מה הסיבה האמיתית לכך שאנחנו רוצים להרגיש טוב?

אחד הנושאים המרכזיים שאליעד כהן דן בהם הוא הנושא של רגשות, ובמיוחד המושג של תלות רגשית. אליעד מסביר שכאשר האדם אומר "אני רוצה להרגיש תחושה מסוימת", הכוונה תמיד היא לתחושה מוגדרת, למשל שמחה, אהבה, ביטחון, סיפוק, וכו'. אולם כל תחושה כזו, שהיא מוגדרת וברורה, אינה יכולה להופיע באופן עצמאי, אלא היא חייבת להיות תלויה בדבר חיצוני. אליעד מדגיש נקודה זו ומסביר שאין אפשרות להרגיש שום רגש מוגדר ללא תלות כלשהי בגורם חיצוני.

האם אפשר להרגיש תחושה בלי שום תלות בשום גורם?

אליעד מבהיר שלא ניתן להרגיש תחושה כלשהי ללא תלות בשום גורם. תחושות מוגדרות תמיד תלויות במשהו נוסף, בין אם זה מצב מסוים, מחשבה מסוימת, או חוויה מסוימת. אדם שטוען שהוא מאושר ללא תלות בשום דבר אחר, בהכרח אינו מדייק. הסיבה לכך היא שכדי לדעת שאתה "מאושר תמיד", אתה חייב שתהיה לך השוואה למצב של חוסר אושר. כלומר, אם באמת היית מאושר כל הזמן, לא היית מודע לכך שאתה מאושר, כי לא הייתה לך חוויה של ניגודיות.

אליעד משתמש בדוגמה שאם האדם באמת היה חווה אושר תמידי, הוא לא היה יכול לומר "אני מאושר תמיד" כי לא הייתה לו אפשרות להבדיל בין אושר לבין מצב אחר. כדי שתהיה תחושה של אושר, חייבת להיות קיימת האפשרות גם לתחושת ההפך שלה.

מה קורה כאשר האדם מגיע למקום שאין בו טוב ורע?

אליעד ממשיך ומסביר לעומק שבמצב של אחדות מוחלטת, המקום שבו אין טוב ואין רע, האדם לא חווה "טוב" כפי שהוא חושב. התחושה הזאת אינה תחושה נעימה או טובה במיוחד, אלא מצב של נייטרליות מוחלטת. במצב הזה, אין חשיבות או משמעות לשום תחושה ספציפית, לא טובה ולא רעה, אלא רק עצם הקיום עצמו, ללא הגדרות וללא שיפוטים.

הדוגמה שאליעד נותן היא שאם אדם נמצא במקום של אחדות מוחלטת, הוא גם לא יכול לדעת שהוא במצב טוב, או רע, כי אין לו נקודת ייחוס להשוואה. למשל, אם האדם חווה חרדה והוא הגיע למצב של אחדות מוחלטת, החרדה עצמה לא נתפסת אצלו כמשהו רע אלא כחוויה נייטרלית לחלוטין.

מה המשמעות של "אהבה ללא סיבה" לפי אליעד?

אליעד מדבר על "אהבה ללא סיבה" ומבהיר שזה לא אפשרי באופן ממשי, כי ברגע שיש סיבה כלשהי לתחושת האהבה, כבר קיימת תלות. הוא אומר שאנשים לפעמים חושבים שהם צריכים לאהוב את עצמם ללא סיבה, אך עצם הרצון לאהוב את עצמך הוא כבר סיבה. המשמעות של אהבה ללא סיבה, לפי אליעד, היא בעצם להגיע למצב שבו אין בכלל צורך באהבה עצמית, וגם לא צורך להרגיש שאתה אוהב את עצמך.

כדי להמחיש את זה אליעד אומר שהמציאות האמיתית היא שאין באמת הבדל בין אהבה לשנאה. כשהאדם מתבונן עמוק פנימה, הוא יוצא מגבולות השכל ומהתלות ברגשות מוגדרים. הוא כבר לא נמצא תחת הצורך להיות "אוהב" או "שונא", והחוויה של הרגשות משתנה. החוויה של הרגש הופכת למשהו ניטרלי, לא חיובי ולא שלילי, אלא פשוט חוויה קיומית.

מהי המשמעות של "סם החיים וסם המוות"?

אליעד מתייחס למונח הידוע "סם חיים וסם מוות", ומסביר שזה מצב שבו האדם יכול להגיע למקום ניטרלי. למשל, אם נאמר לאדם להשיג תחושה מסוימת בלי להיות תלוי בשום דבר, המשמעות היא להגיע למצב של נייטרליות מוחלטת, שבו אין תלות בשום דבר וגם אין צורך באף תחושה...