ההרצאה עוסקת באהבה עצמית אמיתית, תוך התבססות על הספר "להצליח בכוח המחשבה" מאת אליעד כהן. היא מתחילה בהסבר יסודי של המשמעות של אהבה עצמית אמיתית, כאשר אליעד מגדיר אותה כאהבה שאינה תלויה בשום גורם חיצוני או תנאי. הוא מדגיש שאם אדם אוהב את עצמו בגלל משהו ספציפי, למשל בגלל הצלחה כלשהי, הוא לא באמת אוהב את עצמו, כי אהבה התלויה בדבר היא זמנית ויכולה להתבטל.
האם ישנה סיבה נכונה לאהוב את עצמך?
אליעד כהן מסביר כי מי שיש לו סיבה לאהבה עצמית אינו באמת אוהב את עצמו, כי אם יש סיבה לאהבה - הסיבה הזאת יכולה להיעלם, ואז גם האהבה תיעלם. אהבה עצמית אמיתית חייבת להיות אהבה ללא סיבה, שאינה משתנה ואינה מותנית בשום דבר. לדוגמה, אדם שאוהב את עצמו יותר כאשר הוא מצליח במשימה מסוימת, בעצם אינו אוהב את עצמו באמת, כי ברגע שייכשל, אהבתו תיפגע או תיעלם.
כיצד נראה אדם שאוהב את עצמו באמת?
האהבה העצמית האמיתית שאליעד מתאר היא כזו שאינה מושפעת כלל מתנאים חיצוניים או פנימיים. אדם שמגיע לאהבה כזאת אוהב את עצמו ללא תלות במצבו או בתוצאות מעשיו, אפילו אם יהיה האדם הנחות ביותר, הטיפש ביותר, המושחת ביותר או האומלל ביותר - הוא עדיין יאהב את עצמו באותה עוצמה. זוהי אהבה אמיתית שלא נחלשת ואינה מושפעת מהמציאות המשתנה.
איך משתנה אהבה עצמית מהילדות לבגרות?
אליעד מסביר שכאשר האדם נולד, הוא נמצא במצב טבעי של אהבה עצמית פשוטה, ללא שיפוטיות וללא רגשות אשמה. ילד קטן לא צריך להתאמץ לאהוב את עצמו, כי אין לו את השכל המבדיל בין טוב לרע. מבחינת ילד קטן, אין בכלל מושג של לאהוב או לא לאהוב את עצמו, מכיוון שהוא מקבל את עצמו באופן מוחלט וטבעי.
עם זאת, כאשר האדם מתבגר, מתפתחת אצלו שיפוטיות וביקורת עצמית, שגורמת לו להעריך דברים כ"טוב" או "רע". שיפוטיות זו מביאה אותו לראות בעצמו דברים רעים ולפתח שנאה עצמית או כעס עצמי, וכך הוא מתרחק מאהבה עצמית טבעית ואמיתית שהייתה קיימת בילדות.
למה אי אפשר לחזור למצב הילדותי של אהבה עצמית?
אליעד מבהיר שאדם בוגר לא יכול פשוט להחליט לחזור להיות כמו ילד ולהפסיק לשפוט את עצמו. זאת, כי בעולם המבוגרים יש צורך להבחין בין טוב לרע לצורך הישרדות יומיומית. אדם חייב לשפוט כדי לשרוד ולהתנהל בחברה. בנוסף, אם אדם מבוגר מנסה בכוח לא לשפוט את עצמו, הוא בעצם מדחיק את הביקורת העצמית הטבעית שלו, וכך האהבה העצמית שלו אינה יכולה להיות אמיתית וטבעית כמו אצל ילד קטן, כי היא מתבססת על הדחקה והתעלמות מהשיפוטיות הפנימית שלו.
מהי הדרך להשיג אהבה עצמית אמיתית בבגרות?
הדרך היחידה שאליעד מציע להשגת אהבה עצמית אמיתית היא על ידי הבנה וקבלה מלאה של עצמך, תוך שימוש בשיפוטיות חיובית. הכוונה היא לא לשקר לעצמך ולהגיד שאתה בסדר, אלא לנסות להבין לעומק מה הטוב שקיים גם בתכונות השליליות שלך. האדם צריך לראות את התכונות השליליות שלו בצורה כזאת שהוא ימצא בהן את הטוב האמיתי והעמוק, ובכך יאהב את עצמו לא למרות התכונות השליליות אלא בגללן ממש.
הוא מדגיש כי אין הכוונה לשקר ולהגיד שדברים רעים הם טובים, אלא להתבונן באמת ולמצוא את האחדות הבסיסית שקיימת בכל דבר. המטרה היא להגיע להבנה שכל הטוב והרע הם בעצם ביטויים שונים של אותה מציאות בסיסית, ושבאופן מהותי הם אחד. רק על ידי ראיית האחדות הזאת האדם יכול לאהוב את עצמו בצורה אמיתית ומוחלטת.
כיצד משפיעה האמת או השקר על אהבה עצמית?
אליעד מדגיש שאדם יכול ללכת לשני כיוונים באופן מוחלט: או שהוא מחפש את האמת עד הסוף או שהוא מחפש את השקר עד הסוף. אם הוא מחפש שקר, אז הוא חייב להגיד שהדבר הכי רע הוא בעצם הדבר הכי טוב - וכך גם יאהב את עצמו לחלוטין. ואם הוא מחפש את האמת עד הסוף, הוא יגיע לאותה הבנה עמוקה של אחדות, שבה הטוב והרע מתגלים כאחד.
אליעד מזהיר מפני גישה פושרת שבה אדם נע בין אמת לשקר, כי אז האדם לא יכול להגיע לאהבה עצמית אמיתית. הוא ממליץ לאדם ללכת עד הסוף בדרך שבחר: להיות אמיתי לחלוטין או שקרן לחלוטין, אך לא לעמוד באמצע, כי שם האהבה העצמית לעולם לא תהיה שלמה ואמיתית.
מהו המצב האידיאלי של אהבה עצמית?
המצב האידיאלי של אהבה עצמית אמיתית הוא כאשר אדם רואה באמת שהכל אחד, שאין בכלל הבדל בין טוב לרע, ושאין שום סיבה שלא לאהוב את עצמו. זהו מצב שבו האהבה העצמית אינה תלויה בשום דבר - לא בטוב, לא ברע, לא בתכונות חיוביות ולא בשליליות - אלא פשוט קיימת ללא תנאי.
- איך לאהוב את עצמך באמת?
- מהי אהבה עצמית אמיתית?
- אהבה עצמית ללא תנאים
- לקבל את עצמי כמו שאני
- איך להתמודד עם ביקורת עצמית?
- כיצד להגיע לאהבה ללא סיבה?