1:52:17ריכוז, הפרעת קשב וריכוז - להתאבד, התאבדות, מחשבות אובדניות - חיים לאחר המוות - אהבה עצמית, לאהוב את עצמך - חלק 2
איך להתמודד עם מחשבות מתנגשות בצורה יעילה?
כל אדם חווה לעיתים קרובות קונפליקט פנימי בין רצונות ומחשבות שונות, המובילים לתחושות של בלבול וחוסר ריכוז. אליעד כהן מסביר כיצד יש להתייחס לקונפליקט בין מחשבות באופן נכון. הוא מדגיש שהפתרון אינו להתעלם מהמחשבות המטרידות, אלא להכיר בקיומן ולארגן אותן לפי סדר עדיפות ברור. לדוגמה, אם אדם חש רעב במהלך העבודה, עליו להכיר בכך ולדחות את האכילה לזמן מוגדר מראש. בצורה כזו, הוא יצליח להתרכז בעבודתו. אם האדם יתעלם מתחושת הרעב, היא רק תמשיך להטריד אותו ולמנוע ממנו להתמקד.
אליעד ממליץ על תכנון זמן לחשיבה על הבעיות הרגשיות, במקום להתעלם מהן, כיוון שהדחקה אינה פותרת את הבעיה אלא רק מחמירה אותה.
מה עומד מאחורי מחשבות אובדניות?
אליעד כהן מסביר כי כאשר אדם חושב על התאבדות, הוא לא באמת רוצה למות אלא רוצה להפסיק לסבול. התאבדות היא ניסיון שגוי לברוח מסבל, כיוון שהאדם חושב שהמוות יביא לו תחושה טובה יותר. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה של אדם המשחק משחק ומפסיד בו. האדם חושב שלהתחיל משחק חדש ייתן לו הרגשה טובה יותר, אך בפועל, הוא רק מנסה לברוח מהסבל הנוכחי. אם היה מבין שהסבל לא נגרם מהמשחק עצמו אלא מהפער בין הרצונות שלו למציאות, הוא היה יכול לפתור את הבעיה בצורה אמיתית.
אליעד מדגיש שהתאבדות היא החלפה של צורת הסבל ולא פתרון אמיתי. הוא משווה זאת לעקיצה של יתוש - אם יתגרדו במקום אחר, זה לא יפסיק את הכאב אלא רק יזיז אותו למקום אחר.
למה אנחנו באמת סובלים?
הסבל נובע מהפער בין הרצון של האדם לבין המציאות שבה הוא חי. אליעד מסביר כי לא משנה באילו תנאים האדם נמצא, הסבל תמיד יהיה תלוי בהבדל בין מה שהוא רוצה למה שקורה במציאות. הוא נותן כדוגמה את האפיפיור, שאפילו במעמדו הרם יכול להמשיך לסבול, כיוון שהסבל אינו תלוי במעמד או בהישגים, אלא בחוסר התאמה בין הרצון למציאות.
לדברי אליעד, הסבל אינו תלוי במציאות עצמה אלא באופן בו האדם מפרש את המציאות. אדם יכול לחיות בתנאים קשים ועדיין להרגיש טוב, ואדם אחר יכול לחיות בתנאים טובים ועדיין לסבול.
האם ניתן להעלים את הסבל לתמיד?
לפי אליעד, לא ניתן להעלים את הסבל על ידי בריחה, כיוון שכל בריחה היא רק שינוי צורה של הסבל. הוא מדגים זאת עם אנשים שחוו מוות קליני והרגישו טוב, אך זה היה רק כי הם חוו הפסקה זמנית מהסבל. אם היו נשארים באותו מצב יותר זמן, גם שם היה מתחיל סבל חדש. הפתרון האמיתי הוא להבין את מקור הסבל - חוסר ההתאמה בין הרצון למציאות - וללמוד להסתכל על הדברים בצורה נכונה יותר, שתאפשר תחושת שלמות אמיתית.
האם יש חיים אחרי המוות?
אליעד כהן טוען ששום דבר לא באמת נעלם. הגוף הוא חומר, והחומר תמיד קיים בצורה כלשהי. לדוגמה, כיסא שהיה פעם עץ ביער יהפוך בעתיד לאפר, אך תמיד יישאר קיים בצורה כלשהי. כך גם התודעה תמיד קיימת, אך משנה צורות. התודעה אינה הגוף או המוח אלא הישות שחווה את המציאות. הוא מדגים זאת באמצעות ארצות הברית, שאינה נראית כרגע אך עדיין קיימת. בצורה זו, הוא מסביר שהתודעה קיימת לנצח ומשנה צורה, ולכן אין לאן לברוח או להיעלם לאחר המוות.
איך להפסיק לסבול ולהגיע לשלמות אמיתית?
הפתרון היחיד לסבל הוא להבין את האמת לגבי הרצונות והתחושות. אליעד מסביר שהדרך לשלמות היא להבין שהכל הוא אחד. האדם צריך להגיע למצב שבו הוא חווה באופן מוחלט שכל מה שקורה הוא בדיוק מה שהוא רוצה. כאשר האדם רואה שכל המציאות היא רצונו, אין פער בין הרצוי למצוי, ולכן אין סבל. אליעד מדגיש שזהו תהליך של חקירה פנימית עמוקה, שבו האדם שואל את עצמו שאלות יסודיות על האמת לגבי רצונותיו, וכך הוא מגיע להבנה פנימית של שלמות ואחדות עם המציאות.
איך מתמודדים עם חוסר ריכוז והפרעת קשב?
אליעד כהן מתייחס לנושא חוסר ריכוז וטוען שאין באמת דבר כזה. לדעתו, האדם תמיד מרוכז, אך לא תמיד במה שחשוב לו באותו רגע. לדוגמה, ילד שנחשב למופרע כי אינו מרוכז בשיעור, פשוט מרוכז בדברים שמעניינים אותו יותר. הפתרון הוא לא להאשים את עצמו או להתעלם, אלא לבדוק למה הוא מעדיף להתמקד בדברים אחרים. המפתח הוא מודעות עצמית ותכנון נכון - אם יש בעיה מטרידה, יש להכיר בה ולהגדיר זמן לעסוק בה, כדי שלא תפריע למשימות אחרות.
כיצד לפתח אהבה עצמית אמיתית?
אליעד מסביר שאהבה עצמית תלויה בתפיסה של האדם לגבי עצמו - ככל שאדם רואה בעצמו יותר דברים חיוביים, הוא יאהב את עצמו יותר. אך כדי להגיע לאהבה עצמית אמיתית, על האדם להבין באמת מה הוא רוצה ומדוע. תהליך זה כולל בירור עצמי לגבי מה חשוב לו, ולמה הוא זקוק לפידבקים מאנשים אחרים כדי לאהוב את עצמו. התהליך הזה עוזר לאדם להגיע למקום שבו הוא יכול לאהוב את עצמו ללא תלות באחרים.
מהי חוויית האחדות וכיצד ניתן להגיע אליה?
חוויית האחדות היא מצב בו האדם אינו מרגיש הפרדה בין טוב לרע, אלא חווה את כל המציאות כשלמה ומושלמת. מצב זה נוצר מההבנה העמוקה שכל המציאות היא בעצם רצונו של האדם. אליעד מציין שכדי להגיע למצב זה, יש לחקור את האמת על המציאות ועל הרצונות באופן עמוק, ולגלות שכל מה שקורה הוא בדיוק מה שהאדם רוצה. מצב זה מביא לתחושת שלמות, שבה האדם אינו סובל משום דבר, כיוון שהוא תואם באופן מלא את המציאות.
