1:15:47מלחמת העולמות, יש או אין, טוב או רע, אושר או סבל, כעס או שמחה, רוצה או לא רוצה, יודע או לא יודע, תנודות של יש ואין, צריך או לא צריך, לאהוב את מה שיש, לשנוא את מה שיש
האם יש או אין, ומה המשמעות של מלחמת העולמות בחיינו?
אליעד כהן מסביר שיש בחיים "מלחמת עולמות" תמידית, שהיא למעשה מלחמה פנימית בין מחשבות ורצונות סותרים. כל קונפליקט שאנו חווים בחיינו הוא למעשה ביטוי של מלחמת העולמות הזו, שנעה בין המציאות כפי שהיא, לבין הרצונות, המחשבות והאמונות שלנו על איך המציאות "צריכה" להיות.
לדוגמה, כאשר אדם חווה כאב בחזה, ישנן שתי מציאויות מנוגדות הפועלות בו - זמנית:
מהן ארבע האפשרויות של כל מחשבה, לפי אליעד כהן?
אליעד מפרט על ארבע אפשרויות הגיוניות שמחשבה יכולה להיות לגביהן, כאשר הוא משתמש במשפט: "אמור או לא אמור, צריך או לא צריך":
מדוע המחשבה "צריך" או "לא צריך" גורמת לסבל?
לפי אליעד, כל מחשבה שאומרת שמשהו במציאות "צריך" או "לא צריך" להיות, יוצרת באופן מידי קונפליקט. זאת מכיוון שהמציאות תמיד קיימת כפי שהיא כרגע, ללא תלות ברצוננו. כאשר אדם חושב שמשהו צריך להיות אחרת, הוא יוצר מלחמה בין שני עולמות - העולם כפי שהוא, והעולם שהוא חושב שצריך להיות. מלחמה זו היא שורש הסבל.
לדוגמה, אם אדם מרגיש כאב ואומר לעצמו ש"לא צריך להיות כאב", הוא חווה כאב כפול:
אליעד מציע להטיל ספק בכל מחשבה, במיוחד במחשבות שאומרות "צריך" או "לא צריך". כאשר האדם מבין שהמחשבה "לא צריך להיות כאב" היא רק מחשבה ואינה המציאות עצמה, הוא מתחיל להשתחרר מהסבל.
הדרך שהוא מציע היא להתבונן במחשבות מנקודת מבט נייטרלית: כאשר אדם מבין שהמחשבה על המציאות אינה המציאות עצמה, הוא יכול לחיות בשקט נפשי, גם אם יש כאב פיזי. הוא מבין שהסבל הרגשי נובע מהמחשבות ולא מהכאב עצמו.
מהי המשמעות של "יש", "אין", ו"לא יודע" לפי אליעד כהן?
אליעד מרחיב את ההסבר ומציג שלוש אפשרויות עיקריות להתייחסות לכל דבר:
איך אפשר ליישם את הגישה של אליעד כהן בפועל?
אליעד ממליץ להכיר בכך שכל מה שהאדם חושב שהוא יודע - זה רק מחשבות. ההכרה בכך שכל הידע הוא בעצם מחשבה בלבד, יכולה להביא את האדם לשחרור נפשי מהסבל.
לדוגמה, אם אדם מרגיש לחץ בחזה, הוא צריך לשים לב שיש בו זמנית שתי מחשבות מנוגדות:
מהו "השקט הנפשי" לפי אליעד כהן?
אליעד מגדיר שקט נפשי כמצב שבו האדם אינו מזדהה עם אף מחשבה ספציפית. במצב זה האדם מודע לכך שכל מה שקורה הוא רק מחשבות. הוא אינו מנסה לשנות את המציאות, ולכן לא חווה התנגדות למציאות - וכך הוא חי בשלווה פנימית.
הוא מבהיר שההגעה לשקט אינה קשורה בהכרח להיעלמות של כאב או סבל פיזי, אלא קשורה להבנה עמוקה שהמחשבות על המציאות אינן המציאות עצמה.
מה המשמעות של "לאהוב את מה שיש" או "לשנוא את מה שיש"?
אליעד מסביר שכשאומרים "לאהוב את מה שיש", הכוונה היא לקבל את המציאות בדיוק כפי שהיא. "לשנוא את מה שיש" משמעו לרצות שהמציאות תהיה אחרת ממה שהיא. לפי אליעד, אם אדם מבין שהרצון שלו הוא רק מחשבה, הוא יוכל להיות חופשי באמת. הוא יוכל לאהוב או לשנוא, אבל מתוך חופש והבנה שזה רק משחק של מחשבות - ולא מתוך סבל פנימי שנובע מהזדהות עם הרצון לשנות את המציאות.
אליעד כהן מסביר שיש בחיים "מלחמת עולמות" תמידית, שהיא למעשה מלחמה פנימית בין מחשבות ורצונות סותרים. כל קונפליקט שאנו חווים בחיינו הוא למעשה ביטוי של מלחמת העולמות הזו, שנעה בין המציאות כפי שהיא, לבין הרצונות, המחשבות והאמונות שלנו על איך המציאות "צריכה" להיות.
לדוגמה, כאשר אדם חווה כאב בחזה, ישנן שתי מציאויות מנוגדות הפועלות בו - זמנית:
- מציאות שבה הוא חווה שיש לו כאב בחזה.
