חוסר מזל, למה זה קורה לי? למה אין לי מזל? שנאה עצמית, חוסר ערך עצמי, חוסר אהבה עצמית, האשמה עצמית, רגשות אשם, לא אוהב את עצמי, שונא את עצמי
למה אנשים מרגישים חוסר מזל מתמשך בחיים?
התחושה של "חוסר מזל" שאנשים חווים, אינה מגיעה יש מאין, אלא היא תוצאה של תהליכים פנימיים ותפיסות עולם שגורמות לאדם להאמין שהוא "חסר מזל" או שהוא "לא בסדר". אליעד כהן מסביר שלמעשה תחושת חוסר המזל היא לא בהכרח עובדה אובייקטיבית, אלא תוצר של פרשנות אישית לאירועים שקורים לאדם במהלך חייו.
לדוגמה, אם אדם נכשל במשהו פעם אחת, הוא יכול להגיד שזה היה מקרה אקראי. אך אם הוא נכשל שוב ושוב, הוא עשוי להתחיל לחשוב שיש בו משהו "פגום", ולכן הוא חסר מזל. התפיסה הזו מבוססת על האמונה שאירועים שליליים שקורים לאדם הם בהכרח קשורים לחסרונות פנימיים או לפגמים באישיות שלו. זוהי נקודה קריטית להבנת תחושת חוסר המזל: האדם מנסה למצוא סיבה סיבתית ("למה זה קורה דווקא לי?") במקום לקבל את העובדה שייתכן כי הדברים קורים בצורה אקראית, ללא קשר אליו אישית.
האם תחושת חוסר מזל קשורה תמיד לחסרונות פנימיים?
כאשר האדם מרגיש שהוא חסר מזל, הוא למעשה עושה הקשר בין הכישלונות שהוא חווה לבין תכונות פנימיות שיש בו. לדוגמה, אם הוא לא הצליח בלימודים, הוא יאמר "זה כי אני לא מספיק חכם", אם הוא לא מצליח במערכת יחסים, הוא עשוי לומר "זה כי אף אחד לא יכול לאהוב אותי". החשיבה הזו יוצרת תחושת שנאה עצמית עמוקה ורגשות אשם, מכיוון שהאדם חושב שהוא אחראי לכישלונות שלו באופן אישי וישיר.
אליעד מסביר שהמחשבה שהאדם "שונא את עצמו" למעשה אומרת שיש לו תמונה כלשהי לגבי איך הוא היה רוצה להיות, וכאשר המציאות אינה תואמת את התמונה הזו, הוא מפתח שנאה כלפי עצמו. לכן, האדם לא שונא את עצמו באופן מוחלט, אלא שונא את הפער בין מה שהוא לבין מה שהוא חושב שהוא צריך להיות. לדוגמה, אדם ששונא את עצמו על כך שהוא עצלן, שונא את התכונה הזו באופן ספציפי ולא את כל מהותו.
האם המזל הוא מציאות או אשליה סובייקטיבית?
המושג "מזל" יכול להיראות אובייקטיבי, כאילו יש חוקיות אוניברסלית או מיסטית מאחוריו, אך למעשה המזל הוא בעיקר דרך בה אנשים מפרשים את המציאות שלהם. אדם ש"חסר מזל" בעיניו, מחפש כל הזמן הוכחות לכך שהוא חסר מזל. הוא שם לב בעיקר לאירועים השליליים ופחות לאירועים החיוביים. לעומת זאת, אדם שמגדיר את עצמו כבעל מזל טוב, ייחס חשיבות רבה יותר להצלחות וימעיט בחשיבות הכישלונות.
אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה: אם מישהו משתתף בהגרלה ולא זוכה כמה פעמים ברצף, הוא יכול לחשוב שיש בו משהו דפוק ולכן הוא חסר מזל. אך ייתכן שההפסד הוא פשוט תוצאה של סיכויים סטטיסטיים ולא של פגם פנימי. כלומר, אדם ייחס לעצמו את הכישלון, לא בגלל סיבה אובייקטיבית אלא בגלל פרשנות סובייקטיבית.
למה אנשים מאשימים את עצמם בחוסר המזל שלהם?