כל אדם חווה לעיתים קרובות קונפליקט פנימי בין רצונות ומחשבות שונות, המובילים לתחושות של בלבול וחוסר ריכוז. אליעד כהן מסביר כיצד יש להתייחס לקונפליקט בין מחשבות באופן נכון. הוא מדגיש שהפתרון אינו להתעלם מהמחשבות המטרידות, אלא להכיר בקיומן ולארגן אותן לפי סדר עדיפות ברור. לדוגמה, אם אדם חש רעב במהלך העבודה, עליו להכיר בכך ולדחות את האכילה לזמן מוגדר מראש. בצורה כזו, הוא יצליח להתרכז בעבודתו. אם האדם יתעלם מתחושת הרעב, היא רק תמשיך להטריד אותו ולמנוע ממנו להתמקד.
אליעד ממליץ על תכנון זמן לחשיבה על הבעיות הרגשיות, במקום להתעלם מהן, כיוון שהדחקה אינה פותרת את הבעיה אלא רק מחמירה אותה.
מה עומד מאחורי מחשבות אובדניות?
אליעד כהן מסביר כי כאשר אדם חושב על התאבדות, הוא לא באמת רוצה למות אלא רוצה להפסיק לסבול. התאבדות היא ניסיון שגוי לברוח מסבל, כיוון שהאדם חושב שהמוות יביא לו תחושה טובה יותר. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה של אדם המשחק משחק ומפסיד בו. האדם חושב שלהתחיל משחק חדש ייתן לו הרגשה טובה יותר, אך בפועל, הוא רק מנסה לברוח מהסבל הנוכחי. אם היה מבין שהסבל לא נגרם מהמשחק עצמו אלא מהפער בין הרצונות שלו למציאות, הוא היה יכול לפתור את הבעיה בצורה אמיתית.
אליעד מדגיש שהתאבדות היא החלפה של צורת הסבל ולא פתרון אמיתי. הוא משווה זאת לעקיצה של יתוש - אם יתגרדו במקום אחר, זה לא יפסיק את הכאב אלא רק יזיז אותו למקום אחר.
למה אנחנו באמת סובלים?
הסבל נובע מהפער בין הרצון של האדם לבין המציאות שבה הוא חי. אליעד מסביר כי לא משנה באילו תנאים האדם נמצא, הסבל תמיד יהיה תלוי בהבדל בין מה שהוא רוצה למה שקורה במציאות. הוא נותן כדוגמה את האפיפיור, שאפילו במעמדו הרם יכול להמשיך לסבול, כיוון שהסבל אינו תלוי במעמד או בהישגים, אלא בחוסר התאמה בין הרצון למציאות.
לדברי אליעד, הסבל אינו תלוי במציאות עצמה אלא באופן בו האדם מפרש את המציאות. אדם יכול לחיות בתנאים קשים ועדיין להרגיש טוב, ואדם אחר יכול לחיות בתנאים טובים ועדיין לסבול.
האם ניתן להעלים את הסבל לתמיד?
לפי אליעד, לא ניתן להעלים את הסבל על ידי בריחה, כיוון שכל בריחה היא רק שינוי צורה של הסבל. הוא מדגים זאת עם אנשים שחוו מוות קליני והרגישו טוב, אך זה היה רק כי הם חוו הפסקה זמנית מהסבל. אם היו נשארים באותו מצב יותר זמן, גם שם היה מתחיל סבל חדש. הפתרון האמיתי הוא להבין את מקור הסבל - חוסר ההתאמה בין הרצון למציאות - וללמוד להסתכל על הדברים בצורה נכונה יותר, שתאפשר תחושת שלמות אמיתית.
האם יש חיים אחרי המוות?
אליעד כהן טוען ששום דבר לא באמת נעלם. הגוף הוא חומר, והחומר תמיד קיים בצורה כלשהי. לדוגמה, כיסא שהיה פעם עץ ביער יהפוך בעתיד לאפר, אך תמיד יישאר קיים בצורה כלשהי. כך גם התודעה תמיד קיימת, אך משנה צורות. התודעה אינה הגוף או המוח אלא הישות שחווה את המציאות. הוא מדגים זאת באמצעות ארצות הברית, שאינה נראית כרגע אך עדיין קיימת. בצורה זו, הוא מסביר שהתודעה קיימת לנצח ומשנה צורה, ולכן אין לאן לברוח או להיעלם לאחר המוות.
איך להפסיק לסבול ולהגיע לשלמות אמיתית?
הפתרון היחיד לסבל הוא להבין את האמת לגבי הרצונות והתחושות. אליעד מסביר שהדרך לשלמות היא להבין שהכל הוא אחד. האדם צריך להגיע למצב שבו הוא חווה באופן מוחלט שכל מה שקורה הוא בדיוק מה שהוא רוצה. כאשר האדם רואה שכל המציאות היא רצונו, אין פער בין הרצוי למצוי, ולכן אין סבל. אליעד מדגיש שזהו תהליך של חקירה פנימית עמוקה, שבו האדם שואל את עצמו שאלות יסודיות על האמת לגבי רצונותיו, וכך הוא מגיע להבנה פנימית של שלמות ואחדות עם המציאות.
איך מתמודדים עם חוסר ריכוז והפרעת קשב?
אליעד כהן מתייחס לנושא חוסר ריכוז וטוען שאין באמת דבר כזה. לדעתו, האדם תמיד מרוכז, אך לא תמיד במה שחשוב לו באותו רגע. לדוגמה, ילד שנחשב למופרע כי אינו מרוכז בשיעור, פשוט מרוכז בדברים שמעניינים אותו יותר. הפתרון הוא לא להאשים את עצמו או להתעלם, אלא לבדוק למה הוא מעדיף להתמקד בדברים אחרים. המפתח הוא מודעות עצמית ותכנון נכון - אם יש בעיה מטרידה, יש להכיר בה ולהגדיר זמן לעסוק בה, כדי שלא תפריע למשימות אחרות.
כיצד לפתח אהבה עצמית אמיתית?
אליעד מסביר שאהבה עצמית תלויה בתפיסה של האדם לגבי עצמו - ככל שאדם רואה בעצמו יותר דברים חיוביים, הוא יאהב את עצמו יותר. אך כדי להגיע לאהבה עצמית אמיתית, על האדם להבין באמת מה הוא רוצה ומדוע. תהליך זה כולל בירור עצמי לגבי מה חשוב לו, ולמה הוא זקוק לפידבקים מאנשים אחרים כדי לאהוב את עצמו. התהליך הזה עוזר לאדם להגיע למקום שבו הוא יכול לאהוב את עצמו ללא תלות באחרים.
מהי חוויית האחדות וכיצד ניתן להגיע אליה?
חוויית האחדות היא מצב בו האדם אינו מרגיש הפרדה בין טוב לרע, אלא חווה את כל המציאות כשלמה ומושלמת. מצב זה נוצר מההבנה העמוקה שכל המציאות היא בעצם רצונו של האדם. אליעד מציין שכדי להגיע למצב זה, יש לחקור את האמת על המציאות ועל הרצונות באופן עמוק, ולגלות שכל מה שקורה הוא בדיוק מה שהאדם רוצה. מצב זה מביא לתחושת שלמות, שבה האדם אינו סובל משום דבר, כיוון שהוא תואם באופן מלא את המציאות.
- איך להתמודד עם רגשות שליליים?
- למה אנחנו סובלים ואיך להפסיק לסבול?
- מהי התודעה והאם היא נעלמת אחרי המוות?
- איך לשלוט במחשבות ולמנוע הצפה רגשית?
