חשיבה חיובית, חשיבה שלילית, מפחד שלא אוהבים אותי, מחשבות שליליות על עצמי, להפוך מחשבה שלילית לחיובית, מחשבות שליליות טורדניות, איך להתמודד עם מחשבות שליליות אוטומטיות? איך לחשוב חיובי?
איך להתמודד עם מחשבות שליליות אוטומטיות ולחשוב חיובי?
ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בכיצד להתמודד עם מחשבות שליליות אוטומטיות, מחשבות טורדניות וחשיבה שלילית. במהלך ההרצאה, אליעד מספק דוגמאות רבות ומפורטות כיצד לזהות מחשבות שליליות, איך להבדיל בין עובדות לפירושים, וכיצד אפשר להמיר חשיבה שלילית בחשיבה חיובית ועניינית יותר, לא על ידי שקרים או אשליות, אלא דווקא על ידי היצמדות לאמת ולמציאות.
מהי הסיבה המרכזית למחשבות שליליות אוטומטיות?
אליעד מסביר כי הסיבה העיקרית להופעת מחשבות שליליות אוטומטיות היא פירושים מוטעים או מוגזמים למציאות. הוא מציין שכל אדם מתמודד עם "סרטים" בראש, שמציגים סיטואציות באופן שלילי או חיובי יתר על המידה, והתנהלות זו מביאה לעיתים לסבל מיותר. אליעד נותן דוגמה של אישה שמקבלת תמונה מחברתה מאוחר מהרגיל, ומיד מפרשת שהדבר מעיד על בעיה או חוסר אהבה מצד חברתה. הוא מדגיש כי חשוב מאוד לזהות את ההבדל בין עובדות לפירושים.
איך להבדיל בין עובדה לפירוש מחשבתי?
הדרך המרכזית שאליעד מציע להתמודד עם מחשבות שליליות היא קודם כל לעשות הבחנה ברורה בין עובדות לפירושים:
האם לחשוב חיובי פירושו להתכחש למציאות?
אליעד מזהיר שחשיבה חיובית לא צריכה להפוך להכחשה של המציאות. גם אמירות כמו "לא קרה כלום" יכולות להיות שקריות לא פחות מחשיבה שלילית מוגזמת. הוא מבהיר שלומר "לא קרה כלום" כאשר ברור שקרה משהו שונה מהרגיל (כמו במקרה של התמונה שהגיעה מאוחר), זה סוג של הכחשה, ולכן גם לא יעיל. במקום זאת, הוא מציע לראות את הדברים כהווייתם - בלי להוסיף פירושים שליליים או חיוביים באופן מוגזם.
למה אנשים נוטים לפרש סיטואציות בצורה שלילית דווקא?
הנטייה לפרש דברים בצורה שלילית קשורה ל"נקודה רגישה" שיש לאדם עם עצמו, כמו הפחד שלא אוהבים אותו. אליעד מסביר, שכאשר יש לנו פחד כזה, כל אירוע או התנהגות של אנשים ייתפסו דרך אותה נקודה רגישה ויפעילו אותה. כך, מישהו שחרד מכך שאנשים לא אוהבים אותו, ייטה לפרש כל התנהגות לא ברורה של אנשים סביבו כהוכחה לכך שלא אוהבים אותו מספיק.
לדוגמה, מישהו שיושב בספסל בפארק, ומישהו אחר לא מסתכל לכיוונו, יכול מיד לפרש זאת כ"הוא חושב שאני מכוער או לא מעניין". אלו הן דוגמאות לפרשנויות מוגזמות של המציאות, שלרוב נובעות מתוך חוסר ביטחון עצמי או פחדים אישיים פנימיים.
איך להפסיק לחשוב בצורה שלילית?
אליעד נותן מספר הצעות פרקטיות להתמודדות עם המחשבות השליליות:
ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בכיצד להתמודד עם מחשבות שליליות אוטומטיות, מחשבות טורדניות וחשיבה שלילית. במהלך ההרצאה, אליעד מספק דוגמאות רבות ומפורטות כיצד לזהות מחשבות שליליות, איך להבדיל בין עובדות לפירושים, וכיצד אפשר להמיר חשיבה שלילית בחשיבה חיובית ועניינית יותר, לא על ידי שקרים או אשליות, אלא דווקא על ידי היצמדות לאמת ולמציאות.
