10:19עובדה ופירוש, למה אוהבים אותך? למה שונאים אותך? למה אתה אוהב? למה אתה שונא? את מה אנשים אוהבים? את מה אנשים שונאים? מה הפירוש הנכון? למה לא אוהבים אותי? למה כועסים עלי? מה באמת קורה?
למה אנשים לא אוהבים אותך באמת?
אנשים לעולם אינם אוהבים אותך באמת בגלל מי שאתה, אלא אוהבים את מה שהם מדמיינים שאתה. אהבה ושנאה אינן מבוססות על מי שאתה באמת, אלא על הדמויות והתמונות שאנשים יוצרים לעצמם בראש עליך. למשל, אדם עשוי להתאהב בדמות ציבורית שמעולם לא פגש, רק כי הוא מייחס לה תכונות מסוימות ומאמין שהיא מייצגת משהו חשוב עבורו. זה לא אומר שהדמות הציבורית אכן כזו באמת, אלא שזה הסיפור שהמעריץ בנה לעצמו במחשבתו.
האם הדמות שאנחנו מדמיינים היא אמיתית?
יכול להיות שהדמות שיצרת בראשך על אדם אחר דומה מאוד למי שהוא באמת, אך אין זה מחייב שהדמיון תואם למציאות באופן מלא. כשאתה אוהב מישהו, אתה בעצם אוהב את הדמות שאתה יצרת, והאדם הזה פשוט הכי קרוב לאותה דמות אידיאלית שהמצאת. לדוגמה, אם מישהו מתאהב בך למרות שהוא מעולם לא שוחח איתך, ההתאהבות שלו אינה בך האמיתי אלא בסיפור שיצר לעצמו עליך.
מה רבי נחמן אמר על שנאה כלפיו?
רבי נחמן הסביר שאנשים ששונאים אותו בעצם שונאים את הדמות שהם יצרו עליו בראשם. הוא אמר משפט מפורסם: "מי שהם חושבים שאני, גם אני מסכים שצריך לשנוא אותו, אבל זה לא אני". כלומר, אפילו אדם שמודע לעצמו, מבין שהאהבה או השנאה שאחרים חשים כלפיו אינה באמת כלפיו, אלא כלפי התמונה שהלבישו עליו. זוהי דוגמה לכך ששנאה אף פעם אינה אובייקטיבית באמת.
למה אנחנו שמחים כאשר ניצלים מתאונה?
גם שמחה, כמו כל רגש, אינה נובעת מהאירוע עצמו אלא מהפרשנות שהאדם מעניק לו. למשל, אם ניצלת מתאונת דרכים, את שמחה כי פירשת את האירוע כטוב. אבל האם באמת קרה משהו טוב? העובדה שלא מתת אינה בהכרח טובה או רעה, זו פשוט עובדה. ייתכן שבעתיד תגלי שאולי היה עדיף לך אחרת. השמחה, אם כן, אינה קשורה לאירוע עצמו, אלא לסיפור שאת מספרת לעצמך על האירוע.
האם יש דבר כזה פירוש נכון למציאות?
אין באמת פירוש נכון למציאות, משום שכל מה שאנחנו אומרים וחושבים הוא למעשה פרשנות. אפילו כאשר אנחנו אומרים "זה שולחן", אנו משתמשים בפרשנות מסוימת. יכולנו לומר רק "יש כאן משהו", גם זו הייתה פרשנות. עצם האמונה שלנו שהעולם קיים ושאפשר להסתמך על החושים שלנו היא סוג של פרשנות ולא עובדה חד - משמעית.
מה זה אומר על הקשרים שלנו עם אחרים?
המשמעות של כל זה היא שהרגשות שלנו כלפי אחרים, אהבה או שנאה, אינם באמת כלפיהם, אלא כלפי הדמויות שאנחנו יוצרים לעצמנו בראש. כאשר מישהו כועס עליך, הוא בעצם כועס על דמות שהוא יצר בדמיונו ומקרין עליך. אם מישהו אוהב אותך, הוא לא באמת אוהב אותך, אלא את הדמות שאתה מזכיר לו. כך אפשר להבין למה לפעמים אדם מאוד פופולרי או שנוא על רבים - זה פשוט בגלל שהוא מייצג משהו בדמיון הקולקטיבי של אנשים רבים.
איך נוצרים סיפורים שגויים אצל אנשים?
הסביבה משחקת תפקיד מרכזי ביצירת סיפורים שגויים. אם הרבה אנשים אוהבים אדם מסוים, אחרים יכולים לאהוב אותו כי הם מאמינים שזה טוב ונכון להיות בקרבתו. מצד שני, אדם ביישן יכול להתפס כסנוב, ואז אנשים מעריכים אותו דווקא בגלל שהוא לא מדבר איתם. באופן זה נוצרים סיפורים מוטעים שאינם קשורים למציאות של האדם עצמו.
האם גם אנחנו מספרים סיפורים על עצמנו?
לא רק על אחרים אנו מספרים סיפורים, אלא גם על עצמנו. אדם יכול לחשוב על עצמו שהוא מוכשר מאוד או חסר ערך לחלוטין - אך שני התיאורים האלה הם רק סיפורים שהוא מספר לעצמו. האדם אינו באמת מכיר את עצמו במובן העמוק ביותר, הוא רק מכיר את הסיפור שהוא מאמין בו על עצמו.
איך להגיע לאמת מאחורי הסיפורים שאנו מספרים?
אי אפשר להגיע לאמת מוחלטת, משום שאין פירוש או אמת אחת. כל מה שאדם תופס הוא תמיד בגדר פרשנות. כאשר אדם מחפש את האמת מאחורי הסיפורים, הוא צריך להבין שהסיפורים האלה לא בהכרח נכונים, אלא אפשריים. אין פרשנות אמיתית אחת, ולכן כל ניסיון להגיע לאמת מוחלטת הוא בהכרח כושל.
האם יש אמת מוחלטת בכלל?
האדם שואל תמיד "מה האמת", אבל גם הרעיון שאין אמת הוא לא מוחלט. ייתכן שיש אמת כלשהי, אבל גם אותה אי אפשר לתפוס באופן מוחלט. כשמישהו מחפש את האמת, הוא תמיד נתקל בספקות. כל תשובה שנראה שהגענו אליה, תמיד תישאר פתוחה לשאלה נוספת.
בסופו של דבר, הדבר היחיד שהאדם יכול לעשות הוא להיות מודע לכך שהכל סובייקטיבי - המציאות כולה, כולל מה שנראה כעובדה ברורה, היא תוצר של פירוש סובייקטיבי ואישי.