הסיבה שאנשים מאשימים את עצמם היא הרצון הטבעי למצוא סיבה והסבר לכל דבר שקורה להם. המוח האנושי לא אוהב אי - ודאות ולכן מחפש קשר סיבתי ברור. אדם יעדיף למצוא סיבה ("אני אשם") מאשר להודות שאין לו שליטה במציאות. האשמה העצמית הזו נותנת אשליה של שליטה, כי האדם חושב שאם הוא היה פועל אחרת, היה נמנע מהכישלון.
אליעד מסביר זאת על ידי דוגמה של אדם שנופל כל הזמן לקבוצה של "חסרי המזל" באופן סטטיסטי. במקום להכיר בכך שזה פשוט מזל אקראי, האדם מתחיל לחשוב שיש בו משהו פגום. ככל שהוא מחפש, הוא תמיד ימצא חיסרון כלשהו בעצמו, מכיוון שאין אדם מושלם...
התחושה של "חוסר מזל" שאנשים חווים, אינה מגיעה יש מאין, אלא היא תוצאה של תהליכים פנימיים ותפיסות עולם שגורמות לאדם להאמין שהוא "חסר מזל" או שהוא "לא בסדר". אליעד כהן מסביר שלמעשה תחושת חוסר המזל היא לא בהכרח עובדה אובייקטיבית, אלא תוצר של פרשנות אישית לאירועים שקורים לאדם במהלך חייו.
לדוגמה, אם אדם נכשל במשהו פעם אחת, הוא יכול להגיד שזה היה מקרה אקראי. אך אם הוא נכשל שוב ושוב, הוא עשוי להתחיל לחשוב שיש בו משהו "פגום", ולכן הוא חסר מזל. התפיסה הזו מבוססת על האמונה שאירועים שליליים שקורים לאדם הם בהכרח קשורים לחסרונות פנימיים או לפגמים באישיות שלו. זוהי נקודה קריטית להבנת תחושת חוסר המזל: האדם מנסה למצוא סיבה סיבתית ("למה זה קורה דווקא לי?") במקום לקבל את העובדה שייתכן כי הדברים קורים בצורה אקראית, ללא קשר אליו אישית.
האם תחושת חוסר מזל קשורה תמיד לחסרונות פנימיים?
כאשר האדם מרגיש שהוא חסר מזל, הוא למעשה עושה הקשר בין הכישלונות שהוא חווה לבין תכונות פנימיות שיש בו. לדוגמה, אם הוא לא הצליח בלימודים, הוא יאמר "זה כי אני לא מספיק חכם", אם הוא לא מצליח במערכת יחסים, הוא עשוי לומר "זה כי אף אחד לא יכול לאהוב אותי". החשיבה הזו יוצרת תחושת שנאה עצמית עמוקה ורגשות אשם, מכיוון שהאדם חושב שהוא אחראי לכישלונות שלו באופן אישי וישיר.
אליעד מסביר שהמחשבה שהאדם "שונא את עצמו" למעשה אומרת שיש לו תמונה כלשהי לגבי איך הוא היה רוצה להיות, וכאשר המציאות אינה תואמת את התמונה הזו, הוא מפתח שנאה כלפי עצמו. לכן, האדם לא שונא את עצמו באופן מוחלט, אלא שונא את הפער בין מה שהוא לבין מה שהוא חושב שהוא צריך להיות. לדוגמה, אדם ששונא את עצמו על כך שהוא עצלן, שונא את התכונה הזו באופן ספציפי ולא את כל מהותו.
האם המזל הוא מציאות או אשליה סובייקטיבית?
המושג "מזל" יכול להיראות אובייקטיבי, כאילו יש חוקיות אוניברסלית או מיסטית מאחוריו, אך למעשה המזל הוא בעיקר דרך בה אנשים מפרשים את המציאות שלהם. אדם ש"חסר מזל" בעיניו, מחפש כל הזמן הוכחות לכך שהוא חסר מזל. הוא שם לב בעיקר לאירועים השליליים ופחות לאירועים החיוביים. לעומת זאת, אדם שמגדיר את עצמו כבעל מזל טוב, ייחס חשיבות רבה יותר להצלחות וימעיט בחשיבות הכישלונות.
אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה: אם מישהו משתתף בהגרלה ולא זוכה כמה פעמים ברצף, הוא יכול לחשוב שיש בו משהו דפוק ולכן הוא חסר מזל. אך ייתכן שההפסד הוא פשוט תוצאה של סיכויים סטטיסטיים ולא של פגם פנימי. כלומר, אדם ייחס לעצמו את הכישלון, לא בגלל סיבה אובייקטיבית אלא בגלל פרשנות סובייקטיבית.
למה אנשים מאשימים את עצמם בחוסר המזל שלהם?
הסיבה שאנשים מאשימים את עצמם היא הרצון הטבעי למצוא סיבה והסבר לכל דבר שקורה להם. המוח האנושי לא אוהב אי - ודאות ולכן מחפש קשר סיבתי ברור. אדם יעדיף למצוא סיבה ("אני אשם") מאשר להודות שאין לו שליטה במציאות. האשמה העצמית הזו נותנת אשליה של שליטה, כי האדם חושב שאם הוא היה פועל אחרת, היה נמנע מהכישלון.
אליעד מסביר זאת על ידי דוגמה של אדם שנופל כל הזמן לקבוצה של "חסרי המזל" באופן סטטיסטי. במקום להכיר בכך שזה פשוט מזל אקראי, האדם מתחיל לחשוב שיש בו משהו פגום. ככל שהוא מחפש, הוא תמיד ימצא חיסרון כלשהו בעצמו, מכיוון שאין אדם מושלם...
- חוסר מזל
- שנאה עצמית
- חוסר ערך עצמי
- רגשות אשם
- חיסרונות פנימיים
- איך להפסיק להאשים את עצמי?
- תפיסת עולם
מהם הגורמים לחוסר המזל ולתחושת חוסר הערך העצמי?
בהרצאה, נדונה השאלה למה אנשים מרגישים שאין להם מזל בחיים, ולמה הם חווים תחושות של חוסר ערך עצמי, שנאה עצמית ורגשות אשם. זהו נושא שקשור באופן הדוק לתפיסות האישיות ולמחשבותיהם של בני אדם לגבי עצמם והסביבה.
תחילה, הוצגה השאלה האם תחושות אלו באמת נובעות מתוך תפיסות או מחשבות אישיות, או שמא יש סיבות חיצוניות לכך. מדובר כאן בשאלות על קיום בחירה אישית - האם מישהו יכול לשנות את מחשבותיו על עצמו, או שהן מוכתבות על ידי סיבות חיצוניות או פנימיות שלא ניתנות לשינוי.
מה הקשר בין מחשבות של שנאה עצמית לחוסר מזל?
בהמשך, דיברו על אנשים שחשבו שהם שונאים את עצמם, ונסו להבין מה הכוונה ב"עצמי" במקרים כאלה. האם הכוונה היא לשנוא את עצמם כמות שהם או את כל מה שהם עשו עד כה? דובר על האפשרות שבני אדם עשויים לאהוב את עצמם, אך להרגיש כי הם לא מצליחים לחיות לפי הציפיות שלהם עצמם או של אחרים. במקרה כזה, השנאה אינה בהכרח לשנוא את הישות שלהם, אלא את פעולתם.
האם חוסר מזל הוא סיבה או תוצאה?
המרצה דיבר על תחושת חוסר מזל כבעיה שמגיעה מתוך תפיסה של סדרה ארוכה של אירועים רעים, ששום דבר טוב לא קורה לאדם לאורך זמן. כשהם שואלים את עצמם מדוע זה קורה, התשובה המיידית היא "אני לא בסדר", כלומר, המזל הרע הוא תוצאה של חסרונותיהם או חוסר ההתאמה שלהם למציאות. המזל, אם כן, נתפס כעניין של סדר מיסטי או סדר עולמי, שבו אי - מזל נחשב כתוצאה של חסרון פנימי או של מערכת של כישלונות אישיים.
כיצד מחשבות של חוסר מזל משתקות את האדם?
ישנם אנשים שמרגישים שהכישלונות שהם חווים הם תוצאה של כישלונות פנימיים או של "חיסרון" במציאות שלהם, ולכן יש להם תחושת חוסר מזל מתמשכת. נדונה האפשרות שהאדם מאמין שמאחר וקרה לו משהו רע, זה רק סימן לכך שהוא אינו בסדר. תחושת החיסרון הפנימי מתפשטת לכל תחום בחיים - עבודה, זוגיות, קריירה, ובעיקר לחוויות פנימיות של חוסר הערך העצמי.
