8:15גישור זוגי, להצליח בזוגיות, בעיות בזוגיות, בעיות בתקשורת, תקשורת טובה, תקשורת בין אישית, מריבה זוגית, בעיה זוגית, תקשורת זוגית, להבין אחד את השני, הבנה בזוגיות, זוגיות טובה, אהבה בזוגיות
איך נוצרות מריבות בגלל חוסר בדיקה של הבנה הדדית?
מריבות בין אנשים מתפתחות פעמים רבות משום שהם מדלגים על שלב בסיסי וחיוני בתקשורת ביניהם - בדיקת ההבנה ההדדית. כאשר שני אנשים מתווכחים ולא מגיעים להסכמה, לרוב הם רק מביעים את העמדות שלהם בלי לוודא האם הצד השני הבין אותם כראוי או האם הם עצמם הבינו את האחר. לדוגמה, אמא מבקשת מהילד שלה לעשות משהו והוא עונה לה תשובה שנראית לה כלל לא קשורה. במקום לעצור רגע ולשאול את עצמה האם הילד באמת הבין את השאלה, או האם היא הבינה נכון את תשובתו, היא מיד מגיבה בתוקפנות ושואלת "מה הקשר?" הילד מצדו מתגונן ומסביר שהתשובה שלו כן קשורה, וכך נוצר ויכוח מיותר שאין לו פתרון ברור, רק מפני שאיש לא עצר לוודא מה הצד השני הבין.
למה חשוב לוודא שהצד השני הבין אותך נכון?
חשוב לוודא שהצד השני אכן הבין אותך נכון, כי לעיתים קרובות קורה שהאדם ששאל את השאלה ניסח אותה בצורה לא מדויקת, ולכן האדם השני השיב בהתאם למה ששמע, ולא למה שהשואל התכוון. לפני שמגיבים בתוקפנות או בשלילה לתשובה שנראית לא הגיונית, חשוב לשאול את הצד השני: "מה הבנת ששאלתי?" כך מתברר לעיתים שהצד השני שמע או פירש את השאלה בצורה שונה לחלוטין ממה שהתכוונת, או שאתה בכלל לא שאלת את השאלה הנכונה.
איך להתמודד עם תגובה שנראית לא קשורה בכלל?
כאשר אתה מקבל תגובה שנראית לא קשורה או מוזרה, התגובה הנכונה היא לעצור רגע ולשאול את עצמך: "האם ייתכן שלא הבנתי את התשובה של הצד השני, או אולי הוא לא הבין אותי?" במקום לעבור ישר למתקפה או להניח שהצד השני טועה, מומלץ לשאול אותו איך הוא פירש את שאלתך. לעיתים קרובות מתגלה שמה שנראה לך בתחילה כתשובה לא קשורה הוא למעשה תשובה הגיונית לשאלה אחרת, שונה ממה שהתכוונת אליה.
איך לוודא שאנחנו עצמנו הבנו את הצד השני?
לא רק שחשוב לבדוק האם הצד השני הבין אותנו, אלא גם עלינו לוודא שאנו הבנו נכון את הצד השני. דרך טובה לעשות זאת היא לחזור על דברי הצד השני ולשאול אותו אם כך התכוון: "אני הבנתי שענית לי כך וכך, האם לזה התכוונת?" הרבה פעמים הצד השני יאמר: "לא, התכוונתי למשהו אחר לגמרי, " וכך מתברר שהבעיה הייתה בחוסר הבנתך את תשובתו.
מדוע אנשים נוטים לדלג על שלב בדיקת ההבנה ההדדית?
אנשים רבים מדלגים על שלב הבדיקה של ההבנה ההדדית מתוך הרגל או כי הם לא מורגלים לסגנון תקשורת נכון. במקום לבדוק האם הם הבינו או הובנו כראוי, הם עוברים ישר לוויכוח או לתקיפה הדדית, ולכן הם מפספסים את המקור האמיתי של אי - ההסכמה, שהוא בדרך כלל אי - הבנה בסיסית.
כיצד לשנות הרגלים של מריבות קבועות בזוגיות?
כשבני זוג רגילים לריב לעיתים קרובות, הדרך הטובה ביותר לשינוי היא לתרגל באופן קבוע את שלב ההבנה ההדדית. עוד לפני שנותנים תשובה או מתחילים להתווכח, על בני הזוג לומר אחד לשני: "קודם כל בא נראה שהבנתי אותך ושאתה הבנת אותי." כל צד יכול לבקש מהשני לחזור על דבריו כדי לוודא שההבנה נכונה. הרגל זה מפחית משמעותית את כמות המריבות שנובעות מאי - הבנות.
איך ליישם את שיטת הבירור כשמישהו מאשים את השני במשהו חמור?
כאשר יש האשמה חמורה, למשל "אשתי בגדה בי", התגובה הנכונה לפני תגובה אימפולסיבית היא לבדוק מה בדיוק נאמר ומה בדיוק נשמע. יש לשאול את הצד השני איך הוא הבין את הטענה: האם האישה שמעה בדיוק מה האיש אמר, האם האיש אמר בדיוק מה שהתכוון לומר, ואולי בכלל נוצרה אי - הבנה שיצרה את הקונפליקט. ללא בירור זה, נוצרים סכסוכים גדולים על דברים שלא נאמרו או לא הובנו נכון.
איך זה נכון גם לגבי האדם מול המציאות?
לא רק בתקשורת בין אנשים חשוב לוודא הבנה, אלא גם במערכת היחסים של האדם עם המציאות עצמה. אדם נוטה להניח הנחות יסוד לא בדוקות לגבי המציאות ולרוץ לפתור בעיות שלא בהכרח קיימות. לדוגמה, הוא עשוי לחשוב ש"משהו עלול לקרות" או שהוא "לא רוצה שיקרה דבר מסוים, " לפני שהוא בכלל בירר לעומק אם הדבר הזה אכן אפשרי או לא, והאם הוא באמת לא רוצה אותו. בדיקת הנחות יסוד אלו לפני נקיטת פעולה יכולה לחסוך הרבה בעיות וקונפליקטים מיותרים.
