9:19קושי להחליט, קושי להתחייב, קושי לקבל החלטה, לא יודע איך להחליט, לא מסוגל להחליט, חמורו של בורידן, קבלת החלטות, לא אוהב להתחייב, לא רוצה להתחייב, פחד ממחויבות, קשה להתחייב
למה קשה לאנשים לקבל החלטות פשוטות וטריוויאליות?
אנשים רבים מתקשים לקבל החלטות, לא רק בדברים מהותיים כמו בחירת מקום מגורים או התחייבות לזוגיות, אלא אפילו בדברים שנראים פשוטים לחלוטין. אליעד כהן מציג דוגמה של אדם שלא מצליח להחליט אם לשים קודם מלח או פלפל, או באיזה כיסא לשבת. לכאורה זו החלטה פשוטה, אך יש אנשים שיכולים להתלבט עליה לאורך זמן רב.
הסיבה לקושי הזה, לפי אליעד, היא הרצון של אנשים לקבל החלטה אופטימלית, החלטה ללא חיסרון כלל. הם מחפשים את הבחירה הבטוחה, זו שתהיה מושלמת, מבלי לאבד שום יתרון אפשרי. אך מכיוון שכל החלטה בהכרח כרוכה בצמצום ובוויתור, הם מוצאים עצמם חסרי יכולת להחליט.
מה הקשר בין קושי לקבל החלטה לבין שלמות וצמצום?
אליעד מסביר כי תהליך הבחירה דומה לבריאת העולם, כפי שמוצג בדברי רבי נחמן. בריאת העולם מתוארת כהפיכת "אין" (מצב אינסופי ללא הגדרות וללא חסרונות) ל"יש" (משהו מוגדר שיש בו בהכרח חסרונות מסוימים). כאשר אדם בוחר באופציה מסוימת, הוא מבצע צמצום, הוא מוותר על אפשרויות אחרות ומתחייב למשהו אחד. לדוגמה, אדם שמחליט לגור בדירה מסוימת מוותר על יתרונות של דירות אחרות, ואדם שנכנס לזוגיות מתחייב לבן זוג אחד ומוותר על אפשרויות אחרות.
הבעיה מתחילה כאשר האדם שואף לשלמות מוחלטת. הוא מתקשה להתמודד עם הרעיון של ויתור או צמצום, כי עבורו זו חוויה שלילית, כמעט "אסון קטסטרופלי". לכן, אדם כזה נמנע מהחלטות, אפילו בדברים קטנים.
איך להתמודד עם הפחד מצמצום וויתור בקבלת החלטה?
אליעד מציע שהפתרון לקושי לקבל החלטות נמצא בהבנה עמוקה יותר של מהות הבחירה והצמצום. כשאדם יבין שאין הבדל מהותי בין אינסוף (אפשרויות בלתי מוגבלות) לבין צמצום (בחירת אפשרות אחת ספציפית), הוא יחווה חופש פנימי אמיתי, ולא יפחד כל כך להחליט.
הכוונה היא שאם אדם מבין שצמצום ואינסוף הם למעשה שני צדדים של אותו מטבע, הוא יכול לבחור בקלות מתוך תחושה של חופש. הבחירה לא נתפסת עוד כאובדן, אלא כחלק טבעי מחוויית החיים. אליעד מדגיש כי אם אדם יבין אפילו באופן יחסי מדוע הוא מתקשה להחליט (משום שהוא מפחד מוויתור), הוא כבר יקל על עצמו, כי אז הוא יבין שהוויתור הכרחי ואין טעם להימנע ממנו.
מהי המשמעות של "אין הבדל בין לפני ואחרי" בתהליך הבחירה?
הרעיון "אין הבדל בין לפני ואחרי" הוא חלק מרכזי בפתרון. הכוונה היא לכך שאם האדם מבין שבעצם כל האפשרויות שוות ערך מבחינה עמוקה, ושלא באמת קיים הבדל מוחלט בין האפשרויות השונות, הוא ישתחרר מהפחד לבחור. כשאדם מבין שבעצם כל הבחירות הן בעלות משמעות שווה, ושאף בחירה אינה באמת טובה או רעה באופן מוחלט, ההחלטה הופכת פשוטה יותר.
לדוגמה, כאשר אדם לא בטוח אם לבחור באופציה א' או ב', הוא יכול לבחור את הראשונה שעולה לו לראש או את השנייה, מתוך הבנה פנימית עמוקה שזה לא באמת משנה. עצם ההבנה הזו מפחיתה באופן משמעותי את המתח והפחד מההחלטה.
איך תהליך בריאת העולם מסייע לנו להבין את קבלת ההחלטות?
אליעד מביא דימוי מתוך תהליך בריאת העולם, שבו אלוהים הופך "אין" (אינסוף אפשרויות) ל"יש" (אפשרות אחת מוגדרת). אלוהים, בדוגמה זו, חייב היה לקבל החלטה ברורה - למשל, שכדור הארץ יהיה עגול - למרות שיש אינספור אפשרויות אחרות. אדם שמתקשה להחליט, לו היה במקומו של אלוהים, היה נשאר תקוע ללא החלטה כלל, כי הוא לא היה מסוגל לוותר על האופציות האחרות.
כך אליעד מבהיר שתהליך הבחירה דורש יכולת לצמצם אפשרויות אינסופיות לדבר אחד ספציפי. מי שאינו מסוגל לעשות זאת לא יוכל לפעול כלל.
