אויב או אוהב, מלאך או שטן, אנשים צבועים, מניפולציות, הגנב הנאמן, מי עושה לך טוב? מי עושה לך רע? האם משהו עושה לך טוב? האם משהו עושה לך רע? האם הוא אוהב או אויב? יותר תועלת מנזק, יותר נזק מתועלת, טוב ורע, אהבה או שנאה
האם נכון להעריך אדם רק כי הוא עושה לך טוב?
אליעד מעלה את השאלה האם נכון להעריך ולכבד אדם רק משום שהוא עושה לך טוב או טוען שהוא עושה לך טוב. במבט ראשון התשובה נראית חיובית: אם מישהו עוזר לך, תכיר לו טובה. אך אליעד מדגיש שזה לא תמיד כל כך פשוט, כי צריך לשים לב האם אותו אדם או דבר באמת עושה רק טוב, או שבמקביל הוא עושה גם רע, ואולי אף גורם לך יותר נזק מתועלת.
מהי דוגמת הארנק והגנב הנאמן?
אליעד מדגים זאת באמצעות מקרה ברור: אתה הולך ברחוב ומגלה שהארנק שלך אבד. אדם מגיע אליך ומחזיר לך את הארנק, אך מתברר שחסר בו כסף. מצד אחד אתה אמור להודות לו על כך שהחזיר לך לפחות את הארנק עם תעודת הזהות, אך מצד שני יתכן והוא זה שגנב לך אותו מלכתחילה. כלומר, למרות שהחזיר לך משהו טוב, בפועל הוא זה שגרם לנזק מלכתחילה.
האם מי שפותר לך בעיה הוא בהכרח אדם טוב?
אליעד מחדד שהטעות הנפוצה היא להניח שאם מישהו עושה לך טובה או עוזר לך לפתור בעיה, הוא אוטומטית אדם טוב. אך הוא מזהיר מכך שהרבה פעמים אותו אדם הוא גם מי שיצר לך את הבעיה מלכתחילה. כלומר, האדם שמציג עצמו כעוזר יכול להיות בפועל מי שגורם לך לבעיות, ואז כביכול פותר אותן למראית עין בלבד.
מדוע אליעד משווה את השכל לגנב הנאמן?
כאן אליעד מציג דוגמה עמוקה יותר באמצעות השכל של האדם: השכל נתפס כגורם חיובי שעוזר לפתור בעיות. אנשים אוהבים ומעריכים את השכל שלהם כי הוא מסייע להם למצוא פתרונות בחיים. אך אליעד מזכיר כי למעשה, אותו שכל הוא גם זה שיצר את הבעיות מלכתחילה. השכל יוצר את כל הבעיות שהיו לך בעבר, את אלו שיש לך בהווה, ואף את אלו שיהיו לך בעתיד. כלומר, השכל דומה לאותו "גנב נאמן" שלוקח ממך משהו ואז מחזיר לך אותו חלקית, וגורם לך להאמין שהוא עשה לך טובה.
האם נכון להאמין לאדם שטוען שהוא עושה לך טוב?
אליעד מדגיש שאין לקפוץ ולהאמין מיד למישהו שטוען שהוא עושה לך טוב או עוזר לך. עליך לבדוק האם האדם או הדבר הזה באמת מועיל לך או אולי דווקא גורם לך ליותר נזק מתועלת. למשל, אדם שנותן תרופה לאדם אחר שחולה, נתפס כמועיל וטוב. אך אם מתברר שהוא זה שגרם למחלה מלכתחילה, כל התועלת מתבטלת. אליעד נותן גם דוגמה של עובד בחברה: יתכן שהעובד הזה תורם ומציל את החברה, אבל אולי הוא בעצמו גרם לנזק והוא רק פותר את הבעיות שהוא עצמו יצר.
מהי הדוגמה של הגבר שמכה את אשתו ומביא לה תרופות?
אליעד נותן דוגמה קיצונית נוספת להמחיש את העניין: גבר שמכה את אשתו מצד אחד, ואז מביא לה תרופות ועוזר לה מצד שני. הוא כביכול מציג עצמו כמושיע שלה, אבל בעצם הוא הגורם לבעיה. לכן, התועלת שהוא כביכול מביא היא חסרת משמעות.
איך לזהות מי באמת מועיל לך ומי מזיק לך?