אנשים לעולם אינם אוהבים אותך באמת בגלל מי שאתה, אלא אוהבים את מה שהם מדמיינים שאתה. אהבה ושנאה אינן מבוססות על מי שאתה באמת, אלא על הדמויות והתמונות שאנשים יוצרים לעצמם בראש עליך. למשל, אדם עשוי להתאהב בדמות ציבורית שמעולם לא פגש, רק כי הוא מייחס לה תכונות מסוימות ומאמין שהיא מייצגת משהו חשוב עבורו. זה לא אומר שהדמות הציבורית אכן כזו באמת, אלא שזה הסיפור שהמעריץ בנה לעצמו במחשבתו.
האם הדמות שאנחנו מדמיינים היא אמיתית?
יכול להיות שהדמות שיצרת בראשך על אדם אחר דומה מאוד למי שהוא באמת, אך אין זה מחייב שהדמיון תואם למציאות באופן מלא. כשאתה אוהב מישהו, אתה בעצם אוהב את הדמות שאתה יצרת, והאדם הזה פשוט הכי קרוב לאותה דמות אידיאלית שהמצאת. לדוגמה, אם מישהו מתאהב בך למרות שהוא מעולם לא שוחח איתך, ההתאהבות שלו אינה בך האמיתי אלא בסיפור שיצר לעצמו עליך.
מה רבי נחמן אמר על שנאה כלפיו?
רבי נחמן הסביר שאנשים ששונאים אותו בעצם שונאים את הדמות שהם יצרו עליו בראשם. הוא אמר משפט מפורסם: "מי שהם חושבים שאני, גם אני מסכים שצריך לשנוא אותו, אבל זה לא אני". כלומר, אפילו אדם שמודע לעצמו, מבין שהאהבה או השנאה שאחרים חשים כלפיו אינה באמת כלפיו, אלא כלפי התמונה שהלבישו עליו. זוהי דוגמה לכך ששנאה אף פעם אינה אובייקטיבית באמת.
למה אנחנו שמחים כאשר ניצלים מתאונה?
גם שמחה, כמו כל רגש, אינה נובעת מהאירוע עצמו אלא מהפרשנות שהאדם מעניק לו. למשל, אם ניצלת מתאונת דרכים, את שמחה כי פירשת את האירוע כטוב. אבל האם באמת קרה משהו טוב? העובדה שלא מתת אינה בהכרח טובה או רעה, זו פשוט עובדה. ייתכן שבעתיד תגלי שאולי היה עדיף לך אחרת. השמחה, אם כן, אינה קשורה לאירוע עצמו, אלא לסיפור שאת מספרת לעצמך על האירוע.
האם יש דבר כזה פירוש נכון למציאות?
אין באמת פירוש נכון למציאות, משום שכל מה שאנחנו אומרים וחושבים הוא למעשה פרשנות. אפילו כאשר אנחנו אומרים "זה שולחן", אנו משתמשים בפרשנות מסוימת. יכולנו לומר רק "יש כאן משהו", גם זו הייתה פרשנות. עצם האמונה שלנו שהעולם קיים ושאפשר להסתמך על החושים שלנו היא סוג של פרשנות ולא עובדה חד - משמעית.
מה זה אומר על הקשרים שלנו עם אחרים?
המשמעות של כל זה היא שהרגשות שלנו כלפי אחרים, אהבה או שנאה, אינם באמת כלפיהם, אלא כלפי הדמויות שאנחנו יוצרים לעצמנו בראש. כאשר מישהו כועס עליך, הוא בעצם כועס על דמות שהוא יצר בדמיונו ומקרין עליך. אם מישהו אוהב אותך, הוא לא באמת אוהב אותך, אלא את הדמות שאתה מזכיר לו. כך אפשר להבין למה לפעמים אדם מאוד פופולרי או שנוא על רבים - זה פשוט בגלל שהוא מייצג משהו בדמיון הקולקטיבי של אנשים רבים.
איך נוצרים סיפורים שגויים אצל אנשים?
הסביבה משחקת תפקיד מרכזי ביצירת סיפורים שגויים. אם הרבה אנשים אוהבים אדם מסוים, אחרים יכולים לאהוב אותו כי הם מאמינים שזה טוב ונכון להיות בקרבתו. מצד שני, אדם ביישן יכול להתפס כסנוב, ואז אנשים מעריכים אותו דווקא בגלל שהוא לא מדבר איתם. באופן זה נוצרים סיפורים מוטעים שאינם קשורים למציאות של האדם עצמו.
האם גם אנחנו מספרים סיפורים על עצמנו?
לא רק על אחרים אנו מספרים סיפורים, אלא גם על עצמנו. אדם יכול לחשוב על עצמו שהוא מוכשר מאוד או חסר ערך לחלוטין - אך שני התיאורים האלה הם רק סיפורים שהוא מספר לעצמו. האדם אינו באמת מכיר את עצמו במובן העמוק ביותר, הוא רק מכיר את הסיפור שהוא מאמין בו על עצמו.
איך להגיע לאמת מאחורי הסיפורים שאנו מספרים?
אי אפשר להגיע לאמת מוחלטת, משום שאין פירוש או אמת אחת. כל מה שאדם תופס הוא תמיד בגדר פרשנות. כאשר אדם מחפש את האמת מאחורי הסיפורים, הוא צריך להבין שהסיפורים האלה לא בהכרח נכונים, אלא אפשריים. אין פרשנות אמיתית אחת, ולכן כל ניסיון להגיע לאמת מוחלטת הוא בהכרח כושל.
האם יש אמת מוחלטת בכלל?
האדם שואל תמיד "מה האמת", אבל גם הרעיון שאין אמת הוא לא מוחלט. ייתכן שיש אמת כלשהי, אבל גם אותה אי אפשר לתפוס באופן מוחלט. כשמישהו מחפש את האמת, הוא תמיד נתקל בספקות. כל תשובה שנראה שהגענו אליה, תמיד תישאר פתוחה לשאלה נוספת.
בסופו של דבר, הדבר היחיד שהאדם יכול לעשות הוא להיות מודע לכך שהכל סובייקטיבי - המציאות כולה, כולל מה שנראה כעובדה ברורה, היא תוצר של פירוש סובייקטיבי ואישי.
- למה אנשים שונאים אותי?
- איך אנשים יוצרים דימויים?
- האם יש פירוש נכון למציאות?
- למה אוהבים אותי?
- איך יודעים מה האמת?
- האם יש מציאות אובייקטיבית?