כיצד אפשר להקל על קבלת החלטות באופן מעשי?
באופן מעשי, אליעד מציע שהאדם יעשה תהליך פנימי של הבנה מדוע הוא חושש מהחלטה מסוימת. ברגע שהאדם מבין שהוא מפחד מהחוויה של הוויתור או הצמצום, ושזה חלק הכרחי מהחיים, הוא יקבל שהבחירה היא בלתי נמנעת ואין בה אסון. ההכרה הזו בלבד כבר עשויה להפחית את רמת הקושי שהוא חש כאשר הוא ניגש להחליט.
לכן, הפתרון העמוק ביותר הוא להבין שאין באמת הבדל מהותי בין האפשרויות, ובכך להשתחרר מהלחץ לבחור את הבחירה "הנכונה". באופן מעשי יותר, האדם צריך פשוט לבחור אפשרות כלשהי ולהתמודד עם התחושה של הצמצום בצורה מודעת.
מדוע יש אנשים שפוחדים כל כך מהתחייבות?
הפחד מהתחייבות הוא תוצאה ישירה של הפחד מצמצום. אליעד מדגיש שהתחייבות (לזוגיות, למקום עבודה או לכל דבר אחר) נתפסת כאסון עבור מי שמפחד מצמצום. לכן, מי שמתקשה להחליט ינסה להימנע מהתחייבות ככל האפשר, כי הוא מפחד לאבד את האפשרויות האחרות.
אולם, הפתרון הוא להבין שדווקא מתוך הצמצום והבחירה יכולה לנבוע חוויה של חופש פנימי אמיתי. אם האדם יחווה את הבחירה שלו כמעשה של חופש ולא כוויתור טראומטי, הוא יוכל להתחייב ולהחליט ללא קושי.
אנשים רבים מתקשים לקבל החלטות, לא רק בדברים מהותיים כמו בחירת מקום מגורים או התחייבות לזוגיות, אלא אפילו בדברים שנראים פשוטים לחלוטין. אליעד כהן מציג דוגמה של אדם שלא מצליח להחליט אם לשים קודם מלח או פלפל, או באיזה כיסא לשבת. לכאורה זו החלטה פשוטה, אך יש אנשים שיכולים להתלבט עליה לאורך זמן רב.
הסיבה לקושי הזה, לפי אליעד, היא הרצון של אנשים לקבל החלטה אופטימלית, החלטה ללא חיסרון כלל. הם מחפשים את הבחירה הבטוחה, זו שתהיה מושלמת, מבלי לאבד שום יתרון אפשרי. אך מכיוון שכל החלטה בהכרח כרוכה בצמצום ובוויתור, הם מוצאים עצמם חסרי יכולת להחליט.
מה הקשר בין קושי לקבל החלטה לבין שלמות וצמצום?
אליעד מסביר כי תהליך הבחירה דומה לבריאת העולם, כפי שמוצג בדברי רבי נחמן. בריאת העולם מתוארת כהפיכת "אין" (מצב אינסופי ללא הגדרות וללא חסרונות) ל"יש" (משהו מוגדר שיש בו בהכרח חסרונות מסוימים). כאשר אדם בוחר באופציה מסוימת, הוא מבצע צמצום, הוא מוותר על אפשרויות אחרות ומתחייב למשהו אחד. לדוגמה, אדם שמחליט לגור בדירה מסוימת מוותר על יתרונות של דירות אחרות, ואדם שנכנס לזוגיות מתחייב לבן זוג אחד ומוותר על אפשרויות אחרות.
הבעיה מתחילה כאשר האדם שואף לשלמות מוחלטת. הוא מתקשה להתמודד עם הרעיון של ויתור או צמצום, כי עבורו זו חוויה שלילית, כמעט "אסון קטסטרופלי". לכן, אדם כזה נמנע מהחלטות, אפילו בדברים קטנים.
איך להתמודד עם הפחד מצמצום וויתור בקבלת החלטה?
אליעד מציע שהפתרון לקושי לקבל החלטות נמצא בהבנה עמוקה יותר של מהות הבחירה והצמצום. כשאדם יבין שאין הבדל מהותי בין אינסוף (אפשרויות בלתי מוגבלות) לבין צמצום (בחירת אפשרות אחת ספציפית), הוא יחווה חופש פנימי אמיתי, ולא יפחד כל כך להחליט.
הכוונה היא שאם אדם מבין שצמצום ואינסוף הם למעשה שני צדדים של אותו מטבע, הוא יכול לבחור בקלות מתוך תחושה של חופש. הבחירה לא נתפסת עוד כאובדן, אלא כחלק טבעי מחוויית החיים. אליעד מדגיש כי אם אדם יבין אפילו באופן יחסי מדוע הוא מתקשה להחליט (משום שהוא מפחד מוויתור), הוא כבר יקל על עצמו, כי אז הוא יבין שהוויתור הכרחי ואין טעם להימנע ממנו.
מהי המשמעות של "אין הבדל בין לפני ואחרי" בתהליך הבחירה?
