מהי תכלית השאלות "למה" ו"האם זה באמת מה שאני רוצה"?

אליעד כהן מציג בהרצאה שלו תהליך עמוק שבו אדם שואל את עצמו שאלות קיומיות בסיסיות: "למה אני רוצה את זה?" ו"האם זה באמת מה שאני רוצה?". אליעד מסביר שתהליך השאלות הזה אינו אמור בהכרח להוביל לתשובות ברורות אלא לעומקים שבהם האדם מתחיל לפקפק במה שהוא רוצה ובסיבות לרצון שלו.

לדוגמה, אם אדם שואל "למה אני רוצה לעשן סיגריה?" ועונה "כדי להירגע", הוא מגלה שהרצון הזה מגביל אותו כי בעצם הוא רוצה להירגע מתוך אילוץ פנימי. הוא לא יכול להיות שלם עם הרצון שלו כי יש לו סיבה מוגבלת שהופכת אותו לתלוי. אדם רוצה באמת רק כאשר הוא רוצה ללא סיבה. אליעד מסביר שכל סיבה שיש לרצון מגבילה את האדם ומונעת ממנו שלמות פנימית מוחלטת.

מה קורה כאשר מגיעים לרצון ללא סיבה?

כאשר האדם שואל מספיק פעמים "למה" על כל רצון שיש לו, הוא יכול להגיע למצב בו הוא מגלה שהסיבה האמיתית היא פשוט "כי ככה בא לי". ברמה הגבוהה ביותר, "כי ככה בא לי" אינו נובע מאילוץ או מסיבה חיצונית, אלא מהחוויה של האדם כאלוהים, שברא את המציאות ויצר לעצמו את כל הרצונות שלו ללא סיבה. בנקודה זו, האדם יכול להרגיש שהוא זה שקובע את כל חוקי המשחק של המציאות שלו - הוא זה שהחליט מה יהיו הרצונות, החוקים והאילוצים, והכל קורה כרצונו הבלעדי. זהו שלב שבו האדם חווה עצמו כאלוהים.

איך שאלת "למה" חושפת שאין בחירה חופשית?

אליעד מסביר ששאלת ה"למה" לא נעצרת רק בגילוי "אני אלוהים וככה אני רוצה", אלא מובילה לשאלה עמוקה עוד יותר: "למה אני כאלוהים בכלל רוצה את זה?". האדם, גם לאחר שהגיע למצב שבו הוא מזהה את עצמו כאלוהים שבורא את המציאות, עדיין מרגיש חיסרון מסוים. הוא עדיין תוהה מדוע הוא בכלל רוצה את כל מה שהוא יצר, מדוע הוא ברא לעצמו רצונות ואילוצים.

בתהליך של חקירה פנימית עמוקה, האדם יכול להגיע לחוויה שבה הוא מנסה להתנגד לרצונותיו באופן מוחלט. לדוגמה, הוא יכול לומר לעצמו "אני לא אוכל אם אני לא מבין למה", ובכל זאת ימצא את עצמו קם ואוכל. חוויה זו של פעולה שנעשית מעצמה, למרות התנגדותו המוחלטת, תוביל אותו להבנה שאין לו באמת שליטה או בחירה חופשית, ושהכל מתרחש מעצמו. אדם כזה יחווה את עצמו כמו מי שדוחפים אותו נגד רצונו, וכך הוא מגלה שהרצון אינו באמת שלו אלא הוא ביטוי של המציאות שמניעה אותו. כך האדם חווה שאין באמת "אני" נפרד מהמציאות.

איך שאלת "למה" מובילה לאובדן תחושת ה"אני"?

כשאדם ממשיך לשאול "למה" על כל רצון, הוא מגיע להבנה שהוא לא באמת רוצה דבר, אלא שהרצון מתרחש מעצמו. בהדרגה, החוויה של ה"אני" עוברת טרנספורמציה, והאדם מתחיל להזדהות עם המציאות כולה. הוא מבין שאין הפרדה בין "אני" לבין המציאות, והתחושה שלו הופכת להיות "אני זו המציאות". בשלב זה, כאשר האדם אומר "אני רוצה לאכול", הוא כבר לא מתכוון לעצמו כיישות נפרדת אלא למציאות עצמה שרוצה. כשהוא אומר "אני", הוא מרגיש שהוא זה ש"מזריח את השמש" וכל מה שקורה במציאות הוא בעצם רצונו.

מה קורה אחרי שאדם מגלה שהוא אלוהים?

למרות שאדם שמגלה שהוא אלוהים חווה שיפור מסוים באיכות החיים - שכן כל דבר שקורה הוא רצונו - עדיין יש בו חיסרון מסוים. החיסרון הזה מתבטא בשאלה עמוקה יותר: "מדוע אני כאלוהים רוצה בכלל את כל זה?". האדם מרגיש שמשהו חסר אפילו כשהוא יודע שכל המציאות היא רצונו. מכאן הוא מגיע להבנה העמוקה יותר של "אני לא יודע כלום". לא מדובר רק באי - ידיעה של סיבות, אלא באי - ידיעה מוחלטת - האדם לא יודע אפילו שהוא רוצה משהו או שקיים בכלל רצון. הוא כבר לא יודע שהוא לא יודע, וזו האי - ידיעה המוחלטת שאליעד מדבר עליה.

מהי אי - ידיעה מוחלטת לפי אליעד כהן?

אי - ידיעה מוחלטת היא מצב שבו האדם לא רק שאינו יודע דבר, הוא גם לא מודע לכך שהוא אינו יודע. אין בו תחושה של חוסר ידע, אין תחושה של ספק או חיסרון. במצב זה האדם מתעלה מעבר לכל רצון ומעבר לכל תפיסת עצמי או עולם. הוא לא יודע כלום במובן הכי עמוק של חוסר מודעות מוחלטת לקיומו של רצון או לקיומה של המציאות. בנקודה זו, האדם כביכול חוזר לנקודה הראשונית לפני שהוא ברא את העולם ואת הרצונות.

האם יש דרך ישירה להגיע לאי - ידיעה מוחלטת?

אליעד מדגיש כי האדם לא אמור לכוון מראש להגיע לאי - ידיעה זו. אדם שינסה להגיע ישירות לתשובה שהוא לא יודע, למעשה עדיין נאחז ברצון ובידע סמוי שהוא "צריך" להגיע לשם. התהליך חייב להיות טבעי ופשוט. האדם צריך באמת ובכנות לשאול "למה אני רוצה" מתוך כוונה אמיתית להבין, ולא מתוך כוונה להגיע לתשובה "אני לא יודע". רק תהליך אותנטי ואמיתי יוביל בסופו של דבר לאי - ידיעה המוחלטת.

אליעד מציע שכדי לעבור את התהליך במלואו, על האדם לחקור ברצינות כל רצון שלו, לשאול למה הוא רוצה את מה שהוא רוצה, ולחקור באופן אותנטי כל דבר עד לסוף התהליך. אין קיצורי דרך לתהליך הזה, והחקירה חייבת להיות אמיתית, אישית ועמוקה. רק אז אפשר באמת לגלות את כל השלבים שתוארו ולהגיע בסופו של דבר לאי - ידיעה המוחלטת, המקום העמוק ביותר שאליו החיפוש העצמי יכול להוביל.