10:35התמודדות עם פרידה זוגית, פיטורים ממקום עבודה, פרידה מבחירה, פרידה מחוסר בחירה, רגשי נחיתות, זרקו אותי, התמודדות עם דחייה, לא רוצה אותי, פרידה מרצון, גירושין מרצון, גירושין בכפייה
האם עדיף להיפרד או שייפרדו ממך?
אנשים מתמודדים עם פרידות זוגיות במגוון דרכים, והשאלה המרכזית היא האם עדיף להיות הצד שמחליט להיפרד או הצד שנפרדים ממנו. במבט ראשון, רוב האנשים יעדיפו להחליט בעצמם על הפרידה כי כך הם חווים שליטה ובחירה חופשית. כאשר האדם מחליט בעצמו להיפרד, הוא מרגיש שהמציאות לא נכפית עליו. לעומת זאת, אם נפרדים ממנו, הוא חש דחוי ופגוע, כיוון שההחלטה נכפתה עליו ולא הייתה שלו.
לדוגמה, אליעד כהן מציג מקרה מתוך הסדרה "סיינפלד", שבו ג'ורג' מחליט להיפרד מבת זוגו. כאשר הוא מגיע לדבר איתה על כך, היא מקדימה אותו ומודיעה שהיא רוצה להיפרד ממנו. במצב זה, ג'ורג' מרגיש שהוא מאבד שליטה ומנסה למנוע את הפרידה, אפילו שזו הייתה כוונתו המקורית. הוא מסביר לג'רי שהוא לא יכול להיפרד ממנה אחרי שהיא זו שהחליטה לעזוב אותו, ולכן הוא מחליט להישאר איתה רק כדי שיוכל להיפרד ממנה בעצמו בעתיד, וכך להחזיר לעצמו את תחושת השליטה.
אך האם זה תמיד נכון שהאדם יעדיף להיות הצד שמחליט להיפרד? לא בהכרח. קיימים מצבים שבהם אנשים מעדיפים שיפרדו מהם, ולא שהם יחליטו על כך בעצמם, וזאת מכמה סיבות:
אליעד כהן מסביר את התופעה שבה עובדים לא מרוצים ממקום עבודתם, אך אינם מתפטרים בעצמם אלא מעדיפים לפעול באופן שיגרום למעסיק לפטר אותם. זאת מאחר שהם חוששים מתחושת החרטה או מהפחד להתחרט על ההחלטה. העובד עלול להתחיל לזלזל בעבודתו, לאחר לעבודה או לבצע טעויות מכוונות, במטרה שההחלטה לעזוב לא תהיה שלו, וכך להימנע מתחושת האשמה או מהצורך להתמודד עם חוסר ודאות כלכלית.
למה אנשים שנפרדים מהם מרגישים דחויים?
אליעד מסביר שכאשר צד אחד נפרד מהשני, הצד שננטש בדרך כלל מרגיש דחוי ולא רצוי. אך האמת היא לעיתים שונה לחלוטין: למעשה, הצד שננטש בעצמו לא רצה באמת את הקשר כפי שהוא היה. לדוגמה, בחורה שנפגעה מבן זוג שנפרד ממנה עשויה לטעון שהיא זו שנזרקה, אך אם היא לא השקיעה מספיק מאמצים בשימור הקשר או לא הייתה מוכנה להשתנות כדי לשפר אותו, היא בעצם גם "זרקה" אותו בכך שגרמה לו להרגיש רע עד כדי כך שהוא החליט לעזוב.
אליעד נותן דוגמה של בחורה שהחבר שלה עזב אותה עקב התפרצויות זעם שלה. הוא מסביר כי אם היא הייתה באמת רוצה לשמור על הקשר, היא הייתה משתדלת לשנות את ההתנהגות שלה. העובדה שלא עשתה זאת מוכיחה שבעצם גם היא ויתרה על הקשר והובילה לפרידה. במילים אחרות, הבחורה הייתה זו שדחתה את הבחור תחילה, אפילו אם באופן לא מודע.
דוגמה נוספת היא של גבר שננטש בטענה ש"זרקו אותו", אך למעשה, הוא לא עשה כל מאמץ להשתנות על מנת לשמר את הקשר. גם הוא, אם כך, לא באמת רצה את הקשר, ולכן באופן סמוי הוא זה ש"זרק" את בת הזוג שלו.
המשמעות היא שכל אדם שחווה דחייה צריך לזכור שבמרבית המקרים גם הוא עצמו דחה את המציאות. האדם לא השקיע את כל המאמץ שהיה יכול להשקיע כדי להשיג את מה שרצה, ובכך למעשה ויתר על המציאות.
מתי הפרידה היא החלטה הדדית?
הפרידה, לטענת אליעד כהן, היא כמעט תמיד החלטה הדדית, גם אם היא לא התרחשה באופן מפורש. לרוב שני הצדדים תרמו לפרידה בכך שלא היו מוכנים להתפשר או להשתנות. לכן, כאשר אדם מרגיש שהמציאות או בן הזוג דחה אותו, עליו לזכור שגם הוא דחה את הצד השני בכך שלא התאים את עצמו מספיק.
בשורה התחתונה, בין אם מדובר בפרידה זוגית או בעזיבת מקום עבודה, השאלה האם להיפרד או שייפרדו ממך תלויה בנסיבות האישיות ובאופי האדם. יש מי שיעדיפו את תחושת השליטה ויש מי שיעדיפו להימנע מקבלת החלטה קשה, מחרטה או מאחריות.
אנשים מתמודדים עם פרידות זוגיות במגוון דרכים, והשאלה המרכזית היא האם עדיף להיות הצד שמחליט להיפרד או הצד שנפרדים ממנו. במבט ראשון, רוב האנשים יעדיפו להחליט בעצמם על הפרידה כי כך הם חווים שליטה ובחירה חופשית. כאשר האדם מחליט בעצמו להיפרד, הוא מרגיש שהמציאות לא נכפית עליו. לעומת זאת, אם נפרדים ממנו, הוא חש דחוי ופגוע, כיוון שההחלטה נכפתה עליו ולא הייתה שלו.
לדוגמה, אליעד כהן מציג מקרה מתוך הסדרה "סיינפלד", שבו ג'ורג' מחליט להיפרד מבת זוגו. כאשר הוא מגיע לדבר איתה על כך, היא מקדימה אותו ומודיעה שהיא רוצה להיפרד ממנו. במצב זה, ג'ורג' מרגיש שהוא מאבד שליטה ומנסה למנוע את הפרידה, אפילו שזו הייתה כוונתו המקורית. הוא מסביר לג'רי שהוא לא יכול להיפרד ממנה אחרי שהיא זו שהחליטה לעזוב אותו, ולכן הוא מחליט להישאר איתה רק כדי שיוכל להיפרד ממנה בעצמו בעתיד, וכך להחזיר לעצמו את תחושת השליטה.
