למה אני רוצה דווקא את מה שאני רוצה?

אליעד מסביר איך לחקור ולהבין את הרצון העצמי, במטרה להחליש אותו ולהשתחרר מהתלות בו. הטכניקה שהוא מציג מתמקדת בשינוי אופן השאלה שאנו מפנים כלפי עצמנו, כדי לגרום למודעות עמוקה יותר לגבי סיבת הרצונות שלנו.

למה השאלה "למה אני רוצה" אינה מספיקה?

כאשר אדם שואל את עצמו "למה אני רוצה משהו מסוים?", התשובה שהמוח נותן לו היא בדרך כלל כללית ולא מדויקת: "כי זה טוב לי", "כי זה חשוב לי". המוח מתייחס לרצון כאל ערך עליון ובלתי ניתן לערעור, ולכן האדם מתקשה להעמיק ולמצוא את הסיבה האמיתית לרצון שלו.

איך אפשר לשפר את השאלה ולחקור את הרצון לעומק?

אליעד מציע לשדרג את השאלה על ידי הפיכתה למדויקת יותר. במקום לשאול "למה אני רוצה משהו מסוים?", יש לשאול "למה אני רוצה משהו בצורה המסוימת הזאת ולא בצורה אחרת?".

לדוגמה, במקום לשאול "למה אני רוצה בחורה?", עדיף לשאול "למה אני רוצה בחורה שנראית בצורה מסוימת ולא בצורה אחרת?". המוח אז יענה "כי זה יותר יפה לי", ואז ממשיכים לשאול: "מה בדיוק אני רוצה? איך בדיוק הבחורה צריכה להיראות? למה דווקא הבחורה הזאת ולא בחורה אחרת?".

כשאתה מגדיר בדיוק מה אתה רוצה, ומוסיף עוד אפשרויות קרובות ומעט שונות מהרצון המקורי, אתה מאלץ את עצמך להסביר למה דווקא הגבול הזה ולא גבול אחר.

מה קורה כאשר שואלים "למה ככה ולא אחרת"?

כאשר מוסיפים לרצון המקורי אפשרויות קרובות ודומות ושואלים "למה דווקא את האפשרות הזאת ולא אחרת?", הרצון מתחיל להיראות שרירותי וחסר היגיון פנימי.

לדוגמה, אם אדם אומר "אני רוצה לחיות עד גיל מבוגר", עליו להגדיר בדיוק מהו גיל מבוגר. נגיד שהוא רוצה לחיות עד גיל 100, ואז שואלים אותו: "למה דווקא גיל 100 ולא גיל 101 או גיל 99?". כך גם בדוגמה של תקנות קורונה שאוסרות על התקהלות של יותר מ - 10 אנשים בחדר: למה דווקא 10 אנשים ולא 11 או 9? השאלה "למה דווקא כך ולא אחרת?" גורמת לכך שהמוח חייב להתמודד עם חוסר המשמעות האמיתית שבהגדרת הגבול, ומתחיל להיחלש האחיזה של הרצון באדם.

איך הטכניקה פועלת בהחלשת הרצון?

אליעד מסביר שהרצון שלנו חזק דווקא מפני שאנחנו לא בודקים לעומק למה הוא קיים בצורה המסוימת הזאת. כאשר אנחנו שואלים "למה דווקא בצורה הזאת ולא בצורה מעט שונה?", המוח מבין שההעדפה שלו שרירותית. למשל, אדם שרוצה כסף, במקום לומר "אני רוצה הרבה כסף", ישאל את עצמו "כמה כסף בדיוק אני רוצה?", ואז ישאל "למה דווקא הסכום הזה ולא סכום אחר?". התשובה "כי זה טוב" כבר לא מספיקה, כי היא אינה מסבירה למה דווקא הגבול הזה ולא גבול אחר.

דוגמאות נוספות להמחשה מעשית

אליעד נותן דוגמה נוספת: אדם שאומר שהוא רוצה בחורה בלונדינית. במקום לשאול למה הוא רוצה בלונדינית, יש לשאול אותו: "מה בדיוק הכוונה בבלונדינית? שכל השיער יהיה בלונדיני, או שרוב השיער יהיה בלונדיני? ואם רוב השיער, למה דווקא רוב ולא כל השיער?". שאלות כאלו חושפות שהרצון מוגדר באופן שרירותי, ובכך מחלישות אותו.

למה חשוב לפרק את ההגדרה של הרצון עד לפרטים הקטנים ביותר?

המטרה של השיטה שאליעד מציג היא להביא את האדם להכרה שהרצונות שלו אינם מוצקים כפי שחשב. ככל ששואלים יותר "למה דווקא בצורה המסוימת הזו ולא אחרת?", כך הרצון נראה פחות הגיוני, פחות מוצדק, ופחות מוחלט. ככל שהאדם שואל זאת יותר, הרצון נחלש מכיוון שהוא מבין שאין לו סיבה אמיתית להעדיף דווקא צורה מסוימת על פני אחרת.

ההבנה הזאת עוזרת להשתחרר מהרצון, להפחית את התלות בו, ולהגיע למצב של מודעות עצמית עמוקה יותר.