האדם אף פעם לא אוהב את מה שקורה באמת
האדם לא אוהב את מה שקורה באמת, אלא את מה שהוא חושב שקורה. כלומר, כל חוויה רגשית של אדם, בין אם היא חיובית או שלילית, אינה נובעת מהמציאות עצמה, אלא מהפרשנות שלו למציאות. אנשים לא אוהבים אותך בגלל מה שאתה באמת, אלא בגלל מה שהם מדמיינים שאתה.
אהבה ושנאה מבוססות על דימוי, לא על המציאות
אנשים אינם אוהבים או שונאים אדם בשל מי שהוא באמת, אלא בשל התמונה שהם ציירו עליו במוחם. למשל, מעריצים עלולים להעריץ דמות ציבורית מבלי להכיר אותה כלל, משום שהם מייחסים לה תכונות מסוימות שמהדהדות אצלם. לעיתים, אדם יכול להתאהב במישהו שהוא כלל לא פגש, פשוט משום שהוא הלביש עליו תכונות ודמות מסוימת בדמיונו.
האם הדמות שהלבשנו על מישהו יכולה להיות מה שהוא באמת?
גם אם התמונה שהאדם יוצר בראשו על מישהו מסוים דומה מאוד למי שהוא באמת, זה לא בהכרח אומר שזאת המציאות. למעשה, כאשר אנו אוהבים מישהו, זה בגלל שהוא הכי קרוב לדמות שאנחנו מדמיינים בראשנו. כלומר, האדם שאנו אוהבים אינו האובייקט האמיתי, אלא ההתגלמות הקרובה ביותר למה שיצרנו במחשבותינו.
שנאה גם היא מבוססת על פרשנות
גם שנאה אינה קשורה בהכרח לאדם עצמו. למשל, ייתכן שאדם מסוים מזכיר לך מישהו אחר שפגע בך בעבר, ולכן את כועסת עליו. הכעס אינו על האדם הספציפי הזה, אלא על הדמות שהוא מזכיר לך, הדמות שהלבשת עליו. כך גם רבי נחמן אמר לגבי השנאה שהופנתה כלפיו: "מי שהם חושבים שאני, גם אני מסכים שצריך לשנוא אותו, אבל זה לא אני." כלומר, הוא הבין שהאנשים ששונאים אותו אינם שונאים אותו באמת, אלא שונאים את הדמות שציירו עליו.
האם השמחה אמיתית?
גם רגשות חיוביים אינם נובעים מהמציאות עצמה, אלא מהפרשנות שלנו כלפיה. למשל, אם ניצלת מתאונת דרכים, את עלולה לחשוב שזה דבר טוב ולשמוח. אך האם באמת קרה לך משהו טוב? עובדתית, לא מתת, אבל מי אמר שזה טוב? ייתכן שבעתיד תעדיפי שלא היית שורדת את התאונה. כך שהשמחה אינה נובעת מהאירוע עצמו, אלא מהפרשנות שניתנה לו.
אם אין פירוש נכון, איך אפשר לדעת מה האמת?
האדם שואל את עצמו איך לדעת מהו הפירוש הנכון של המציאות, אבל אין פירוש נכון. כל הפירושים הם אפשריים, אך אין פירוש אחד מחייב. גם מה שנראה כמו עובדה, למעשה, הוא רק פירוש. לדוגמה, "זה שולחן" הוא פירוש, כי אפשר לומר שזה פשוט "משהו". עצם זה שאנחנו מחלקים את העולם למושגים הוא כבר פרשנות.
האם יש אמת מוחלטת?
האדם מחפש את האמת, אבל בסוף אין אמת אחת קבועה. גם לומר "האמת היא שאין אמת" אינו נכון לחלוטין, כי אולי כן יש אמת. וכך, כל ניסיון לתפוס את האמת נידון לכישלון, כי ברגע שתופסים משהו כאמת - כבר יש ספקות לגביו.
מה זה אומר על הקשרים שלנו עם אנשים?
אם מישהו שונא אותך או אוהב אותך, זה לא בהכרח קשור אליך. זה קשור לסיפור שיש לו בראש עליך. זה אומר שאם מישהו כועס עליך, הוא לא באמת כועס עליך - הוא כועס על הדמות שאתה מייצג עבורו. אם מישהו אוהב אותך, הוא לא אוהב אותך באמת - אלא את מה שאתה מזכיר לו. כך גם אנשים שנראים מאוד אהובים או שנואים - ייתכן שהם פשוט הכי קרובים לדמות מסוימת שאנשים אוהבים או שונאים.
איך אנשים יוצרים תפיסות שגויות?
אנשים מושפעים גם מהסביבה. למשל, אם כולם אוהבים מישהו, אחרים עשויים לאהוב אותו כי הם רוצים להיות חברים שלו. אם כולם שונאים מישהו, אחרים ישנאו אותו כי הם משתכנעים שזה הדבר הנכון לעשות. כך נוצרות תפיסות שגויות, והאנשים סביבנו אינם באמת כפי שאנחנו חושבים שהם.
גם על עצמנו אנחנו מספרים סיפורים
לא רק על אחרים אנחנו מספרים סיפורים, אלא גם על עצמנו. אדם עשוי לחשוב שהוא מאוד מוכשר או שהוא מאוד חסר ערך - אבל זהו רק סיפור שהוא מספר לעצמו, וזה לא בהכרח נכון. כלומר, בדיוק כפי שאנו יוצרים דמויות על אנשים אחרים, אנו יוצרים דמות על עצמנו ומאמינים בה.
אז איך להגיע לאמת?
האדם שואל איך להגיע לאמת מאחורי כל הסיפורים. אבל אין אמת מוחלטת. השאלה הנכונה היא האם הפרשנויות בהכרח נכונות. והתשובה היא שלא - הפרשנויות אינן מחויבות. תמיד יש אפשרות אחרת לפרש את הדברים.
האם יש פירוש אמיתי?
אין פירוש אמיתי. הפירוש האמיתי היחיד הוא שאין פירוש אמיתי. מה שזה אומר הוא שאין מציאות אובייקטיבית אחת שמכתיבה פירוש נכון או שגוי. כל מה שאנחנו תופסים הוא למעשה תוצאה של איך שאנחנו מפרשים את מה שקורה.
האם בכלל יש עובדות?
גם מה שנראה כמו עובדה, אינו בהכרח עובדה. לדוגמה, אנחנו אומרים "זה שולחן", אבל זה כבר פירוש. אפילו האמונה הבסיסית שהעולם קיים היא פרשנות, כי היא תלויה בכך שאנחנו מאמינים בחושים שלנו.
אז מה האמת?