הרעיון "אין הבדל בין לפני ואחרי" הוא חלק מרכזי בפתרון. הכוונה היא לכך שאם האדם מבין שבעצם כל האפשרויות שוות ערך מבחינה עמוקה, ושלא באמת קיים הבדל מוחלט בין האפשרויות השונות, הוא ישתחרר מהפחד לבחור. כשאדם מבין שבעצם כל הבחירות הן בעלות משמעות שווה, ושאף בחירה אינה באמת טובה או רעה באופן מוחלט, ההחלטה הופכת פשוטה יותר.
לדוגמה, כאשר אדם לא בטוח אם לבחור באופציה א' או ב', הוא יכול לבחור את הראשונה שעולה לו לראש או את השנייה, מתוך הבנה פנימית עמוקה שזה לא באמת משנה. עצם ההבנה הזו מפחיתה באופן משמעותי את המתח והפחד מההחלטה.
איך תהליך בריאת העולם מסייע לנו להבין את קבלת ההחלטות?
אליעד מביא דימוי מתוך תהליך בריאת העולם, שבו אלוהים הופך "אין" (אינסוף אפשרויות) ל"יש" (אפשרות אחת מוגדרת). אלוהים, בדוגמה זו, חייב היה לקבל החלטה ברורה - למשל, שכדור הארץ יהיה עגול - למרות שיש אינספור אפשרויות אחרות. אדם שמתקשה להחליט, לו היה במקומו של אלוהים, היה נשאר תקוע ללא החלטה כלל, כי הוא לא היה מסוגל לוותר על האופציות האחרות.
כך אליעד מבהיר שתהליך הבחירה דורש יכולת לצמצם אפשרויות אינסופיות לדבר אחד ספציפי. מי שאינו מסוגל לעשות זאת לא יוכל לפעול כלל.
כיצד אפשר להקל על קבלת החלטות באופן מעשי?
באופן מעשי, אליעד מציע שהאדם יעשה תהליך פנימי של הבנה מדוע הוא חושש מהחלטה מסוימת. ברגע שהאדם מבין שהוא מפחד מהחוויה של הוויתור או הצמצום, ושזה חלק הכרחי מהחיים, הוא יקבל שהבחירה היא בלתי נמנעת ואין בה אסון. ההכרה הזו בלבד כבר עשויה להפחית את רמת הקושי שהוא חש כאשר הוא ניגש להחליט.
לכן, הפתרון העמוק ביותר הוא להבין שאין באמת הבדל מהותי בין האפשרויות, ובכך להשתחרר מהלחץ לבחור את הבחירה "הנכונה". באופן מעשי יותר, האדם צריך פשוט לבחור אפשרות כלשהי ולהתמודד עם התחושה של הצמצום בצורה מודעת.
מדוע יש אנשים שפוחדים כל כך מהתחייבות?
הפחד מהתחייבות הוא תוצאה ישירה של הפחד מצמצום. אליעד מדגיש שהתחייבות (לזוגיות, למקום עבודה או לכל דבר אחר) נתפסת כאסון עבור מי שמפחד מצמצום. לכן, מי שמתקשה להחליט ינסה להימנע מהתחייבות ככל האפשר, כי הוא מפחד לאבד את האפשרויות האחרות.
אולם, הפתרון הוא להבין שדווקא מתוך הצמצום והבחירה יכולה לנבוע חוויה של חופש פנימי אמיתי. אם האדם יחווה את הבחירה שלו כמעשה של חופש ולא כוויתור טראומטי, הוא יוכל להתחייב ולהחליט ללא קושי.
- כיצד להתמודד עם פחד ממחויבות?
- מהי הבחירה האופטימלית?
- המהות של קבלת החלטות
- פחד מוויתור והשלכותיו
- הקשר בין צמצום לחופש פנימי
למה קשה לאנשים לבחור ולקבל החלטות?
בוידאו זה, אליעד מסביר את הקושי של אנשים להחליט ולבחור, תוך שהוא עוסק בנושאים כמו קבלת החלטות, פחד ממחויבות וקושי להתחייב. בחירה אינה תמיד קשורה רק לדברים גדולים כמו בחירת מקום מגורים או מערכת יחסים, אלא גם להחלטות יומיומיות כמו איזה תיבול לשים קודם במאכל. יש אנשים שמתקשים להחליט אפילו בדברים שנראים טריוויאליים כמו אם לשים קודם מלח או פלפל.
הבעיה המרכזית שמציג אליעד היא הרצון של אנשים לקבל את ההחלטה האופטימלית, החלטה שאין בה שום חיסרון. הרבה פעמים, כשמגיע רגע הבחירה, אנשים מוצפים במחשבות ותחושות סותרות, מה שמוביל אותם לחוסר החלטה. על פי אליעד, אנשים שלא מצליחים להחליט הם אלה שמחפשים שלמות, אך השאיפה לשלמות מונעת מהם לפעול, שכן כל בחירה כרוכה בויתור על אפשרויות אחרות, וזה קשה מאוד.
הדימוי שהביא אליעד מדבר על התהליך של בריאת העולם. הוא מתאר את הבחירה כפעולה של צמצום, שבה אדם בוחר באופציה אחת ומוותר על היתרונות של אפשרויות אחרות. מה שצריך להבין הוא שצמצום ואינסוף הם למעשה שני צדדים של אותו המטבע. כאשר אדם מבין שאין הבדל אמיתי בין לפני ואחרי, הוא יוכל לקבל החלטות בקלות רבה יותר, כי לא תימנע ממנו האפשרות לבחור מתוך תחושת חופש אמיתי.