- איך למצוא משמעות אמיתית לחיים?
הנושא המרכזי שעולה בדיון הוא התמודדות עם מחשבות, רגשות ורצונות מתנגשים, ובפרט עם מחשבות אובדניות.
איך להתמודד עם קונפליקט בין רצונות?
האדם הוא מערכת של מחשבות, רגשות ורצונות. אין אפשרות להדחיק או להתעלם מהם לחלוטין, ואם אדם ינסה להתעלם מרצון מסוים, הוא רק יציק לו יותר. לדוגמה, אם אדם רוצה לעבוד אך גם מוטרד מבעיה רגשית, הפתרון הוא לא להתעלם מהבעיה אלא להכיר בקיומה ולתכנן מתי להתמקד בה. בדומה לכך, אם אדם רעב, הוא יכול להחליט לאכול בעוד חצי שעה ולהמשיך לעבוד עד אז, אך אם ינסה להתעלם מתחושת הרעב, זה יפריע לו יותר.
מהי מחשבה אובדנית ומה עומד מאחוריה?
כאשר אדם חושב על התאבדות, הוא למעשה לא רוצה למות אלא להפסיק לסבול. זה לא שהאדם רוצה לגלות מה קורה אחרי המוות או לחוות את הרגע של ההתאבדות, אלא שהוא מחפש פתרון לסבל. האדם תמיד בוחר במה שהוא חושב שיביא לו יותר טוב. לדוגמה, אם יש לו שתי מנות אוכל, הוא יבחר בזו שמושכת אותו יותר. כך גם בהתאבדות - הוא רואה את החיים כמשחק שאינו מצליח בו, ולכן חושב על "להתחיל משחק חדש". אבל למעשה, הוא לא רוצה למות - הוא רוצה להרגיש טוב יותר.
למה התאבדות לא באמת פותרת את הבעיה?
נניח שמישהו מציע לאדם שנכשל במשחק ללמוד איך להצליח בו. האם הוא יעדיף ללמוד לנצח או פשוט להפסיק לשחק? סביר להניח שהוא יעדיף להצליח במשחק, אם ידע שזה אפשרי. בנוסף, אם היו מספרים לו שגם אחרי ההתאבדות הוא ימשיך לסבול, זה היה משנה את תפיסתו. הרעיון כאן הוא שהתאבדות אינה פתרון אלא רק שינוי צורה של הבעיה. זה כמו להתגרד במקום שבו עקץ יתוש - זה לא באמת פותר את הבעיה אלא רק מזיז את הסבל למקום אחר.
למה אנחנו סובלים באמת?
הסבל של האדם לא נובע ממה שקורה לו, אלא מכך שהוא לא רוצה את מה שקורה לו. יש אנשים בתנאים טובים שסובלים, ויש כאלה בתנאים קשים שנהנים. אדם עשיר יכול להרגיש רע בדיוק כמו אדם עני. לדוגמה, אפשר להיות האפיפיור ועדיין לסבול, כי הסבל נובע מחוסר התאמה בין הרצון של האדם לבין המציאות.
האם אפשר להעלים את הסבל?
לא משנה מה האדם יעשה - גם אם הוא יחתוך לעצמו יד, גם אם הוא יקפוץ מהגג - הסבל לא ייעלם, אלא רק ישנה צורה. מי שלא מבין את המציאות תמיד יסבול, כי תמיד יהיה פער בין מה שהוא רוצה לבין מה שיש לו.
מה קורה אחרי המוות?
שום דבר לא באמת נעלם. הגוף הוא חומר, והחומר תמיד קיים, רק מחליף צורות. לדוגמה, כסא שהיה פעם עץ ביער, הפך לכסא, ואם ישרף - יישאר אפר. כך גם התודעה - היא קיימת תמיד, אבל משנה צורות.
האם התודעה יכולה להיעלם?
האדם לא רק הגוף שלו. כשהוא אומר "אני", הוא מתכוון לתודעה שחווה את המציאות, לא למוח או לגוף עצמו. הגוף הוא אוסף של אטומים, בדיוק כמו כל חפץ אחר. אם הגוף תמיד קיים בצורה כלשהי, למה שהתודעה תיעלם? זה שלא רואים משהו לא אומר שהוא לא קיים. לדוגמה, ארה"ב קיימת גם אם אדם לא רואה אותה כרגע.
מה המשמעות של להיות קיים לנצח?
כל דבר קיים תמיד, רק מחליף צורה. לדוגמה, לפני 3,000 שנה, החומרים שמהם עשוי הכסא היו בהר, עכשיו הם בכסא, ובעתיד יהיו בצורה אחרת. זה אומר שגם התודעה של האדם תמיד קיימת, אבל מחליפה צורה.
למה הבנה זו חשובה?
אם אדם מבין שהתודעה שלו תמיד תישאר, אז ברור שהתאבדות לא באמת תפתור לו את הבעיה. הסבל יישאר בצורה אחרת. לכן, הפתרון אינו לברוח אלא להבין את המציאות ולשנות את תפיסת הסבל.
איך להפסיק לסבול באמת?
יש להבין שהסבל נובע מחוסר התאמה בין הרצון של האדם לבין המציאות. אם האדם משנה את הדרך שבה הוא מסתכל על הדברים, הוא יכול להרגיש טוב באמת, בלי תלות במה שקורה לו.
לסיכום:
1. המחשבות והרגשות אינם אויבים - יש להכיר בהם ולתת להם מקום, אך גם לדעת לשלוט בהתמקדות בהם.
2. מחשבות אובדניות הן ביטוי לרצון להפסיק לסבול, אך התאבדות אינה פתרון אמיתי אלא רק שינוי צורה של הבעיה.
3. הסבל לא נובע ממה שקורה, אלא מאיך שאדם מפרש את מה שקורה.
4. דבר אינו נעלם - לא הגוף ולא התודעה, ולכן אין לאן לברוח.
5. הפתרון אינו לשנות מקום או צורה, אלא להבין את המציאות וללמוד כיצד לחיות בתוכה בלי לסבול.
איך להתמודד עם קונפליקט בין רצונות?
האדם הוא מערכת של מחשבות, רגשות ורצונות. אין אפשרות להדחיק או להתעלם מהם לחלוטין, ואם אדם ינסה להתעלם מרצון מסוים, הוא רק יציק לו יותר. לדוגמה, אם אדם רוצה לעבוד אך גם מוטרד מבעיה רגשית, הפתרון הוא לא להתעלם מהבעיה אלא להכיר בקיומה ולתכנן מתי להתמקד בה. בדומה לכך, אם אדם רעב, הוא יכול להחליט לאכול בעוד חצי שעה ולהמשיך לעבוד עד אז, אך אם ינסה להתעלם מתחושת הרעב, זה יפריע לו יותר.
מהי מחשבה אובדנית ומה עומד מאחוריה?
כאשר אדם חושב על התאבדות, הוא למעשה לא רוצה למות אלא להפסיק לסבול. זה לא שהאדם רוצה לגלות מה קורה אחרי המוות או לחוות את הרגע של ההתאבדות, אלא שהוא מחפש פתרון לסבל. האדם תמיד בוחר במה שהוא חושב שיביא לו יותר טוב. לדוגמה, אם יש לו שתי מנות אוכל, הוא יבחר בזו שמושכת אותו יותר. כך גם בהתאבדות - הוא רואה את החיים כמשחק שאינו מצליח בו, ולכן חושב על "להתחיל משחק חדש". אבל למעשה, הוא לא רוצה למות - הוא רוצה להרגיש טוב יותר.