האדם שואל מה האמת, אך אין אמת אחת קבועה. כל ניסיון לתפוס את האמת מוביל לכך שהיא חומקת. האם האמת היא שאין אמת? אולי, אבל גם זה לא בהכרח נכון. בסופו של דבר, כל מה שהאדם יכול לעשות זה להיות מודע לכך שהכל סובייקטיבי.
האדם לא אוהב את מה שקורה באמת, אלא את מה שהוא חושב שקורה. כלומר, כל חוויה רגשית של אדם, בין אם היא חיובית או שלילית, אינה נובעת מהמציאות עצמה, אלא מהפרשנות שלו למציאות. אנשים לא אוהבים אותך בגלל מה שאתה באמת, אלא בגלל מה שהם מדמיינים שאתה.
אהבה ושנאה מבוססות על דימוי, לא על המציאות
אנשים אינם אוהבים או שונאים אדם בשל מי שהוא באמת, אלא בשל התמונה שהם ציירו עליו במוחם. למשל, מעריצים עלולים להעריץ דמות ציבורית מבלי להכיר אותה כלל, משום שהם מייחסים לה תכונות מסוימות שמהדהדות אצלם. לעיתים, אדם יכול להתאהב במישהו שהוא כלל לא פגש, פשוט משום שהוא הלביש עליו תכונות ודמות מסוימת בדמיונו.
האם הדמות שהלבשנו על מישהו יכולה להיות מה שהוא באמת?
גם אם התמונה שהאדם יוצר בראשו על מישהו מסוים דומה מאוד למי שהוא באמת, זה לא בהכרח אומר שזאת המציאות. למעשה, כאשר אנו אוהבים מישהו, זה בגלל שהוא הכי קרוב לדמות שאנחנו מדמיינים בראשנו. כלומר, האדם שאנו אוהבים אינו האובייקט האמיתי, אלא ההתגלמות הקרובה ביותר למה שיצרנו במחשבותינו.
שנאה גם היא מבוססת על פרשנות
גם שנאה אינה קשורה בהכרח לאדם עצמו. למשל, ייתכן שאדם מסוים מזכיר לך מישהו אחר שפגע בך בעבר, ולכן את כועסת עליו. הכעס אינו על האדם הספציפי הזה, אלא על הדמות שהוא מזכיר לך, הדמות שהלבשת עליו. כך גם רבי נחמן אמר לגבי השנאה שהופנתה כלפיו: "מי שהם חושבים שאני, גם אני מסכים שצריך לשנוא אותו, אבל זה לא אני." כלומר, הוא הבין שהאנשים ששונאים אותו אינם שונאים אותו באמת, אלא שונאים את הדמות שציירו עליו.
האם השמחה אמיתית?
גם רגשות חיוביים אינם נובעים מהמציאות עצמה, אלא מהפרשנות שלנו כלפיה. למשל, אם ניצלת מתאונת דרכים, את עלולה לחשוב שזה דבר טוב ולשמוח. אך האם באמת קרה לך משהו טוב? עובדתית, לא מתת, אבל מי אמר שזה טוב? ייתכן שבעתיד תעדיפי שלא היית שורדת את התאונה. כך שהשמחה אינה נובעת מהאירוע עצמו, אלא מהפרשנות שניתנה לו.
אם אין פירוש נכון, איך אפשר לדעת מה האמת?
האדם שואל את עצמו איך לדעת מהו הפירוש הנכון של המציאות, אבל אין פירוש נכון. כל הפירושים הם אפשריים, אך אין פירוש אחד מחייב. גם מה שנראה כמו עובדה, למעשה, הוא רק פירוש. לדוגמה, "זה שולחן" הוא פירוש, כי אפשר לומר שזה פשוט "משהו". עצם זה שאנחנו מחלקים את העולם למושגים הוא כבר פרשנות.
האם יש אמת מוחלטת?
האדם מחפש את האמת, אבל בסוף אין אמת אחת קבועה. גם לומר "האמת היא שאין אמת" אינו נכון לחלוטין, כי אולי כן יש אמת. וכך, כל ניסיון לתפוס את האמת נידון לכישלון, כי ברגע שתופסים משהו כאמת - כבר יש ספקות לגביו.
מה זה אומר על הקשרים שלנו עם אנשים?
אם מישהו שונא אותך או אוהב אותך, זה לא בהכרח קשור אליך. זה קשור לסיפור שיש לו בראש עליך. זה אומר שאם מישהו כועס עליך, הוא לא באמת כועס עליך - הוא כועס על הדמות שאתה מייצג עבורו. אם מישהו אוהב אותך, הוא לא אוהב אותך באמת - אלא את מה שאתה מזכיר לו. כך גם אנשים שנראים מאוד אהובים או שנואים - ייתכן שהם פשוט הכי קרובים לדמות מסוימת שאנשים אוהבים או שונאים.
איך אנשים יוצרים תפיסות שגויות?
אנשים מושפעים גם מהסביבה. למשל, אם כולם אוהבים מישהו, אחרים עשויים לאהוב אותו כי הם רוצים להיות חברים שלו. אם כולם שונאים מישהו, אחרים ישנאו אותו כי הם משתכנעים שזה הדבר הנכון לעשות. כך נוצרות תפיסות שגויות, והאנשים סביבנו אינם באמת כפי שאנחנו חושבים שהם.
גם על עצמנו אנחנו מספרים סיפורים
לא רק על אחרים אנחנו מספרים סיפורים, אלא גם על עצמנו. אדם עשוי לחשוב שהוא מאוד מוכשר או שהוא מאוד חסר ערך - אבל זהו רק סיפור שהוא מספר לעצמו, וזה לא בהכרח נכון. כלומר, בדיוק כפי שאנו יוצרים דמויות על אנשים אחרים, אנו יוצרים דמות על עצמנו ומאמינים בה.
אז איך להגיע לאמת?
האדם שואל איך להגיע לאמת מאחורי כל הסיפורים. אבל אין אמת מוחלטת. השאלה הנכונה היא האם הפרשנויות בהכרח נכונות. והתשובה היא שלא - הפרשנויות אינן מחויבות. תמיד יש אפשרות אחרת לפרש את הדברים.
האם יש פירוש אמיתי?
אין פירוש אמיתי. הפירוש האמיתי היחיד הוא שאין פירוש אמיתי. מה שזה אומר הוא שאין מציאות אובייקטיבית אחת שמכתיבה פירוש נכון או שגוי. כל מה שאנחנו תופסים הוא למעשה תוצאה של איך שאנחנו מפרשים את מה שקורה.
האם בכלל יש עובדות?
