עכשיו לגבי שנאה ואהבה אינסופית אז בוא אתה רוצה לחזור על השאלה?
ש: כן.
אליעד: אוקי.
ש: בשנאה או אהבה אינסופית דובר שהאדם לא מרגיש את המושא שכלפיו מבטא שנאה אינסופית או אהבה אינסופית אז לפי זה יש כמה שאלות בזה, שאלה אחת האם או מה היחס או מה הקשר או האם זה אותו דבר למושג של הדחקה והכחשה שהפסיכולוגים מדברים עליו זאת אומרת שכאילו המציאות קיימת ותתייחס אליה כלא קיימת זאת נקודה אחת נקודה נוספת.
אליעד: כן זה קשור שנאה אינסופית והדחקה אינסופית והכחשה זה הכל קשור אלא מה שאני מדבר על האינסופי זה הלא קשור, מה זה הדחקה או הכחשה לשנוא משהו אתה שונא אותו אתה לא רוצה לחשוב עליו זהו אבל אני מדבר על האינסופי כי אם אתה לא תרצה לחשוב עליו בשלמות אז הוא לא יהיה קיים לא יהיה יותר בעייתי. הם מדברים על הדחקה והכחשה סופי לא אינסופי כשאתה אומר "אני יכול בוא נדחיק את זה בוא נכחיש את זה" לא שאם זה קיים, מה זה כשאני מדבר אינסופי פירושו "שאם אני רק יכול לחשוב על האפשרות שאני יחשוב על הדבר אני לא רוצה להיות קיים".
ש: אז זה אולי עונה גם על השאלה השנייה כי הייתה לי שאלה האם יש דבר שקיים ואני לא מודע אליו בגלל שאני שונא אותו שנאה אינסופית.
אליעד: כן אבל מבחינתך אז הוא לא קיים אבל.
ש: אז הוא יהיה קיים גם אף פעם?
אליעד: בעולם שלך לא אלא אם כן לא תשנא אותו כל כך ואז הוא יתחיל להיות קיים
ש: לא אבל איך הוא יהיה קיים?
אליעד: אם לא תשנא אותו כל כך אם תשנא אותו פחות, יש משהו נגיד שלא קיים בעולם שלך מה לא קיים יש משהו שאתה שונא אותו כרגע בשנאה אינסופית שהוא קיים בעולם שלי בעולם שלך הוא לא קיים.
ש: מה למשל?
אליעד: הפיל שנמצא ולא נמצא פה בו זמנית בעולם שלי הוא קיים בעולם שלך הוא לא קיים, למה כי אתה שונא בשנאה אינסופית את השכל שאומר שדבר והיפוכו יכול להיות נכון בו זמנית בגלל שאתה שונא את השכל שאומר שיש ואין זה אחד בגלל שאתה שונא את השכל הזה לכן מבחינתך הוא לא קיים, לכן כל פעם כשמדברים איתך אז אתה אומר "זה כלום הוא לא אמר כלום" מה לא אמר כלום הוא דיבר "לא הוא כלום הוא סתם בלבל את המוח הוא סותר את עצמו הוא לא אמר כלום". אתה יודע למה אני מתכוון שיש כאלה ששומעים ואומרים "הוא לא אמר כלום הוא סתם בלבל הוא אומר דברים שסותרים" הם כל כך שונאים את השכל שאומר שדבר והיפוכו זה אחד עד כדי כך שכל פעם כשאומרים להם דבר והיפוכו הם אומרים "עזוב זה כלום".
מה זה כלום זה לא כלום זה דבר גדול "לא זה כלום" כי הם שונאים ולמה הם שונאים את השכל הזה כי הם חושבים שהשכל הזה מאיים עליהם שהוא יגרום להם לא להיות קיימים וכל מיני סיפורים, הם כל כך שונאים אותו עד כדי כך שכל מה שנובע ממנו לא קיים מבחינתם. אבל מה אני עושה אני גורם להם לאהוב אותו "מה אתה אומר שדבר והיפוכו זה לא אחד בוא אני אסביר לך ככה וככה" ואז הוא אומר "מה באמת אולי זה אחד אולי באמת נכיר בו" אז לאט לאט הם פתאום דברים שהם חשבו קודם שבלתי אפשריים שזה אומר כאילו דברים שמבחינתם היו לא קיימים פתאום מתחילים להיות קיימים.
למה כי הם התחילו לאהוב את השכל שממנו נובעים התובנות האלה כאילו יש תובנות שקיימות אבל אתה לא יודע שהם קיימות, למה אתה לא יודע שהן קיימות כי אתה שונא את השכלים שמהם הם נובעים התובנות האלה. אתה מבין וברגע שאתה מתחיל לאהוב את השכלים האלה מתחיל להתבונן בהם אז פתאום גם התובנות שנולדות מהם גם באות...