מהי הסיבה המרכזית למחשבות שליליות אוטומטיות?
אליעד מסביר כי הסיבה העיקרית להופעת מחשבות שליליות אוטומטיות היא פירושים מוטעים או מוגזמים למציאות. הוא מציין שכל אדם מתמודד עם "סרטים" בראש, שמציגים סיטואציות באופן שלילי או חיובי יתר על המידה, והתנהלות זו מביאה לעיתים לסבל מיותר. אליעד נותן דוגמה של אישה שמקבלת תמונה מחברתה מאוחר מהרגיל, ומיד מפרשת שהדבר מעיד על בעיה או חוסר אהבה מצד חברתה. הוא מדגיש כי חשוב מאוד לזהות את ההבדל בין עובדות לפירושים.
איך להבדיל בין עובדה לפירוש מחשבתי?
הדרך המרכזית שאליעד מציע להתמודד עם מחשבות שליליות היא קודם כל לעשות הבחנה ברורה בין עובדות לפירושים:
-
עובדה
- דבר שניתן לאשר אותו באופן אובייקטיבי ללא ספק. למשל: "חברתי שלחה לי תמונה בשעה ארבע במקום בשעה שתיים - עשרה". -
פירוש
- מה שאנחנו מוסיפים לעובדות. למשל: "אם חברתי שלחה לי את התמונה מאוחר, היא בטח כועסת עליי או לא אוהבת אותי".
האם לחשוב חיובי פירושו להתכחש למציאות?
אליעד מזהיר שחשיבה חיובית לא צריכה להפוך להכחשה של המציאות. גם אמירות כמו "לא קרה כלום" יכולות להיות שקריות לא פחות מחשיבה שלילית מוגזמת. הוא מבהיר שלומר "לא קרה כלום" כאשר ברור שקרה משהו שונה מהרגיל (כמו במקרה של התמונה שהגיעה מאוחר), זה סוג של הכחשה, ולכן גם לא יעיל. במקום זאת, הוא מציע לראות את הדברים כהווייתם - בלי להוסיף פירושים שליליים או חיוביים באופן מוגזם.
למה אנשים נוטים לפרש סיטואציות בצורה שלילית דווקא?
הנטייה לפרש דברים בצורה שלילית קשורה ל"נקודה רגישה" שיש לאדם עם עצמו, כמו הפחד שלא אוהבים אותו. אליעד מסביר, שכאשר יש לנו פחד כזה, כל אירוע או התנהגות של אנשים ייתפסו דרך אותה נקודה רגישה ויפעילו אותה. כך, מישהו שחרד מכך שאנשים לא אוהבים אותו, ייטה לפרש כל התנהגות לא ברורה של אנשים סביבו כהוכחה לכך שלא אוהבים אותו מספיק.
לדוגמה, מישהו שיושב בספסל בפארק, ומישהו אחר לא מסתכל לכיוונו, יכול מיד לפרש זאת כ"הוא חושב שאני מכוער או לא מעניין". אלו הן דוגמאות לפרשנויות מוגזמות של המציאות, שלרוב נובעות מתוך חוסר ביטחון עצמי או פחדים אישיים פנימיים.
איך להפסיק לחשוב בצורה שלילית?
אליעד נותן מספר הצעות פרקטיות להתמודדות עם המחשבות השליליות:
-
להקפיד על הבחנה בין עובדה לפירוש
- חשוב לזכור שהפירוש הוא סובייקטיבי ועשוי להיות לא נכון. -
לשים לב להנחות היסוד של כל מחשבה
- כאשר מופיעה מחשבה שלילית, לשאול את עצמנו...
- איך להפסיק לחשוב שלילי?
- הבדל בין עובדות לפירושים
- חשיבה חיובית או שלילית?
- איך להתמודד עם פירושים שליליים?