אך האם זה תמיד נכון שהאדם יעדיף להיות הצד שמחליט להיפרד? לא בהכרח. קיימים מצבים שבהם אנשים מעדיפים שיפרדו מהם, ולא שהם יחליטו על כך בעצמם, וזאת מכמה סיבות:
- כאשר הם מתקשים לקבל החלטות - אנשים מסוימים חווים קושי רב בקבלת החלטה רגשית מורכבת כמו פרידה. במקרה זה, הם מעדיפים שמישהו אחר יקבל את ההחלטה במקומם. כך הם פטורים מתחושת האחריות ומהקושי של קבלת ההחלטה.
- כאשר הם רוצים להימנע מחרטה - אנשים עשויים לחשוש שיתחרטו על ההחלטה שלהם בעתיד, ולכן מעדיפים שהצד השני יחליט על הפרידה. כך, הם יכולים לומר לעצמם שזו לא הייתה החלטתם, וכך להפחית את תחושת האשמה והחרטה.
- כאשר הם לא רוצים לפגוע בצד השני - יש אנשים שחוששים לפגוע בצד השני, ולכן מעדיפים שהצד השני יקבל את ההחלטה לפרידה.
אליעד כהן מסביר את התופעה שבה עובדים לא מרוצים ממקום עבודתם, אך אינם מתפטרים בעצמם אלא מעדיפים לפעול באופן שיגרום למעסיק לפטר אותם. זאת מאחר שהם חוששים מתחושת החרטה או מהפחד להתחרט על ההחלטה. העובד עלול להתחיל לזלזל בעבודתו, לאחר לעבודה או לבצע טעויות מכוונות, במטרה שההחלטה לעזוב לא תהיה שלו, וכך להימנע מתחושת האשמה או מהצורך להתמודד עם חוסר ודאות כלכלית.
למה אנשים שנפרדים מהם מרגישים דחויים?
אליעד מסביר שכאשר צד אחד נפרד מהשני, הצד שננטש בדרך כלל מרגיש דחוי ולא רצוי. אך האמת היא לעיתים שונה לחלוטין: למעשה, הצד שננטש בעצמו לא רצה באמת את הקשר כפי שהוא היה. לדוגמה, בחורה שנפגעה מבן זוג שנפרד ממנה עשויה לטעון שהיא זו שנזרקה, אך אם היא לא השקיעה מספיק מאמצים בשימור הקשר או לא הייתה מוכנה להשתנות כדי לשפר אותו, היא בעצם גם "זרקה" אותו בכך שגרמה לו להרגיש רע עד כדי כך שהוא החליט לעזוב.
אליעד נותן דוגמה של בחורה שהחבר שלה עזב אותה עקב התפרצויות זעם שלה. הוא מסביר כי אם היא הייתה באמת רוצה לשמור על הקשר, היא הייתה משתדלת לשנות את ההתנהגות שלה. העובדה שלא עשתה זאת מוכיחה שבעצם גם היא ויתרה על הקשר והובילה לפרידה. במילים אחרות, הבחורה הייתה זו שדחתה את הבחור תחילה, אפילו אם באופן לא מודע.
דוגמה נוספת היא של גבר שננטש בטענה ש"זרקו אותו", אך למעשה, הוא לא עשה כל מאמץ להשתנות על מנת לשמר את הקשר. גם הוא, אם כך, לא באמת רצה את הקשר, ולכן באופן סמוי הוא זה ש"זרק" את בת הזוג שלו.
המשמעות היא שכל אדם שחווה דחייה צריך לזכור שבמרבית המקרים גם הוא עצמו דחה את המציאות. האדם לא השקיע את כל המאמץ שהיה יכול להשקיע כדי להשיג את מה שרצה, ובכך למעשה ויתר על המציאות.
מתי הפרידה היא החלטה הדדית?
הפרידה, לטענת אליעד כהן, היא כמעט תמיד החלטה הדדית, גם אם היא לא התרחשה באופן מפורש. לרוב שני הצדדים תרמו לפרידה בכך שלא היו מוכנים להתפשר או להשתנות. לכן, כאשר אדם מרגיש שהמציאות או בן הזוג דחה אותו, עליו לזכור שגם הוא דחה את הצד השני בכך שלא התאים את עצמו מספיק.
בשורה התחתונה, בין אם מדובר בפרידה זוגית או בעזיבת מקום עבודה, השאלה האם להיפרד או שייפרדו ממך תלויה בנסיבות האישיות ובאופי האדם. יש מי שיעדיפו את תחושת השליטה ויש מי שיעדיפו להימנע מקבלת החלטה קשה, מחרטה או מאחריות.
- התמודדות עם פרידה
- בחירה חופשית בקשרים זוגיים
- רגשות של דחייה בזוגיות
- איך להימנע מחרטה אחרי פרידה
- האם להתפטר או לחכות שיפטרו אותי?
העדפה בפרידה - להיפרד או שייפרדו ממך?
השאלה המרכזית היא האם אדם מעדיף להיות זה שמחליט להיפרד או שהוא מעדיף להיות זה שנפרדים ממנו. במבט ראשון, נראה שאנשים מעדיפים להיות אלה שנפרדים, כי כך הם חווים בחירה חופשית - הם מרגישים שהם אלה שהחליטו על הפרידה ולא שההחלטה נכפתה עליהם.
דוגמה מסיינפלד - ג'ורג' שרצה להיפרד
ג'ורג' מחליט להיפרד מחברה שלו, אך כשהוא בא לעשות זאת, היא מקדימה אותו ואומרת לו שהיא רוצה להיפרד ממנו. ברגע זה, ג'ורג' מתהפך רגשית ואומר לה "לא, אנחנו לא יכולים להיפרד!", אף על פי שזו הייתה כוונתו מלכתחילה. לאחר מכן, כשהוא מספר זאת לג'רי, הוא מסביר שהוא לא יכול להיפרד ממנה אחרי שהיא זו שהחליטה להיפרד ממנו - הוא רוצה להיות זה שמחליט ולא שהיא תכתיב לו את המציאות.
האם תמיד אדם מעדיף להיות זה שמחליט להיפרד?
לכאורה, אם אדם מחליט שהוא לא רוצה משהו, עדיף לו להיות זה שמביע זאת, כי אז הוא חווה שליטה ובחירה חופשית. אך האם זה תמיד נכון? לא בהכרח. יש מצבים שבהם אנשים דווקא יעדיפו להיות אלה שמישהו אחר נפרד מהם.