כשהאדם לא מצליח לבחור, זה לעיתים נובע מהפחד מוויתור. כאשר הבן אדם מבין שעליו לוותר על משהו, ההתלבטות עשויה להתפוגג, וההחלטה תהפוך לקלה יותר. אליעד מציע שבעצם, על האדם להבין שבחירה היא חוויה של צמצום, אך הצמצום הזה הוא לא בהכרח רע. מי שמפחד מהצמצום, יימנע מלקבל החלטות או להתחייב, בין אם זה בקשר זוגי או בחירת מקום עבודה, מכיוון שהוא רואה בכך "אסון קטסטרופלי".
מה עושים כאשר קשה להחליט?
הפתרון, לפי אליעד, הוא להבין את המהות של הבחירה כצמצום ולראות שאין שום הבדל בין הצמצום לבין האינסוף. זה מאפשר לאדם לבחור מתוך תחושת חופש אמיתי, גם אם הוא מתמודד עם התחושה של ויתור. התהליך של קבלת החלטות דורש הכרה בכך שהכל שווה ערך, ואין בחירה אחת שהיא "הטובה ביותר". הבנת הצמצום ככלי שיכול להוביל להחלטה מקלה את כל התהליך.
מהי הדרך בה אדם יכול להתמודד עם פחד מהתחייבות?
כאשר אדם מפחד מהתחייבות, הוא בעצם מפחד מהצמצום הכרוך בבחירה. הדרך להתמודד עם פחד זה היא להבין שצמצום לא בהכרח רע, ושכאשר הוא בוחר, הוא למעשה מבצע פעולה של צמצום שיכולה להביא לו יותר חופש פנימי. על האדם לדעת שצמצום הוא תהליך טבעי בחיים, ואין טעם להימנע ממנו.
בוידאו זה, אליעד מסביר את הקושי של אנשים להחליט ולבחור, תוך שהוא עוסק בנושאים כמו קבלת החלטות, פחד ממחויבות וקושי להתחייב. בחירה אינה תמיד קשורה רק לדברים גדולים כמו בחירת מקום מגורים או מערכת יחסים, אלא גם להחלטות יומיומיות כמו איזה תיבול לשים קודם במאכל. יש אנשים שמתקשים להחליט אפילו בדברים שנראים טריוויאליים כמו אם לשים קודם מלח או פלפל.
הבעיה המרכזית שמציג אליעד היא הרצון של אנשים לקבל את ההחלטה האופטימלית, החלטה שאין בה שום חיסרון. הרבה פעמים, כשמגיע רגע הבחירה, אנשים מוצפים במחשבות ותחושות סותרות, מה שמוביל אותם לחוסר החלטה. על פי אליעד, אנשים שלא מצליחים להחליט הם אלה שמחפשים שלמות, אך השאיפה לשלמות מונעת מהם לפעול, שכן כל בחירה כרוכה בויתור על אפשרויות אחרות, וזה קשה מאוד.
הדימוי שהביא אליעד מדבר על התהליך של בריאת העולם. הוא מתאר את הבחירה כפעולה של צמצום, שבה אדם בוחר באופציה אחת ומוותר על היתרונות של אפשרויות אחרות. מה שצריך להבין הוא שצמצום ואינסוף הם למעשה שני צדדים של אותו המטבע. כאשר אדם מבין שאין הבדל אמיתי בין לפני ואחרי, הוא יוכל לקבל החלטות בקלות רבה יותר, כי לא תימנע ממנו האפשרות לבחור מתוך תחושת חופש אמיתי.
כשהאדם לא מצליח לבחור, זה לעיתים נובע מהפחד מוויתור. כאשר הבן אדם מבין שעליו לוותר על משהו, ההתלבטות עשויה להתפוגג, וההחלטה תהפוך לקלה יותר. אליעד מציע שבעצם, על האדם להבין שבחירה היא חוויה של צמצום, אך הצמצום הזה הוא לא בהכרח רע. מי שמפחד מהצמצום, יימנע מלקבל החלטות או להתחייב, בין אם זה בקשר זוגי או בחירת מקום עבודה, מכיוון שהוא רואה בכך "אסון קטסטרופלי".
מה עושים כאשר קשה להחליט?
הפתרון, לפי אליעד, הוא להבין את המהות של הבחירה כצמצום ולראות שאין שום הבדל בין הצמצום לבין האינסוף. זה מאפשר לאדם לבחור מתוך תחושת חופש אמיתי, גם אם הוא מתמודד עם התחושה של ויתור. התהליך של קבלת החלטות דורש הכרה בכך שהכל שווה ערך, ואין בחירה אחת שהיא "הטובה ביותר". הבנת הצמצום ככלי שיכול להוביל להחלטה מקלה את כל התהליך.
מהי הדרך בה אדם יכול להתמודד עם פחד מהתחייבות?
כאשר אדם מפחד מהתחייבות, הוא בעצם מפחד מהצמצום הכרוך בבחירה. הדרך להתמודד עם פחד זה היא להבין שצמצום לא בהכרח רע, ושכאשר הוא בוחר, הוא למעשה מבצע פעולה של צמצום שיכולה להביא לו יותר חופש פנימי. על האדם לדעת שצמצום הוא תהליך טבעי בחיים, ואין טעם להימנע ממנו.
