כאשר שומעים על הורים שרוצחים את ילדיהם, התגובה הראשונית היא הלם וזעזוע, אך אליעד כהן מסביר שבתוך האירועים הקשים האלה יש שכל פנימי ועמוק שאפשר להבין. תחילה חשוב לזכור שרצח פיזי של ילדים על ידי הוריהם אמנם נתפס כמעשה מזעזע, אך הוא לא בהכרח חמור יותר מהמצב הנפוץ שבו הורים "הורגים" את נפשו של הילד שלהם באופן יומיומי, דרך חינוך לקוי, פגיעה רגשית והרס האושר הטבעי של הילד. לפי אליעד כהן, הילדים נולדים מאושרים, אבל במבחן התוצאה הם הופכים לאומללים בגלל גישות ההורים, גם כשהכוונות היו טובות.
האם חינוך לקוי חמור מרצח פיזי של ילדים?
אליעד כהן טוען שרוב ההורים גורמים לילדיהם סבל מתמשך, שהוא במובן מסוים גרוע יותר מרצח. רצח פיזי הוא חד - פעמי, בעוד שהתעללות נפשית או חינוך לקוי הם תהליכים מתמשכים של הזרמת "ארס ורעל" אל נפש הילד. אותם ילדים מתבגרים להיות מבוגרים אומללים ומיואשים, שמחפשים פתרונות וייעוץ כיצד לצאת מהסבל שהוטבע בהם כבר בילדותם.
למה אנשים מביאים ילדים לעולם?
אליעד כהן מסביר את המניעים מאחורי הבאת ילדים לעולם כמניעים אגואיסטיים בלבד. גם אנשים דתיים שמצהירים שהם מביאים ילדים "לשם שמיים" למעשה עושים זאת בשביל גן עדן, כלומר, לשם אינטרס אישי ותחושת מימוש עצמי. ילדים הם ניסיון להרחיב את "האני", את האגו, כאשר האדם מתייחס לילדיו כחלק ממנו, ולכן פגיעה בילדים נתפסת כפגיעה אישית באגו שלו.
מה הקשר בין התקדמות רוחנית לניתוק רגשי מילדים?
אליעד מביא כדוגמה את רבי נחמן מברסלב, שטען שכדי להתקדם רוחנית חייב האדם להתנתק מכל מניעה רגשית ואישית, כולל הילדים שלו. רבי נחמן הסביר שלשם השגת התכלית הרוחנית האמיתית, האדם צריך "להשחיר פניו על בניו כאורב", כלומר, להיכנס למצב של ניתוק רגשי מוחלט, שבו הוא מתעלם אפילו מילדיו, בדיוק כפי שעורב מתעלם מילדיו בטבע. אליעד מדגיש שהחוויה הזאת נחוצה כדי להגיע לשכל הגבוה ביותר של המציאות, לשאלות עמוקות על תכלית החיים ומהות הקיום.
האם יש הבדל אמיתי בין ילדיך לבין ילדים של אחרים?
על פי אליעד כהן, מנקודת המבט של האחדות האמיתית אין כל הבדל בין ילדיך לבין ילדי השכנים, בין בני אדם, בעלי חיים או כל יצור אחר ביקום. מנקודת מבט מוחלטת, גם אין הבדל בין האני שלך לבין האחרים, ולכן הדאגה או האהבה המיוחדת לילד שלך היא רק תוצאה של הזדהות אגואיסטית עם צורה חיצונית של המציאות.
האם אהבה לילדים היא אהבה אמיתית או צורה של אגו?
אליעד כהן מסביר שאהבת ההורה לילדו, כפי שהיא באה לידי ביטוי בדרך כלל, אינה אהבה אמיתית אלא אהבה לצורה חיצונית של המציאות. אהבה אמיתית היא כלפי מהות המציאות, והניתוק הרגשי המוחלט שאותו מתאר אליעד אינו שנאה או זלזול אלא דווקא חיבור עמוק למהות הפנימית של הכל. אהבה אמיתית לפנימיות של ילדך משמעה לאהוב את הכל במידה שווה.
האם השארת ירושה לילדים היא מעשה הגיוני?
אליעד כהן מביא הסבר של רבי נחמן, לפיו השארת ירושה לילדים דומה לאדם שהתלכלך בצואה ומשתמש בצואה אחרת כדי לנקות את עצמו. לדעתו, מדובר בפעולה חסרת היגיון, שכן הילדים עצמם הם רק צורה נוספת וחסרת משמעות של קיום פיזי. ה"בנים" האמיתיים של האדם הם הביטוי של הפוטנציאל שלו בעולם ולא הגופים הפיזיים של ילדיו. המשמעות האמיתית של האדם בעולם היא דרך המימוש העצמי של הפוטנציאל האישי שלו ולא דרך הולדת ילדים פיזיים.
האם הניתוק הרגשי מהילדים מחייב פגיעה בהם?
אליעד כהן מדגיש כי אין הכרח לפגוע בילדים פיזית, אלא הכוונה היא שהאדם יכיל בתוכו גם את נקודת המבט של אותה אם שרוצחת את ילדיה, כלומר, להכיר בקיום של רמה כזו של ניתוק רגשי מוחלט ולהבין שאין באמת חובה רגשית לאהוב את ילדיך באופן מיוחד. האדם נדרש לאהוב את מהות המציאות ולא להיצמד לצורה חיצונית כלשהי.
כיצד להגיע לחוויית האחדות האמיתית?
כדי להגיע לחוויה אמיתית של אחדות, אליעד כהן מסביר שצריך להיות "איש אמת" וללכת עם האמת עד הסוף, בלי זיגזוגים. האדם חייב להתבודד פנימה ולהציב בראש סדר העדיפויות את תכלית החיים והמשמעות הקיומית שלו, ולא שום רגש או קיום חיצוני, כולל הילדים, הגוף או רכוש כלשהו. רק כך הוא יכול להגיע לחוויה של חיבור עמוק ואמיתי אל מהות המציאות.
אליעד מסיים באמירה שהמטרה היא להגיע לאהבה אמיתית, שאינה תלויה בדבר, כלפי המציאות כולה.
- למה הורים רוצחים את ילדיהם?
- האם חינוך גרוע הוא התעללות בילדים?
- למה אנשים מביאים ילדים לעולם?
- מהי אהבה אמיתית לילדים?
- מה המשמעות של ניתוק רגשי מהילדים?
- מהי חוויית האחדות?
- האם יש הבדל בין ילדיי לילדים אחרים?