מצבים שבהם אנשים מעדיפים שייפרדו מהם
1. כאשר קשה להם להחליט - יש אנשים שמתקשים לקבל החלטות, במיוחד כאשר מדובר בהחלטות רגשיות מורכבות כמו פרידה. במקרה כזה, הם עשויים להעדיף שהצד השני יקבל את ההחלטה עבורם. כך, הם לא צריכים להתמודד עם תחושת האחריות על ההחלטה.
2. כאשר הם לא רוצים להתמודד עם חרטה - כאשר אדם מחליט להיפרד, הוא עלול לחוש חרטה בהמשך. הוא עלול לשאול את עצמו: "אולי עשיתי טעות? אולי הייתי צריך לתת עוד צ'אנס?". אם הצד השני נפרד ממנו, הוא יכול לגלגל את האחריות אליו ולומר לעצמו שזו לא הייתה החלטתו, מה שיכול להפחית את תחושת האשמה והחרטה.
3. כאשר הם מפחדים לפגוע באחר - יש אנשים שלא רוצים להיות אלה שמביאים לפרידה כי הם לא רוצים לפגוע בצד השני. לכן, הם עשויים להעדיף שהאדם השני יעשה זאת, כדי שלא יצטרכו לשאת באשמה על כך שהם "הרסו" את הקשר.
השוואה למקום עבודה - אנשים שמעדיפים שיפטרו אותם
תופעה דומה מתרחשת בעולם העבודה. יש עובדים שלא מרוצים ממקום עבודתם, אך במקום להתפטר, הם גורמים לכך שיפטרו אותם. הם לא רוצים להיות אלה שמקבלים את ההחלטה, כי הם חוששים מחרטה, מאי ודאות כלכלית או פשוט כי אין להם אומץ לקחת את הצעד. במצב כזה, הם עשויים להפסיק להשקיע בעבודה, להתחיל לאחר או לבצע טעויות, עד שהמעסיק מחליט לפטר אותם.
למה אנשים נפגעים מפרידה?
כאשר אדם נפרד ממישהו או שמישהו נפרד ממנו, הוא בדרך כלל חווה כאב רגשי. הכאב הזה נובע מכך שהוא מרגיש שהמציאות נכפתה עליו. אם הוא זה שנפרדו ממנו, הוא עלול להרגיש דחוי, לא רצוי או לא מספיק טוב.
למה אנשים שנפרדים מהם מרגישים שהם אלו שנדחו?
לרוב, כאשר אדם נפרד ממישהו אחר, האדם שננטש חווה זאת כתחושת דחייה. עם זאת, אפשר להסתכל על המצב מנקודת מבט שונה: ייתכן שהוא עצמו לא רצה את האדם האחר בדיוק כפי שהוא היה, ולכן הוא עצמו גרם לכך שהצד השני ירצה להיפרד.
האם באמת האדם שנפרדו ממנו הוא זה שנפרד?
לדוגמה, נניח שבחור אומר לבחורה "אני לא רוצה אותך". הבחורה מרגישה פגועה ואומרת לעצמה "הוא זרק אותי, הוא לא רצה אותי". אך אפשר להסתכל על זה אחרת - ייתכן שההתנהגות שלה הובילה לכך שהוא ירצה להיפרד ממנה. אולי היא הייתה עצבנית לעיתים קרובות, אולי היא לא נתנה לו מה שהוא חיפש בקשר. במובן הזה, אפשר לומר שגם היא "זרקה אותו" בכך שלא התאמצה מספיק כדי לשמר את הקשר.
איך אפשר להראות למישהו שהוא זה שוויתר על הקשר?
כאשר אדם אומר "הוא זרק אותי", אפשר לשאול: "האם עשית את כל המאמצים כדי לשמור על הקשר?". אם התשובה היא "לא", הרי שגם הוא ויתר עליו במובן מסוים. לדוגמה, אם בן הזוג עזב בגלל תכונה מסוימת אצל האדם השני - האם האדם השני עשה כל שביכולתו לשנות את אותה תכונה? אם לא, אז הוא היה מוכן להפסיד את הקשר, מה שאומר שגם הוא תרם לפרידה.
סיכום
ההעדפה בין להיפרד או שייפרדו ממך תלויה בנסיבות ובאופי האדם. מצד אחד, אנשים מעדיפים לחוות שליטה ובחירה חופשית ולכן יעדיפו להיות אלה שנפרדים. מצד שני, יש אנשים שמעדיפים שמישהו אחר ייפרד מהם כדי להימנע מהצורך להחליט, מהחרטה שיכולה להגיע בהמשך, או מהפחד לפגוע באחר.
בנוסף, התחושה של "זרקו אותי" אינה תמיד נכונה. פעמים רבות, האדם שחווה פרידה הוא זה שבעצם לא רצה את הקשר בצורה מספיק חזקה, מה שאומר שהוא עצמו הביא לסיום הקשר. לכן, במקרים רבים ניתן לראות שהפרידה היא למעשה החלטה הדדית, גם אם היא לא התבטאה כך בצורה מפורשת.
השאלה המרכזית היא האם אדם מעדיף להיות זה שמחליט להיפרד או שהוא מעדיף להיות זה שנפרדים ממנו. במבט ראשון, נראה שאנשים מעדיפים להיות אלה שנפרדים, כי כך הם חווים בחירה חופשית - הם מרגישים שהם אלה שהחליטו על הפרידה ולא שההחלטה נכפתה עליהם.
דוגמה מסיינפלד - ג'ורג' שרצה להיפרד
ג'ורג' מחליט להיפרד מחברה שלו, אך כשהוא בא לעשות זאת, היא מקדימה אותו ואומרת לו שהיא רוצה להיפרד ממנו. ברגע זה, ג'ורג' מתהפך רגשית ואומר לה "לא, אנחנו לא יכולים להיפרד!", אף על פי שזו הייתה כוונתו מלכתחילה. לאחר מכן, כשהוא מספר זאת לג'רי, הוא מסביר שהוא לא יכול להיפרד ממנה אחרי שהיא זו שהחליטה להיפרד ממנו - הוא רוצה להיות זה שמחליט ולא שהיא תכתיב לו את המציאות.
האם תמיד אדם מעדיף להיות זה שמחליט להיפרד?
לכאורה, אם אדם מחליט שהוא לא רוצה משהו, עדיף לו להיות זה שמביע זאת, כי אז הוא חווה שליטה ובחירה חופשית. אך האם זה תמיד נכון? לא בהכרח. יש מצבים שבהם אנשים דווקא יעדיפו להיות אלה שמישהו אחר נפרד מהם.