- כיצד להתמודד עם פחד ממחויבות?
- מהי הבחירה האופטימלית?
- המהות של קבלת החלטות
- פחד מוויתור והשלכותיו
- הקשר בין צמצום לחופש פנימי
עכשיו הנושא הוא כזה למה לאנשים קשה לבחור, עכשיו מה זה אומר לבחור? לבחור זה יכול להיות קבלת החלטה שצריך לבחור באיזה מסעדה לאכול איפה לגור לבחור, יכול להיות לבחור גם במובן של נגיד לדוגמה מערכות יחסים נגיד לדוגמה להתחייב להיות עם מישהו גם כן סוג של לבחור אנשים קשה להם להתחייב קשה להם לבחור. עכשיו השאלה היא למה זה ככה ומה הפתרון לזה זאת השאלה, אם היא בהנחה שיש לה איזה פתרון אז למה זה ככה. לא לכולם זה קשה יש אנשים רגע למרות נגיד את לדוגמה נגיד שעכשיו תהיה לך נגיד החלטה של חיים ומוות נגיד תהיה לך איזו דילמה אבל יש אנשים שיש להם דילמה אבל בדברים רגילים אין דילמה.
נגיד לשים פלפל ומלח מה את שמה קודם פלפל מלח מה זה משנה אבל יש אנשים שהם ברמה שהם לא היו מסוגלים להחליט אם לשים קודם פלפל או מלח ברמה כזאת, כאילו הדברים הכי טריוויאליים הם רואים שני כסאות "איפה אני אמור לשבת" והם לא יודעים "אני אשב פה?" לא מסוגלים לקבל החלטה. השאלה היא מה השכל שבדבר ממה זה נובע ומה עושים איתו. מה אתה אומר יש לך רעיון מה המהות של העניין?
ש: אנשים מחפשים את ההחלטה הטובה ביותר האופטימלית.
אליעד: אוקי מחפשים את ההחלטה האופטימלית אין בעיה ומה האמת?
ש: החלטה הבטוחה להם האופטימלית.
אליעד: שתרגיש להם החלטה שאין בה שום חיסרון. עכשיו מה האמת? האמת היא שתהליך בריאת העולם רבי נחמן דיבר על זה פעם שיש צדיק שהוא רוצה להגיד תודה, מה זה אומר רוצה להגיד תורה? מנסה להגיד חידוש על משהו ואז הוא מתחיל לחשוב מה הוא רוצה להגיד ותוך כדי שהוא מתחיל לחשוב מה הוא רוצה להגיד תוך כדי זה באים לו עוד רעיונות והוא לא יודע מה להגיד מרוב כמות הרעיונות שבא לו לראש, כמו שלפעמים זה לא קורה אצלי לשמחתי אבל לפעמים אני כאילו חושב על איזה משהו כאילו אוקי ואז פתאום מתחילים לבוא "אולי זה ככה ואולי זה ככה, זה גם ככה עוד היבט עוד זווית" ואני לשמחתי יודע לעצור ולבחור איזה צד אבל לפעמים בן אדם כששואלים אותו איזה שאלה יש לו כל כך הרבה תשובות ורעיונות ודעות שאין לו מושג איך לתמרן בין כל הדעות ואז הוא לא יודע מה להגיד הוא לא אומר כלום.
עכשיו אז רבי נחמן מסביר שבשביל להגיד תורה בשביל שתהיה מסוגל לפעול שזה המשמעות הפנימית בשביל זה בן אדם צריך לדעת לצמצם את עצמו, למה? כי התהליך של בריאת העולם במובן של התהוות העולם מתהליך של הפיכת "אין ליש", "ואין" זה במובן של אינסוף לא מוגדר אין בו שום חיסרון "ויש" זה משהו מוגדר שיש בו חיסרון כלשהו חייב שיהיה בו חיסרון, והתהליך של בריאת העולם זה בעצם יכול להיות להפוך "אין ליש". עכשיו הבן אדם שמחפש את השלמות הוא לא יכול לברוא את העולם, למה? כי בעולם אין שלמות זאת אומרת לו יצויר נגיד שאותו בן אדם שלא יודע להחליט היה אלוהים, נניח שיש אלוהים ונניח שאלוהים ברא את העולם נגיד שאלוהים היה בא בגישה הזאת של לא יודע מה להחליט איך הוא היה יכול לברוא את העולם הוא בסוף צריך להחליט שכדור הארץ עגול, איך נחליט שהוא עגול אז "לא בורא כאן לא בורא את העולם לא עושה כלום" כי יש אינסוף אפשרויות והוא באמת היה יכול לעשות את כל האפשרויות וכל אפשרות יש לה איזה יתרונות וחסרונות כלשהם.
כי אם אין שום יתרונות וחסרונות אז אין טעם לעשות ואם יש יתרונות וחסרונות אז איך נדע מה לעשות ולכן תהליך בריאת העולם הוא בעצם היכולת לצמצם, לקחת דבר אינסופי ולצמצם להיות מסוגל להיות בחוויה של צמצום ולא לרצות כל הזמן למשוך את זה לשלמות. עכשיו רבי נחמן מסביר שבשביל להוציא מכוח אל הפועל בן אדם צריך לחבר את ה - "בפועל ובכוח", מה זאת אומרת אתה מכיר את זה, אוקי בכל מקרה מה זה אומר? זה אומר שבן אדם צריך לחבר את ה - "בפועל" ואת ה - "בכוח" בן אדם שמבין שאין הבדל בין אחרי ולפני אין לו שום בעיה כשהוא מאמין שיש הבדל בין לפני ואחרי לבחור משהו.