למה התאבדות לא באמת פותרת את הבעיה?
נניח שמישהו מציע לאדם שנכשל במשחק ללמוד איך להצליח בו. האם הוא יעדיף ללמוד לנצח או פשוט להפסיק לשחק? סביר להניח שהוא יעדיף להצליח במשחק, אם ידע שזה אפשרי. בנוסף, אם היו מספרים לו שגם אחרי ההתאבדות הוא ימשיך לסבול, זה היה משנה את תפיסתו. הרעיון כאן הוא שהתאבדות אינה פתרון אלא רק שינוי צורה של הבעיה. זה כמו להתגרד במקום שבו עקץ יתוש - זה לא באמת פותר את הבעיה אלא רק מזיז את הסבל למקום אחר.
למה אנחנו סובלים באמת?
הסבל של האדם לא נובע ממה שקורה לו, אלא מכך שהוא לא רוצה את מה שקורה לו. יש אנשים בתנאים טובים שסובלים, ויש כאלה בתנאים קשים שנהנים. אדם עשיר יכול להרגיש רע בדיוק כמו אדם עני. לדוגמה, אפשר להיות האפיפיור ועדיין לסבול, כי הסבל נובע מחוסר התאמה בין הרצון של האדם לבין המציאות.
האם אפשר להעלים את הסבל?
לא משנה מה האדם יעשה - גם אם הוא יחתוך לעצמו יד, גם אם הוא יקפוץ מהגג - הסבל לא ייעלם, אלא רק ישנה צורה. מי שלא מבין את המציאות תמיד יסבול, כי תמיד יהיה פער בין מה שהוא רוצה לבין מה שיש לו.
מה קורה אחרי המוות?
שום דבר לא באמת נעלם. הגוף הוא חומר, והחומר תמיד קיים, רק מחליף צורות. לדוגמה, כסא שהיה פעם עץ ביער, הפך לכסא, ואם ישרף - יישאר אפר. כך גם התודעה - היא קיימת תמיד, אבל משנה צורות.
האם התודעה יכולה להיעלם?
האדם לא רק הגוף שלו. כשהוא אומר "אני", הוא מתכוון לתודעה שחווה את המציאות, לא למוח או לגוף עצמו. הגוף הוא אוסף של אטומים, בדיוק כמו כל חפץ אחר. אם הגוף תמיד קיים בצורה כלשהי, למה שהתודעה תיעלם? זה שלא רואים משהו לא אומר שהוא לא קיים. לדוגמה, ארה"ב קיימת גם אם אדם לא רואה אותה כרגע.
מה המשמעות של להיות קיים לנצח?
כל דבר קיים תמיד, רק מחליף צורה. לדוגמה, לפני 3,000 שנה, החומרים שמהם עשוי הכסא היו בהר, עכשיו הם בכסא, ובעתיד יהיו בצורה אחרת. זה אומר שגם התודעה של האדם תמיד קיימת, אבל מחליפה צורה.
למה הבנה זו חשובה?
אם אדם מבין שהתודעה שלו תמיד תישאר, אז ברור שהתאבדות לא באמת תפתור לו את הבעיה. הסבל יישאר בצורה אחרת. לכן, הפתרון אינו לברוח אלא להבין את המציאות ולשנות את תפיסת הסבל.
איך להפסיק לסבול באמת?
יש להבין שהסבל נובע מחוסר התאמה בין הרצון של האדם לבין המציאות. אם האדם משנה את הדרך שבה הוא מסתכל על הדברים, הוא יכול להרגיש טוב באמת, בלי תלות במה שקורה לו.
לסיכום:
1. המחשבות והרגשות אינם אויבים - יש להכיר בהם ולתת להם מקום, אך גם לדעת לשלוט בהתמקדות בהם.
2. מחשבות אובדניות הן ביטוי לרצון להפסיק לסבול, אך התאבדות אינה פתרון אמיתי אלא רק שינוי צורה של הבעיה.
3. הסבל לא נובע ממה שקורה, אלא מאיך שאדם מפרש את מה שקורה.
4. דבר אינו נעלם - לא הגוף ולא התודעה, ולכן אין לאן לברוח.
5. הפתרון אינו לשנות מקום או צורה, אלא להבין את המציאות וללמוד כיצד לחיות בתוכה בלי לסבול.
- איך להתמודד עם רגשות שליליים?
- למה אנחנו סובלים ואיך להפסיק לסבול?
- מהי התודעה והאם היא נעלמת אחרי המוות?
- איך לשלוט במחשבות ולמנוע הצפה רגשית?
- איך למצוא משמעות אמיתית לחיים?
שאלה: הבנתי שאני צריך לעשות סדר במחשבות. המחשבות זה ביטוי של רצונות, ואם עכשיו אני רוצה לעבוד, ורוצה את זה יותר מאשר אני רוצה לפתור בעיה רגשית, אז אני צריך להגדיר לעצמי שמה שאני רוצה עכשיו זה לעבוד, כרגע לעבוד, ובשעה מסוימת כאשר ארצה לחשוב איך לפתור את הבעיה הרגשית שיש לי, אז אחשוב עליה.
אליעד: אבל על תתעלם ממנה, כי אם תתעלם היא תציק לך. פשוט לא להתעלם, ולהגיד שאין לי בעיית חוסר ריכוז.
שאלה: להגיד שיש לי בעיית חוסר ריכוז זה סתם לשקר.
אליעד: זה סתם שטויות, זה לא נותן כלום. וזה גם לא נכון, זה סתם קשקוש.
שאלה: יש ל כמה רצונות שמתנגשים ביניהם, שבעצם אני צריך לדעת לשים דגש בזמן מסוים.
אליעד: אתה מערכת של מחשבות, רגשות ורצונות, אתה לא יכול להדחיק אותם, אתה צריך להיות מודע אליהם, מה שאני אומר לראות את האמת. מה זה לראות את האמת, להבין את עצמך, מה היא האמת? האם אני רוצה לעבוד עשרים אחוז ולחשוב על הבעיה שלושים אחוז. יש לך צרכים, כמו לאכול לשתות, למשל אתה רעב, אתה לא מיד הולך לאכול, אתה אומר אני יאכל בשעה שתיים, ועד אז אני אצליח להתרכז בעבודה, אם האוכל מציק לך, אתה אומר עוד חצי שעה אלך לאכול ואתה ממשיך לעבוד. אך אם תתעלם מהמחשבה הזאת, היא תמשיך להציק לך, אין מה לעשות.
שאלה: מה דעתך על מחשבות אובדניות?
אליעד: אז יש פה שתי תשובות שהולכות לאותו כיוון. התשובה הראשונה שזה מיותר וזה אפילו פחות טוב, ותשובה שניים שזה אפילו לא יעזור לך. אני אסביר את המכלול. קודם כל מהי מחשבה אובדנית?
מחשבה אובדנית זה בעצם אדם שרוצה להתאבד, הוא אומר אני רוצה לעלות לגג ולקפוץ, למה הוא רוצה להתאבד? האם הוא רוצה לגלות מה קורה אחרי המוות? למה הוא כל כך רוצה להתאבד, הרי בכל מקרה תמות בשלב כלשהו, מה אתה לחוץ, שאדם רוצה להתאבד, זה לא בגלל שהוא רוצה להתאבד, זה בגלל שהוא לא רוצה לחיות, זה לא בגלל שהוא רוצה להגיע לעולם הבא, העניין הוא שהאדם רוצה להרגיש טוב, נקודה. זה מה שמעניין אותו להרגיש טוב, האדם תמיד בוחר את מה שהוא חושב שייתן לו יותר טוב, מסכימים אם זה? למשל יש לפניך שתי מאכלים, תבחר מה שייתן לך להרגיש יותר טוב. אותו דבר לגבי התאבדות. למשל אדם משחק משחק מסוים והוא רואה שהוא לא מצליח אז הוא אומר לעצמו, בא נתחיל משחק חדש, נפסיק עם המשחק הישן, למה? כי הוא חושב ששם יהיה לו יותר טוב. אז מה הוא רוצה להתאבד או להרגיש יותר טוב? מה הוא רוצה באמת? מה התשובה?