מצבים שבהם אנשים מעדיפים שייפרדו מהם
1. כאשר קשה להם להחליט - יש אנשים שמתקשים לקבל החלטות, במיוחד כאשר מדובר בהחלטות רגשיות מורכבות כמו פרידה. במקרה כזה, הם עשויים להעדיף שהצד השני יקבל את ההחלטה עבורם. כך, הם לא צריכים להתמודד עם תחושת האחריות על ההחלטה.
2. כאשר הם לא רוצים להתמודד עם חרטה - כאשר אדם מחליט להיפרד, הוא עלול לחוש חרטה בהמשך. הוא עלול לשאול את עצמו: "אולי עשיתי טעות? אולי הייתי צריך לתת עוד צ'אנס?". אם הצד השני נפרד ממנו, הוא יכול לגלגל את האחריות אליו ולומר לעצמו שזו לא הייתה החלטתו, מה שיכול להפחית את תחושת האשמה והחרטה.
3. כאשר הם מפחדים לפגוע באחר - יש אנשים שלא רוצים להיות אלה שמביאים לפרידה כי הם לא רוצים לפגוע בצד השני. לכן, הם עשויים להעדיף שהאדם השני יעשה זאת, כדי שלא יצטרכו לשאת באשמה על כך שהם "הרסו" את הקשר.
השוואה למקום עבודה - אנשים שמעדיפים שיפטרו אותם
תופעה דומה מתרחשת בעולם העבודה. יש עובדים שלא מרוצים ממקום עבודתם, אך במקום להתפטר, הם גורמים לכך שיפטרו אותם. הם לא רוצים להיות אלה שמקבלים את ההחלטה, כי הם חוששים מחרטה, מאי ודאות כלכלית או פשוט כי אין להם אומץ לקחת את הצעד. במצב כזה, הם עשויים להפסיק להשקיע בעבודה, להתחיל לאחר או לבצע טעויות, עד שהמעסיק מחליט לפטר אותם.
למה אנשים נפגעים מפרידה?
כאשר אדם נפרד ממישהו או שמישהו נפרד ממנו, הוא בדרך כלל חווה כאב רגשי. הכאב הזה נובע מכך שהוא מרגיש שהמציאות נכפתה עליו. אם הוא זה שנפרדו ממנו, הוא עלול להרגיש דחוי, לא רצוי או לא מספיק טוב.
למה אנשים שנפרדים מהם מרגישים שהם אלו שנדחו?
לרוב, כאשר אדם נפרד ממישהו אחר, האדם שננטש חווה זאת כתחושת דחייה. עם זאת, אפשר להסתכל על המצב מנקודת מבט שונה: ייתכן שהוא עצמו לא רצה את האדם האחר בדיוק כפי שהוא היה, ולכן הוא עצמו גרם לכך שהצד השני ירצה להיפרד.
האם באמת האדם שנפרדו ממנו הוא זה שנפרד?
לדוגמה, נניח שבחור אומר לבחורה "אני לא רוצה אותך". הבחורה מרגישה פגועה ואומרת לעצמה "הוא זרק אותי, הוא לא רצה אותי". אך אפשר להסתכל על זה אחרת - ייתכן שההתנהגות שלה הובילה לכך שהוא ירצה להיפרד ממנה. אולי היא הייתה עצבנית לעיתים קרובות, אולי היא לא נתנה לו מה שהוא חיפש בקשר. במובן הזה, אפשר לומר שגם היא "זרקה אותו" בכך שלא התאמצה מספיק כדי לשמר את הקשר.
איך אפשר להראות למישהו שהוא זה שוויתר על הקשר?
כאשר אדם אומר "הוא זרק אותי", אפשר לשאול: "האם עשית את כל המאמצים כדי לשמור על הקשר?". אם התשובה היא "לא", הרי שגם הוא ויתר עליו במובן מסוים. לדוגמה, אם בן הזוג עזב בגלל תכונה מסוימת אצל האדם השני - האם האדם השני עשה כל שביכולתו לשנות את אותה תכונה? אם לא, אז הוא היה מוכן להפסיד את הקשר, מה שאומר שגם הוא תרם לפרידה.
סיכום
ההעדפה בין להיפרד או שייפרדו ממך תלויה בנסיבות ובאופי האדם. מצד אחד, אנשים מעדיפים לחוות שליטה ובחירה חופשית ולכן יעדיפו להיות אלה שנפרדים. מצד שני, יש אנשים שמעדיפים שמישהו אחר ייפרד מהם כדי להימנע מהצורך להחליט, מהחרטה שיכולה להגיע בהמשך, או מהפחד לפגוע באחר.
בנוסף, התחושה של "זרקו אותי" אינה תמיד נכונה. פעמים רבות, האדם שחווה פרידה הוא זה שבעצם לא רצה את הקשר בצורה מספיק חזקה, מה שאומר שהוא עצמו הביא לסיום הקשר. לכן, במקרים רבים ניתן לראות שהפרידה היא למעשה החלטה הדדית, גם אם היא לא התבטאה כך בצורה מפורשת.
- התמודדות עם פרידה
- בחירה חופשית בקשרים זוגיים
- רגשות של דחייה בזוגיות
- איך להימנע מחרטה אחרי פרידה
- האם להתפטר או לחכות שיפטרו אותי?
עכשיו נניח ששני אנשים נפרדו נניח עכשיו והבן אדם, בא נדבר על נושא של פרידות יש פה כמה היבטים, היבט ראשון מה בן אדם מעדיף יותר שייפרדו ממנו או שהוא ייפרד מה הוא מעדיף יותר, מה בן אדם מעדיף שיגידו לו "לא רוצים אותך" או שהוא יגיד שהוא לא רוצה מה בן אדם מעדיף יותר?
ש: שהוא יגיד שהוא לא רוצה.
אליעד: שהוא יגיד שהוא לא רוצה למה?
ש: כי אז זה הרצון שלו כאילו ואז הרצון שלו אז הוא מתמלא.
אליעד: אוקי ואז הוא מרגיש כאילו הוא בוחר, יפה אז קודם כל יש פרק כזה "בסיינפלד" שג'ורג' רצה להיפרד מאיזה מישהי ואז הוא אומר "עכשיו אני הולך להיפרד ממנה" ואז הוא בא לשבת איתה ואומר לה "אנחנו צריכים לדבר" היא אומרת לו "כן אני יודעת שאנחנו צריכים לדבר", "טוב מה את רוצה שנדבר?" ואז היא אומרת לו "תקשיב זה לא הולך בינינו אנחנו חייבים להיפרד" ואז הוא נלחץ "לא את לא יכולה להיפרד לא, צריך להישאר" זה וזה ואז אחר כך הוא חוזר לג'רי ואז הוא אומר לו "כן נפרדת ממנה?" הוא אומר לו "לא, לא יכולתי להיפרד ממנה" הוא אומר לו "למה הרי רצית להיפרד ממנה" הוא אומר לו "אבל היא רצתה להיפרד ממני", הוא אומר לו "אז מה זה יותר טוב" הוא אומר לו
"לא אני יכול להיפרד ממנה אבל היא לא יכולה להיפרד ממני עכשיו אני צריך להישאר איתה ואחר כך אני אצטרך להיפרד ממנה כדי שזה לא יהיה מצב שהיא לא רצתה אותי".
