדליקי את האור, יש פה אור.
ש: אני רוצה להרגיש טוב.
אליעד: טוב בואי נחליט שקיבלת את התשובה בסדר נניח.
ש: באופן שכן.
אליעד: טוב הבנו, אתה הבנת את זה?
ש: שמה?
אליעד: את מה שהבנת, את מה שהבנת הבנת? מחויב שכן כי זה מצד ההגדרה נכון.
ש: אם יש רצון מוחלט זה מה שהבנתי.
אליעד: אז הנה זאת הוכחה שהבנת את מה שהבנת.
ש: אני לא יודעת איך להפוך את זה לשאלה.
אליעד: תגמגמי את זה.
ש: הנושא הוא.
אליעד: זה הנושא? אוקי מעניין.
ש: אני חווה שלא אכפת לי מאחרים.
אליעד: בכלל לא?
ש: בכלל שכאילו אכפת לי מאחרים ובגלל זה אני עושה דברים.
אליעד: אוקי אז מה השאלה?
ש: עכשיו ואני גם נוטה להגיד את זה לאנשים אולי זה לא חכם לעשות.
אליעד: למה לא, מה אכפת לך מהם?
ש: למה אין לי בעיה להגיד את זה?
אליעד: תגידי להם את זה, לא אכפת לך מהם נכון?
ש: נכון אבל אכפת לי שלהם יהיה אכפת ממני.
אליעד: אוקי אז אל תגידי להם את זה.
ש: אוקי.
אליעד: אז מה השאלה?
ש: אבל אז יש פה קונפליקט כי נוצר לך, כאילו אני חושבת שלאף אחד באמת לא אכפת מאף אחד.
אליעד: זה מה שאת חושבת?
ש: לכל אחד אכפת מעצמו ומצד שני אני כן רוצה שיהיה אכפת לאנשים ממני.
אליעד: אז את בעצם מצפה שיקרה משהו שלא יכול לקרות.
ש: כן.
אליעד: אז מה השאלה?
ש: האם מחויב שבאמת כאילו לאף אחד לא אכפת מאף אחד וכל אחד אכפת לו רק מעצמו?
אליעד: בואי נחשוב עלייך, מה את חושבת?
ש: אני חושבת שמחויב כי אני חושבת שאם אכפת לי ממישהו אחר זה רק בגלל שלא יודעת, לא אכפת לי מאחרים, פשוט כאילו.
אליעד: נכון אז מה השאלה?
ש: זהו אני לא יודעת איך לנסח את השאלה.
אליעד: אולי אין שאלה.
ש: כאילו אינטראקציה עם אנשים לגבי זה כאילו שלמשל מישהו אומר לי "וואו את כל כך טובה, את כל כך עוזרת ואת כל כך זה" ואני רוצה להגיד להם אני לא טובה, אני לא עוזרת, אני כאילו עושה דברים כי אכפת לי רק מעצמי.
אליעד: אוקי אז, אז מה השאלה?
ש: ואז זה לא מתקבל בצורה יפה.
אליעד: אז מה השאלה?
ש: אין שאלה.
אליעד: אוקי לפעמים אין שאלה.
ש: היא שואלת האם יש אנשים שפועלים לא רק לטובת עצמם.
אליעד: אתה כופה את השאלות שלך.
ש: הכל חוזר לבסיס של.
אליעד: מה את רוצה שיאהבו אותך? יפה אז אל תגידי להם את זה כי זה יגרום להם פחות לאהוב אותך וזה הכל, ראית איזה פשוט?
ש: כן מצד שני אני רוצה להיות כנה עם עצמי ולגבי איתם.
אליעד: אוקי אז את אומרת שיש לך קונפליקט, את גם רוצה להיות כנה איתם וגם הכנות שלך איתם תגרום לך לסבול, אז את אומרת ממה אני מעדיפה לסבול מזה שאני לא כנה איתם או מזה שהם לא יאהבו אותי.
ש: מזה שלא יאהבו אותי.
אליעד: אז אל תהיי כנה איתם זה הכל, יש לך בחירה או לסבול מזה שאת לא כנה איתם או לסבול מזה שאת כנה איתם ואז הם לא אוהבים את התשובות ואז הם לא יהיו נחמדים אלייך, יש לך בחירה או לסבול מזה או לסבול מזה, זה האופציות בהנחה שיש לך את הרצונות.
ש: ואז כאילו אני מגיעה למצב שזורקים לי כל מיני דברים ואז אני שואלת את עצמי האם אני באמת טובה.
אליעד: אוקי ומה את חושבת?
ש: אני לא יודעת
אליעד: אז מה אכפת לך אם את טובה או לא?
ש: כי מפריע לי לחשוב שאולי אני לא טובה, השאלה אם אני באמת יכולה לעשות דברים לא טובים כי באמת לא אכפת לי מאחרים.
אליעד: למה זה מפריע לך?
ש: כי זה הבסיס שכאילו להעריך את עצמי ולאהוב את עצמי.
אליעד: למה את חייבת את זה?
ש: כי אני חייבת שיהיה לי בסיס על מה לאהוב את עצמי.