איך בירור הנחות יסוד עוזר לפתור את הבעיה מהשורש?
כאשר אדם ממהר לפתור בעיה בלי לבדוק האם הנחות היסוד שלו נכונות (האם יש בעיה באמת, האם זה אכן מפריע לו, וכו'), הוא עשוי לטפל בטעות בבעיה שאינה קיימת באמת, או להתעלם מהבעיה האמיתית. באופן דומה בתקשורת בין אנשים - מי שלא מוודא מה בדיוק נשאל, מה בדיוק נאמר, ומה בדיוק הובן, מתעלם מהבסיס האמיתי של הקונפליקט, ויוצר עוד ועוד סכסוכים.
איך הכל מתחבר לשאלה הפילוסופית "האם יש הבדל בין יש לאין"?
בסופו של דבר, שאלת ההבנה ההדדית מתקשרת לשאלות פילוסופיות עמוקות יותר, כמו השאלה "האם יש הבדל בין יש לאין?" כאשר אדם בודק היטב את הנחות היסוד שלו, הוא בעצם בודק האם הדברים מתקיימים באמת, או שהם רק פרשנות אישית שלו. הבדיקה הזו חשובה כדי לוודא שאין חוסר התאמה בסיסי בהבנה עוד לפני שמתחילים לחפש פתרונות או לריב.
מריבות בין אנשים מתפתחות פעמים רבות משום שהם מדלגים על שלב בסיסי וחיוני בתקשורת ביניהם - בדיקת ההבנה ההדדית. כאשר שני אנשים מתווכחים ולא מגיעים להסכמה, לרוב הם רק מביעים את העמדות שלהם בלי לוודא האם הצד השני הבין אותם כראוי או האם הם עצמם הבינו את האחר. לדוגמה, אמא מבקשת מהילד שלה לעשות משהו והוא עונה לה תשובה שנראית לה כלל לא קשורה. במקום לעצור רגע ולשאול את עצמה האם הילד באמת הבין את השאלה, או האם היא הבינה נכון את תשובתו, היא מיד מגיבה בתוקפנות ושואלת "מה הקשר?" הילד מצדו מתגונן ומסביר שהתשובה שלו כן קשורה, וכך נוצר ויכוח מיותר שאין לו פתרון ברור, רק מפני שאיש לא עצר לוודא מה הצד השני הבין.
למה חשוב לוודא שהצד השני הבין אותך נכון?
חשוב לוודא שהצד השני אכן הבין אותך נכון, כי לעיתים קרובות קורה שהאדם ששאל את השאלה ניסח אותה בצורה לא מדויקת, ולכן האדם השני השיב בהתאם למה ששמע, ולא למה שהשואל התכוון. לפני שמגיבים בתוקפנות או בשלילה לתשובה שנראית לא הגיונית, חשוב לשאול את הצד השני: "מה הבנת ששאלתי?" כך מתברר לעיתים שהצד השני שמע או פירש את השאלה בצורה שונה לחלוטין ממה שהתכוונת, או שאתה בכלל לא שאלת את השאלה הנכונה.
איך להתמודד עם תגובה שנראית לא קשורה בכלל?
כאשר אתה מקבל תגובה שנראית לא קשורה או מוזרה, התגובה הנכונה היא לעצור רגע ולשאול את עצמך: "האם ייתכן שלא הבנתי את התשובה של הצד השני, או אולי הוא לא הבין אותי?" במקום לעבור ישר למתקפה או להניח שהצד השני טועה, מומלץ לשאול אותו איך הוא פירש את שאלתך. לעיתים קרובות מתגלה שמה שנראה לך בתחילה כתשובה לא קשורה הוא למעשה תשובה הגיונית לשאלה אחרת, שונה ממה שהתכוונת אליה.
איך לוודא שאנחנו עצמנו הבנו את הצד השני?
לא רק שחשוב לבדוק האם הצד השני הבין אותנו, אלא גם עלינו לוודא שאנו הבנו נכון את הצד השני. דרך טובה לעשות זאת היא לחזור על דברי הצד השני ולשאול אותו אם כך התכוון: "אני הבנתי שענית לי כך וכך, האם לזה התכוונת?" הרבה פעמים הצד השני יאמר: "לא, התכוונתי למשהו אחר לגמרי, " וכך מתברר שהבעיה הייתה בחוסר הבנתך את תשובתו.
מדוע אנשים נוטים לדלג על שלב בדיקת ההבנה ההדדית?
אנשים רבים מדלגים על שלב הבדיקה של ההבנה ההדדית מתוך הרגל או כי הם לא מורגלים לסגנון תקשורת נכון. במקום לבדוק האם הם הבינו או הובנו כראוי, הם עוברים ישר לוויכוח או לתקיפה הדדית, ולכן הם מפספסים את המקור האמיתי של אי - ההסכמה, שהוא בדרך כלל אי - הבנה בסיסית.
כיצד לשנות הרגלים של מריבות קבועות בזוגיות?
כשבני זוג רגילים לריב לעיתים קרובות, הדרך הטובה ביותר לשינוי היא לתרגל באופן קבוע את שלב ההבנה ההדדית. עוד לפני שנותנים תשובה או מתחילים להתווכח, על בני הזוג לומר אחד לשני: "קודם כל בא נראה שהבנתי אותך ושאתה הבנת אותי." כל צד יכול לבקש מהשני לחזור על דבריו כדי לוודא שההבנה נכונה. הרגל זה מפחית משמעותית את כמות המריבות שנובעות מאי - הבנות.