שאלה: הוא רוצה להרגיש יותר טוב.
אליעד: זה לא שהוא רוצה להפסיק את המשחק, הוא רוצה להרגיש יותר טוב. אם מישהו היה בא ואומר לו, תקשיב אני יכול ללמד אותך איך לנצח וליהנות במשחק הישן, הוא היה רוצה שילמדו אותו, ויותר מזה היו אומרים לו, שאם תעזוב את המשחק ויהיה לך משחק חדש, גם שם תסבול, אז מה זה נתן לך? זה כמו להחליף בית כלא, אבל זה אותו כלא. זה כמו שיתוש עוקץ אותך, ואתה אומר לו עקוץ אותי מהצד השני, מה זה נתן? כלום.
עכשיו מה הנושא, הסבל של האדם, הסבל לא בגלל מה שקורה לו, שבן אדם אומר אני, מהרגע שהוא נולד הוא נמצא בתוך הגוף, אז כשהוא אומר אני הוא חושב שהוא הגוף שלו, אבל מצד האמת כשאתה אומר אני, מה זה הגוף הזה - בשר ואטומים, אני זה בסך הכל אטומים שזזים. שאתה אומר אני, זאת בעצם התודעה שאומרת אני, יש ישות תודעתית שאומרת אני, שחווה כרגע הזדהות רגשית עם הגוף. אז שאתה אומר אני, הכוונה התודעה שחווה את המציאות, יש כאלה שאומרים שבן אדם אומר אני הוא מתכוון למח שלו, אבל זה לא נכון, כי גם מוח הוא חתיכת בשר, מה שונה המוח מהאצבע. זה בשר וזה בשר, אין הבדל, בגלל שהם רואים גלים אלקטרונים במוח? אבל זה לא אתה, זה לא שונה מכל רכיב אלקטרוני של מחשב, כמו שתגיד, הפלאפון זה אני.
בכל מקרה הישות שלך תמיד קיימת, זה אתה צריך להבין, קודם להבין שהתודעה תמיד קיימת, אגיד לך יותר מזה גם הגוף תמיד קיים, מה זה אומר, החומר תמיד קיים, אתה יכול להחליף את הצורה שלו, אתה יכול לקחת נייר ולשרוף אותו, אבל יישאר אפר, אבל מה שקיים אתה לא יכול להעלים אותו, אתה יכול להחליף את הצורה שלו, אבל אי אפשר להעלים אותו.
מה זה אומר שהתודעה תמיד קיימת, הישות שאומרת אני תמיד קיימת, אתה יכול להחליף אותה שבמקום שהיא תחשוב על זה תחשוב על משהו אחר, מכאן זה אומר שאתה בן אין סוף שנים, פחות הזמן שעוד לא עבר, אתה קיים כל הזמן
שאלה: ישות ללא התחלה וללא סוף.
אליעד: כל מה שקיים, ניקח את הכיסא הזה, הכסא קיים כל הזמן, כל פעם הוא מחליף צורה. הכסא הזה לפני שלושת אלפים שנה איפה היה? באיזה הר בצורה של ברזל, אבל הוא היה קיים, רק בצורה אחרת. ומה היה לפני כן, הוא היה בצורה אחרת, אם יישרף הבית הוא יהיה קיים בצורה אחרת, בעוד טריליון שנה הוא יהיה קיים בצורה אחרת, הוא לא יכול להיעלם, הוא קיים, כל פעם הוא מחליף צורה.
מה זה אומר בעצם, קודם כל שתבין שאתה לנצח, אתה קיים לנצח, למרות שאתה קיים הרבה יותר מהנצח, זה כבר עניין אחר, אבל כעיקרון אתה חי לנצח, וכל פעם אתה חווה צורות אחרות, מה זה אומר לגביך? קודם כל להבין שהתחושה של הרע היא לא בגלל מה שקורה. אתה צריך לבדוק משהו מאוד מסוים, בן אדם אומר שהוא רוצה להתאבד, למה הוא רוצה להתאבד, כי הוא מרגיש רע. השאלה הנשאלת היא למה הוא מרגיש רע, האם הוא מרגיש רע בגלל מה שקורה לו, או מסיבה אחרת? אם הוא מרגיש רע, רק בגלל מה שקורה לו, והוא בטוח שאם הוא ילך שמאלה הוא ירגיש יותר טוב, אז שילך שמאלה. אבל זה לא המצב, האדם מרגיש רע לא בגלל מה שקורה לו, אלא בגלל שהוא לא רוצה את מה שקורה לו, הוא יכול להיות האפיפיור ולסבול.
נגיד שיש לך בעיה עם חברים, כרגע אתה סובל מדבר מסוים אבל אתה יכול לסבול גם מדברים אחרים, אין לך תעודת ביטוח שמחר לא תסבול מדבר אחר, ולא רק זה אני יכול לתת לך תעודת ביטוח שמחר תסבול מדבר אחר, כי המהות זה חוסר התאמה בין האדם לבין המציאות, זאת המהות. יש תודעה שקוראים לה מושה, עכשיו תודעה זו חווה מצבים, פעם מקללים אותה ופעם מברכים אותה, עכשיו אם התודעה אוהבת את הסרט, אז טוב לה, ואם היא לא אוהבת את הסרט, אז תמיד יהיה לה רע, זה לא משנה. למשל בן אדם יוריד לעצמו יד, האם הוא יפסיק לסבול? לא, הוא יסבול בצורה אחרת, אף אחד לא מפסיק לסבול אחרי שהוא מוריד לעצמו יד, הוא יוריד עוד יד, רגל, אפילו ראש, אז אתה תסבול בלי גוף, הסבל נוצר מחוסר התאמה בין התודעה לבין החוויה שלה. נגיד שאתה מת עכשיו, אתה תסבול מדבר אחר, מה זה מת? אתה מחליף צורה אתה לא נעלם, אי אפשר להעלים שום דבר, מה שלא תעשה אתה לא יכול להעלים שום דבר, אתה יכול רק להחליף לו את הצורה. למשל בקוסמוס יש חורים שחורים שזה כביכול מעלים אנרגיה, אבל זה לא מעלים זה נשאר בצורה אחרת, אין אפשרות להעלים, האנרגיה תמיד נשארת, תמיד קיימת בצורות אחרות. ולכן אם אדם קופץ, הוא יסבול בצורה אחרת, למה הוא יסבול? כי עדיין הוא לא רוצה את מה שקיים. בן אדם שלא מבין את המציאות תמיד יסבול. עכשיו יש אנשים שהיה להם רע בחיים, וחוו מוות קליני ואמרו שהם הרגישו מאוד טוב במוות, שחרור, ואז הם חזרו, זה למעשה סותר את מה שהם אמרו, כי הם אמרו שיצאו מהגוף והרגישו הכי טוב, אבל הם הרגישו הכי טוב כי הייתה להם הפסקה, אולי אם הם היו נשארים שם שבועיים אז הם גם היו מבואסים. כל בן אדם שעושים לו קצת הפסקה מהבעיות שלו, מרגיש טוב. אבל זה לא בגלל שהם עזבו את הגוף הם הרגישו טוב, כמו למשל הדתיים מפנטזים על גן עדן, אבל גם גן עדן זה רע, אז בהתחלה תבין שזה להחליף בעיה בבעיה אחרת.