האם המזל הוא אמיתי או אשליה?
בהרצאה נדונה גם השאלה אם "מזל" הוא תוצאה של סיבה אובייקטיבית, או שמא מדובר בהרגשה או אשליה שנוצרת מתוך הדרך בה אנו תופסים את העולם. אנשים שמרגישים שהם חסרי מזל נוטים לחפש סיבות לתחושותיהם, ולפעמים הם מוצאים אותן במהותם האישית - הם מאמינים שהם נולדו "עם חסרונות" או שהם...
בהרצאה, נדונה השאלה למה אנשים מרגישים שאין להם מזל בחיים, ולמה הם חווים תחושות של חוסר ערך עצמי, שנאה עצמית ורגשות אשם. זהו נושא שקשור באופן הדוק לתפיסות האישיות ולמחשבותיהם של בני אדם לגבי עצמם והסביבה.
תחילה, הוצגה השאלה האם תחושות אלו באמת נובעות מתוך תפיסות או מחשבות אישיות, או שמא יש סיבות חיצוניות לכך. מדובר כאן בשאלות על קיום בחירה אישית - האם מישהו יכול לשנות את מחשבותיו על עצמו, או שהן מוכתבות על ידי סיבות חיצוניות או פנימיות שלא ניתנות לשינוי.
מה הקשר בין מחשבות של שנאה עצמית לחוסר מזל?
בהמשך, דיברו על אנשים שחשבו שהם שונאים את עצמם, ונסו להבין מה הכוונה ב"עצמי" במקרים כאלה. האם הכוונה היא לשנוא את עצמם כמות שהם או את כל מה שהם עשו עד כה? דובר על האפשרות שבני אדם עשויים לאהוב את עצמם, אך להרגיש כי הם לא מצליחים לחיות לפי הציפיות שלהם עצמם או של אחרים. במקרה כזה, השנאה אינה בהכרח לשנוא את הישות שלהם, אלא את פעולתם.
האם חוסר מזל הוא סיבה או תוצאה?
המרצה דיבר על תחושת חוסר מזל כבעיה שמגיעה מתוך תפיסה של סדרה ארוכה של אירועים רעים, ששום דבר טוב לא קורה לאדם לאורך זמן. כשהם שואלים את עצמם מדוע זה קורה, התשובה המיידית היא "אני לא בסדר", כלומר, המזל הרע הוא תוצאה של חסרונותיהם או חוסר ההתאמה שלהם למציאות. המזל, אם כן, נתפס כעניין של סדר מיסטי או סדר עולמי, שבו אי - מזל נחשב כתוצאה של חסרון פנימי או של מערכת של כישלונות אישיים.
כיצד מחשבות של חוסר מזל משתקות את האדם?
ישנם אנשים שמרגישים שהכישלונות שהם חווים הם תוצאה של כישלונות פנימיים או של "חיסרון" במציאות שלהם, ולכן יש להם תחושת חוסר מזל מתמשכת. נדונה האפשרות שהאדם מאמין שמאחר וקרה לו משהו רע, זה רק סימן לכך שהוא אינו בסדר. תחושת החיסרון הפנימי מתפשטת לכל תחום בחיים - עבודה, זוגיות, קריירה, ובעיקר לחוויות פנימיות של חוסר הערך העצמי.
האם המזל הוא אמיתי או אשליה?
בהרצאה נדונה גם השאלה אם "מזל" הוא תוצאה של סיבה אובייקטיבית, או שמא מדובר בהרגשה או אשליה שנוצרת מתוך הדרך בה אנו תופסים את העולם. אנשים שמרגישים שהם חסרי מזל נוטים לחפש סיבות לתחושותיהם, ולפעמים הם מוצאים אותן במהותם האישית - הם מאמינים שהם נולדו "עם חסרונות" או שהם...
- חוסר מזל
- שנאה עצמית
- חוסר ערך עצמי
- רגשות אשם
- חיסרונות פנימיים
- הבנה עצמית
- תפיסת עולם