איך ליישם את שיטת הבירור כשמישהו מאשים את השני במשהו חמור?
כאשר יש האשמה חמורה, למשל "אשתי בגדה בי", התגובה הנכונה לפני תגובה אימפולסיבית היא לבדוק מה בדיוק נאמר ומה בדיוק נשמע. יש לשאול את הצד השני איך הוא הבין את הטענה: האם האישה שמעה בדיוק מה האיש אמר, האם האיש אמר בדיוק מה שהתכוון לומר, ואולי בכלל נוצרה אי - הבנה שיצרה את הקונפליקט. ללא בירור זה, נוצרים סכסוכים גדולים על דברים שלא נאמרו או לא הובנו נכון.
איך זה נכון גם לגבי האדם מול המציאות?
לא רק בתקשורת בין אנשים חשוב לוודא הבנה, אלא גם במערכת היחסים של האדם עם המציאות עצמה. אדם נוטה להניח הנחות יסוד לא בדוקות לגבי המציאות ולרוץ לפתור בעיות שלא בהכרח קיימות. לדוגמה, הוא עשוי לחשוב ש"משהו עלול לקרות" או שהוא "לא רוצה שיקרה דבר מסוים, " לפני שהוא בכלל בירר לעומק אם הדבר הזה אכן אפשרי או לא, והאם הוא באמת לא רוצה אותו. בדיקת הנחות יסוד אלו לפני נקיטת פעולה יכולה לחסוך הרבה בעיות וקונפליקטים מיותרים.
איך בירור הנחות יסוד עוזר לפתור את הבעיה מהשורש?
כאשר אדם ממהר לפתור בעיה בלי לבדוק האם הנחות היסוד שלו נכונות (האם יש בעיה באמת, האם זה אכן מפריע לו, וכו'), הוא עשוי לטפל בטעות בבעיה שאינה קיימת באמת, או להתעלם מהבעיה האמיתית. באופן דומה בתקשורת בין אנשים - מי שלא מוודא מה בדיוק נשאל, מה בדיוק נאמר, ומה בדיוק הובן, מתעלם מהבסיס האמיתי של הקונפליקט, ויוצר עוד ועוד סכסוכים.
איך הכל מתחבר לשאלה הפילוסופית "האם יש הבדל בין יש לאין"?
בסופו של דבר, שאלת ההבנה ההדדית מתקשרת לשאלות פילוסופיות עמוקות יותר, כמו השאלה "האם יש הבדל בין יש לאין?" כאשר אדם בודק היטב את הנחות היסוד שלו, הוא בעצם בודק האם הדברים מתקיימים באמת, או שהם רק פרשנות אישית שלו. הבדיקה הזו חשובה כדי לוודא שאין חוסר התאמה בסיסי בהבנה עוד לפני שמתחילים לחפש פתרונות או לריב.
- איך לשפר תקשורת בין אישית?
- דרכים למניעת קונפליקטים במערכות יחסים
- גישור אישי ומשפחתי בחיי היומיום
- הבנת הנחות יסוד לפני פתרון בעיות
- הקשר שבין תפיסת המציאות לוויכוחים
איך נוצרות מריבות כשלא מוודאים הבנה הדדית?
כאשר שני אנשים מתווכחים ולא מגיעים להסכמה, פעמים רבות הם פשוט מביעים את העמדה של כל אחד, מבלי לעצור ולוודא שני דברים בסיסיים: האם הצד השני הבין אותם כראוי, והאם הם עצמם הבינו את הצד השני. לדוגמה, אמא מבקשת מהילד שלה לעשות משהו, והוא עונה תשובה שנראית לה לא קשורה בכלל. במקום לעצור ולברר "רגע, האם הילד הבין מה שאלתי? האם אני הבנתי את התשובה שלו?", הם מיד תוקפים זה את זה: האמא אומרת "מה הקשר?", הילד משיב "לא נכון, זה כן קשור", וכך נוצר ויכוח שאין לו מוצא ברור.
למה חשוב לוודא שהצד השני הבין אותך?
במצב שבו מקבלים תשובה לא קשורה, יש אינסטינקט לתקוף ולומר "מה פתאום, זה לא נכון". אך במקרים רבים, ייתכן שהצד השני לא הבין את השאלה, או שהשאלה עצמה לא נוסחה כראוי. לכן כדאי לשאול: "אתה הבנת מה שאלתי? מה הבנת ששאלתי?". לעיתים מתברר שהשואל לא הסביר היטב מה הוא רוצה, ולכן השני ענה לו על שאלה אחרת. ברגע שמבהירים את השאלה, אפשר למנוע בלבול רב.
מה עושים כשמישהו מגיב בתשובה שנראית לא קשורה בכלל?
אם נתקלים בתגובה שנראית לא קשורה או לא הגיונית, כדאי לעצור ולשאול את עצמנו: "אולי לא הבנתי אותו נכון, או אולי הוא לא הבין אותי נכון?". במקום לעבור מיד למתקפה או לבטל את התשובה של השני, אפשר לבדוק איך הוא פירש את השאלה. לפעמים נגלה שהוא שמע או פירש שאלה אחרת לגמרי.
איך מוודאים שאנחנו הבנו את מה שהצד השני ענה?
לא רק שצריך לוודא שהוא הבין את השאלה, אלא גם לוודא שאנחנו הבנו את התשובה שהוא נתן. לדוגמה, אפשר לחזור על הדברים שלו ולומר: "אני הבנתי שענית לי ככה וככה, נכון?". אם הוא יאמר: "לא, בכלל לא לזה התכוונתי", יתברר שיש חוסר התאמה בהבנה.
למה אנשים מדלגים על שלבי הבדיקה הללו?
