מה באמת גורם למיליוני אנשים להימשך לספר "חמישים גוונים של אפור"?

הספר "חמישים גוונים של אפור", כמו גם הסרט המבוסס עליו, זכה להצלחה עצומה ומכר למעלה מ - 100 מיליון עותקים ברחבי העולם. אליעד כהן מעלה את השאלה המהותית: מה גורם לכל כך הרבה אנשים לקנות את הספר או לראות את הסרט? אליעד מסביר שספר אינו מוצר חיוני כמו אוכל, אלא מוצר תרבותי שיש סיבה מסוימת מאוד שבגללה אנשים נמשכים אליו. לדבריו, ההצלחה לא נובעת רק מכך שיש בספר סצנות אירוטיות או אלימות, אלא מכיוון שהספר נותן לאנשים לגיטימציה להתנסות במשהו שנחשב בעיניהם לא לגיטימי בדרך כלל. כאשר אדם מתמודד עם האיסור, הדבר מעורר בו סקרנות עזה, מכיוון שהאיסור מזכיר לו שיש משהו שהוא אינו רשאי או לא מעז לעשות, וזה מעורר את הדמיון שלו. כך, הספר והסרט מאפשרים לקהל לחוות דברים אסורים באופן מוסרי לכאורה, אך בצורה "לגיטימית" ומסודרת, עם כריכה, סיפור עלילה ומעטפת תרבותית שנותנת תחושה של אישור חברתי.

מדוע אנשים צריכים לגיטימציה כדי ליהנות מדברים אסורים?

אליעד כהן מדגיש שאנשים באופן כללי נמשכים למה שנאסר עליהם או למה שאין להם. עצם האיסור מזכיר לאדם שמשהו חסר לו, והדבר גורם לו להשתוקק לדבר הזה עוד יותר. כך לדוגמה, אם אדם יגיד לעצמו שמותר לו לעשות משהו לא מוסרי, הוא לא יחוש את אותה עוצמת משיכה כפי שהיה מרגיש אם הדבר היה אסור לחלוטין. הספר "חמישים גוונים של אפור" נותן את האישור הפנימי לאנשים להתנסות בדמיון שלהם בדברים שלא היו מעיזים לעשות בחייהם האמיתיים. כך הם יכולים לשחק עם תחושות של מוסריות ואיסור, להרגיש שהם נמצאים במקום ביניים - בין מוסריות לחוסר מוסריות, בלי שהדבר יפגע בתחושת המוסריות העצמית שלהם.

מהי הסיבה שנשים אוהבות יותר את "חמישים גוונים של אפור"?

אליעד מתייחס לנקודה נוספת שעולה במהלך הדיון והיא מדוע נשים נמשכות לספר או לסרט הזה יותר מגברים. הוא מציע שאולי הסיבה היא שבדרך כלל נשים הן עדינות יותר מגברים, ולכן עבורן הספר הזה מציג את גבולות העדינות והאלימות בצורה פחות קיצונית. כלומר, לנשים נוח יותר להיחשף לסוג מסוים של אלימות עדינה או אירוטיקה במסגרת שאינה קיצונית מדי, בעוד שגברים, לפי אליעד, יעדיפו תכנים בוטים או אלימים יותר. הסרט או הספר מציעים לנשים רמת עדינות מסוימת שהיא בדיוק בגבולות מה שמקובל עליהן, ומכאן ההצלחה בקרב נשים.

אליעד מבהיר שאם היו מוצגים בסרט דברים אלימים יותר מדי, נשים לא היו נמשכות לכך. הן היו רואות זאת כמשפיל או כחריג מדי, ולכן זה היה דוחה אותן. לעומת זאת, התכנים ב"חמישים גוונים של אפור" נמצאים בדיוק בנקודה שבה הם מספיק...