רצון לתת ורצון לקבל בזוגיות, התאהבות ורצון לתת, כמה לתת וכמה לקבל? מתי להתעקש ומתי להתפשר? רצון לאהוב, רצון להיות נאהב, נתינה וקבלה בזוגיות, לתת ולקבל במערכות יחסים, אהבת הורים לילדים, נתינה בלי אינטרסים
מהי אהבה אמיתית ואיך היא מתבטאת בזוגיות?
אליעד כהן מתייחס בהרצאה לשאלת האהבה האמיתית בזוגיות, ומסביר כי אהבה אמיתית היא מצב שבו הרצון של האדם השני הופך להיות ממש הרצון שלך, כאילו מדובר ברצון אחד משותף. כשאתה אוהב מישהו באמת, הרצונות שלו הופכים להיות חשובים עבורך כמו הרצונות שלך עצמך. לדוגמה, אם אתה צופה בטלוויזיה והאדם שאיתך רוצה לישון, הרצון שלך להגביר את הווליום מתנגש עם הרצון שלך לשמור על השקט עבור האדם השני, ולכן נוצרת התלבטות פנימית. במצב כזה, אם מדובר בזוגיות אמיתית ואוהבת, אתה חווה את הרצון שלו כאילו הוא הרצון האישי שלך, ואתה רוצה שהוא יישן בדיוק כמו שאתה רוצה לצפות בטלוויזיה. הרצונות שלו ושלך מתמזגים לרצון אחד.
האם יש נוסחה להחלטה בין נתינה לקבלה בזוגיות?
אין נוסחה מדויקת להחלטה מתי לתת ומתי לקבל בזוגיות, אליעד מדגיש כי זה מצב טבעי וספונטני כאשר אתה באמת אוהב את האדם השני. כשאתה עושה חישובים של אינטרסים ("האם נתנו לי?", "האם מגיע לי לקבל בתמורה?"), זו לא אהבה אמיתית, אלא התנהלות עסקית. באהבה אמיתית אין צורך בחישובים כאלו, כי הרצון לתת מתרחש מעצמו. אליעד מסביר כי בכל פעולה, כולל נתינה, האדם עושה חישובים ברמה מסוימת, אך השאלה היא איזה סוג של חישוב: האם אתה נותן מתוך אינטרסים לקבל בחזרה, או שאתה נותן מתוך תחושה פנימית של רצון שיהיה לאדם השני טוב.
איך ניתן לדעת שאתה באמת אוהב מישהו?
אליעד מסביר שכשאתה באמת אוהב מישהו, טובתו של האדם השני חשובה לך לפחות כמו טובתך שלך, לא מתוך אינטרס או מתוך חשש שיעזבו אותך, אלא פשוט כי הרצונות שלו הופכים לחלק ממך. לדוגמה, כשבן הזוג שלך חולה, אתה באמת מרגיש את הכאב והסבל שלו, וזה מפריע לך ממש כאילו מדובר בסבל האישי שלך. אתה לא מרגיש שאתה עוזר מתוך חובה או מחשבה שאם לא תעזור אז תפסיד משהו, אלא אתה פשוט מרגיש חובה פנימית לעזור כי הרצון להקל על סבלו של האחר הופך להיות הרצון האישי שלך.
מה ההבדל בין נתינה ללא אינטרס לבין נתינה מאינטרסים?
אליעד מתאר דוגמה של אדם שמכסה ילד קטן בשמיכה כשהוא ישן, אף שהילד לא מודע לכך ולא יזכור זאת, ואין שום סיכוי שהוא יקבל תמורה או הכרה מהילד. במקרה זה, הנתינה נובעת מרצון טבעי, נקי, ללא כל אינטרס. לעומת זאת, כשאדם נותן מתוך תחושת חובה, פחד, או ציפייה לתמורה, מדובר בנתינה מאינטרסים. הוא מביא דוגמה של עובד במקום עבודה, שהנתינה שלו (המאמץ שהוא משקיע) היא תמיד ממקום אינטרסנטי - מתוך רצון לקבל שכר, הכרה, או קידום, ולא מתוך אהבה או אכפתיות אמיתית.
האם אהבת הורים לילדיהם היא תמיד נטולת אינטרסים?
לגבי הורים וילדים, אליעד מסביר כי אף על פי שהורים בדרך כלל חושבים שהנתינה לילדיהם היא ללא אינטרסים, לעיתים קרובות הנתינה הזאת באה עם אינטרסים פנימיים לא מודעים - למשל, רצון להרגיש הורה טוב, למנוע תחושות אשמה, או לחוש בעל ערך. הוא נותן דוגמה של הורים שאומרים לילדיהם: "תראה כמה אני עושה בשבילך", שבעצם זו נתינה אינטרסנטית. עם זאת, קיימת גם אהבה הורית אותנטית יותר, כאשר ההורה באמת מרגיש שהרצון של הילד הופך לרצונו שלו.
האם זוגיות מבוססת תמיד על חישובים?
אליעד טוען שאמנם בכל פעולה יש חישובים פנימיים כלשהם, אך בזוגיות אוהבת החישוב שונה מאשר בעבודה או באינטרסים עסקיים. בזוגיות אמיתית...
