... ללא סיבה - איך
לאהוב את עצמך ואת המציאות - בלי תנאי? נטל ההוכחה ובו יתבאר כיצד
לאהוב את עצמך ואת המציאות בלי סיבה? וכמובן שכולם רוצים להגיע למצב הזה, שבו הם אוהבים את ... לא אוהב את המציאות כפי מה שהיא בלי סיבה, היא רק משום, שמצד אחד האדם רוצה להגיע למצב, שבו הוא
יאהב את עצמו בלי סיבה, ומצד שני הוא מנסה למצוא סיבות, למה כן
לאהוב את עצמו. וכמובן שזה לעולם לא יצליח, כי זה דבר והיפוכו. כי כל סיבה שהאדם ימצא למה
לאהוב את עצמו, תמיד זו תהיה אהבה עם סיבה. והאדם הוא שואל את עצמו, למה שאני אוהב את המציאות ... עם רגשי נחיתות. כי השאלה צריכה להיות הפוכה. והשאלה צריכה להיות, האם באמת יש סיבה, לכך שאני לא
אוהב את עצמי את המציאות?. והטועים, הם מלמדים את האדם
לאהוב את עצמו, בגלל הדברים הטובים שיש בו. וכמובן שזוהי טעות. כי מי
שאוהב את עצמו בגלל הדברים הטובים שיש בו, הוא טועה. כי הוא יכול
לאהוב את עצמו בלי סיבה, ובנוסף הוא לא באמת
אוהב את עצמו, ובנוסף יש בכל אדם חסרונות, לפחות כמו כמות היתרונות שיש בו. והאדם לא צריך לקבל את הטעות שלו, שגורמת לו לחשוב שהוא צריך סיבה
לאהוב את עצמו. אלא האדם צריך להיות עז פנים ולשאול את האמת, שהיא, למה בכלל שלא
תאהב את עצמך?! ומה הסיבה שבגללה אתה לא אוהב את המציאות כפי מה שהיא?! וכאשר האדם שואל את השאלה הזאת, אז הטעויות שבו מביאות לו רשימה ארוכה של סיבות, למה לא
לאהוב את עצמו. ומי שהוא מאמין לעצמו, אז הוא מיד חוזר לאחור ומקבל את הסיבות השגויות שלו, למה לא
לאהוב את עצמו ואת המציאות כפי מה שהיא ממש. אבל מי שהוא חכם קצת, ומי שנמאס לו שהמחשבות שלו ... בעצמו, דהיינו, לא מאמין לעצמו, אלא ממשיך לשאול את עצמו, האם באמת הסיבות האלו שגורמות לו לא
לאהוב את עצמו, האם הן אכן מוצדקות? ולמה הן מוצדקות? ומי החליט שהן מוצדקות? ומי החליט שזה ... שהאדם הוא עקשן ולא טיפש, דהיינו, שהאדם מתעקש וחוקר ומנסה לגלות ולהבין את הסיבה, שבגללה הוא לא
אוהב את עצמו, ועל ידי זה שהאדם לא מאמין לשום סיבה שהיא, אלא חוקר כל דבר, ומנסה לגלות מהי ... ולא אחרת, האם הרצון הזה בכלל מוצדק? וכולי. על ידי זה בסופו של דבר, כל הסיבות שיש לאדם למה לא
לאהוב את עצמו ואת המציאות, כל הסיבות האלו מתבטלות, ואז מה שנשאר כברירת המחדל, זאת אהבה ... וזהו טוב אמיתי, שהוא לא תלוי בסיבה כלשהי וכולי. ובמהות, את נטל ההוכחה, תשים על המחשבה למה לא
לאהוב את עצמך, שהיא תביא את הסיבה. והאם זה מחוייב לא
לאהוב את עצמך? והאם אתה מוכרח במאה אחוז לחשוב שאתה לא מספיק טוב? ומי אמר שאתה לא מספיק ... אתה כן טוב? ואולי אתה לא חייב לשנוא את עצמך? והמלכודת של המוח היא, שהוא שם את נטל ההוכחה על
הלאהוב את עצמך. שהוא שואל את האדם, למה שאני
יאהב את עצמי. אבל זה צריך להיות, למה שאני לא
יאהב את עצמי. וכמובן שאעפכ, זה בסדר
לאהוב את עצמך עם סיבות וכולי, לצורך חווית הצמצום. אבל במהות, אל תחפש סיבה
לאהוב את עצמך, אלא תטיל ספק במחשבה שלא
לאהוב את עצמך. והאהבה, תבוא מעצמה. וכיוב לגבי המציאות, אל תחפש סיבה לאהוב אותה, אלא תטיל ...