עוד פעם אם הבן אדם בחוויה הסובייקטיבית שלו חושב שאם הוא יעשה ככה או אחרת זה מאוד ישנה אז בן אדם כזה מגיע למצב שהוא לא יודע מה להחליט כי הוא אומר "איך אני אדע מה להחליט?" אבל לעומת זאת אם הבן אדם הוא מסוגל להבין שאין הבדל בין לפני ואחרי דהיינו, הכל שווה ערך הכל אחד, הכל אותו דבר זה לא משנה, אתה לא בטוח שיש הבדל אתה לא יודע שיש הבדל, מי אמר שיש הבדל אז מהגישה הזאת אפשר לבחור משהו.
את מה בוחרים? את הראשון שקופץ לראש, אתה לא רוצה אותו? תבחר את השני זה לא משנה אבל המהות של היכולת של הבן אדם לבחור זה היכולת לחוות שצמצום ואינסוף זה אותו דבר, למה? כי בחירה זה תהליך של צמצום כשבן אדם בוחר אופציה הוא בעצם מצמצם את עצמו בעצם מתחייב לאופציה, כמו שבמערכות יחסים לפעמים בן אדם מתחייב לבן זוג או בת זוג, בן אדם גר בדירה נגיד הוא מתחייב לדירה נניח אותו דבר בהחלטה כל החלטה שהבן אדם מחליט הוא בעצם בוחר "אני מצמצם את עצמי לאפשרות הזאת", בן אדם בוחר לקנות רכב מסוים הוא בעצם אומר שהוא מוכן לוותר על כל היתרונות של כל שאר הרכבים.
עכשיו וזאת חוויה של צמצום מי רוצה לוותר על כל שאר האופציות אז אם בן אדם לא יודע לצמצם את עצמו הוא לא יכול לפעול ולכן הרעיון הוא שבן אדם צריך לדעת שצמצום ואין סוף זה אותו דבר, זאת אומרת אם בן אדם יהיה מסוגל לחוות שלצמצם את עצמו ועדיין להרגיש בנוח כאילו הוא חופשי אז יהיה לו יותר קל לצמצם את עצמו. ואף על פי כן אם בן אדם באופן מוחלט יחשוב שצמצום ואינסוף זה אותו דבר אז לא תהיה שום משמעות לכלום ואז הוא גם לא יעשה כלום וכו' ואף על פי כן באופן יחסי בן אדם שחווה שקשה לו לקבל החלטה הוא צריך להיות מסוגל להבין שזה לא משנה ההחלטה איזה החלטה הוא יקבל ואז ממילא יהיה לו יותר קל לקבל החלטה, כנ"ל לגבי כל דבר שבן אדם חווה אותו כצמצום. הבנו שאלות אין שאלות?
ש: יש.
אליעד: מה השאלה, ותזכור בראש שלך שהמחויב פה שזה תהליך בריאת העולם שרק אלוהים שאין אצלו הבדל בין יש לאין רק הוא יכול לברוא את העולם "יש מאין", זאת אומרת רק כשאתה מבין שאין הבדל בין יש לאין רק אז אתה יכול באופן חופשי לעשות מה שבא לך בלי לחוות צמצום.
ש: אבל בן אדם שנמצא בסיטואציה כזאת השאלה שלי דבר ראשון איך באופן יחסי הוא יכול לקבל את עצמו במציאות שאתה מדבר עליה?
אליעד: שמה?
ש: אני אומר מה שאתה מדבר עכשיו איך שאני מבין את זה.
אליעד: הבנתי את השאלה התשובה היא שאפילו אם באופן יחסי הבן אדם יבין את הבעיה שלו גם יהיה לו מצב יותר טוב כי אם הוא אומר "אני לא יודע איך להחליט" הוא גם לא יודע למה הוא לא יודע איך להחליט, אם הוא יבין "הסיבה שאני לא יודע איך להחליט זה בגלל שאני לא מוכן לוותר על משהו" אז הראש שלו יגיד לו "טוב אבל אתה מבין שאתה חייב לוותר על משהו נכון?" אז זה כאילו כמו להגיד לו מחויב שיש חיסרון אז מחויב שיש חיסרון אז הוא אומר "טוב אז זה כבר פחות משנה" ואז יותר קל לו לבחור, וזה השכל שאני רואה בדבר הזה כרגע.
ש: אפשר לדבר משהו על זה.
אליעד: דבר.
ש: כאילו כשבן אדם נמצא בסיטואציה הזאת, נגיד אם זה נכון אני שואל כאילו.
אליעד: שמה?
ש: כאילו ינסה ללכת למוחלט ואז זה יעזור לו?
אליעד: שמה זה אומר?
ש: לחשוב על העניין בצורה מוחלטת.
אליעד: לחשוב בצורה מוחלטת זה אומר בעצם לראות שאין הבדל, לראות שאין הבדל זה בעצם.
ש: בין אינסוף לצמצום.
