למה נפגעים כשצוחקים עלינו ואיך להפסיק להיפגע?

אליעד כהן מסביר כי כאשר אנשים נפגעים מדברים שאומרים עליהם, למשל כשמישהו אומר להם שהם לא טובים מספיק, לא יודעים לבשל, לא נראים טוב או לא מספיק חכמים, זו אינדיקציה לכך שבתוך ליבם הם עצמם שופטים אנשים אחרים באותה הצורה בדיוק. אליעד מבהיר את הנקודה בכך שאם האדם היה בטוח לגמרי שאין חשיבות ליכולת שלו באותו התחום, הוא לא היה נפגע בכלל מביקורת על התחום הזה.

לדוגמה, אליעד מציג מצב שבו אדם נפגע מכך שאומרים לו שאינו יודע לבשל. כאשר שואלים את אותו אדם האם הוא חושב שזה משנה אם מישהו יודע לבשל, הוא יכול להגיד שלדעתו זה לא משנה. למרות זאת, הוא עדיין נפגע מביקורת שמופנית כלפיו. אליעד מראה כי הסיבה האמיתית לפגיעה היא שבתוך ליבו, האדם הזה כן חושב שידיעה בבישול היא חשובה, ולכן הוא נפגע כשאומרים לו שהוא חלש בתחום זה.

ההסבר הזה מודגם בפירוט נוסף: אם למשל בחורה נפגעת כשאומרים לה שהיא לא נראית טוב, אליעד מציין שבאופן ודאי היא חושבת שיש מישהי אחרת בעולם שהיא נראית טוב ממנה. כלומר, אם מפריע לך שאומרים לך משהו שלילי בתחום מסוים, בהכרח בתוך ליבך אתה חושב שיש משמעות ליתרון שלך על אחרים באותו תחום עצמו. אם לא היה אכפת לך מהתחום, גם לא היה אכפת לך כששופטים אותך לשלילה בתחום הזה.

איך פגיעה מאחרים קשורה להתנשאות שלנו על אחרים?

אליעד ממשיך ואומר שאם מישהו נפגע כשאומרים לו שהוא טיפש, זה בוודאות משום שבתוך ליבו הוא עצמו מתנשא על אנשים אחרים ומגדיר אותם כ"טיפשים". כלומר, הכאב מהעלבון נובע ישירות מהעובדה שהאדם עצמו עושה את אותו הדבר לאחרים. אליעד מדגים זאת באופן ברור כאשר הוא אומר שאם אדם נהנה מכך שיש לו יותר כסף ממישהו אחר, אז בהכרח הוא ירגיש רע כאשר יהיה לו פחות כסף ממישהו אחר.

כדי להמחיש זאת, אליעד מביא דוגמה ברורה של אדם שאומר "תראה את הטיפש הזה". אותו אדם בהכרח ייפגע כשמישהו יגיד עליו שהוא טיפש. המנגנון עובד כך: ההתנשאות על אחרים היא זו שגורמת לתחושת הפגיעה כשאחרים מתנשאים עלינו. האדם למעשה "מזמין" את הפגיעה הזאת לעצמו כי הוא משתמש באותו מנגנון של שיפוטיות כלפי אחרים.

איך להפסיק להיפגע מביקורת ומהעלבות של אחרים?

הפתרון שאליעד כהן מציע הוא מאוד פשוט אך דורש שינוי תודעתי עמוק: להפסיק להתנשא על אנשים אחרים. אם האדם יחליט שהוא מקבל את כולם, בלי לשפוט או לדרג אותם לפי טוב או רע בתחום מסוים, הוא לא ייפגע יותר מביקורת של אחרים כלפיו באותו תחום. אם האדם מקבל את כולם במלואם, לא משנה מי חכם או טיפש, מי יפה או מכוער, הוא גם לא ייפגע כשיגידו עליו את אותם הדברים.

אליעד נותן דוגמה נוספת בנושא זה ואומר שאם אדם נפגע כאשר אומרים לו שהוא מכוער, עליו לחפש את המקומות שבהם הוא בעצמו מתנשא על אחרים ואומר "תראה את המכוער הזה". אם הוא יפסיק לשפוט אחרים כ"מכוערים", לא תהיה לו יותר סיבה להיפגע כשיאמרו לו שהוא מכוער. העיקרון המרכזי ברור מאוד: ההתנשאות והשיפוטיות כלפי אחרים הן הסיבה לפגיעות העצמית.

אליעד מסכם כי זו גישה של "הפוך על הפוך". במקום לנסות לשנות את הסביבה שלא תפגע בנו, הפתרון הוא לשנות את הגישה שלנו כלפי הסביבה. ברגע שאדם מפסיק להתנשא על אחרים או לשפוט אותם בצורה שלילית, גם הוא לא יחוש פגיעה כשישפטו אותו באותה הצורה.

לסיכום, מדוע הביקורת העצמית גורמת לפגיעה רגשית?

הסיבה לפגיעה רגשית היא לא הביקורת החיצונית, אלא העובדה שאנחנו בתוכנו שופטים ומתנשאים על אחרים באותו תחום שבו נפגענו. ברגע שאדם משחרר את ההתנשאות והשיפוטיות, הוא גם משתחרר מהפגיעה הרגשית מביקורת של אחרים. אליעד כהן מדגיש שהשליטה נמצאת תמיד בידיים שלנו: אם אנחנו מפסיקים לשפוט אחרים ולהתנשא עליהם, אנחנו לא נפגעים יותר מביקורת כלפינו.