אליעד: למה? תאהבי את עצמך נגיד אני אתן לך דוגמה, השם שלך הוא מחויב יחסית? תאהבי את עצמך בגלל איך שקוראים לך מה את צריכה למצוא עוד סיבות, מה זאת לא סיבה מספיק טובה?
ש: לא.
אליעד: למה לא?
ש: אני צריכה סיבה מספיק טובה.
אליעד: מי החליט מאיזה סיבה היא מספיק טובה?
ש: אני החלטתי, האנשים החליטו.
אליעד: אוקי אז את מתחשבת במה שאחרים חושבים? לא הבנתי אותך.
ש: כן.
אליעד: אוקי אז מה אחרים חושבים? שלאהוב את עצמך בגלל השם שלך זאת סיבה לא מספיק טובה ורק אם תהיי בן אדם טוב את יכולה לאהוב את עצמך, נכון?
ש: כן.
אליעד: ואת מאמינה לזה.
ש: כן.
אליעד: אוקי אז את מחויבת לזה זה הכל.
ש: השאלה מה זה אומר בכלל בן אדם טוב.
אליעד: לא יודע מי שאמר לך שאת צריכה להיות בן אדם טוב תשאלי אותו למה הוא התכוון, מישהו הרי אמר לך "צריך להיות בן אדם טוב" את מאמינה לו, נכון את אפילו רוצה להיות מה שהוא אמר שצריך להיות נכון? אז תשאלי אותו.
ש: אני לא מאמינה לו אבל מצד שני אני שואלת את עצמי אם אני טובה, אם יש סיכוי שבאמת אני לא טובה, אז כן אני מאמינה לו.
אליעד: אז מה השאלה בעצם?
ש: האם אני טובה, איך אני יודעת אם אני טובה או לא?
אליעד: איך תדעי אם את טובה או לא? קודם כל תחליטי מה זה "טובה" ואחר כך תבדקי אם את טובה או לא, מה זה טובה בכלל?
ש: כי אם המהות שלי טוב שכאילו אני טובה או שאני לא טובה.
אליעד: או שאולי את לא טובה ולא רעה.
ש: נכון.
אליעד: מה זה "טובה", מה זה אומר, מי מחליט על משהו שהוא טוב או רע, איך יודעים?
ש: לא, אני חושבת שאני לא טובה ולא רעה.
אליעד: אוקי אז מה השאלה?
ש: טוב אני עדיין בקונפליקט על מה שאני רוצה שיחשבו שאני טובה.
אליעד: למה, אבל למה לך שיאהבו אותך? לא הבנתי.
ש: מחויב.
אליעד: תן לה לדבר בשם עצמה.
ש: תמיד מגיעה לבסיס הזה.
אליעד: שמה?
ש: שאני רוצה שיאהבו אותי.
אליעד: למה את רוצה שיאהבו אותך, כי אם יאהבו אותך אז?
ש: כי אם לא יאהבו אותי אני ארגיש רע.
אליעד: ואם יאהבו אותך אז?
ש: ואז אני ארגיש טוב.
אליעד: ואת חושבת שאת חייבת שיאהבו אותך כדי להרגיש טוב?
ש: או שאני יאהב את עצמי את מה שאני.
אליעד: אוקי אז מה את מציעה, מה יותר פשוט?
ש: שיאהבו אותי.
אליעד: אז מה השאלה בעצם?
ש: לא לטווח הרחוק זה לא טוב לי זה לא יותר קל.
אליעד: אז מה את מציעה?
ש: לקבל את זה שלא יאהבו אותי.
אליעד: אוקי אז תקבלי את זה.
ש: אבל איך מתמודדים עם הכאב הזה שאני יודעת שלא מקבלים.
אליעד: את חושבת שאת יכולה להתמודד איתו?
ש: לא יודעת אני יכולה לסבול.
אליעד: נכון אז מה השאלה?
ש: אבל סובלת ומה יהיה הלאה?
אליעד: מי אמר שיש הלאה? אין הלאה. מה את יכולה לא לקבל, את יכולה שלא יהיה אכפת לך שאוהבים אותך.
ש: איך אפשר לסבול בהנאה?
אליעד: מה את רוצה לתת לך לסבול בהנאה נגיד זה מה שאת רוצה?
ש: אני רוצה בסופו של דבר להרגיש טוב.
אליעד: את מרגישה רע?
ש: להגיע לסוף המשחק להארה.
אליעד: איזה משחק, איזה סוף על מה את מדברת?
ש: רוצה להגיע להארה.
אליעד: איזה הארה מה זה אומר? רוצה להגיע להארה תדליקי את האור, יש פה אור.
ש: אני רוצה להרגיש טוב.
אליעד: טוב בואי נחליט שקיבלת את התשובה בסדר נניח.
ש: באופן שכן.
אליעד: טוב הבנו, אתה הבנת את זה?
ש: שמה?
אליעד: את מה שהבנת, את מה שהבנת הבנת? מחויב שכן כי זה מצד ההגדרה נכון.
ש: אם יש רצון מוחלט זה מה שהבנתי.
אליעד: אז הנה זאת הוכחה שהבנת את מה שהבנת.
050-3331-331