- איך לטפל במחשבות טורדניות?
- למה אני מפחד שלא אוהבים אותי?
איך להתמודד עם מחשבות שליליות אוטומטיות ולחשוב חיובי?
הרצאתו של אליעד כהן עוסקת בהתמודדות עם מחשבות שליליות אוטומטיות, מחשבות טורדניות וחשיבה שלילית. במהלך ההרצאה, אליעד מספק דוגמאות רבות ומפורטות כיצד לזהות מחשבות שליליות, איך להבדיל בין עובדות לפירושים, וכיצד אפשר להמיר חשיבה שלילית בחשיבה חיובית ועניינית יותר, לא על ידי שקרים או אשליות, אלא דווקא על ידי היצמדות לאמת ולמציאות.
מהי הסיבה המרכזית למחשבות שליליות אוטומטיות?
אליעד מסביר שהסיבה העיקרית להופעת מחשבות שליליות אוטומטיות היא פירושים מוטעים או מוגזמים למציאות. הוא מציין שכל אדם מתמודד עם "סרטים" בראש, המציגים סיטואציות באופן שלילי או חיובי יתר על המידה, והתנהלות זו מביאה לעיתים לסבל מיותר. אליעד מדגים זאת עם מקרה בו אישה מקבלת תמונה מחברתה מאוחר מהרגיל, ומיד מפרשת שהדבר מעיד על בעיה או חוסר אהבה מצד חברתה. אליעד מדגיש כי חשוב מאוד לזהות את ההבדל בין עובדות לפירושים.
איך להבדיל בין עובדה לפירוש מחשבתי?
הדרך המרכזית שאליעד מציע להתמודד עם מחשבות שליליות היא קודם כל לעשות הבחנה ברורה בין עובדות לפירושים:
האם לחשוב חיובי פירושו להתכחש למציאות?
אליעד מזהיר שחשיבה חיובית לא צריכה להפוך להכחשה של המציאות. גם אמירות כמו "לא קרה כלום", יכולות להיות שקריות לא פחות מחשיבה שלילית מוגזמת. הוא מבהיר שלומר "לא קרה כלום" כאשר ברור שקרה משהו שונה מהרגיל (כמו במקרה של התמונה שהגיעה מאוחר), זה סוג של הכחשה, ולכן גם לא יעיל. במקום זאת, הוא מציע לראות את הדברים כהווייתם - בלי להוסיף פירושים שליליים או חיוביים באופן מוגזם.
למה אנשים נוטים לפרש סיטואציות בצורה שלילית דווקא?
הנטייה לפרש דברים בצורה שלילית קשורה ל"נקודה רגישה" שיש לאדם עם עצמו, כמו הפחד שלא אוהבים אותו. אליעד מסביר, שכאשר יש לנו פחד כזה, כל אירוע או התנהגות של אנשים ייתפסו דרך אותה נקודה רגישה ויפעילו אותה. כך, מישהו שחרד מכך שאנשים לא אוהבים אותו, ייטה לפרש כל התנהגות לא ברורה של אנשים סביבו כהוכחה לכך שלא אוהבים אותו מספיק.
לדוגמה, מישהו שיושב בספסל בפארק, ומישהו אחר לא מסתכל לכיוונו, יכול מיד לפרש זאת כ"הוא חושב שאני מכוער או לא מעניין". אלו הן דוגמאות לפרשנויות מוגזמות של המציאות, שלרוב נובעות מתוך חוסר ביטחון עצמי או פחדים אישיים פנימיים.
איך להפסיק לחשוב בצורה שלילית?
אליעד נותן מספר הצעות פרקטיות להתמודדות עם המחשבות השליליות:
הרצאתו של אליעד כהן עוסקת בהתמודדות עם מחשבות שליליות אוטומטיות, מחשבות טורדניות וחשיבה שלילית. במהלך ההרצאה, אליעד מספק דוגמאות רבות ומפורטות כיצד לזהות מחשבות שליליות, איך להבדיל בין עובדות לפירושים, וכיצד אפשר להמיר חשיבה שלילית בחשיבה חיובית ועניינית יותר, לא על ידי שקרים או אשליות, אלא דווקא על ידי היצמדות לאמת ולמציאות.