אליעד: כן אבל תזכרו את זה כשבן אדם בוחר בחירה הוא בעצם חווה צמצום כי הבחירה היא מגבילה זה אומנם כיף לבחור אבל עדיין בן אדם חווה צמצום ומי שחווה צמצום כמשהו שהוא מנסה לברוח ממנו אז ממילא ישתדל להימנע מכל אקט של בחירה, כגון במקרי קיצון או לדוגמה באחד הלבושים שיותר מוגדים כל מה שקשור להתחייבות התחייבות למקום עבודה התחייבות לכל עניין, לזוגיות לכל עניין. למה? כי עבורו חוויה של צמצום זה אסון קטסטרופלי כל חוויה של מסגרת. הבנו את הסיפור
נגיד לשים פלפל ומלח מה את שמה קודם פלפל מלח מה זה משנה אבל יש אנשים שהם ברמה שהם לא היו מסוגלים להחליט אם לשים קודם פלפל או מלח ברמה כזאת, כאילו הדברים הכי טריוויאליים הם רואים שני כסאות "איפה אני אמור לשבת" והם לא יודעים "אני אשב פה?" לא מסוגלים לקבל החלטה. השאלה היא מה השכל שבדבר ממה זה נובע ומה עושים איתו. מה אתה אומר יש לך רעיון מה המהות של העניין?
ש: אנשים מחפשים את ההחלטה הטובה ביותר האופטימלית.
אליעד: אוקי מחפשים את ההחלטה האופטימלית אין בעיה ומה האמת?
ש: החלטה הבטוחה להם האופטימלית.
אליעד: שתרגיש להם החלטה שאין בה שום חיסרון. עכשיו מה האמת? האמת היא שתהליך בריאת העולם רבי נחמן דיבר על זה פעם שיש צדיק שהוא רוצה להגיד תודה, מה זה אומר רוצה להגיד תורה? מנסה להגיד חידוש על משהו ואז הוא מתחיל לחשוב מה הוא רוצה להגיד ותוך כדי שהוא מתחיל לחשוב מה הוא רוצה להגיד תוך כדי זה באים לו עוד רעיונות והוא לא יודע מה להגיד מרוב כמות הרעיונות שבא לו לראש, כמו שלפעמים זה לא קורה אצלי לשמחתי אבל לפעמים אני כאילו חושב על איזה משהו כאילו אוקי ואז פתאום מתחילים לבוא "אולי זה ככה ואולי זה ככה, זה גם ככה עוד היבט עוד זווית" ואני לשמחתי יודע לעצור ולבחור איזה צד אבל לפעמים בן אדם כששואלים אותו איזה שאלה יש לו כל כך הרבה תשובות ורעיונות ודעות שאין לו מושג איך לתמרן בין כל הדעות ואז הוא לא יודע מה להגיד הוא לא אומר כלום.
עכשיו אז רבי נחמן מסביר שבשביל להגיד תורה בשביל שתהיה מסוגל לפעול שזה המשמעות הפנימית בשביל זה בן אדם צריך לדעת לצמצם את עצמו, למה? כי התהליך של בריאת העולם במובן של התהוות העולם מתהליך של הפיכת "אין ליש", "ואין" זה במובן של אינסוף לא מוגדר אין בו שום חיסרון "ויש" זה משהו מוגדר שיש בו חיסרון כלשהו חייב שיהיה בו חיסרון, והתהליך של בריאת העולם זה בעצם יכול להיות להפוך "אין ליש". עכשיו הבן אדם שמחפש את השלמות הוא לא יכול לברוא את העולם, למה? כי בעולם אין שלמות זאת אומרת לו יצויר נגיד שאותו בן אדם שלא יודע להחליט היה אלוהים, נניח שיש אלוהים ונניח שאלוהים ברא את העולם נגיד שאלוהים היה בא בגישה הזאת של לא יודע מה להחליט איך הוא היה יכול לברוא את העולם הוא בסוף צריך להחליט שכדור הארץ עגול, איך נחליט שהוא עגול אז "לא בורא כאן לא בורא את העולם לא עושה כלום" כי יש אינסוף אפשרויות והוא באמת היה יכול לעשות את כל האפשרויות וכל אפשרות יש לה איזה יתרונות וחסרונות כלשהם.
כי אם אין שום יתרונות וחסרונות אז אין טעם לעשות ואם יש יתרונות וחסרונות אז איך נדע מה לעשות ולכן תהליך בריאת העולם הוא בעצם היכולת לצמצם, לקחת דבר אינסופי ולצמצם להיות מסוגל להיות בחוויה של צמצום ולא לרצות כל הזמן למשוך את זה לשלמות. עכשיו רבי נחמן מסביר שבשביל להוציא מכוח אל הפועל בן אדם צריך לחבר את ה - "בפועל ובכוח", מה זאת אומרת אתה מכיר את זה, אוקי בכל מקרה מה זה אומר? זה אומר שבן אדם צריך לחבר את ה - "בפועל" ואת ה - "בכוח" בן אדם שמבין שאין הבדל בין אחרי ולפני אין לו שום בעיה כשהוא מאמין שיש הבדל בין לפני ואחרי לבחור משהו.