רוב האנשים, מתוך הרגל או דפוס תקשורת, מדלגים על השלב שבו בודקים "האם הבנת אותי" ו"האם הבנתי אותך". התוצאה היא שרצים מיד אל הוויכוח עצמו, מנסים להצדיק או לתקוף, ומפספסים את המקור האמיתי של חוסר ההסכמה - שהוא בדרך כלל אי - הבנה בסיסית בשאלה או בתשובה.
איך ליישם את זה כאשר יש הרגל של מריבות חוזרות?
כאשר שני הצדדים מורגלים בוויכוחים, חשוב שתהיה מוכנות משותפת לפתור את הקונפליקט באמת. עוד לפני שמוסרים תשובה או מתווכחים על תוכן הדברים, יש לשים דגש על "בוא נראה שהבנתי אותך, בא נראה שהבנת אותי". אפשר לבקש מהצד השני: "תחזור בבקשה על מה שאתה חושב שאמרתי, כדי שאוכל לדעת שהסברתי את עצמי נכון".
איך לגשר בין שני אנשים כשאחד מתלונן על השני?
אם אדם אחד מאשים את השני במשהו, למשל "את אשתי בגדה בי", לפני שרצים להגיב על התלונה, כדאי לבדוק אם שני הצדדים הבינו אחד את השני כראוי. מה בדיוק האיש אמר? למה הוא מתכוון? האם האישה שמעה בדיוק את הניסוח ואת הטענה? יתכן שהיא פירשה את המילים בדרך אחרת, ומכאן נוצר סכסוך גדול על בסיס אי - הבנה.
איך זה תקף גם מול המציאות עצמה?
לא רק בין אנשים חשוב לוודא הבנה הדדית, אלא גם כאשר אדם מתמודד עם המציאות. לעיתים אדם בטוח שמשהו "עלול לקרות", או שהוא "לא רוצה שיקרה מצב מסוים". אך לפני שעוברים לפתרון, רצוי לעצור ולשאול: "האם זו באמת המציאות? האם באמת אני רוצה או לא רוצה את הדבר הזה?". לפעמים מגלים שהחשש או הרצון מבוססים על טעות בהנחות היסוד.
למה בדיקת הנחות יסוד עוזרת לפתור את הבעיה מהשורש?
כשאדם רץ לפתור בעיה מבלי לברר את הנחות היסוד של השאלה (למשל, האם באמת קיימת בעיה, או האם באמת מה שהוא חושב שקורה אכן קורה), הוא עלול לעסוק בטיפול שגוי במשהו שלא באמת מפריע. בדומה לכך בוויכוח בין אנשים, אם לא מוודאים מה בדיוק שאלו, מה רצו להגיד, ומה הבינו - מתעלמים מבסיס השאלה, ויוצרים עוד סכסוכים.
איך הכל מתחבר לרעיון של "האם יש הבדל בין יש לאין"?
בסופו של דבר, כאשר בודקים את הנחות היסוד, מגיעים גם לרמה העמוקה ביותר של שאלות על המציאות: האם הדברים באמת מתקיימים כפי שחושבים, או שמא מדובר בפרשנות? באמצעות שאלה כזו ניתן להבין שכדי לפתור בעיות, נחוץ לפרק אותן עד לשורש ההבנה ההדדית ולוודא שאין חוסר התאמה עוד לפני שמתחילים להיאבק בפתרון.
כאשר שני אנשים מתווכחים ולא מגיעים להסכמה, פעמים רבות הם פשוט מביעים את העמדה של כל אחד, מבלי לעצור ולוודא שני דברים בסיסיים: האם הצד השני הבין אותם כראוי, והאם הם עצמם הבינו את הצד השני. לדוגמה, אמא מבקשת מהילד שלה לעשות משהו, והוא עונה תשובה שנראית לה לא קשורה בכלל. במקום לעצור ולברר "רגע, האם הילד הבין מה שאלתי? האם אני הבנתי את התשובה שלו?", הם מיד תוקפים זה את זה: האמא אומרת "מה הקשר?", הילד משיב "לא נכון, זה כן קשור", וכך נוצר ויכוח שאין לו מוצא ברור.
למה חשוב לוודא שהצד השני הבין אותך?
במצב שבו מקבלים תשובה לא קשורה, יש אינסטינקט לתקוף ולומר "מה פתאום, זה לא נכון". אך במקרים רבים, ייתכן שהצד השני לא הבין את השאלה, או שהשאלה עצמה לא נוסחה כראוי. לכן כדאי לשאול: "אתה הבנת מה שאלתי? מה הבנת ששאלתי?". לעיתים מתברר שהשואל לא הסביר היטב מה הוא רוצה, ולכן השני ענה לו על שאלה אחרת. ברגע שמבהירים את השאלה, אפשר למנוע בלבול רב.
מה עושים כשמישהו מגיב בתשובה שנראית לא קשורה בכלל?
אם נתקלים בתגובה שנראית לא קשורה או לא הגיונית, כדאי לעצור ולשאול את עצמנו: "אולי לא הבנתי אותו נכון, או אולי הוא לא הבין אותי נכון?". במקום לעבור מיד למתקפה או לבטל את התשובה של השני, אפשר לבדוק איך הוא פירש את השאלה. לפעמים נגלה שהוא שמע או פירש שאלה אחרת לגמרי.
איך מוודאים שאנחנו הבנו את מה שהצד השני ענה?
לא רק שצריך לוודא שהוא הבין את השאלה, אלא גם לוודא שאנחנו הבנו את התשובה שהוא נתן. לדוגמה, אפשר לחזור על הדברים שלו ולומר: "אני הבנתי שענית לי ככה וככה, נכון?". אם הוא יאמר: "לא, בכלל לא לזה התכוונתי", יתברר שיש חוסר התאמה בהבנה.
למה אנשים מדלגים על שלבי הבדיקה הללו?