אליעד כהן מתייחס בהרצאה לשאלת האהבה האמיתית בזוגיות, ומסביר כי אהבה אמיתית היא מצב שבו הרצון של האדם השני הופך להיות ממש הרצון שלך, כאילו מדובר ברצון אחד משותף. כשאתה אוהב מישהו באמת, הרצונות שלו הופכים להיות חשובים עבורך כמו הרצונות שלך עצמך. לדוגמה, אם אתה צופה בטלוויזיה והאדם שאיתך רוצה לישון, הרצון שלך להגביר את הווליום מתנגש עם הרצון שלך לשמור על השקט עבור האדם השני, ולכן נוצרת התלבטות פנימית. במצב כזה, אם מדובר בזוגיות אמיתית ואוהבת, אתה חווה את הרצון שלו כאילו הוא הרצון האישי שלך, ואתה רוצה שהוא יישן בדיוק כמו שאתה רוצה לצפות בטלוויזיה. הרצונות שלו ושלך מתמזגים לרצון אחד.
האם יש נוסחה להחלטה בין נתינה לקבלה בזוגיות?
אין נוסחה מדויקת להחלטה מתי לתת ומתי לקבל בזוגיות, אליעד מדגיש כי זה מצב טבעי וספונטני כאשר אתה באמת אוהב את האדם השני. כשאתה עושה חישובים של אינטרסים ("האם נתנו לי?", "האם מגיע לי לקבל בתמורה?"), זו לא אהבה אמיתית, אלא התנהלות עסקית. באהבה אמיתית אין צורך בחישובים כאלו, כי הרצון לתת מתרחש מעצמו. אליעד מסביר כי בכל פעולה, כולל נתינה, האדם עושה חישובים ברמה מסוימת, אך השאלה היא איזה סוג של חישוב: האם אתה נותן מתוך אינטרסים לקבל בחזרה, או שאתה נותן מתוך תחושה פנימית של רצון שיהיה לאדם השני טוב.
איך ניתן לדעת שאתה באמת אוהב מישהו?
אליעד מסביר שכשאתה באמת אוהב מישהו, טובתו של האדם השני חשובה לך לפחות כמו טובתך שלך, לא מתוך אינטרס או מתוך חשש שיעזבו אותך, אלא פשוט כי הרצונות שלו הופכים לחלק ממך. לדוגמה, כשבן הזוג שלך חולה, אתה באמת מרגיש את הכאב והסבל שלו, וזה מפריע לך ממש כאילו מדובר בסבל האישי שלך. אתה לא מרגיש שאתה עוזר מתוך חובה או מחשבה שאם לא תעזור אז תפסיד משהו, אלא אתה פשוט מרגיש חובה פנימית לעזור כי הרצון להקל על סבלו של האחר הופך להיות הרצון האישי שלך.
מה ההבדל בין נתינה ללא אינטרס לבין נתינה מאינטרסים?
אליעד מתאר דוגמה של אדם שמכסה ילד קטן בשמיכה כשהוא ישן, אף שהילד לא מודע לכך ולא יזכור זאת, ואין שום סיכוי שהוא יקבל תמורה או הכרה מהילד. במקרה זה, הנתינה נובעת מרצון טבעי, נקי, ללא כל אינטרס. לעומת זאת, כשאדם נותן מתוך תחושת חובה, פחד, או ציפייה לתמורה, מדובר בנתינה מאינטרסים. הוא מביא דוגמה של עובד במקום עבודה, שהנתינה שלו (המאמץ שהוא משקיע) היא תמיד ממקום אינטרסנטי - מתוך רצון לקבל שכר, הכרה, או קידום, ולא מתוך אהבה או אכפתיות אמיתית.
האם אהבת הורים לילדיהם היא תמיד נטולת אינטרסים?
לגבי הורים וילדים, אליעד מסביר כי אף על פי שהורים בדרך כלל חושבים שהנתינה לילדיהם היא ללא אינטרסים, לעיתים קרובות הנתינה הזאת באה עם אינטרסים פנימיים לא מודעים - למשל, רצון להרגיש הורה טוב, למנוע תחושות אשמה, או לחוש בעל ערך. הוא נותן דוגמה של הורים שאומרים לילדיהם: "תראה כמה אני עושה בשבילך", שבעצם זו נתינה אינטרסנטית. עם זאת, קיימת גם אהבה הורית אותנטית יותר, כאשר ההורה באמת מרגיש שהרצון של הילד הופך לרצונו שלו.
האם זוגיות מבוססת תמיד על חישובים?
אליעד טוען שאמנם בכל פעולה יש חישובים פנימיים כלשהם, אך בזוגיות אוהבת החישוב שונה מאשר בעבודה או באינטרסים עסקיים. בזוגיות אמיתית...
- מהי אהבה אמיתית?
- איך לדעת אם אני באמת אוהב?
- האם נתינה חייבת להיות אינטרסנטית?
- מה ההבדל בין נתינה בזוגיות לנתינה בעבודה?
- איך לקבל את המציאות כמו שהיא?
- מתי להתעקש ומתי להתפשר בזוגיות?
- האם אהבת הורים היא באמת נטולת אינטרסים?