שאלה: גם שמתים באופן טבעי התודעה נשארת?
אליעד: ברור, שום דבר לא יכול להיעלם, ראית משהו פעם שנעלם? הכל קיים תמיד, אי אפשר להעלים כלום.
שאלה: אבל אני לא רואה את התודעה שלי?
אליעד: אבל אתה יודע שהיא קיימת גם בלי לראות אותה.
אתה יותר בטוח שאתה קיים מאשר שאתה רואה אותי, נכון?
שאלה: לא, אם אתה לא רואה משהו ואתה מרגיש אותו, יש סיכוי שאחרי שאתה מת בסופו של דבר התודעה גם תעלם.
אליעד: למה? למה שתעלם?
שאלה: זה אולי לא בטוח אולי חמישים חמישים
אליעד: בא נדבר על הגוף, הגוף נעלם אחרי שמתים?
שאלה: לא, לא נעלם, משנה צורה.
אליעד: או קי, אז למה שהתודעה תעלם?
שאלה: כי את הגוף אתה רואה בצורה מוחשית.
אליעד: כרגע אתה חווה אותו, כל דבר אתה רואה בצורה מוחשית. יש ראיה של עיניים ויש ראייה, למשל דוגמה: האם ארה"ב קיימת? קיימת, אתה לא רואה אותה עכשיו, אבל אתה יודע שהיא קיימת, אתה רואה אותה בהבנה.
שאלה: אבל תודעה אף פעם לא ראיתי
אליעד: אתה ראית, אתה לא חייב לראות דרך החושים, עצם זה שאתה שואל אותי עכשיו שאלה, זה בגלל התודעה. זה שאין לך חוש לראות אותה בעיניים...
אליעד: זה יותר חזק, מה יותר בטוח שאתה קיים או שיש לך גוף?
שאלה: שאני קיים.
אליעד: אולי אין לך גוף, אולי אתה בתוך חלום, יכול להיות, אבל זה שאתה קיים זה בטוח לך. אתה צריך לראות את זה? אתה בטוח בלי לראות את זה.
שאלה: בטוח
אליעד: אתה לא יכול להעלים את זה, אתה יכול לשנות. עכשיו אתה מכיר מישהו בעולם שלא סובל, כולם סובלים, נגיד שיגידו לך תקפוץ מהגג ותהיה ראש הממשלה, אתה תמשיך לסבול כראש ממשלה. הסבל הוא תוצאה של ההבדל בין מה שאתה רוצה לבין מה שיש לך. דבר ראשון צריך להבין שהכל קיים תמיד, זה רק מחליף צורות ולכן התאבדות לא תעזור לך. דבר שני שצריך להבין, זה כמו להחליף בית כלא אחד בבית כלא שני, זה לא שונה, כי אתה צריך להבין שהרע הוא לא בגלל מה שקורה אלא בגלל שאתה לא רוצה את מה שקורה. כל מצב בעולם אחרי חודש תמיד האדם לא רוצה אותו.
כרגע אתה קיים באין סוף זמן ואני קיים באין סוף זמן, ובמקרה כרגע אתה פוגש מישהו שיכול לתת לך את המצב הטוב ביותר שקיים בעולם.
שאלה: שזה?
אליעד: כרגע לא יעזור לך להחליף בית כלא, במקרה בבית כלא שאתה נמצא בו כרגע, אתה מכיר מישהו שיכול להוציא אותך מהבית כלא, לגרום לך להרגיש טוב באמת.
אתה רואה פה גוף, ממה הוא עשוי? מאטומים, האם אפשר להעלים את האטומים האלה? לא, אי אפשר.
שאלה: ממה התודעה עשויה?
אליעד: ישנם שתי אפשרויות, בא נגיד שאין תודעה, ויש רק אטומים, זאת אומרת שזה תמיד נשאר. מה קורה אנשים חושבים שלאדם מת אין תודעה, למה אין לו תודעה? כי הוא לא מדבר, לא הולך, וכו' וחושבים שלקיר גם אין תודעה, אבל זה לא נכון. אם עכשיו אתה תשתוק זה אומר שאין לך תודעה? לא. למשל רובוט שמדבר, האם זה אומר שיש לו תודעה?
בני אדם חושבים שאין לו תודעה, ובן אדם שלא מדבר, אנשים חושבים שיש לו תודעה, לקיר חושבים שאין לו תודעה, אבל זה שטויות, למה? בסוף אתה והקיר והרובוט זה אותו הדבר. אם האדם זה רק אטומים בלי תודעה זה אומר שלכל יש תודעה באותה מידה, שזה כבר עניין אחר. אם אין תודעה אז מה שאתה יכול לעשות זה לקחת את האטומים ולהחליף את הצורה שלהם ולא מעבר לכך. אנשים אומרים שאם אדם מת אין לו רגשות, הוא מפסיק להרגיש, למשל יש כאלה צמחונים, הם לא אוכלים בעלי חיים, למה? כי לבעלי חיים יש רגשות. אבל צמחים הם אוכלים כי אין להם מערכת עצבים, אבל זה לא נכון, זה שיגעון, למה זה שיגעון? כי זה שאתה לא מבין שהוא מרגיש זה לא אומר שהוא לא מרגיש. אם אתה לא רואה את מערכת העצבים של הצומח זה לא אומר שאין לו. בעוד שלוש מאות שנה יגלו שיש מערכת עצבים יותר פנימית שהיא בתוך האטומים, שגם הצומח והדומם מרגישים. מערכת העצבים של האדם ממה היא מורכבת? מאטומים, יבוא יום שיגלו איפה נמצאים הרגשות בתוך האטומים, יגידו זה האלקטרון שאחראי על הרגשות, וכשיבינו שהרגשות נמצאים ברמה של האטומים, אז מכאן שהם נמצאים גם אצל הצמחים, ובכל מקום אחר. מה שאני בא להגיד, אם אין תודעה, אז אתה בכל מקרה בתוך מעגל סגור, אתה לא יכול להעלים את עצמך, תיכף אסביר לך איך כן אפשר להעלים את עצמך.
אליעד: אבל על תתעלם ממנה, כי אם תתעלם היא תציק לך. פשוט לא להתעלם, ולהגיד שאין לי בעיית חוסר ריכוז.
שאלה: להגיד שיש לי בעיית חוסר ריכוז זה סתם לשקר.
אליעד: זה סתם שטויות, זה לא נותן כלום. וזה גם לא נכון, זה סתם קשקוש.
שאלה: יש ל כמה רצונות שמתנגשים ביניהם, שבעצם אני צריך לדעת לשים דגש בזמן מסוים.
אליעד: אתה מערכת של מחשבות, רגשות ורצונות, אתה לא יכול להדחיק אותם, אתה צריך להיות מודע אליהם, מה שאני אומר לראות את האמת. מה זה לראות את האמת, להבין את עצמך, מה היא האמת? האם אני רוצה לעבוד עשרים אחוז ולחשוב על הבעיה שלושים אחוז. יש לך צרכים, כמו לאכול לשתות, למשל אתה רעב, אתה לא מיד הולך לאכול, אתה אומר אני יאכל בשעה שתיים, ועד אז אני אצליח להתרכז בעבודה, אם האוכל מציק לך, אתה אומר עוד חצי שעה אלך לאכול ואתה ממשיך לעבוד. אך אם תתעלם מהמחשבה הזאת, היא תמשיך להציק לך, אין מה לעשות.