רוב האנשים, מתוך הרגל או דפוס תקשורת, מדלגים על השלב שבו בודקים "האם הבנת אותי" ו"האם הבנתי אותך". התוצאה היא שרצים מיד אל הוויכוח עצמו, מנסים להצדיק או לתקוף, ומפספסים את המקור האמיתי של חוסר ההסכמה - שהוא בדרך כלל אי - הבנה בסיסית בשאלה או בתשובה.
איך ליישם את זה כאשר יש הרגל של מריבות חוזרות?
כאשר שני הצדדים מורגלים בוויכוחים, חשוב שתהיה מוכנות משותפת לפתור את הקונפליקט באמת. עוד לפני שמוסרים תשובה או מתווכחים על תוכן הדברים, יש לשים דגש על "בוא נראה שהבנתי אותך, בא נראה שהבנת אותי". אפשר לבקש מהצד השני: "תחזור בבקשה על מה שאתה חושב שאמרתי, כדי שאוכל לדעת שהסברתי את עצמי נכון".
איך לגשר בין שני אנשים כשאחד מתלונן על השני?
אם אדם אחד מאשים את השני במשהו, למשל "את אשתי בגדה בי", לפני שרצים להגיב על התלונה, כדאי לבדוק אם שני הצדדים הבינו אחד את השני כראוי. מה בדיוק האיש אמר? למה הוא מתכוון? האם האישה שמעה בדיוק את הניסוח ואת הטענה? יתכן שהיא פירשה את המילים בדרך אחרת, ומכאן נוצר סכסוך גדול על בסיס אי - הבנה.
איך זה תקף גם מול המציאות עצמה?
לא רק בין אנשים חשוב לוודא הבנה הדדית, אלא גם כאשר אדם מתמודד עם המציאות. לעיתים אדם בטוח שמשהו "עלול לקרות", או שהוא "לא רוצה שיקרה מצב מסוים". אך לפני שעוברים לפתרון, רצוי לעצור ולשאול: "האם זו באמת המציאות? האם באמת אני רוצה או לא רוצה את הדבר הזה?". לפעמים מגלים שהחשש או הרצון מבוססים על טעות בהנחות היסוד.
למה בדיקת הנחות יסוד עוזרת לפתור את הבעיה מהשורש?
כשאדם רץ לפתור בעיה מבלי לברר את הנחות היסוד של השאלה (למשל, האם באמת קיימת בעיה, או האם באמת מה שהוא חושב שקורה אכן קורה), הוא עלול לעסוק בטיפול שגוי במשהו שלא באמת מפריע. בדומה לכך בוויכוח בין אנשים, אם לא מוודאים מה בדיוק שאלו, מה רצו להגיד, ומה הבינו - מתעלמים מבסיס השאלה, ויוצרים עוד סכסוכים.
איך הכל מתחבר לרעיון של "האם יש הבדל בין יש לאין"?
בסופו של דבר, כאשר בודקים את הנחות היסוד, מגיעים גם לרמה העמוקה ביותר של שאלות על המציאות: האם הדברים באמת מתקיימים כפי שחושבים, או שמא מדובר בפרשנות? באמצעות שאלה כזו ניתן להבין שכדי לפתור בעיות, נחוץ לפרק אותן עד לשורש ההבנה ההדדית ולוודא שאין חוסר התאמה עוד לפני שמתחילים להיאבק בפתרון.
- איך לשפר תקשורת בין אישית
- דרכים למניעת קונפליקטים במערכות יחסים
- גישור אישי ומשפחתי בחיי היומיום
- הבנת הנחות יסוד לפני פתרון בעיות
- הקשר שבין תפיסת המציאות לוויכוחים
אוקי השכל הבא אומר כזה דבר ברגע ששני אנשים מתווכחים והם רואים שיש וויכוח ולא מגיעים להסכמה מה שקורה הרבה פעמים, אם אפשר להגיד בדרך כלל הרבה פעמים מה שקורה זה שכל אחד מביע את העמדה שלו בלי לוודא שני דברים 1. הוא לא מוודא שהבן אדם השני הבין אותו 2. הוא לא מוודא שהוא הבין את הבן אדם השני. אתה מסכימה איתי את עכשיו נגיד מתווכחת עם הילד שלך על משהו את אומרת לו "תעשה ככה וככה" הוא אומר לך "לא ככה וככה" ואת אומרת "מה זאת התשובה הזאת מה זה בכלל קשור לשאלה", עכשיו מה קורה כשמגיעים לכזה מצב שאת אומרת "מה זה בכלל קשור איך זה בכלל עונה למה ששאלתי?" אז מה שרוב האנשים עושים זה תוקפים עוד פעם "מה פתאום אבל זה לא ככה וככה" ואז מה שהבן אדם השני עושה "לא נכון זה כן ככה וככה" ואולי בכלל אתם מדברים על שני נושאים שונים.
אבל אם לעומת זאת אינסטינקטיבית אמרת למישהו משהו והוא הגיד תגובה שנראית לך לא קשורה, לא קשורה לא עונה, לא לעניין לא יודע מה את אומרת "רגע או שאני לא הבנתי אותו או שהוא לא הבין אותי" קודם כל בוא נוודא "אתה הבנת מה שאלתי, מה שאלתי?", הרבה פעמים הוא הסביר מה שאלת ותראי שהוא הסביר הסבר אחר בכלל הסביר הסבר אחר או שהוא יחזור על מה שאמרת אבל את אולי לא הסברת את השאלה של עצמך נכון, גם זה יכול להיות לפעמים נגיד את לא הסברת בדיוק מה רצית הוא באמת הבין מה שאלת כי זה מה ששאלת והוא באמת נתן לך תשובה ואת מתפלאת למה זה לא עונה למה ששאלת כי את שאלת את השאלה הלא נכונה שרצית לשאול.