גם מה שנראה כמו עובדה, אינו בהכרח עובדה. לדוגמה, אנחנו אומרים "זה שולחן", אבל זה כבר פירוש. אפילו האמונה הבסיסית שהעולם קיים היא פרשנות, כי היא תלויה בכך שאנחנו מאמינים בחושים שלנו.
אז מה האמת?
האדם שואל מה האמת, אך אין אמת אחת קבועה. כל ניסיון לתפוס את האמת מוביל לכך שהיא חומקת. האם האמת היא שאין אמת? אולי, אבל גם זה לא בהכרח נכון. בסופו של דבר, כל מה שהאדם יכול לעשות זה להיות מודע לכך שהכל סובייקטיבי.
עכשיו שימו לב למשהו מעניין בן אדם אף פעם לא אוהב את מה שקורה באמת.
ש: אף פעם מה זה אף פעם?
אליעד: אף פעם מה הבעיה במה שאמרתי אבל בן אדם אף פעם לא אוהב את מה שבאמת קורה, את אף פעם לא אהבת את מה שקורה לך את אף אחד אף פעם לא אהב אותך באמת אף אחד אף פעם לא שנא אותך באמת ואת אף פעם לא כעסת על מה שקורה על מה שבאמת קורה, אוקי בן אדם אוהב את מה שהוא חושב שקורה בן אדם הוא לא אוהב את מה שהוא חושב שקורה כאילו אנשים לא אוהבים אותך אנשים אוהבים את מי שהם חושבים שאתה.
יש הרבה אנשים נגיד שמעריצים מישהו ואין להם מושג מי הוא נגיד את הולכת איפשהו ומישהו הלביש עלייך איזה דמות והוא מתאהב בך ויש לו את הסיפור שלו עם עצמו והוא לא פגש אותך ולא דיבר איתך והוא מנהל איתך מערכת יחסים הוא בכלל לא מכיר אותך הוא בראש שלו מאוהב בך אבל הוא בכלל לא מכיר אותך, למה איך זה יכול להיות כי הוא בעצם הלביש איזה סיפור בן אדם מלביש סיפור על דמות בן אדם מלביש סיפור על איזה דבר ואז יש לו מערכת יחסים עם מה שהוא מלביש על הדמות לא עם הדמות עצמה.
ש: אוקי אולי הדמות שהוא מלביש זה מה שבאמת קורה.
אליעד: כן אבל זה לא מחויב בכלל כאילו.
ש: אז זה אומר שאפשר על כל אחד להלביש דמות ולהתאהב אם זה אף פעם לא באמת שייך לבן אדם שמולי.
אליעד: תיאורטית כן אלא מה מה ההבדל ההבדל הוא שכשאת אוהבת מישהו זה בגלל שהוא הכי קרוב לדמות שהמצאת לך בראש, זאת אומרת את המצאת לעצמך דמות ומי הכי קרוב לדמות הזאת הוא אז את אוהבת אותו כי הוא הכי קל לך באמצעותו לדמיין את מה שאת מדמיינת אבל זה לא אותו את מה שדמיינת אותו דבר יכול להיות שאת רבה עם מישהו כי יש לך בראש איזה דמיון על מישהו והבן אדם עצמו שאת כועסת עליו הוא לא כזה את כועסת עליו כי הוא מזכיר לך את הדמות שאת כועסת עליה.
זה כמו שרבי נחמן אמר אנשים חלקו עליו כאילו שנאו אותו קיללו אותו וזה אז הוא אמר "אני מסכים איתם גם אני חושב מי שהם חושבים שאני גם אני צריך שצריך לשנוא אותו" אמר עוד פעם "מי שהם חושבים שאני גם אני מסכים שצריך לשנוא מישהו כזה, זה נכון לשנוא אותו אבל זה לא אני".
ש: זה לא אני.
אליעד: כן הוא אומר הם ציירו לעצמם דמות.
ש: אבל זה בכל המקרים?
אליעד: כן אבל זה כל המקרים ככה זאת אומרת נגיד לדוגמה נגיד קורה לך דבר טוב מה נגיד קורה לך דבר טוב שאת נגיד שמחה.
ש: אז זה בעצם.
אליעד: רגע מה נגיד קורה לך דבר טוב שאת שמחה נגיד תני דוגמה נגיד ניצלת בתאונת דרכים ואז את שמחה נכון?
ש: אוקי.
אליעד: למה את שמחה כי קרה לי דבר טוב נכון אבל האם באמת קרה לך דבר טוב.
ש: אני חושבת שקרה לי דבר טוב.
אליעד: באמת קרה לך אבל מה האמת שקרה לך דבר טוב יש עובדה עובדתית את לא מתה זה טוב אין לך שום מושג אם זה טוב או רע יכול להיות שזה רע יכול להיות זה, אין לך מושג אבל בגלל שאת חושבת שזה טוב אז את נהיית שמחה אז את לא שמחה בגלל מה שקרה את שמחה בגלל מה שפירשת את מה שקרה ועכשיו יש לך איזה פירוש.
ש: אוקי ואם אני כשאני אפרש אני אבין שאני לא באמת יודעת אם זה טוב או רע אז יהיה לי יותר טוב?
אליעד: לא אז יהיה לך רגש נייטרלי לא טוב ולא רע.
ש: זאת אומרת שהטוב הוא בגלל הפרשנות הטוב התחושה של הטוב זה רק בגלל הפרשנות.
אליעד: כן זה נכון אני אומר יותר מזה שוב בן אדם אף פעם לא אוהב את מה שקורה אתה אף פעם לא אוהב משהו אתה אוהב את הפירושים שיש לך על המשהו, אנשים נגיד מתאהבים בשחקני קולנוע כי הוא מדמיין איזה דמות אבל הבן אדם הזה הוא לא רק דמות זה לא באמת אמיתי אותו דבר גם שונאים אתה יכול לשנוא מישהו כי יש לך עליו המון סיפורים אבל זה לא בהכרח קשור אליו.
עכשיו מה זה אומר שאם מישהו שונא אותך או מישהו אוהב אותך אתה לא תמיד מבין "למה הוא שונא אותי למה הוא אוהב אותי למה על מה הוא אוהב אותי ועל מה הוא שונא אותי, לא מבין למה הוא אוהב אותי ולא למה הוא שונא אותי" את צריך להבין שהוא לא אוהב אותך הוא יש לו בראש איזה סיפור עליך איזה סיפור שלו עם עצמו שהוא משליך עליך ואתה פשוט הדבר הכי דומה לסיפור שהוא מספר לעצמו אז הוא אוהב אותך כי אתה עוזר לו לדמיין את הדמיון הזה.