עכשיו קודם כל השאלה אם זה נכון בכלל התיאוריה הזאת, האם מחויב שבן אדם ירצה שהוא זה שייפרד בשביל לחוות בחירה חופשית, המהות היא עוד פעם המהות היא שהוא חווה כשהוא אומר "אני לא רוצה" הוא חווה בחירה חופשית כשלא רוצים אותו הוא חווה שזה נכפה עליו, השאלה היא האם זה תמיד ככה קודם כל האם מחויב או שאולי יש מצב שבן אדם יגיד "אני מעדיף שיגידו לי שלא רוצים אותי ואני לא רוצה להגיד שאני לא רוצה"?
ש: כן זה ברור.
אליעד: למה ברור שמה, יש מצבים שהבן אדם יעדיף שיזרקו אותו ולא שהוא יזרוק?
ש: כן.
אליעד: למה מה ההיגיון איזה היגיון יש בזה?
ש: כי הוא לא רוצה לפגוע או לא רוצה זה ככה מקבל את מה שהוא רצה נגיד הוא רצה להיפרד אוקי ואז נפרדו ממנו.
אליעד: לא, בהנחה שהוא לא רוצה להיפרד.
ש: ששניהם רוצים להיפרד.
אליעד: לא שנייה, אם הוא רוצה להיפרד הוא אומר "אוקי כדי שהיא לא תיפגע שהיא תגיד לי שהיא לא רוצה אותי ואז סבבה" לא מההיבט הזה מההיבט שיש לו ספק. עוד פעם מה אמרנו? בהנחה שבן אדם נגיד אומר "אני רוצה שאני אזרוק אותה" נניח בדימוי "בשביל להרגיש שאני זה שבחרתי שאני לא רוצה את הקשר הזה" נניח, השאלה היא אם יש מצב שבן אדם יגיד "לא, ירגיש לי יותר טוב, אני לא יודע אבל אני מעדיף שיגידו לי שלא רוצים אותי מאשר שאני אגיד שאני לא רוצה"?
ש: כן.
אליעד: מה?
ש: אם למשל הוא בספק אם להמשיך את הקשר או לא להמשיך את הקשר ולא בטוח עדיין, כאילו מישהו שקשה לו להחליט.
אליעד: אז הוא יעדיף שיגידו לו שלא רוצים אותו?
ש: כן מישהו קיבל את ההחלטה עבורו.
אליעד: ולמה שבן אדם ירצה את זה אבל אין לו בחירה חופשית זה בדיוק ההפוך ממה שאמרנו קודם.
ש: כי הוא לא רצה את הבחירה החופשית הוא לא ידע מה לבחור.
אליעד: יפה אז יש מצבים שזה בדיוק הפוך. עכשיו אני אתן דוגמה מעבודות בדרך כלל יש את זה במקומות עבודה כשבן אדם לא יודע אם הוא רוצה להתפטר או לא ואז הוא עושה דברים כדי שיפטרו אותו, הוא אומר "לי אין אומץ להתפטר אז אני אגלגל את הדברים שאם יפטרו אותי אז יפטרו אותי" אבל הפוך אבל לכאורה זאת השפלה עדיף לך שתגיד "שלום אני מתפטר אני הולך" ואז אתה לא אומר "פיטרו אותי" אתה אומר "לא אני מעדיף שהם יפטרו אותי", יפה זאת אומרת יש מצבים שהבן אדם מרגיש רע מזה שיש לו בחירה חופשית הוא אומר "אני לא יודע מה לעשות" אז לפעמים בן אדם מעדיף שיקבלו את ההחלטה במקומו כדי שאז הוא יגיד "טוב לא הייתה לי ברירה לא רצו אותי הייתי חייב כאילו לעזוב".
יש דווקא את המצבים ההפוכים, אוקי אז קודם כל הבנו זה לא מחויב שבן אדם ירצה להרגיש בחירה חופשית כי לפעמים בחירה חופשית גורמת לבן אדם להרגיש רע כי אז יש לו חרטה "תראה אולי זה לא בסדר אולי ההחלטה לא טובה, אולי הייתי צריך לעשות אחרת" לכן לפעמים הוא דווקא יעדיף שיכפו את זה עליו. עכשיו השאלה היא כזאת בהנחה שאומרים למישהו שלא רוצים אותו לדוגמה מקום עבודה פיטר אותו לדוגמה בזוגיות אמרו לו שלא רוצים אותו, עכשיו למה בן אדם מרגיש רע? כי הוא מרגיש שזה נכפה עליו, עכשיו השאלה היא למה בדרך כלל ואני אגיד בדרך כלל זה לא תמיד במאה אחוז או לפחות על פי הפשט זה לא במאה אחוז מהמקרים שימו לב לא אמרתי, ככה נניח שבמהות זה תמיד אבל על פי הפשט זה לא תמיד נכון.
אבל השאלה היא כזאת למה ברוב המקרים כששני בני זוג נפרדים שבו נגיד לדוגמה אחד מבני הזוג נפרד אמר לשני "אני לא רוצה אותך" ואז הבן אדם שלא רצו אותו פגוע כי לא רצו אותו, למה בדרך כלל ההוא שלא רצו אותו זה הוא זה שבכלל לא רצה את זה שאמר לו שהוא לא רוצה אותו נגיד שבן אדם בא, אתה הבנת את השאלה את הבנת את השאלה?
ש: לא עקבתי.
אליעד: לא הבנת שאלה, בן אדם בחורה למישהו אמרה לו לא רוצה אותו אוקי נניח, עכשיו הוא אומר "היא לא רצתה אותי" או נגיד בחור אמר למישהי "לא רוצה אותך" תגיד "הוא לא רוצה אותי" ואז הבחורה נגיד אומרת רע לה, למה רע לה? כי הבחור לא רוצה אותה, עכשיו צריך לשכנע אותה שזאת היא בכלל לא רצתה אותו אז היא אומרת "מה לא רציתי אותו אני רוצה אותו הוא לא רוצה אותי, איך אני יכולה להרגיש טוב אני רוצה אותו והוא לא רוצה אותי?" אומרים לה "לא נכון זאת את זו שלא רוצה אותו בכלל את זרקת אותו", "מה אני זרקתי אותו? אבל הוא בא ואמר לי שהוא לא רוצה אותי שאני אעוף מפה".