עוד פעם אם הבן אדם בחוויה הסובייקטיבית שלו חושב שאם הוא יעשה ככה או אחרת זה מאוד ישנה אז בן אדם כזה מגיע למצב שהוא לא יודע מה להחליט כי הוא אומר "איך אני אדע מה להחליט?" אבל לעומת זאת אם הבן אדם הוא מסוגל להבין שאין הבדל בין לפני ואחרי דהיינו, הכל שווה ערך הכל אחד, הכל אותו דבר זה לא משנה, אתה לא בטוח שיש הבדל אתה לא יודע שיש הבדל, מי אמר שיש הבדל אז מהגישה הזאת אפשר לבחור משהו.
את מה בוחרים? את הראשון שקופץ לראש, אתה לא רוצה אותו? תבחר את השני זה לא משנה אבל המהות של היכולת של הבן אדם לבחור זה היכולת לחוות שצמצום ואינסוף זה אותו דבר, למה? כי בחירה זה תהליך של צמצום כשבן אדם בוחר אופציה הוא בעצם מצמצם את עצמו בעצם מתחייב לאופציה, כמו שבמערכות יחסים לפעמים בן אדם מתחייב לבן זוג או בת זוג, בן אדם גר בדירה נגיד הוא מתחייב לדירה נניח אותו דבר בהחלטה כל החלטה שהבן אדם מחליט הוא בעצם בוחר "אני מצמצם את עצמי לאפשרות הזאת", בן אדם בוחר לקנות רכב מסוים הוא בעצם אומר שהוא מוכן לוותר על כל היתרונות של כל שאר הרכבים.
עכשיו וזאת חוויה של צמצום מי רוצה לוותר על כל שאר האופציות אז אם בן אדם לא יודע לצמצם את עצמו הוא לא יכול לפעול ולכן הרעיון הוא שבן אדם צריך לדעת שצמצום ואין סוף זה אותו דבר, זאת אומרת אם בן אדם יהיה מסוגל לחוות שלצמצם את עצמו ועדיין להרגיש בנוח כאילו הוא חופשי אז יהיה לו יותר קל לצמצם את עצמו. ואף על פי כן אם בן אדם באופן מוחלט יחשוב שצמצום ואינסוף זה אותו דבר אז לא תהיה שום משמעות לכלום ואז הוא גם לא יעשה כלום וכו' ואף על פי כן באופן יחסי בן אדם שחווה שקשה לו לקבל החלטה הוא צריך להיות מסוגל להבין שזה לא משנה ההחלטה איזה החלטה הוא יקבל ואז ממילא יהיה לו יותר קל לקבל החלטה, כנ"ל לגבי כל דבר שבן אדם חווה אותו כצמצום. הבנו שאלות אין שאלות?
ש: יש.
אליעד: מה השאלה, ותזכור בראש שלך שהמחויב פה שזה תהליך בריאת העולם שרק אלוהים שאין אצלו הבדל בין יש לאין רק הוא יכול לברוא את העולם "יש מאין", זאת אומרת רק כשאתה מבין שאין הבדל בין יש לאין רק אז אתה יכול באופן חופשי לעשות מה שבא לך בלי לחוות צמצום.
ש: אבל בן אדם שנמצא בסיטואציה כזאת השאלה שלי דבר ראשון איך באופן יחסי הוא יכול לקבל את עצמו במציאות שאתה מדבר עליה?
אליעד: שמה?
ש: אני אומר מה שאתה מדבר עכשיו איך שאני מבין את זה.
אליעד: הבנתי את השאלה התשובה היא שאפילו אם באופן יחסי הבן אדם יבין את הבעיה שלו גם יהיה לו מצב יותר טוב כי אם הוא אומר "אני לא יודע איך להחליט" הוא גם לא יודע למה הוא לא יודע איך להחליט, אם הוא יבין "הסיבה שאני לא יודע איך להחליט זה בגלל שאני לא מוכן לוותר על משהו" אז הראש שלו יגיד לו "טוב אבל אתה מבין שאתה חייב לוותר על משהו נכון?" אז זה כאילו כמו להגיד לו מחויב שיש חיסרון אז מחויב שיש חיסרון אז הוא אומר "טוב אז זה כבר פחות משנה" ואז יותר קל לו לבחור, וזה השכל שאני רואה בדבר הזה כרגע.
ש: אפשר לדבר משהו על זה.
אליעד: דבר.
ש: כאילו כשבן אדם נמצא בסיטואציה הזאת, נגיד אם זה נכון אני שואל כאילו.
אליעד: שמה?
ש: כאילו ינסה ללכת למוחלט ואז זה יעזור לו?
אליעד: שמה זה אומר?
ש: לחשוב על העניין בצורה מוחלטת.
אליעד: לחשוב בצורה מוחלטת זה אומר בעצם לראות שאין הבדל, לראות שאין הבדל זה בעצם.
ש: בין אינסוף לצמצום.
אליעד: כן אבל תזכרו את זה כשבן אדם בוחר בחירה הוא בעצם חווה צמצום כי הבחירה היא מגבילה זה אומנם כיף לבחור אבל עדיין בן אדם חווה צמצום ומי שחווה צמצום כמשהו שהוא מנסה לברוח ממנו אז ממילא ישתדל להימנע מכל אקט של בחירה, כגון במקרי קיצון או לדוגמה באחד הלבושים שיותר מוגדים כל מה שקשור להתחייבות התחייבות למקום עבודה התחייבות לכל עניין, לזוגיות לכל עניין. למה? כי עבורו חוויה של צמצום זה אסון קטסטרופלי כל חוויה של מסגרת. הבנו את הסיפור