שאלה: מה דעתך על מחשבות אובדניות?
אליעד: אז יש פה שתי תשובות שהולכות לאותו כיוון. התשובה הראשונה שזה מיותר וזה אפילו פחות טוב, ותשובה שניים שזה אפילו לא יעזור לך. אני אסביר את המכלול. קודם כל מהי מחשבה אובדנית?
מחשבה אובדנית זה בעצם אדם שרוצה להתאבד, הוא אומר אני רוצה לעלות לגג ולקפוץ, למה הוא רוצה להתאבד? האם הוא רוצה לגלות מה קורה אחרי המוות? למה הוא כל כך רוצה להתאבד, הרי בכל מקרה תמות בשלב כלשהו, מה אתה לחוץ, שאדם רוצה להתאבד, זה לא בגלל שהוא רוצה להתאבד, זה בגלל שהוא לא רוצה לחיות, זה לא בגלל שהוא רוצה להגיע לעולם הבא, העניין הוא שהאדם רוצה להרגיש טוב, נקודה. זה מה שמעניין אותו להרגיש טוב, האדם תמיד בוחר את מה שהוא חושב שייתן לו יותר טוב, מסכימים אם זה? למשל יש לפניך שתי מאכלים, תבחר מה שייתן לך להרגיש יותר טוב. אותו דבר לגבי התאבדות. למשל אדם משחק משחק מסוים והוא רואה שהוא לא מצליח אז הוא אומר לעצמו, בא נתחיל משחק חדש, נפסיק עם המשחק הישן, למה? כי הוא חושב ששם יהיה לו יותר טוב. אז מה הוא רוצה להתאבד או להרגיש יותר טוב? מה הוא רוצה באמת? מה התשובה?
שאלה: הוא רוצה להרגיש יותר טוב.
אליעד: זה לא שהוא רוצה להפסיק את המשחק, הוא רוצה להרגיש יותר טוב. אם מישהו היה בא ואומר לו, תקשיב אני יכול ללמד אותך איך לנצח וליהנות במשחק הישן, הוא היה רוצה שילמדו אותו, ויותר מזה היו אומרים לו, שאם תעזוב את המשחק ויהיה לך משחק חדש, גם שם תסבול, אז מה זה נתן לך? זה כמו להחליף בית כלא, אבל זה אותו כלא. זה כמו שיתוש עוקץ אותך, ואתה אומר לו עקוץ אותי מהצד השני, מה זה נתן? כלום.
עכשיו מה הנושא, הסבל של האדם, הסבל לא בגלל מה שקורה לו, שבן אדם אומר אני, מהרגע שהוא נולד הוא נמצא בתוך הגוף, אז כשהוא אומר אני הוא חושב שהוא הגוף שלו, אבל מצד האמת כשאתה אומר אני, מה זה הגוף הזה - בשר ואטומים, אני זה בסך הכל אטומים שזזים. שאתה אומר אני, זאת בעצם התודעה שאומרת אני, יש ישות תודעתית שאומרת אני, שחווה כרגע הזדהות רגשית עם הגוף. אז שאתה אומר אני, הכוונה התודעה שחווה את המציאות, יש כאלה שאומרים שבן אדם אומר אני הוא מתכוון למח שלו, אבל זה לא נכון, כי גם מוח הוא חתיכת בשר, מה שונה המוח מהאצבע. זה בשר וזה בשר, אין הבדל, בגלל שהם רואים גלים אלקטרונים במוח? אבל זה לא אתה, זה לא שונה מכל רכיב אלקטרוני של מחשב, כמו שתגיד, הפלאפון זה אני.
בכל מקרה הישות שלך תמיד קיימת, זה אתה צריך להבין, קודם להבין שהתודעה תמיד קיימת, אגיד לך יותר מזה גם הגוף תמיד קיים, מה זה אומר, החומר תמיד קיים, אתה יכול להחליף את הצורה שלו, אתה יכול לקחת נייר ולשרוף אותו, אבל יישאר אפר, אבל מה שקיים אתה לא יכול להעלים אותו, אתה יכול להחליף את הצורה שלו, אבל אי אפשר להעלים אותו.
מה זה אומר שהתודעה תמיד קיימת, הישות שאומרת אני תמיד קיימת, אתה יכול להחליף אותה שבמקום שהיא תחשוב על זה תחשוב על משהו אחר, מכאן זה אומר שאתה בן אין סוף שנים, פחות הזמן שעוד לא עבר, אתה קיים כל הזמן
שאלה: ישות ללא התחלה וללא סוף.
אליעד: כל מה שקיים, ניקח את הכיסא הזה, הכסא קיים כל הזמן, כל פעם הוא מחליף צורה. הכסא הזה לפני שלושת אלפים שנה איפה היה? באיזה הר בצורה של ברזל, אבל הוא היה קיים, רק בצורה אחרת. ומה היה לפני כן, הוא היה בצורה אחרת, אם יישרף הבית הוא יהיה קיים בצורה אחרת, בעוד טריליון שנה הוא יהיה קיים בצורה אחרת, הוא לא יכול להיעלם, הוא קיים, כל פעם הוא מחליף צורה.
מה זה אומר בעצם, קודם כל שתבין שאתה לנצח, אתה קיים לנצח, למרות שאתה קיים הרבה יותר מהנצח, זה כבר עניין אחר, אבל כעיקרון אתה חי לנצח, וכל פעם אתה חווה צורות אחרות, מה זה אומר לגביך? קודם כל להבין שהתחושה של הרע היא לא בגלל מה שקורה. אתה צריך לבדוק משהו מאוד מסוים, בן אדם אומר שהוא רוצה להתאבד, למה הוא רוצה להתאבד, כי הוא מרגיש רע. השאלה הנשאלת היא למה הוא מרגיש רע, האם הוא מרגיש רע בגלל מה שקורה לו, או מסיבה אחרת? אם הוא מרגיש רע, רק בגלל מה שקורה לו, והוא בטוח שאם הוא ילך שמאלה הוא ירגיש יותר טוב, אז שילך שמאלה. אבל זה לא המצב, האדם מרגיש רע לא בגלל מה שקורה לו, אלא בגלל שהוא לא רוצה את מה שקורה לו, הוא יכול להיות האפיפיור ולסבול.