ש: מהנקודה הזאת שנהיה לה רע משם היא לא רצתה אותו.
אליעד: מה, מה זאת אומרת? עוד פעם עובדתית הוא אמר לה "לא רוצה אותך יותר", היא אומרת "הנה הוא זרק אותי" נכון? יפה, ועכשיו השאלה היא איפה הפרספקטיבה של "לא נכון זאת את זאת שזרקת אותו בכלל" איפה?
ש: אני אומר שעצם זה שהוא אמר את מה שאמר זה לא אומר שום דבר ועצם זה שרע לה מזה משם מתחילה הנקודה שהיא דוחה אותו כאילו שהיא לא רוצה אותו.
אליעד: למה?
ש: כי היא לא רוצה בדיוק את זה.
אליעד: לא קודם כל זה לא נכון היא אומרת "אני מוכנה לחזור אליו למרות שרע לי מזה שהוא דחה אותי" בסדר אבל זה לא נכון בהנחה שהיא אומרת "אני רוצה לחזור אליו".
ש: אבל היא לא רוצה שהוא לא רוצה אותה.
אליעד: סבבה לא אבל, אתה בסדר אז אתה אומר לא רוצה אותו איך שהוא כרגע, לא היא אומרת "אני רוצה אותו כשהוא במובן שהוא רוצה אותי" ועכשיו צריך לשדר לה, אני אתן דוגמה נניח נגיד שמישהי זרקה מישהו נניח ואז היא מתלוננת שהוא זרק אותה ואומרים לה "מי זרק אותה את זרקת אותו, מה את לא זוכרת שאת לא רצית אותו?", "נכון הכל בסדר" או נגיד "יותר בסדר", עכשיו מה קורה אם היא אומרת "הוא זרק אותי" וצריך להסביר לה "לא נכון את זרקת אותו" היא אומרת "אבל זה לא קרה ככה עובדתית, עובדתית הוא אמר לי שהוא לא רוצה אותי", איך מראים לה שהיא לא רצתה אותו?
ש: כי אם היא באמת הייתה רוצה אותו אז היא לא הייתה גורמת לו לא לרצות אותה.
אליעד: מה זאת אומרת היא זרקה אותו איפה היא זרקה אותו, קודם כל מה שאמרת את התשובה זה נכון אבל את צריכה להסביר את זה או להבין את זה יותר טוב.
ש: הבנתי.
אליעד: בא נניח שהמציאות נגד רצונו של הבן אדם הזוגיות בין בן אדם למציאות, אתה רוצה משהו והמציאות אומרת "לא רוצה לתת לך את זה" ואז אתה אומר "אני רציתי המציאות אמרה לי לא", אבל מה האמת? שגם אתה לא רצית את זה, כי אתה התאמצת 100% להשיג את מה שרצית? לא התאמצת 100% נכון זאת אומרת שגם אתה לא כל כך רצית את הזוגיות הזאת את הצורה הספציפית הזאת.
זאת אומרת לדוגמה נגיד הבחורה אמרה "זרק אותי, למה זרק אותך?" כי נגיד למה זרק אותה? היא עצבנית נניח, אוקי זרק אותה התפרצויות זעם הוא לא רצה אותה יש לה התפרצויות זעם, אוקי עכשיו "אז למה לא הלכת לטפל בזה למה את לא משתנה למענו? לא תראה זה קשה" סיפורים ומילים אז את זרקת אותו בעצם את בעצם אמרת לו "אני לא רוצה אותך ואני לא מוכנה להשתנות למענך", כי מהיבט מסוים למה הוא זרק אותך? כי היה לו רע איתך ובשנייה שהיה לו רע איתך זה בעצם השלב שאת זרקת אותו זה כמו אמרת לו "זאת אני תקבל את זה או שאל תהיה איתי" כי ברגע שידעת שאם את לא משתנה הוא לא יהיה איתך ואת לא השתנית אז את בעצם זרקת אותו במובן מסוים.
אותו דבר הפוך נגיד הבחור אומר "היא זרקה אותי, למה היא זרקה אותך? כי ככה וככה, לא נכון אתה זרקת אותה, מתי אני זרקתי אותה?" ברגע שהיא רצתה להיפרד ממך ואתה לא השתנת בעצם אתה זרקת אותה גם עכשיו כשהיא אמרה לך "לך" זה אתה בעצם אמרת לה "תגרשי אותי" כי אם היית רוצה להישאר היית מתאמץ להשתנות. עכשיו למה אמרתי שזה נכון ברוב המקרים ולא בכל המקרים? כי יש מקרים שהוא יכול להגיד "זה לא תלוי בי לא משנה מה הייתי עושה לא היו רוצים אותי" יכול להיות שיש מקרים כאלה, נגיד בן אדם במדבר.
ש: יש מקרים שדווקא היא ניסתה למלא את רצונו יותר מדי.
אליעד: לא נכון אין דבר כזה הייתה צריכה למלא את רצונו פחות מדי כדי שזה יהיה בדיוק רצונו, אל תסובב את זה היא חשבה שהיא רוצה למלא נכון אבל מה האמת? יפה אבל אם כל כך רצית אותו אז היא צריכה להתפטר מהעבודה לשבת כל היום ולחשוב איך להשיג אותו ולבדוק בדיוק מה הוא רוצה ובדיוק לעשות את רצונו, לא עשית את זה נכון אז למה זרקת אותו למה גרמת לו להרגיש רע עד כדי כך שהוא יגיד לך לכי ושהוא יוותר עלייך? את רואה את זרקת אותו בכלל.
בקיצור במהות עוד פעם במהות בהקשר של בן אדם מול עצמו כשבן אדם מרגיש שהמציאות דוחה אותו הוא צריך לזכור שגם הוא דוחה את המציאות כי ברוב המקרים בן אדם לא יכול להגיד שהוא עשה המקסימום להשיג את המטרה שהוא מתלונן שאין לו אותה. הבנו את הסיפור ולכן זה הדדי לפחות.
ש: שהוא יגיד שהוא לא רוצה.
אליעד: שהוא יגיד שהוא לא רוצה למה?
ש: כי אז זה הרצון שלו כאילו ואז הרצון שלו אז הוא מתמלא.