אז קודם כל "רגע מה הבנת אותי בכלל ששאלתי?" ואז הרבה פעמים שומעים מישהו אומר "הבנתי ששאלת ככה וככה" או שמתברר שהוא לא הבין או שהוא לא הבין נכון, או שהוא הבין חלקית או שמתברר שהשואל לא שאל את השאלה נכון ובהנחה שהוא הבין הוא אומר "נכון הבנת, אוקי אז מה ענית לי? ענית לי ככה וככה אוקי בא נראה אם אני הבנתי מה ענית" אולי אתה לא הבנת מה ענו לך. רוב האנשים מרוב ככל הוויכוחים מדלגים על השלב הזה מדלגים על השלב של "בוא נראה אם אתה הבנת אותי, בא נראה אם אני הבנתי אותך" מדלגים על השלב הזה, עכשיו אם יש אנשים שבאופן יחסי הם רגילים לכך שיש ביניהם מריבות שזה כאילו כבר הרגל אז מה שצריך לעשות זה להתרגל, בהנחה ששני הצדדים רוצים לפתור את הקונפליקט מה שצריך לעשות זה להתרגל עוד בכלל לפני שנותנים את התשובה קודם כל "בוא נראה מה הבנתי אותך, בא נראה מה הבנת אותי".
עכשיו ופה יש שני דברים נגיד אתה שואל מישהו שאלה אפשר להגיד לו "אוקי לפני שאתה נותן לי תשובה אני רק רוצה לראות שהסברתי את עצמי נכון, מה הבנת שהסברת לגלגל את האחריות עליך או שהבנת אותי נכון" הוא יגיד "ברור שהבנתי אותך נכון", "אולי אני לא הסברתי את עצמי נכון בא תגיד לי מה הבנת?" או "מה אתה חושב שהתכוונתי?", אבל זה יותר קשה כי זה יאלץ אותו להסביר אבל יש את השלב שכשאתה עונה "רגע בא נראה אם הבנתי מה ענית לי בכלל, וואלה לא הבנתי את זה בכלל זה לא תשובה שאתה ענית לי היא לא נכונה אלא אני לא הבנתי אותך" זה גם כן סוג של דרך להסביר את זה. או נגיד שמישהו נותן לך תשובה שנראית לך לא הגיונית אז אתה אומר לו "אוקי בא נראה מה אני הבנתי, אני הבנתי ששאלתי אותך ככה וככה וענית לי ככה וככה זה נכון?" ואז הוא יגיד לך "לא אני הבנתי ששאלת שאלה אחרת" כאילו אפשר גם כשאומרים לו "מה הבנת את התשובה" תוך כדי זה בעצם לחזור על השאלה ואז הוא אומר "רגע לא אבל אתה שאלת שאלה אחרת" אתה אומר לו "אוקי אני שאלתי ככה ואתה ענית ככה לא הבנתי את הקשר" כאילו "משהו פה לא ברור לי" או "למה בדיוק התכוונת או משהו כזה.
אבל שימו לב עוד פעם חלק גדול מהמריבות בין אנשים הוא שהם לא, מישהו אמר משפט ואת המשפט הזה ניתן לפרש בכמה פירושים שונים ובן אדם מניח שהבן אדם השני מבין את מה שהוא התכוון והוא מניח שהוא פירש את זה איך שאתה הבנת ואתה מניח שככה והוא מניח שככה ואז נוצרות מריבות, ואז הוא עונה על משהו ואתה עונה לו על משהו אחר והוא הגיב ככה ומדברים מתווכחים ומתווכחים ואז נוצרות המון מריבות בכלל שאת הבסיס אתה בכלל הבנת מה הוא אמר אתה בכלל הבנת מה הוא ענה, מה אתה רץ קדימה זה נכון זה לא נכון זה כן נכון. עכשיו אותו דבר בן אדם מול המציאות, איפה זה בן אדם מול המציאות אז לפני בן אדם מול המציאות אז ככה אמרנו אתה מול מישהו, עכשיו בא נניח שאתה צריך לגשר בין שני אנשים לגשר הוא מתלונן עליו והוא מתלונן עליו "למה עשית ככה וככה".
אוקי אתה הבנת אותו לפני מה אתה חושב על מה שהוא אמר, נגיד מישהו אומר הגבר אומר "אשתי בגדה בי עם מישהו מסוים" ואז האישה מגיבה את התגובה שלה, עכשיו אז לפני מה את אומרת על מה שהוא אמר קודם כל את הבנת מה הוא אמר אולי היא לא הבינה מה הוא אמר ואז היא אומרת משהו מסוים, אתה הבנת מה היא אמרה אולי בכלל היא הבינה אחרת למה היא הבינה ככה, אתה מבין שאם היא הבינה ככה מה זה אומר וכו'. עכשיו אותו דבר גם הבן אדם מול המציאות ברגע שבן אדם יש לו קונפליקט מול המציאות אז הוא צריך לנסות לגשר בינו לבין המציאות, עכשיו בא בן אדם ואומר "אתה יודע המציאות היא כזאת וכזאת אני רוצה ככה וככה" רגע אתה בכלל בטוח שזאת המציאות אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה, לפני שבן אדם רץ בוא תברר את העובדות בכלל מי אמר שמה שאתה חושב שזה ככה זה ככה.
