אהבה ילדותית היא אהבה לא מוגדרת, תמימה וטהורה שמאפיינת ילדים קטנים. ילדים בגיל צעיר אינם מחזיקים בדעות קדומות, זיכרונות שליליים או התנגדויות משמעותיות כלפי אנשים אחרים. הם אוהבים ללא תנאים וללא הבחנה של גזע, דת או תרבות. אליעד מסביר כי ילד קטן אינו פועל מתוך אסטרטגיות מחשבתיות מורכבות, אלא מתוך זרימה טבעית של הרגש ושל התחושות. לדוגמה, ילד יכול לקבל באהבה ובשמחה כל אדם או סיטואציה ללא קשר לתנאים החיצוניים, פשוט כי הוא חווה אותם ישירות ללא פילטר של ניסיון קודם או ציפיות.
לעומת זאת, אהבה בוגרת היא אהבה מוגדרת יותר, הנשענת על חוויות חיים, זיכרונות, והעדפות ספציפיות. אהבה זו מבוססת על קונטרסטים: האדם הבוגר אוהב באופן ספציפי, מכוון, ומוגדר יותר. לדוגמה, כאשר אדם מבוגר מגיע למסעדה עם העדפה למנה ספציפית, הוא יהנה ממנה הרבה יותר מאשר אדם שאין לו העדפות. הסיבה לכך היא שההנאה קשורה באופן ישיר למידת הקונטרסט ולמידת ההבדל בין הרצון לבין החוויה בפועל.
האם להיות כמו ילד זו מטרה אידיאלית?
אליעד מבהיר שלמרות היתרונות של אהבה ילדותית, לחזור לחשיבה ילדותית לחלוטין הוא לא אידיאל. אמנם יש יתרון בכך שילד לא שומר טינה, לא מתחשבן, ואין לו רגשות שליליים כלפי אחרים לאורך זמן, אך יש גם חיסרון ברור: ילד חסר ניסיון חיים, אינו יכול לפעול מתוך חוכמה וניסיון מצטברים, ואינו מבין את העולם לעומק.
לדוגמה, ילד קטן מסוגל לאהוב ללא תנאים, אך אהבתו היא חסרת הבחנה ולא בהכרח עמוקה ומובחנת. הוא אינו מסוגל להבדיל בין מצבים מסוכנים או להזדהות באופן עמוק ומודע עם מצבים מורכבים. דוגמה שהובאה בהרצאה היא שאם יבוא טרוריסט לילד שאוהב את כולם ללא הבחנה, הילד לא יידע להתמודד או להגן על עצמו, מאחר שאהבתו אינה מובחנת ואינה לוקחת בחשבון אסטרטגיות הישרדותיות.
איך חוויית המציאות משתנה כאשר חושבים כמו ילד?
כאשר חושבים כמו ילד, המציאות נחווית בצורה הרבה יותר פתוחה, תמימה וישירה. אליעד מסביר שחשיבה ילדותית דומה למצב שבו לאדם אין חוש טעם: כל מה שייתנו לו לאכול, הוא ייהנה ממנו באותה מידה. במצב כזה אין הבדל בין החוויות השונות כי אין השוואה ביניהן. אולם, כאשר יש לאדם העדפה ברורה, הוא יכול ליהנות יותר מהחוויה שאליה הוא משתוקק, בזכות הקונטרסט בין הציפייה למציאות.
דוגמה נוספת היא של "אוטיסטים סבנטים", אנשים בעלי יכולת מוחית חריגה, המסוגלים לראות תמונה ולשחזר אותה לפרטי פרטים. הם מסוגלים לכך מאחר שהמוח שלהם לא התפתח באופן מלא המאפשר סינון או זיכרון אסוציאטיבי, אלא נשאר במצב ראשוני. עם זאת, לצד היכולת המרשימה שלהם, יש להם מגבלות משמעותיות בתחומים אחרים. באופן דומה, חשיבה ילדותית יכולה להוביל לחוויות טהורות יותר, אך גם למגבלות משמעותיות ביכולת ההתמודדות עם מציאות מורכבת.
מהו האיזון הנכון בין אהבה ילדותית לאהבה בוגרת?
הגישה שאליעד מציע היא לשלב בין התמימות והפתיחות של ילד לבין החוכמה והניסיון של המבוגר. כלומר, לאמץ את הגישה הילדותית רק באספקטים חיוביים מסוימים, כמו היכולת לאהוב ללא חשבון, לחוות את המציאות ללא התנגדות, ולהימנע מאיסורי מצפון או תחושות אשמה מיותרות. במקביל, לשמור על מודעות ואינטליגנציה של מבוגר, כדי להתמודד נכון עם מצבים מורכבים או מאתגרים...
- מהי אהבה ילדותית?
- איך לחשוב כמו ילד?
- האם כדאי לחזור להיות ילד?
- מה ההבדל בין אהבה ילדותית לבוגרת?
- האם אפשר לאהוב ללא פחד?
- מהי חשיבה ילדותית?
- איך לחוות את המציאות ללא התנגדות?