אליעד: אוקי ואז הוא מרגיש כאילו הוא בוחר, יפה אז קודם כל יש פרק כזה "בסיינפלד" שג'ורג' רצה להיפרד מאיזה מישהי ואז הוא אומר "עכשיו אני הולך להיפרד ממנה" ואז הוא בא לשבת איתה ואומר לה "אנחנו צריכים לדבר" היא אומרת לו "כן אני יודעת שאנחנו צריכים לדבר", "טוב מה את רוצה שנדבר?" ואז היא אומרת לו "תקשיב זה לא הולך בינינו אנחנו חייבים להיפרד" ואז הוא נלחץ "לא את לא יכולה להיפרד לא, צריך להישאר" זה וזה ואז אחר כך הוא חוזר לג'רי ואז הוא אומר לו "כן נפרדת ממנה?" הוא אומר לו "לא, לא יכולתי להיפרד ממנה" הוא אומר לו "למה הרי רצית להיפרד ממנה" הוא אומר לו "אבל היא רצתה להיפרד ממני", הוא אומר לו "אז מה זה יותר טוב" הוא אומר לו
"לא אני יכול להיפרד ממנה אבל היא לא יכולה להיפרד ממני עכשיו אני צריך להישאר איתה ואחר כך אני אצטרך להיפרד ממנה כדי שזה לא יהיה מצב שהיא לא רצתה אותי".
עכשיו קודם כל השאלה אם זה נכון בכלל התיאוריה הזאת, האם מחויב שבן אדם ירצה שהוא זה שייפרד בשביל לחוות בחירה חופשית, המהות היא עוד פעם המהות היא שהוא חווה כשהוא אומר "אני לא רוצה" הוא חווה בחירה חופשית כשלא רוצים אותו הוא חווה שזה נכפה עליו, השאלה היא האם זה תמיד ככה קודם כל האם מחויב או שאולי יש מצב שבן אדם יגיד "אני מעדיף שיגידו לי שלא רוצים אותי ואני לא רוצה להגיד שאני לא רוצה"?
ש: כן זה ברור.
אליעד: למה ברור שמה, יש מצבים שהבן אדם יעדיף שיזרקו אותו ולא שהוא יזרוק?
ש: כן.
אליעד: למה מה ההיגיון איזה היגיון יש בזה?
ש: כי הוא לא רוצה לפגוע או לא רוצה זה ככה מקבל את מה שהוא רצה נגיד הוא רצה להיפרד אוקי ואז נפרדו ממנו.
אליעד: לא, בהנחה שהוא לא רוצה להיפרד.
ש: ששניהם רוצים להיפרד.
אליעד: לא שנייה, אם הוא רוצה להיפרד הוא אומר "אוקי כדי שהיא לא תיפגע שהיא תגיד לי שהיא לא רוצה אותי ואז סבבה" לא מההיבט הזה מההיבט שיש לו ספק. עוד פעם מה אמרנו? בהנחה שבן אדם נגיד אומר "אני רוצה שאני אזרוק אותה" נניח בדימוי "בשביל להרגיש שאני זה שבחרתי שאני לא רוצה את הקשר הזה" נניח, השאלה היא אם יש מצב שבן אדם יגיד "לא, ירגיש לי יותר טוב, אני לא יודע אבל אני מעדיף שיגידו לי שלא רוצים אותי מאשר שאני אגיד שאני לא רוצה"?
ש: כן.
אליעד: מה?
ש: אם למשל הוא בספק אם להמשיך את הקשר או לא להמשיך את הקשר ולא בטוח עדיין, כאילו מישהו שקשה לו להחליט.
אליעד: אז הוא יעדיף שיגידו לו שלא רוצים אותו?
ש: כן מישהו קיבל את ההחלטה עבורו.
אליעד: ולמה שבן אדם ירצה את זה אבל אין לו בחירה חופשית זה בדיוק ההפוך ממה שאמרנו קודם.
ש: כי הוא לא רצה את הבחירה החופשית הוא לא ידע מה לבחור.
אליעד: יפה אז יש מצבים שזה בדיוק הפוך. עכשיו אני אתן דוגמה מעבודות בדרך כלל יש את זה במקומות עבודה כשבן אדם לא יודע אם הוא רוצה להתפטר או לא ואז הוא עושה דברים כדי שיפטרו אותו, הוא אומר "לי אין אומץ להתפטר אז אני אגלגל את הדברים שאם יפטרו אותי אז יפטרו אותי" אבל הפוך אבל לכאורה זאת השפלה עדיף לך שתגיד "שלום אני מתפטר אני הולך" ואז אתה לא אומר "פיטרו אותי" אתה אומר "לא אני מעדיף שהם יפטרו אותי", יפה זאת אומרת יש מצבים שהבן אדם מרגיש רע מזה שיש לו בחירה חופשית הוא אומר "אני לא יודע מה לעשות" אז לפעמים בן אדם מעדיף שיקבלו את ההחלטה במקומו כדי שאז הוא יגיד "טוב לא הייתה לי ברירה לא רצו אותי הייתי חייב כאילו לעזוב".
יש דווקא את המצבים ההפוכים, אוקי אז קודם כל הבנו זה לא מחויב שבן אדם ירצה להרגיש בחירה חופשית כי לפעמים בחירה חופשית גורמת לבן אדם להרגיש רע כי אז יש לו חרטה "תראה אולי זה לא בסדר אולי ההחלטה לא טובה, אולי הייתי צריך לעשות אחרת" לכן לפעמים הוא דווקא יעדיף שיכפו את זה עליו. עכשיו השאלה היא כזאת בהנחה שאומרים למישהו שלא רוצים אותו לדוגמה מקום עבודה פיטר אותו לדוגמה בזוגיות אמרו לו שלא רוצים אותו, עכשיו למה בן אדם מרגיש רע? כי הוא מרגיש שזה נכפה עליו, עכשיו השאלה היא למה בדרך כלל ואני אגיד בדרך כלל זה לא תמיד במאה אחוז או לפחות על פי הפשט זה לא במאה אחוז מהמקרים שימו לב לא אמרתי, ככה נניח שבמהות זה תמיד אבל על פי הפשט זה לא תמיד נכון.
אבל השאלה היא כזאת למה ברוב המקרים כששני בני זוג נפרדים שבו נגיד לדוגמה אחד מבני הזוג נפרד אמר לשני "אני לא רוצה אותך" ואז הבן אדם שלא רצו אותו פגוע כי לא רצו אותו, למה בדרך כלל ההוא שלא רצו אותו זה הוא זה שבכלל לא רצה את זה שאמר לו שהוא לא רוצה אותו נגיד שבן אדם בא, אתה הבנת את השאלה את הבנת את השאלה?
ש: לא עקבתי.