בן אדם אומר "אני חושב שעלול לקרות לי ככה וככה" באמת עלול לקרות לך, "אני אומר אני לא רוצה שיקרה לי ככה וככה" זה באמת אתה לא רוצה את זה, כי בדרך כלל אנשים מדלגים על השלב הזה הם חושבים שמשהו קורה הם חושבים שמה שהם רוצים וישר הם רצים לפתור את זה מאשימים, עושים מתנהלים. אוקי ולכן אני חוזר ואומר עוד פעם הדרך להימנע ממריבות במערכות יחסים היא על ידי שקודם כל לבדוק אם בכלל בן אדם אחד הבין את השני, כשאתה מאשים מישהו במשהו או לפני שאמורה להיות חשובה לך התגובה שלו אמורה להיות חשובה לך האם בכלל הוא הבין מה אמרת לא ברור שהוא בכלל הבין מה אמרת ואני אוסיף יותר מזה וגם לא ברור שאתה בכלל הסברת את מה שרצית לומר, זה לא תמיד שהשני מטומטם אלא לפעמים גם הדובר עצמו שמסביר את עצמו גם הוא לא חכם ומפריע לו משהו אחד והוא אומר שמפריע לו משהו אחר ואז הוא מתפלא למה לא הבינו אותי.
אבל זה לא מה שמפריע לך מפריע לך משהו אחר, למה אתה אומר זה מפריע לך אתה בכלל רוצה משהו אחר מפריע לך למה אתה מתלונן על זה ואתה מתפלא למה לא פותרים לך את הבעיה. בן אדם צריך לוודא שהבינו אותו לוודא שהוא הבין את השני לפני שהוא קופץ לתת תשובות. הבנו אותו דבר גם פה הרבה פעמים כמישהו נותן תשובה מה הבנת מה הייתה השאלה בכלל, על איזו שאלה אתה עונה מה הייתה השאלה שאתה נותן תשובה, "לא אבל יש לי תשובה" מה התשובה על איזו שאלה מה הייתה השאלה זאת בכלל לא הייתה השאלה הייתה שאלה אחרת. גם בן אדם מול עצמו בן אדם מחפש איזה פתרון יש לו איזו בעיה הוא ישר מחפש פתרון, רגע מה אתה מחפש פתרון למה? לבעיה הזאת והזאת, אתה בכלל בטוח שזאת הבעיה אולי יש בעיה אחרת בכלל אתה בטוח שזאת הבעיה אבל בכלל הבעיה הזאת לא קיימת, מה אתה רץ לחפש זה בכלל יש בעיה אחרת. אותו דבר בן אדם מול עצמו מול סביבתו, אנשים בינם לבין עצמם בשורה התחתונה לבדוק את הנחות היסוד של השאלה, חזרנו לאותה נקודה האם בכלל הנחות היסוד נכונות האם יש הבדל בין "יש לאין". הבנו הכל מתחבר להכל אמת?
ש: אמת.
אבל אם לעומת זאת אינסטינקטיבית אמרת למישהו משהו והוא הגיד תגובה שנראית לך לא קשורה, לא קשורה לא עונה, לא לעניין לא יודע מה את אומרת "רגע או שאני לא הבנתי אותו או שהוא לא הבין אותי" קודם כל בוא נוודא "אתה הבנת מה שאלתי, מה שאלתי?", הרבה פעמים הוא הסביר מה שאלת ותראי שהוא הסביר הסבר אחר בכלל הסביר הסבר אחר או שהוא יחזור על מה שאמרת אבל את אולי לא הסברת את השאלה של עצמך נכון, גם זה יכול להיות לפעמים נגיד את לא הסברת בדיוק מה רצית הוא באמת הבין מה שאלת כי זה מה ששאלת והוא באמת נתן לך תשובה ואת מתפלאת למה זה לא עונה למה ששאלת כי את שאלת את השאלה הלא נכונה שרצית לשאול.
אז קודם כל "רגע מה הבנת אותי בכלל ששאלתי?" ואז הרבה פעמים שומעים מישהו אומר "הבנתי ששאלת ככה וככה" או שמתברר שהוא לא הבין או שהוא לא הבין נכון, או שהוא הבין חלקית או שמתברר שהשואל לא שאל את השאלה נכון ובהנחה שהוא הבין הוא אומר "נכון הבנת, אוקי אז מה ענית לי? ענית לי ככה וככה אוקי בא נראה אם אני הבנתי מה ענית" אולי אתה לא הבנת מה ענו לך. רוב האנשים מרוב ככל הוויכוחים מדלגים על השלב הזה מדלגים על השלב של "בוא נראה אם אתה הבנת אותי, בא נראה אם אני הבנתי אותך" מדלגים על השלב הזה, עכשיו אם יש אנשים שבאופן יחסי הם רגילים לכך שיש ביניהם מריבות שזה כאילו כבר הרגל אז מה שצריך לעשות זה להתרגל, בהנחה ששני הצדדים רוצים לפתור את הקונפליקט מה שצריך לעשות זה להתרגל עוד בכלל לפני שנותנים את התשובה קודם כל "בוא נראה מה הבנתי אותך, בא נראה מה הבנת אותי".
עכשיו ופה יש שני דברים נגיד אתה שואל מישהו שאלה אפשר להגיד לו "אוקי לפני שאתה נותן לי תשובה אני רק רוצה לראות שהסברתי את עצמי נכון, מה הבנת שהסברת לגלגל את האחריות עליך או שהבנת אותי נכון" הוא יגיד "ברור שהבנתי אותך נכון", "אולי אני לא הסברתי את עצמי נכון בא תגיד לי מה הבנת?" או "מה אתה חושב שהתכוונתי?", אבל זה יותר קשה כי זה יאלץ אותו להסביר אבל יש את השלב שכשאתה עונה "רגע בא נראה אם הבנתי מה ענית לי בכלל, וואלה לא הבנתי את זה בכלל זה לא תשובה שאתה ענית לי היא לא נכונה אלא אני לא הבנתי אותך" זה גם כן סוג של דרך להסביר את זה. או נגיד שמישהו נותן לך תשובה שנראית לך לא הגיונית אז אתה אומר לו "אוקי בא נראה מה אני הבנתי, אני הבנתי ששאלתי אותך ככה וככה וענית לי ככה וככה זה נכון?" ואז הוא יגיד לך "לא אני הבנתי ששאלת שאלה אחרת" כאילו אפשר גם כשאומרים לו "מה הבנת את התשובה" תוך כדי זה בעצם לחזור על השאלה ואז הוא אומר "רגע לא אבל אתה שאלת שאלה אחרת" אתה אומר לו "אוקי אני שאלתי ככה ואתה ענית ככה לא הבנתי את הקשר" כאילו "משהו פה לא ברור לי" או "למה בדיוק התכוונת או משהו כזה.