אותו דבר על שונא אם מישהו כועס עליך אתה אומר "מה הוא כועס עלי" אבל הוא לא כועס עליך הוא יש לו בראש איזה סיפור שהוא המציא לעצמו שאולי חצי נכון לא נכון כן נכון אבל הכעס שלו זה לא עליך הכעס שלו זה על הסיפור על הדמות שהוא הלביש עליך אתה מזכיר לו דמות מסוימת. מה את אומרת?
ש: איך זה מתחבר אני מבינה בהחלט את זה זה מסתדר איך זה מתחבר כשיש אנשים שהרבה אנשים אוהבים אותו והרבה אנשים שונאים אותו.
אליעד: מה לדוגמה?
ש: יש אנשים אני מכירה בן אדם שהרבה אנשים מתעסקים איתו ולא אוהבים אותו ורבים איתו וכל הזמן יש מסביבו.
אליעד: מה זה אומר?
ש: או ההפך יש אנשים שתמיד כולם אוהבים.
אליעד: מה זה אומר?
ש: אתה אומר שאני לא אוהבת מישהו או כן אוהבת מישהו לא בגלל מי שהוא אלא בגלל הסיפור שאני מלבישה על אותו מישהו.
אליעד: נכון אבל אני אומר את זה יותר גנרי לא אבל אני אומר את זה עוד יותר גנרי כל מה שקורה בחיים שום דבר אובייקטיבית הוא לא טוב או רע את אוהבת את מה שאת מלבישה על מה שקורה אז כל מה שקורה בחיים אני אומר לך לאו דווקא על מישהו, זה נכון לגבי כל מה שקורה בחיים אם מישהו נותן לך סתירה ואת שונאת את זה זה לא בגלל הסתירה כי לכשעצמו את לא יודעת אם זה טוב או רע זה פירושים שיש לך בראש מה זה אומר מה המשמעויות, אז מה השאלה אז אותו דבר גם על בן אדם.
ש: טוב אני אומרת איך בכל זאת אוקי בסדר אתה אומר גם סתירה כי יש להרבה מאוד אנשים יש איזשהו סיפור בראש שסתירה זה דבר לא יודעת.
אליעד: ולא זו אף זו אלא שלפעמים הסיפור של אחד מושפע על מישהו אחר ואם כולם אוהבים מישהו אז כולם חושבים שזה טוב להיות חבר שלו אז אתה מדמיין שאתה חבר שלו ואז הוא עושה לך טוב ואז אתה אוהב אותו אבל אותו על כלום, יכול להיות נגיד מישהו ששונא בני אדם ואנשים אוהבים אותו כי הם חושבים שהוא אוהב אותם יכול להיות מלא דברים יש מלא סיפורים נגיד בן אדם שהוא ביישן ואז הוא לא מדבר עם אנשים אחרים ואז הם חושבים שהוא סנוב וחושבים שכנראה יש לו איזה כנראה הוא יותר טוב מהם ואז הם מתחילים להעריץ אותו והוא בכלל מתבייש לדבר איתם יש כל מיני תופעות אנשים מלבישים סיפור ורצים על הסיפור.
ש: אבל גם על עצמם הם מלבישים סיפור זה לא רק על מישהו אחר.
אליעד: גם נכון גם על עצמך את מספרת לעצמך סיפורים כמה את מוכשרת ואחר כך כמה סיפורים על כמה את לא מוכשרת נכון זאת האמת. הבנו את הנקודה?
ש: כן אבל מצד שני.
אליעד: כן מצד שני.
ש: אז איך אתה מגיע לאמת?
אליעד: לאיזה אמת?
ש: מאחורי הסיפורים.
אליעד: את שואלת האם הסיפורים האלה הם בהכרח נכונים את אומרת אני רוצה לבדוק מה העובדות ומה הפירושים.
ש: איך אני יודעת אם הם לא נכונים אני רוצה אבל לדעת מה כן נכון.
אליעד: מה אמרתי מה את שואלת האם הסיפורים האלה בהכרח נכונים.
ש: יופי ועניתי.
אליעד: כן.
ש: והסיפורים לא נכונים.
אליעד: בטוח לא נכונים?
ש: לא בהכרח נכונים.
אליעד: אוקי לא בהכרח נכונים רגע לא בהכרח נכונים כי מה עוד יכול להיות יש לך סיפורים אחרים אלטרנטיביים, שימי לב תתרכזי ריכוז יש הסיפורים לא נכונים עכשיו לא זה לא בערך צריך להיות בדיוק יש "בדקתי את הפירושים שלי והם במאה אחוז לא נכונים" יש "הם לא בהכרח נכונים".
ש: הם לא בהכרח נכונים כי אני לא יודעת.
אליעד: שנייה רגע הם אפשריים אבל הם לא בהכרח נכונים.
ש: נכון.
אליעד: סבבה יש עוד פירושים שאת מכירה שיכולים להיות נכונים או רק את הפירושים האלה?
ש: יש עוד פירושים.
אליעד: סבבה אז מה השאלה שלך לדעת מה הפירוש האמיתי?
ש: כן.
אליעד: אין פירוש אמיתי מה שבא לך אין פירוש אמיתי מה זה פירוש אמיתי.
ש: אז זה אומר שאם אני החלטתי שזה אמיתי אז מבחינתי עכשיו זה אמיתי.
אליעד: אם את זוכרת שזה מבחינתך אז הכל בסדר עכשיו אני אגיד לך לא רק זה לא רק שאין שום פירוש אמיתי גם מה שנראה לך עובדה גם זה פירוש, זה שולחן יפה נגיד נכון אז יפה זה עובדה או פירוש?
ש: פירוש.
אליעד: פירוש וזה שזה שולחן זאת עובדה נכון אז גם זה שזה שולחן זה סוג של פירוש למה כי אתה מפרש שמה שהחושים אומרים לך זה נכון אם היית אומר "אני לא מאמין יותר לחושים שלי" אז זה פירוש.
ש: גם לא על החושים מי אמר שזה שולחן מה זה שולחן כאילו מישהו מתישהו אמר הגדיר מה זה שולחן.
אליעד: לא משנה אבל זה שיש פה משהו זה נכון אבל זה לא שולחן אבל יש פה משהו אבל זה נכון?
ש: בסדר אני אלך עוד אחורה.
