אם חד הורית, אב חד הורי, ילד מתגעגע לגרוש, הילד לא אוהב אותי, חינוך ילדים, לגדל ילדים מאושרים, משמורת משותפת, משמורת חלקית, משמורת מלאה, ילד מתגעגע להורה השני, קנאה בבן הזוג
איך להתמודד עם ילד שמתגעגע להורה השני?
הנושא המרכזי בהרצאה הוא כיצד להתמודד עם מצבים בהם ילד מתגעגע להורה השני, במיוחד כשיש תוצאות רגשיות כמו תחושת קנאה או עיכוב בחינוך ילדים. בסיטואציה כזו, הורה אחד מוצא את עצמו מרגיש לא נעים או מודאג מהמחשבה שהילד מעדיף את ההורה השני. מה עושים כאשר הילד אומר שהוא מתגעגע להורה השני או שהאהבה שלו מופנית יותר אליו?
בהתחלה, מדברים על איך להורה יכול להתמודד עם תחושת חוסר הערכה או עם תחושת הכאב מכך שהילד מביע געגועים להורה השני. כל שיחה מתחילה בכך שההורה צריך להפסיק לחשוב על הבעיה כמכשול אישי, אלא להימנע מלחשוב שזהו מצב שדורש פתרון מיידי.
יש מספר אפשרויות שאותן ניתן להציע להורה:
לאורך כל הדיון, עולה נושא של קנאה בין ההורים, כאשר אחד מהם מרגיש שהילד לא אוהב אותו מספיק בגלל השפעתו של ההורה השני. יש כאן דילמה שמלווה בהרגשה של תחרותיות בין ההורים, ותחושת חסר מול מה שההורה השני יכול לספק. אליעד מציע להורים לא להתמקד בפתרון מיידי של הצהרות רגשיות, אלא להבין אם ההתמודדות עם הבעיה היא באמת אפשרית.
כחלק מההבנה של המורכבות הרגשית שמתפתחת בין הילד להוריו, חשוב גם לשאול איך אפשר למנוע מהילד להרגיש אשמה...
הנושא המרכזי בהרצאה הוא כיצד להתמודד עם מצבים בהם ילד מתגעגע להורה השני, במיוחד כשיש תוצאות רגשיות כמו תחושת קנאה או עיכוב בחינוך ילדים. בסיטואציה כזו, הורה אחד מוצא את עצמו מרגיש לא נעים או מודאג מהמחשבה שהילד מעדיף את ההורה השני. מה עושים כאשר הילד אומר שהוא מתגעגע להורה השני או שהאהבה שלו מופנית יותר אליו?
בהתחלה, מדברים על איך להורה יכול להתמודד עם תחושת חוסר הערכה או עם תחושת הכאב מכך שהילד מביע געגועים להורה השני. כל שיחה מתחילה בכך שההורה צריך להפסיק לחשוב על הבעיה כמכשול אישי, אלא להימנע מלחשוב שזהו מצב שדורש פתרון מיידי.
יש מספר אפשרויות שאותן ניתן להציע להורה:
- ראשית, אם הילד מתגעגע להורה השני, כדאי להבין מה בדיוק הוא מחפש או חווה שם. כל ילד מתגעגע למשהו שונה - ייתכן שמדובר בפעילויות משותפות כמו טיולים, זמן חופשי או שגרת חיים פחות מחייבת.
- אם ההורה לא יכול לספק את מה שהילד מתגעגע אליו, כדאי להראות לו את היתרונות של המצב הנוכחי ולנסות לשדר לו שמה שהילד עושה עם ההורה השני לא תמיד מביא לו את מה שהוא חושב שהוא מקבל. לדוגמה, אם אבא לקח אותו לחופשה, האם כל החוויות מהטיול באמת הוסיפו לחיים שלו?
- דרך נוספת היא להדגים לילד את החסרונות שבמה שהוא רוצה. לדוגמה, אם הילד נהנה מההיתר להישאר ער מאוחר עם ההורה השני, אפשר להסביר לו איך הדבר משפיע על השגרה היומיומית או על הלימודים, דבר שיכול להוביל לתוצאות פחות טובות.
- יש גם מקום לבחון אם ניתן לשפר את המצב עבור הילד - לתת לו את מה שהוא מתגעגע אליו אם זה אפשרי במסגרת המשמורת הנוכחית.
לאורך כל הדיון, עולה נושא של קנאה בין ההורים, כאשר אחד מהם מרגיש שהילד לא אוהב אותו מספיק בגלל השפעתו של ההורה השני. יש כאן דילמה שמלווה בהרגשה של תחרותיות בין ההורים, ותחושת חסר מול מה שההורה השני יכול לספק. אליעד מציע להורים לא להתמקד בפתרון מיידי של הצהרות רגשיות, אלא להבין אם ההתמודדות עם הבעיה היא באמת אפשרית.
- לפני שנכנסים לעימותים או פותחים בשיחות על הרגשות הללו, כדאי לשאול את עצמכם אם המטרה היא לגרום לילד לאהוב יותר את ההורה שמרגיש דחוי או אם זו שיחה שמטרתה להביא לשינוי עמוק ולקבל את הקיים.
- ההורים צריכים גם להבין, במיוחד במקרה של משמורת משותפת או חלקית, שלעיתים לא ניתן לשנות את דפוסי ההתנהגות של הילד באופן מיידי. זה מצריך זמן וכך גם תגובות גמישות שיכולות לכלול עידוד לסבלנות.
כחלק מההבנה של המורכבות הרגשית שמתפתחת בין הילד להוריו, חשוב גם לשאול איך אפשר למנוע מהילד להרגיש אשמה...
- אם חד הורית
- משמורת משותפת
- חינוך ילדים
- קנאה בין בני זוג
- ילד מתגעגע להורה השני
- רגשות אשמה בילדים
- הורות אחרי פרידה