אליעד: לא הבנת שאלה, בן אדם בחורה למישהו אמרה לו לא רוצה אותו אוקי נניח, עכשיו הוא אומר "היא לא רצתה אותי" או נגיד בחור אמר למישהי "לא רוצה אותך" תגיד "הוא לא רוצה אותי" ואז הבחורה נגיד אומרת רע לה, למה רע לה? כי הבחור לא רוצה אותה, עכשיו צריך לשכנע אותה שזאת היא בכלל לא רצתה אותו אז היא אומרת "מה לא רציתי אותו אני רוצה אותו הוא לא רוצה אותי, איך אני יכולה להרגיש טוב אני רוצה אותו והוא לא רוצה אותי?" אומרים לה "לא נכון זאת את זו שלא רוצה אותו בכלל את זרקת אותו", "מה אני זרקתי אותו? אבל הוא בא ואמר לי שהוא לא רוצה אותי שאני אעוף מפה".
ש: מהנקודה הזאת שנהיה לה רע משם היא לא רצתה אותו.
אליעד: מה, מה זאת אומרת? עוד פעם עובדתית הוא אמר לה "לא רוצה אותך יותר", היא אומרת "הנה הוא זרק אותי" נכון? יפה, ועכשיו השאלה היא איפה הפרספקטיבה של "לא נכון זאת את זאת שזרקת אותו בכלל" איפה?
ש: אני אומר שעצם זה שהוא אמר את מה שאמר זה לא אומר שום דבר ועצם זה שרע לה מזה משם מתחילה הנקודה שהיא דוחה אותו כאילו שהיא לא רוצה אותו.
אליעד: למה?
ש: כי היא לא רוצה בדיוק את זה.
אליעד: לא קודם כל זה לא נכון היא אומרת "אני מוכנה לחזור אליו למרות שרע לי מזה שהוא דחה אותי" בסדר אבל זה לא נכון בהנחה שהיא אומרת "אני רוצה לחזור אליו".
ש: אבל היא לא רוצה שהוא לא רוצה אותה.
אליעד: סבבה לא אבל, אתה בסדר אז אתה אומר לא רוצה אותו איך שהוא כרגע, לא היא אומרת "אני רוצה אותו כשהוא במובן שהוא רוצה אותי" ועכשיו צריך לשדר לה, אני אתן דוגמה נניח נגיד שמישהי זרקה מישהו נניח ואז היא מתלוננת שהוא זרק אותה ואומרים לה "מי זרק אותה את זרקת אותו, מה את לא זוכרת שאת לא רצית אותו?", "נכון הכל בסדר" או נגיד "יותר בסדר", עכשיו מה קורה אם היא אומרת "הוא זרק אותי" וצריך להסביר לה "לא נכון את זרקת אותו" היא אומרת "אבל זה לא קרה ככה עובדתית, עובדתית הוא אמר לי שהוא לא רוצה אותי", איך מראים לה שהיא לא רצתה אותו?
ש: כי אם היא באמת הייתה רוצה אותו אז היא לא הייתה גורמת לו לא לרצות אותה.
אליעד: מה זאת אומרת היא זרקה אותו איפה היא זרקה אותו, קודם כל מה שאמרת את התשובה זה נכון אבל את צריכה להסביר את זה או להבין את זה יותר טוב.
ש: הבנתי.
אליעד: בא נניח שהמציאות נגד רצונו של הבן אדם הזוגיות בין בן אדם למציאות, אתה רוצה משהו והמציאות אומרת "לא רוצה לתת לך את זה" ואז אתה אומר "אני רציתי המציאות אמרה לי לא", אבל מה האמת? שגם אתה לא רצית את זה, כי אתה התאמצת 100% להשיג את מה שרצית? לא התאמצת 100% נכון זאת אומרת שגם אתה לא כל כך רצית את הזוגיות הזאת את הצורה הספציפית הזאת.
זאת אומרת לדוגמה נגיד הבחורה אמרה "זרק אותי, למה זרק אותך?" כי נגיד למה זרק אותה? היא עצבנית נניח, אוקי זרק אותה התפרצויות זעם הוא לא רצה אותה יש לה התפרצויות זעם, אוקי עכשיו "אז למה לא הלכת לטפל בזה למה את לא משתנה למענו? לא תראה זה קשה" סיפורים ומילים אז את זרקת אותו בעצם את בעצם אמרת לו "אני לא רוצה אותך ואני לא מוכנה להשתנות למענך", כי מהיבט מסוים למה הוא זרק אותך? כי היה לו רע איתך ובשנייה שהיה לו רע איתך זה בעצם השלב שאת זרקת אותו זה כמו אמרת לו "זאת אני תקבל את זה או שאל תהיה איתי" כי ברגע שידעת שאם את לא משתנה הוא לא יהיה איתך ואת לא השתנית אז את בעצם זרקת אותו במובן מסוים.
אותו דבר הפוך נגיד הבחור אומר "היא זרקה אותי, למה היא זרקה אותך? כי ככה וככה, לא נכון אתה זרקת אותה, מתי אני זרקתי אותה?" ברגע שהיא רצתה להיפרד ממך ואתה לא השתנת בעצם אתה זרקת אותה גם עכשיו כשהיא אמרה לך "לך" זה אתה בעצם אמרת לה "תגרשי אותי" כי אם היית רוצה להישאר היית מתאמץ להשתנות. עכשיו למה אמרתי שזה נכון ברוב המקרים ולא בכל המקרים? כי יש מקרים שהוא יכול להגיד "זה לא תלוי בי לא משנה מה הייתי עושה לא היו רוצים אותי" יכול להיות שיש מקרים כאלה, נגיד בן אדם במדבר.
ש: יש מקרים שדווקא היא ניסתה למלא את רצונו יותר מדי.
אליעד: לא נכון אין דבר כזה הייתה צריכה למלא את רצונו פחות מדי כדי שזה יהיה בדיוק רצונו, אל תסובב את זה היא חשבה שהיא רוצה למלא נכון אבל מה האמת? יפה אבל אם כל כך רצית אותו אז היא צריכה להתפטר מהעבודה לשבת כל היום ולחשוב איך להשיג אותו ולבדוק בדיוק מה הוא רוצה ובדיוק לעשות את רצונו, לא עשית את זה נכון אז למה זרקת אותו למה גרמת לו להרגיש רע עד כדי כך שהוא יגיד לך לכי ושהוא יוותר עלייך? את רואה את זרקת אותו בכלל.
בקיצור במהות עוד פעם במהות בהקשר של בן אדם מול עצמו כשבן אדם מרגיש שהמציאות דוחה אותו הוא צריך לזכור שגם הוא דוחה את המציאות כי ברוב המקרים בן אדם לא יכול להגיד שהוא עשה המקסימום להשיג את המטרה שהוא מתלונן שאין לו אותה. הבנו את הסיפור ולכן זה הדדי לפחות.