- מציאות אחרת שבה הוא רוצה שלא יהיה כאב.
מהן ארבע האפשרויות של כל מחשבה, לפי אליעד כהן?
אליעד מפרט על ארבע אפשרויות הגיוניות שמחשבה יכולה להיות לגביהן, כאשר הוא משתמש במשפט: "אמור או לא אמור, צריך או לא צריך":
- אפשרות ראשונה: זה אמת מוחלטת.
- אפשרות שנייה: זה שקר מוחלט.
- אפשרות שלישית: אולי אמת ואולי שקר.
- אפשרות רביעית (שאינה אפשרית בפועל): שזה גם אמת וגם שקר בו זמנית.
מדוע המחשבה "צריך" או "לא צריך" גורמת לסבל?
לפי אליעד, כל מחשבה שאומרת שמשהו במציאות "צריך" או "לא צריך" להיות, יוצרת באופן מידי קונפליקט. זאת מכיוון שהמציאות תמיד קיימת כפי שהיא כרגע, ללא תלות ברצוננו. כאשר אדם חושב שמשהו צריך להיות אחרת, הוא יוצר מלחמה בין שני עולמות - העולם כפי שהוא, והעולם שהוא חושב שצריך להיות. מלחמה זו היא שורש הסבל.
לדוגמה, אם אדם מרגיש כאב ואומר לעצמו ש"לא צריך להיות כאב", הוא חווה כאב כפול:
- הכאב הפיזי שקיים בפועל.
- הכאב הרגשי שנובע מההתנגדות הפנימית שלו לכאב.
אליעד מציע להטיל ספק בכל מחשבה, במיוחד במחשבות שאומרות "צריך" או "לא צריך". כאשר האדם מבין שהמחשבה "לא צריך להיות כאב" היא רק מחשבה ואינה המציאות עצמה, הוא מתחיל להשתחרר מהסבל.
הדרך שהוא מציע היא להתבונן במחשבות מנקודת מבט נייטרלית: כאשר אדם מבין שהמחשבה על המציאות אינה המציאות עצמה, הוא יכול לחיות בשקט נפשי, גם אם יש כאב פיזי. הוא מבין שהסבל הרגשי נובע מהמחשבות ולא מהכאב עצמו.
מהי המשמעות של "יש", "אין", ו"לא יודע" לפי אליעד כהן?
אליעד מרחיב את ההסבר ומציג שלוש אפשרויות עיקריות להתייחסות לכל דבר:
- "יש" - מצב שבו האדם בטוח שקיים משהו מסוים.
- "אין" - מצב שבו האדם בטוח שמשהו מסוים לא קיים.
- "לא יודע" - מצב שבו האדם אינו בטוח אם משהו קיים או לא.
- "רוצה" - רוצה שדבר מסוים יקרה או יהיה קיים.
- "לא רוצה" - לא רוצה שדבר מסוים יקרה או יהיה קיים.
- "לא יודע" אם רוצה או לא.
איך אפשר ליישם את הגישה של אליעד כהן בפועל?
אליעד ממליץ להכיר בכך שכל מה שהאדם חושב שהוא יודע - זה רק מחשבות. ההכרה בכך שכל הידע הוא בעצם מחשבה בלבד, יכולה להביא את האדם לשחרור נפשי מהסבל.
לדוגמה, אם אדם מרגיש לחץ בחזה, הוא צריך לשים לב שיש בו זמנית שתי מחשבות מנוגדות:
- "יש לי לחץ בחזה."
- "לא צריך להיות לי לחץ בחזה."
מהו "השקט הנפשי" לפי אליעד כהן?
אליעד מגדיר שקט נפשי כמצב שבו האדם אינו מזדהה עם אף מחשבה ספציפית. במצב זה האדם מודע לכך שכל מה שקורה הוא רק מחשבות. הוא אינו מנסה לשנות את המציאות, ולכן לא חווה התנגדות למציאות - וכך הוא חי בשלווה פנימית.
הוא מבהיר שההגעה לשקט אינה קשורה בהכרח להיעלמות של כאב או סבל פיזי, אלא קשורה להבנה עמוקה שהמחשבות על המציאות אינן המציאות עצמה.
מה המשמעות של "לאהוב את מה שיש" או "לשנוא את מה שיש"?
אליעד מסביר שכשאומרים "לאהוב את מה שיש", הכוונה היא לקבל את המציאות בדיוק כפי שהיא. "לשנוא את מה שיש" משמעו לרצות שהמציאות תהיה אחרת ממה שהיא. לפי אליעד, אם אדם מבין שהרצון שלו הוא רק מחשבה, הוא יוכל להיות חופשי באמת. הוא יוכל לאהוב או לשנוא, אבל מתוך חופש והבנה שזה רק משחק של מחשבות - ולא מתוך סבל פנימי שנובע מהזדהות עם הרצון לשנות את המציאות.
- איך להפחית סבל נפשי?
- מה גורם לסבל בחיים?
- איך להתמודד עם מחשבות שליליות?
- מה המשמעות של קבלת המציאות?
- האם יש משמעות אמיתית ל"צריך" ו"לא צריך"?
- כיצד להגיע לשקט נפשי?
050-3331-331