אליעד: זה שיש פה משהו זה נכון או לא נכון זה שזה שולחן זה פירוש אבל זה שיש משהו זה עובדה או פירוש, זה שזה שולחן יש פה משהו בצורת שולחן מה העובדה ומה הפירוש זה שזה משהו זה עובדה זה שזה שולחן זה פירוש נכון ומי אמר שזה משהו כי אתה מאמין שיש הבדל בין יש לאין, מה שאני בא להגיד שאת אומרת אני רוצה לדעת מה הפירוש נכון ואני אומר לך אין פירוש נכון הכל בכלל פירוש ושום דבר לא בהכרח נכון, עכשיו יש פה קטע בן אדם אומר אני רוצה לדעת מה האמת אז מה האמת האמת היא שאתה לא יודע.
אבל למה התשובה הזאת לא מספיק טובה כי את אומרת "לא אבל אני רוצה לדעת אז מה בסוף האמת אני צריכה לדעת מה נכון" אבל אין משהו שנכון זה פתוח מה שאתה רוצה אין נכון "אז האמת היא שאין משהו שנכון" זאת האמת גם זה לא בהכרח נכון כי אולי יש משהו שנכון ואז אתה מנסה לתפוס משהו ואתה לא יכול לתפוס את האמת.
ש: אבל בכל זאת אנחנו שואלים מה האמת.
אליעד: נכון אנחנו שואלים ולכן מה זה אומר האם אנחנו שואלים מה האמת כן ומה הפירוש שאתה מפרש את זה ואז מה המסקנה שיש אמת?
ש: ולמה שמת על הדלת את השלט הזה?
אליעד: מי אמר שאני שמתי.
ש: אף פעם מה זה אף פעם?
אליעד: אף פעם מה הבעיה במה שאמרתי אבל בן אדם אף פעם לא אוהב את מה שבאמת קורה, את אף פעם לא אהבת את מה שקורה לך את אף אחד אף פעם לא אהב אותך באמת אף אחד אף פעם לא שנא אותך באמת ואת אף פעם לא כעסת על מה שקורה על מה שבאמת קורה, אוקי בן אדם אוהב את מה שהוא חושב שקורה בן אדם הוא לא אוהב את מה שהוא חושב שקורה כאילו אנשים לא אוהבים אותך אנשים אוהבים את מי שהם חושבים שאתה.
יש הרבה אנשים נגיד שמעריצים מישהו ואין להם מושג מי הוא נגיד את הולכת איפשהו ומישהו הלביש עלייך איזה דמות והוא מתאהב בך ויש לו את הסיפור שלו עם עצמו והוא לא פגש אותך ולא דיבר איתך והוא מנהל איתך מערכת יחסים הוא בכלל לא מכיר אותך הוא בראש שלו מאוהב בך אבל הוא בכלל לא מכיר אותך, למה איך זה יכול להיות כי הוא בעצם הלביש איזה סיפור בן אדם מלביש סיפור על דמות בן אדם מלביש סיפור על איזה דבר ואז יש לו מערכת יחסים עם מה שהוא מלביש על הדמות לא עם הדמות עצמה.
ש: אוקי אולי הדמות שהוא מלביש זה מה שבאמת קורה.
אליעד: כן אבל זה לא מחויב בכלל כאילו.
ש: אז זה אומר שאפשר על כל אחד להלביש דמות ולהתאהב אם זה אף פעם לא באמת שייך לבן אדם שמולי.
אליעד: תיאורטית כן אלא מה מה ההבדל ההבדל הוא שכשאת אוהבת מישהו זה בגלל שהוא הכי קרוב לדמות שהמצאת לך בראש, זאת אומרת את המצאת לעצמך דמות ומי הכי קרוב לדמות הזאת הוא אז את אוהבת אותו כי הוא הכי קל לך באמצעותו לדמיין את מה שאת מדמיינת אבל זה לא אותו את מה שדמיינת אותו דבר יכול להיות שאת רבה עם מישהו כי יש לך בראש איזה דמיון על מישהו והבן אדם עצמו שאת כועסת עליו הוא לא כזה את כועסת עליו כי הוא מזכיר לך את הדמות שאת כועסת עליה.
זה כמו שרבי נחמן אמר אנשים חלקו עליו כאילו שנאו אותו קיללו אותו וזה אז הוא אמר "אני מסכים איתם גם אני חושב מי שהם חושבים שאני גם אני צריך שצריך לשנוא אותו" אמר עוד פעם "מי שהם חושבים שאני גם אני מסכים שצריך לשנוא מישהו כזה, זה נכון לשנוא אותו אבל זה לא אני".
ש: זה לא אני.
אליעד: כן הוא אומר הם ציירו לעצמם דמות.
ש: אבל זה בכל המקרים?
אליעד: כן אבל זה כל המקרים ככה זאת אומרת נגיד לדוגמה נגיד קורה לך דבר טוב מה נגיד קורה לך דבר טוב שאת נגיד שמחה.
ש: אז זה בעצם.
אליעד: רגע מה נגיד קורה לך דבר טוב שאת שמחה נגיד תני דוגמה נגיד ניצלת בתאונת דרכים ואז את שמחה נכון?
ש: אוקי.
אליעד: למה את שמחה כי קרה לי דבר טוב נכון אבל האם באמת קרה לך דבר טוב.
ש: אני חושבת שקרה לי דבר טוב.
אליעד: באמת קרה לך אבל מה האמת שקרה לך דבר טוב יש עובדה עובדתית את לא מתה זה טוב אין לך שום מושג אם זה טוב או רע יכול להיות שזה רע יכול להיות זה, אין לך מושג אבל בגלל שאת חושבת שזה טוב אז את נהיית שמחה אז את לא שמחה בגלל מה שקרה את שמחה בגלל מה שפירשת את מה שקרה ועכשיו יש לך איזה פירוש.
ש: אוקי ואם אני כשאני אפרש אני אבין שאני לא באמת יודעת אם זה טוב או רע אז יהיה לי יותר טוב?
אליעד: לא אז יהיה לך רגש נייטרלי לא טוב ולא רע.
ש: זאת אומרת שהטוב הוא בגלל הפרשנות הטוב התחושה של הטוב זה רק בגלל הפרשנות.
אליעד: כן זה נכון אני אומר יותר מזה שוב בן אדם אף פעם לא אוהב את מה שקורה אתה אף פעם לא אוהב משהו אתה אוהב את הפירושים שיש לך על המשהו, אנשים נגיד מתאהבים בשחקני קולנוע כי הוא מדמיין איזה דמות אבל הבן אדם הזה הוא לא רק דמות זה לא באמת אמיתי אותו דבר גם שונאים אתה יכול לשנוא מישהו כי יש לך עליו המון סיפורים אבל זה לא בהכרח קשור אליו.
