רצון להשפיע, רצון לקבל, רצון לתת, לתת על מנת לקבל, לקבל על מנת לתת, הרצון הראשון, ואהבת לרעך כמוך, אלטרואיזם, אלטרואיסטיות, זולתנות, אינטרסנטיות, פילנתרופיה, נדבנות
האם באמת קיים רצון להשפיע ללא רצון לקבל?
הרצאה זו של אליעד כהן עוסקת בניתוח מפורט ויסודי של מושגים הקשורים ברצון לקבל, רצון להשפיע, נתינה, קבלה, ואהבת לרעך כמוך, פילנתרופיה, נדבנות, אלטרואיזם וזולתנות. אליעד כהן מברר באופן מעמיק את השאלה מה עומד מאחורי הרצונות האלו, כיצד הם נוצרים ומה הקשר ביניהם.
ראשית, אליעד מדגיש את הרעיון הבסיסי: כל רצון הוא במהותו רצון לקבל. כלומר, לא משנה איך אנו מגדירים את הרצון - אם כרצון לתת, להשפיע, או להיות אלטרואיסט - תמיד הבסיס שלו הוא הרצון לקבל הנאה או סיפוק כלשהו. אליעד מבהיר שההבדל בין רצון להשפיע לבין רצון לקבל הוא רק ב"צורה", כלומר, בדרך שבה האדם בוחר למלא את הרצון שלו. הוא מסביר זאת באמצעות דוגמה מפורטת: אדם שתורם לאחרים מתוך רצון להרגיש טוב מכך שעזר להם, למעשה ממלא רצון לקבל שלו באמצעות נתינה לאחרים. במקרה כזה, גם הוא וגם האדם שקיבל את העזרה נהנים, אך עדיין הבסיס הוא רצון לקבל הנאה מהמעשה עצמו.
האם יש הבדל מהותי בין נתינה לקבלה?
אליעד מדגיש את העובדה שאין הבדל מהותי בין נתינה לקבלה, אלא רק הבדל צורני. כלומר, אם אדם הולך לאכול לבד במסעדה כדי לאכול להנאתו האישית, או לוקח את ילדיו למסעדה ונהנה לראות אותם אוכלים, בשני המקרים הוא ממלא רצון לקבל. ההבדל הוא רק בצורה שבה הרצון מתמלא, אך הרצון הבסיסי נשאר תמיד רצון לקבל הנאה.
עוד מדגים אליעד מצב שבו אדם אומר "היום אני רוצה ליהנות לבד, בלי שאף אחד ייהנה איתי, " וטוען שהרצון להתרחק מנתינה לאחרים מעיד שגם הרצון להשפיע הוא למעשה רצון לקבל המופיע בצורה אחרת. אדם יכול ליהנות מכך שהוא נדיב ונותן לאחרים, או מכך שהוא דואג לעצמו בלבד - אך הבסיס הוא זהה.
מה המשמעות של רצון ללא צורה?
אליעד מעלה שאלה פילוסופית מורכבת: האם קיים רצון ללא צורה מסוימת, כלומר, רצון טהור שאין לו שום ביטוי או מימוש ספציפי? הוא מבהיר כי כל רצון חייב לבוא לידי ביטוי בצורה מסוימת, כי אחרת אין לו משמעות. לדוגמה, אי אפשר לדבר על מושג כמו "מקום" ללא עצמים בתוכו, כי למקום ריק אין משמעות מבחינה פרקטית ללא השוואה למקום אחר שיש בו עצמים. בדומה לכך, גם רצון חייב להיות מוגדר בצורה ספציפית כדי שיהיה לו משמעות ברורה.
מדוע הרצון הראשון הוא רצון לקבל?
אליעד ממשיך ומסביר שהרצון הראשון שנברא במציאות הוא הרצון לקבל. הסיבה לכך, לפי אליעד, היא שהבסיס לקיומו של הרצון הוא תחושת חיסרון - משהו חסר לנו, ואנו רוצים למלא אותו. לכן, אין היגיון בכך שהרצון הראשון יהיה "רצון להשפיע", כי כדי להשפיע צריך שיהיה קיים כבר רצון לקבל. הוא מדגיש שכל המציאות מתחילה מתוך "חיסרון" שיש למלא, והרצון הראשון והבסיסי ביותר הוא תמיד הרצון לקבל, שכולל בתוכו את כל שאר סוגי הרצונות.
כיצד נכון להתמודד עם רצונות מוגדרים?
אליעד מסביר בצורה מפורטת כי הניסיון של האדם להילחם ברצונות מוגדרים (לדוגמה, להילחם בתשוקה...