אליעד ממליץ להפריד בין שתי שאלות חשובות:
אליעד מעלה את השאלה האם נכון להעריך ולכבד אדם רק משום שהוא עושה לך טוב או טוען שהוא עושה לך טוב. במבט ראשון התשובה נראית חיובית: אם מישהו עוזר לך, תכיר לו טובה. אך אליעד מדגיש שזה לא תמיד כל כך פשוט, כי צריך לשים לב האם אותו אדם או דבר באמת עושה רק טוב, או שבמקביל הוא עושה גם רע, ואולי אף גורם לך יותר נזק מתועלת.
מהי דוגמת הארנק והגנב הנאמן?
אליעד מדגים זאת באמצעות מקרה ברור: אתה הולך ברחוב ומגלה שהארנק שלך אבד. אדם מגיע אליך ומחזיר לך את הארנק, אך מתברר שחסר בו כסף. מצד אחד אתה אמור להודות לו על כך שהחזיר לך לפחות את הארנק עם תעודת הזהות, אך מצד שני יתכן והוא זה שגנב לך אותו מלכתחילה. כלומר, למרות שהחזיר לך משהו טוב, בפועל הוא זה שגרם לנזק מלכתחילה.
האם מי שפותר לך בעיה הוא בהכרח אדם טוב?
אליעד מחדד שהטעות הנפוצה היא להניח שאם מישהו עושה לך טובה או עוזר לך לפתור בעיה, הוא אוטומטית אדם טוב. אך הוא מזהיר מכך שהרבה פעמים אותו אדם הוא גם מי שיצר לך את הבעיה מלכתחילה. כלומר, האדם שמציג עצמו כעוזר יכול להיות בפועל מי שגורם לך לבעיות, ואז כביכול פותר אותן למראית עין בלבד.
מדוע אליעד משווה את השכל לגנב הנאמן?
כאן אליעד מציג דוגמה עמוקה יותר באמצעות השכל של האדם: השכל נתפס כגורם חיובי שעוזר לפתור בעיות. אנשים אוהבים ומעריכים את השכל שלהם כי הוא מסייע להם למצוא פתרונות בחיים. אך אליעד מזכיר כי למעשה, אותו שכל הוא גם זה שיצר את הבעיות מלכתחילה. השכל יוצר את כל הבעיות שהיו לך בעבר, את אלו שיש לך בהווה, ואף את אלו שיהיו לך בעתיד. כלומר, השכל דומה לאותו "גנב נאמן" שלוקח ממך משהו ואז מחזיר לך אותו חלקית, וגורם לך להאמין שהוא עשה לך טובה.
האם נכון להאמין לאדם שטוען שהוא עושה לך טוב?
אליעד מדגיש שאין לקפוץ ולהאמין מיד למישהו שטוען שהוא עושה לך טוב או עוזר לך. עליך לבדוק האם האדם או הדבר הזה באמת מועיל לך או אולי דווקא גורם לך ליותר נזק מתועלת. למשל, אדם שנותן תרופה לאדם אחר שחולה, נתפס כמועיל וטוב. אך אם מתברר שהוא זה שגרם למחלה מלכתחילה, כל התועלת מתבטלת. אליעד נותן גם דוגמה של עובד בחברה: יתכן שהעובד הזה תורם ומציל את החברה, אבל אולי הוא בעצמו גרם לנזק והוא רק פותר את הבעיות שהוא עצמו יצר.
מהי הדוגמה של הגבר שמכה את אשתו ומביא לה תרופות?
אליעד נותן דוגמה קיצונית נוספת להמחיש את העניין: גבר שמכה את אשתו מצד אחד, ואז מביא לה תרופות ועוזר לה מצד שני. הוא כביכול מציג עצמו כמושיע שלה, אבל בעצם הוא הגורם לבעיה. לכן, התועלת שהוא כביכול מביא היא חסרת משמעות.
איך לזהות מי באמת מועיל לך ומי מזיק לך?
אליעד ממליץ להפריד בין שתי שאלות חשובות:
- האם האדם או הדבר עושה לי טוב בכלל?
- האם האדם או הדבר עושה לי רע במקביל, ואולי הוא עושה לי יותר נזק מתועלת?
- מי עושה לך טוב באמת?
- האם השכל פותר או יוצר בעיות?
- מהן מניפולציות רגשיות?
- איך לזהות אנשים צבועים?
- האם הוא אויב או אוהב?
050-3331-331