מהי הסיבה המרכזית למחשבות שליליות אוטומטיות?
אליעד מסביר שהסיבה העיקרית להופעת מחשבות שליליות אוטומטיות היא פירושים מוטעים או מוגזמים למציאות. הוא מציין שכל אדם מתמודד עם "סרטים" בראש, המציגים סיטואציות באופן שלילי או חיובי יתר על המידה, והתנהלות זו מביאה לעיתים לסבל מיותר. אליעד מדגים זאת עם מקרה בו אישה מקבלת תמונה מחברתה מאוחר מהרגיל, ומיד מפרשת שהדבר מעיד על בעיה או חוסר אהבה מצד חברתה. אליעד מדגיש כי חשוב מאוד לזהות את ההבדל בין עובדות לפירושים.
איך להבדיל בין עובדה לפירוש מחשבתי?
הדרך המרכזית שאליעד מציע להתמודד עם מחשבות שליליות היא קודם כל לעשות הבחנה ברורה בין עובדות לפירושים:
- עובדה היא דבר שניתן לאשר אותו באופן אובייקטיבי ללא ספק. למשל: "חברתי שלחה לי תמונה בשעה ארבע במקום בשעה שתים - עשרה".
- פירוש הוא מה שאנחנו מוסיפים לעובדות. למשל: "אם חברתי שלחה לי את התמונה מאוחר, היא בטח כועסת עליי או לא אוהבת אותי".
האם לחשוב חיובי פירושו להתכחש למציאות?
אליעד מזהיר שחשיבה חיובית לא צריכה להפוך להכחשה של המציאות. גם אמירות כמו "לא קרה כלום", יכולות להיות שקריות לא פחות מחשיבה שלילית מוגזמת. הוא מבהיר שלומר "לא קרה כלום" כאשר ברור שקרה משהו שונה מהרגיל (כמו במקרה של התמונה שהגיעה מאוחר), זה סוג של הכחשה, ולכן גם לא יעיל. במקום זאת, הוא מציע לראות את הדברים כהווייתם - בלי להוסיף פירושים שליליים או חיוביים באופן מוגזם.
למה אנשים נוטים לפרש סיטואציות בצורה שלילית דווקא?
הנטייה לפרש דברים בצורה שלילית קשורה ל"נקודה רגישה" שיש לאדם עם עצמו, כמו הפחד שלא אוהבים אותו. אליעד מסביר, שכאשר יש לנו פחד כזה, כל אירוע או התנהגות של אנשים ייתפסו דרך אותה נקודה רגישה ויפעילו אותה. כך, מישהו שחרד מכך שאנשים לא אוהבים אותו, ייטה לפרש כל התנהגות לא ברורה של אנשים סביבו כהוכחה לכך שלא אוהבים אותו מספיק.
לדוגמה, מישהו שיושב בספסל בפארק, ומישהו אחר לא מסתכל לכיוונו, יכול מיד לפרש זאת כ"הוא חושב שאני מכוער או לא מעניין". אלו הן דוגמאות לפרשנויות מוגזמות של המציאות, שלרוב נובעות מתוך חוסר ביטחון עצמי או פחדים אישיים פנימיים.
איך להפסיק לחשוב בצורה שלילית?
אליעד נותן מספר הצעות פרקטיות להתמודדות עם המחשבות השליליות:
-
להקפיד על ההבחנה בין עובדה לפירוש
לזכור תמיד שהפירוש הוא סובייקטיבי, ועשוי להיות לא נכון. -
לשים לב להנחות היסוד של כל מחשבה
כאשר מופיעה מחשבה שלילית, לשאול את עצמנו למה...
- איך להפסיק לחשוב שלילי?
- הבדל בין עובדות לפירושים
- חשיבה חיובית או שלילית?
- איך להתמודד עם פירושים שליליים?
- איך לטפל במחשבות טורדניות?
- למה אני מפחד שלא אוהבים אותי?
050-3331-331