הרצאה זו של אליעד כהן עוסקת בניתוח מפורט ויסודי של מושגים הקשורים ברצון לקבל, רצון להשפיע, נתינה, קבלה, ואהבת לרעך כמוך, פילנתרופיה, נדבנות, אלטרואיזם וזולתנות. אליעד כהן מברר באופן מעמיק את השאלה מה עומד מאחורי הרצונות האלו, כיצד הם נוצרים ומה הקשר ביניהם.
ראשית, אליעד מדגיש את הרעיון הבסיסי: כל רצון הוא במהותו רצון לקבל. כלומר, לא משנה איך אנו מגדירים את הרצון - אם כרצון לתת, להשפיע, או להיות אלטרואיסט - תמיד הבסיס שלו הוא הרצון לקבל הנאה או סיפוק כלשהו. אליעד מבהיר שההבדל בין רצון להשפיע לבין רצון לקבל הוא רק ב"צורה", כלומר, בדרך שבה האדם בוחר למלא את הרצון שלו. הוא מסביר זאת באמצעות דוגמה מפורטת: אדם שתורם לאחרים מתוך רצון להרגיש טוב מכך שעזר להם, למעשה ממלא רצון לקבל שלו באמצעות נתינה לאחרים. במקרה כזה, גם הוא וגם האדם שקיבל את העזרה נהנים, אך עדיין הבסיס הוא רצון לקבל הנאה מהמעשה עצמו.
האם יש הבדל מהותי בין נתינה לקבלה?
אליעד מדגיש את העובדה שאין הבדל מהותי בין נתינה לקבלה, אלא רק הבדל צורני. כלומר, אם אדם הולך לאכול לבד במסעדה כדי לאכול להנאתו האישית, או לוקח את ילדיו למסעדה ונהנה לראות אותם אוכלים, בשני המקרים הוא ממלא רצון לקבל. ההבדל הוא רק בצורה שבה הרצון מתמלא, אך הרצון הבסיסי נשאר תמיד רצון לקבל הנאה.
עוד מדגים אליעד מצב שבו אדם אומר "היום אני רוצה ליהנות לבד, בלי שאף אחד ייהנה איתי, " וטוען שהרצון להתרחק מנתינה לאחרים מעיד שגם הרצון להשפיע הוא למעשה רצון לקבל המופיע בצורה אחרת. אדם יכול ליהנות מכך שהוא נדיב ונותן לאחרים, או מכך שהוא דואג לעצמו בלבד - אך הבסיס הוא זהה.
מה המשמעות של רצון ללא צורה?
אליעד מעלה שאלה פילוסופית מורכבת: האם קיים רצון ללא צורה מסוימת, כלומר, רצון טהור שאין לו שום ביטוי או מימוש ספציפי? הוא מבהיר כי כל רצון חייב לבוא לידי ביטוי בצורה מסוימת, כי אחרת אין לו משמעות. לדוגמה, אי אפשר לדבר על מושג כמו "מקום" ללא עצמים בתוכו, כי למקום ריק אין משמעות מבחינה פרקטית ללא השוואה למקום אחר שיש בו עצמים. בדומה לכך, גם רצון חייב להיות מוגדר בצורה ספציפית כדי שיהיה לו משמעות ברורה.
מדוע הרצון הראשון הוא רצון לקבל?
אליעד ממשיך ומסביר שהרצון הראשון שנברא במציאות הוא הרצון לקבל. הסיבה לכך, לפי אליעד, היא שהבסיס לקיומו של הרצון הוא תחושת חיסרון - משהו חסר לנו, ואנו רוצים למלא אותו. לכן, אין היגיון בכך שהרצון הראשון יהיה "רצון להשפיע", כי כדי להשפיע צריך שיהיה קיים כבר רצון לקבל. הוא מדגיש שכל המציאות מתחילה מתוך "חיסרון" שיש למלא, והרצון הראשון והבסיסי ביותר הוא תמיד הרצון לקבל, שכולל בתוכו את כל שאר סוגי הרצונות.
כיצד נכון להתמודד עם רצונות מוגדרים?
אליעד מסביר בצורה מפורטת כי הניסיון של האדם להילחם ברצונות מוגדרים (לדוגמה, להילחם בתשוקה...
- מהו הרצון הראשון?
- רצון להשפיע או לקבל?
- האם קיימת נתינה ללא אינטרס?
- מה ההבדל בין אלטרואיזם לאינטרסנטיות?
- מה המשמעות של ואהבת לרעך כמוך?
- האם אפשר לרצות בלי צורה מוגדרת?