נגיד שיש לך בעיה עם חברים, כרגע אתה סובל מדבר מסוים אבל אתה יכול לסבול גם מדברים אחרים, אין לך תעודת ביטוח שמחר לא תסבול מדבר אחר, ולא רק זה אני יכול לתת לך תעודת ביטוח שמחר תסבול מדבר אחר, כי המהות זה חוסר התאמה בין האדם לבין המציאות, זאת המהות. יש תודעה שקוראים לה מושה, עכשיו תודעה זו חווה מצבים, פעם מקללים אותה ופעם מברכים אותה, עכשיו אם התודעה אוהבת את הסרט, אז טוב לה, ואם היא לא אוהבת את הסרט, אז תמיד יהיה לה רע, זה לא משנה. למשל בן אדם יוריד לעצמו יד, האם הוא יפסיק לסבול? לא, הוא יסבול בצורה אחרת, אף אחד לא מפסיק לסבול אחרי שהוא מוריד לעצמו יד, הוא יוריד עוד יד, רגל, אפילו ראש, אז אתה תסבול בלי גוף, הסבל נוצר מחוסר התאמה בין התודעה לבין החוויה שלה. נגיד שאתה מת עכשיו, אתה תסבול מדבר אחר, מה זה מת? אתה מחליף צורה אתה לא נעלם, אי אפשר להעלים שום דבר, מה שלא תעשה אתה לא יכול להעלים שום דבר, אתה יכול רק להחליף לו את הצורה. למשל בקוסמוס יש חורים שחורים שזה כביכול מעלים אנרגיה, אבל זה לא מעלים זה נשאר בצורה אחרת, אין אפשרות להעלים, האנרגיה תמיד נשארת, תמיד קיימת בצורות אחרות. ולכן אם אדם קופץ, הוא יסבול בצורה אחרת, למה הוא יסבול? כי עדיין הוא לא רוצה את מה שקיים. בן אדם שלא מבין את המציאות תמיד יסבול. עכשיו יש אנשים שהיה להם רע בחיים, וחוו מוות קליני ואמרו שהם הרגישו מאוד טוב במוות, שחרור, ואז הם חזרו, זה למעשה סותר את מה שהם אמרו, כי הם אמרו שיצאו מהגוף והרגישו הכי טוב, אבל הם הרגישו הכי טוב כי הייתה להם הפסקה, אולי אם הם היו נשארים שם שבועיים אז הם גם היו מבואסים. כל בן אדם שעושים לו קצת הפסקה מהבעיות שלו, מרגיש טוב. אבל זה לא בגלל שהם עזבו את הגוף הם הרגישו טוב, כמו למשל הדתיים מפנטזים על גן עדן, אבל גם גן עדן זה רע, אז בהתחלה תבין שזה להחליף בעיה בבעיה אחרת.
שאלה: גם שמתים באופן טבעי התודעה נשארת?
אליעד: ברור, שום דבר לא יכול להיעלם, ראית משהו פעם שנעלם? הכל קיים תמיד, אי אפשר להעלים כלום.
שאלה: אבל אני לא רואה את התודעה שלי?
אליעד: אבל אתה יודע שהיא קיימת גם בלי לראות אותה.
אתה יותר בטוח שאתה קיים מאשר שאתה רואה אותי, נכון?
שאלה: לא, אם אתה לא רואה משהו ואתה מרגיש אותו, יש סיכוי שאחרי שאתה מת בסופו של דבר התודעה גם תעלם.
אליעד: למה? למה שתעלם?
שאלה: זה אולי לא בטוח אולי חמישים חמישים
אליעד: בא נדבר על הגוף, הגוף נעלם אחרי שמתים?
שאלה: לא, לא נעלם, משנה צורה.
אליעד: או קי, אז למה שהתודעה תעלם?
שאלה: כי את הגוף אתה רואה בצורה מוחשית.
אליעד: כרגע אתה חווה אותו, כל דבר אתה רואה בצורה מוחשית. יש ראיה של עיניים ויש ראייה, למשל דוגמה: האם ארה"ב קיימת? קיימת, אתה לא רואה אותה עכשיו, אבל אתה יודע שהיא קיימת, אתה רואה אותה בהבנה.
שאלה: אבל תודעה אף פעם לא ראיתי
אליעד: אתה ראית, אתה לא חייב לראות דרך החושים, עצם זה שאתה שואל אותי עכשיו שאלה, זה בגלל התודעה. זה שאין לך חוש לראות אותה בעיניים...
אליעד: זה יותר חזק, מה יותר בטוח שאתה קיים או שיש לך גוף?
שאלה: שאני קיים.
אליעד: אולי אין לך גוף, אולי אתה בתוך חלום, יכול להיות, אבל זה שאתה קיים זה בטוח לך. אתה צריך לראות את זה? אתה בטוח בלי לראות את זה.
שאלה: בטוח
אליעד: אתה לא יכול להעלים את זה, אתה יכול לשנות. עכשיו אתה מכיר מישהו בעולם שלא סובל, כולם סובלים, נגיד שיגידו לך תקפוץ מהגג ותהיה ראש הממשלה, אתה תמשיך לסבול כראש ממשלה. הסבל הוא תוצאה של ההבדל בין מה שאתה רוצה לבין מה שיש לך. דבר ראשון צריך להבין שהכל קיים תמיד, זה רק מחליף צורות ולכן התאבדות לא תעזור לך. דבר שני שצריך להבין, זה כמו להחליף בית כלא אחד בבית כלא שני, זה לא שונה, כי אתה צריך להבין שהרע הוא לא בגלל מה שקורה אלא בגלל שאתה לא רוצה את מה שקורה. כל מצב בעולם אחרי חודש תמיד האדם לא רוצה אותו.
כרגע אתה קיים באין סוף זמן ואני קיים באין סוף זמן, ובמקרה כרגע אתה פוגש מישהו שיכול לתת לך את המצב הטוב ביותר שקיים בעולם.
שאלה: שזה?
אליעד: כרגע לא יעזור לך להחליף בית כלא, במקרה בבית כלא שאתה נמצא בו כרגע, אתה מכיר מישהו שיכול להוציא אותך מהבית כלא, לגרום לך להרגיש טוב באמת.
אתה רואה פה גוף, ממה הוא עשוי? מאטומים, האם אפשר להעלים את האטומים האלה? לא, אי אפשר.
שאלה: ממה התודעה עשויה?
אליעד: ישנם שתי אפשרויות, בא נגיד שאין תודעה, ויש רק אטומים, זאת אומרת שזה תמיד נשאר. מה קורה אנשים חושבים שלאדם מת אין תודעה, למה אין לו תודעה? כי הוא לא מדבר, לא הולך, וכו' וחושבים שלקיר גם אין תודעה, אבל זה לא נכון. אם עכשיו אתה תשתוק זה אומר שאין לך תודעה? לא. למשל רובוט שמדבר, האם זה אומר שיש לו תודעה?
בני אדם חושבים שאין לו תודעה, ובן אדם שלא מדבר, אנשים חושבים שיש לו תודעה, לקיר חושבים שאין לו תודעה, אבל זה שטויות, למה? בסוף אתה והקיר והרובוט זה אותו הדבר. אם האדם זה רק אטומים בלי תודעה זה אומר שלכל יש תודעה באותה מידה, שזה כבר עניין אחר. אם אין תודעה אז מה שאתה יכול לעשות זה לקחת את האטומים ולהחליף את הצורה שלהם ולא מעבר לכך. אנשים אומרים שאם אדם מת אין לו רגשות, הוא מפסיק להרגיש, למשל יש כאלה צמחונים, הם לא אוכלים בעלי חיים, למה? כי לבעלי חיים יש רגשות. אבל צמחים הם אוכלים כי אין להם מערכת עצבים, אבל זה לא נכון, זה שיגעון, למה זה שיגעון? כי זה שאתה לא מבין שהוא מרגיש זה לא אומר שהוא לא מרגיש. אם אתה לא רואה את מערכת העצבים של הצומח זה לא אומר שאין לו. בעוד שלוש מאות שנה יגלו שיש מערכת עצבים יותר פנימית שהיא בתוך האטומים, שגם הצומח והדומם מרגישים. מערכת העצבים של האדם ממה היא מורכבת? מאטומים, יבוא יום שיגלו איפה נמצאים הרגשות בתוך האטומים, יגידו זה האלקטרון שאחראי על הרגשות, וכשיבינו שהרגשות נמצאים ברמה של האטומים, אז מכאן שהם נמצאים גם אצל הצמחים, ובכל מקום אחר. מה שאני בא להגיד, אם אין תודעה, אז אתה בכל מקרה בתוך מעגל סגור, אתה לא יכול להעלים את עצמך, תיכף אסביר לך איך כן אפשר להעלים את עצמך.