אבל שימו לב עוד פעם חלק גדול מהמריבות בין אנשים הוא שהם לא, מישהו אמר משפט ואת המשפט הזה ניתן לפרש בכמה פירושים שונים ובן אדם מניח שהבן אדם השני מבין את מה שהוא התכוון והוא מניח שהוא פירש את זה איך שאתה הבנת ואתה מניח שככה והוא מניח שככה ואז נוצרות מריבות, ואז הוא עונה על משהו ואתה עונה לו על משהו אחר והוא הגיב ככה ומדברים מתווכחים ומתווכחים ואז נוצרות המון מריבות בכלל שאת הבסיס אתה בכלל הבנת מה הוא אמר אתה בכלל הבנת מה הוא ענה, מה אתה רץ קדימה זה נכון זה לא נכון זה כן נכון. עכשיו אותו דבר בן אדם מול המציאות, איפה זה בן אדם מול המציאות אז לפני בן אדם מול המציאות אז ככה אמרנו אתה מול מישהו, עכשיו בא נניח שאתה צריך לגשר בין שני אנשים לגשר הוא מתלונן עליו והוא מתלונן עליו "למה עשית ככה וככה".
אוקי אתה הבנת אותו לפני מה אתה חושב על מה שהוא אמר, נגיד מישהו אומר הגבר אומר "אשתי בגדה בי עם מישהו מסוים" ואז האישה מגיבה את התגובה שלה, עכשיו אז לפני מה את אומרת על מה שהוא אמר קודם כל את הבנת מה הוא אמר אולי היא לא הבינה מה הוא אמר ואז היא אומרת משהו מסוים, אתה הבנת מה היא אמרה אולי בכלל היא הבינה אחרת למה היא הבינה ככה, אתה מבין שאם היא הבינה ככה מה זה אומר וכו'. עכשיו אותו דבר גם הבן אדם מול המציאות ברגע שבן אדם יש לו קונפליקט מול המציאות אז הוא צריך לנסות לגשר בינו לבין המציאות, עכשיו בא בן אדם ואומר "אתה יודע המציאות היא כזאת וכזאת אני רוצה ככה וככה" רגע אתה בכלל בטוח שזאת המציאות אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה, לפני שבן אדם רץ בוא תברר את העובדות בכלל מי אמר שמה שאתה חושב שזה ככה זה ככה.
בן אדם אומר "אני חושב שעלול לקרות לי ככה וככה" באמת עלול לקרות לך, "אני אומר אני לא רוצה שיקרה לי ככה וככה" זה באמת אתה לא רוצה את זה, כי בדרך כלל אנשים מדלגים על השלב הזה הם חושבים שמשהו קורה הם חושבים שמה שהם רוצים וישר הם רצים לפתור את זה מאשימים, עושים מתנהלים. אוקי ולכן אני חוזר ואומר עוד פעם הדרך להימנע ממריבות במערכות יחסים היא על ידי שקודם כל לבדוק אם בכלל בן אדם אחד הבין את השני, כשאתה מאשים מישהו במשהו או לפני שאמורה להיות חשובה לך התגובה שלו אמורה להיות חשובה לך האם בכלל הוא הבין מה אמרת לא ברור שהוא בכלל הבין מה אמרת ואני אוסיף יותר מזה וגם לא ברור שאתה בכלל הסברת את מה שרצית לומר, זה לא תמיד שהשני מטומטם אלא לפעמים גם הדובר עצמו שמסביר את עצמו גם הוא לא חכם ומפריע לו משהו אחד והוא אומר שמפריע לו משהו אחר ואז הוא מתפלא למה לא הבינו אותי.
אבל זה לא מה שמפריע לך מפריע לך משהו אחר, למה אתה אומר זה מפריע לך אתה בכלל רוצה משהו אחר מפריע לך למה אתה מתלונן על זה ואתה מתפלא למה לא פותרים לך את הבעיה. בן אדם צריך לוודא שהבינו אותו לוודא שהוא הבין את השני לפני שהוא קופץ לתת תשובות. הבנו אותו דבר גם פה הרבה פעמים כמישהו נותן תשובה מה הבנת מה הייתה השאלה בכלל, על איזו שאלה אתה עונה מה הייתה השאלה שאתה נותן תשובה, "לא אבל יש לי תשובה" מה התשובה על איזו שאלה מה הייתה השאלה זאת בכלל לא הייתה השאלה הייתה שאלה אחרת. גם בן אדם מול עצמו בן אדם מחפש איזה פתרון יש לו איזו בעיה הוא ישר מחפש פתרון, רגע מה אתה מחפש פתרון למה? לבעיה הזאת והזאת, אתה בכלל בטוח שזאת הבעיה אולי יש בעיה אחרת בכלל אתה בטוח שזאת הבעיה אבל בכלל הבעיה הזאת לא קיימת, מה אתה רץ לחפש זה בכלל יש בעיה אחרת. אותו דבר בן אדם מול עצמו מול סביבתו, אנשים בינם לבין עצמם בשורה התחתונה לבדוק את הנחות היסוד של השאלה, חזרנו לאותה נקודה האם בכלל הנחות היסוד נכונות האם יש הבדל בין "יש לאין". הבנו הכל מתחבר להכל אמת?
ש: אמת.