עכשיו מה זה אומר שאם מישהו שונא אותך או מישהו אוהב אותך אתה לא תמיד מבין "למה הוא שונא אותי למה הוא אוהב אותי למה על מה הוא אוהב אותי ועל מה הוא שונא אותי, לא מבין למה הוא אוהב אותי ולא למה הוא שונא אותי" את צריך להבין שהוא לא אוהב אותך הוא יש לו בראש איזה סיפור עליך איזה סיפור שלו עם עצמו שהוא משליך עליך ואתה פשוט הדבר הכי דומה לסיפור שהוא מספר לעצמו אז הוא אוהב אותך כי אתה עוזר לו לדמיין את הדמיון הזה.
אותו דבר על שונא אם מישהו כועס עליך אתה אומר "מה הוא כועס עלי" אבל הוא לא כועס עליך הוא יש לו בראש איזה סיפור שהוא המציא לעצמו שאולי חצי נכון לא נכון כן נכון אבל הכעס שלו זה לא עליך הכעס שלו זה על הסיפור על הדמות שהוא הלביש עליך אתה מזכיר לו דמות מסוימת. מה את אומרת?
ש: איך זה מתחבר אני מבינה בהחלט את זה זה מסתדר איך זה מתחבר כשיש אנשים שהרבה אנשים אוהבים אותו והרבה אנשים שונאים אותו.
אליעד: מה לדוגמה?
ש: יש אנשים אני מכירה בן אדם שהרבה אנשים מתעסקים איתו ולא אוהבים אותו ורבים איתו וכל הזמן יש מסביבו.
אליעד: מה זה אומר?
ש: או ההפך יש אנשים שתמיד כולם אוהבים.
אליעד: מה זה אומר?
ש: אתה אומר שאני לא אוהבת מישהו או כן אוהבת מישהו לא בגלל מי שהוא אלא בגלל הסיפור שאני מלבישה על אותו מישהו.
אליעד: נכון אבל אני אומר את זה יותר גנרי לא אבל אני אומר את זה עוד יותר גנרי כל מה שקורה בחיים שום דבר אובייקטיבית הוא לא טוב או רע את אוהבת את מה שאת מלבישה על מה שקורה אז כל מה שקורה בחיים אני אומר לך לאו דווקא על מישהו, זה נכון לגבי כל מה שקורה בחיים אם מישהו נותן לך סתירה ואת שונאת את זה זה לא בגלל הסתירה כי לכשעצמו את לא יודעת אם זה טוב או רע זה פירושים שיש לך בראש מה זה אומר מה המשמעויות, אז מה השאלה אז אותו דבר גם על בן אדם.
ש: טוב אני אומרת איך בכל זאת אוקי בסדר אתה אומר גם סתירה כי יש להרבה מאוד אנשים יש איזשהו סיפור בראש שסתירה זה דבר לא יודעת.
אליעד: ולא זו אף זו אלא שלפעמים הסיפור של אחד מושפע על מישהו אחר ואם כולם אוהבים מישהו אז כולם חושבים שזה טוב להיות חבר שלו אז אתה מדמיין שאתה חבר שלו ואז הוא עושה לך טוב ואז אתה אוהב אותו אבל אותו על כלום, יכול להיות נגיד מישהו ששונא בני אדם ואנשים אוהבים אותו כי הם חושבים שהוא אוהב אותם יכול להיות מלא דברים יש מלא סיפורים נגיד בן אדם שהוא ביישן ואז הוא לא מדבר עם אנשים אחרים ואז הם חושבים שהוא סנוב וחושבים שכנראה יש לו איזה כנראה הוא יותר טוב מהם ואז הם מתחילים להעריץ אותו והוא בכלל מתבייש לדבר איתם יש כל מיני תופעות אנשים מלבישים סיפור ורצים על הסיפור.
ש: אבל גם על עצמם הם מלבישים סיפור זה לא רק על מישהו אחר.
אליעד: גם נכון גם על עצמך את מספרת לעצמך סיפורים כמה את מוכשרת ואחר כך כמה סיפורים על כמה את לא מוכשרת נכון זאת האמת. הבנו את הנקודה?
ש: כן אבל מצד שני.
אליעד: כן מצד שני.
ש: אז איך אתה מגיע לאמת?
אליעד: לאיזה אמת?
ש: מאחורי הסיפורים.
אליעד: את שואלת האם הסיפורים האלה הם בהכרח נכונים את אומרת אני רוצה לבדוק מה העובדות ומה הפירושים.
ש: איך אני יודעת אם הם לא נכונים אני רוצה אבל לדעת מה כן נכון.
אליעד: מה אמרתי מה את שואלת האם הסיפורים האלה בהכרח נכונים.
ש: יופי ועניתי.
אליעד: כן.
ש: והסיפורים לא נכונים.
אליעד: בטוח לא נכונים?
ש: לא בהכרח נכונים.
אליעד: אוקי לא בהכרח נכונים רגע לא בהכרח נכונים כי מה עוד יכול להיות יש לך סיפורים אחרים אלטרנטיביים, שימי לב תתרכזי ריכוז יש הסיפורים לא נכונים עכשיו לא זה לא בערך צריך להיות בדיוק יש "בדקתי את הפירושים שלי והם במאה אחוז לא נכונים" יש "הם לא בהכרח נכונים".
ש: הם לא בהכרח נכונים כי אני לא יודעת.
אליעד: שנייה רגע הם אפשריים אבל הם לא בהכרח נכונים.
ש: נכון.
אליעד: סבבה יש עוד פירושים שאת מכירה שיכולים להיות נכונים או רק את הפירושים האלה?
ש: יש עוד פירושים.
אליעד: סבבה אז מה השאלה שלך לדעת מה הפירוש האמיתי?
ש: כן.
אליעד: אין פירוש אמיתי מה שבא לך אין פירוש אמיתי מה זה פירוש אמיתי.
ש: אז זה אומר שאם אני החלטתי שזה אמיתי אז מבחינתי עכשיו זה אמיתי.
אליעד: אם את זוכרת שזה מבחינתך אז הכל בסדר עכשיו אני אגיד לך לא רק זה לא רק שאין שום פירוש אמיתי גם מה שנראה לך עובדה גם זה פירוש, זה שולחן יפה נגיד נכון אז יפה זה עובדה או פירוש?
ש: פירוש.
אליעד: פירוש וזה שזה שולחן זאת עובדה נכון אז גם זה שזה שולחן זה סוג של פירוש למה כי אתה מפרש שמה שהחושים אומרים לך זה נכון אם היית אומר "אני לא מאמין יותר לחושים שלי" אז זה פירוש.
ש: גם לא על החושים מי אמר שזה שולחן מה זה שולחן כאילו מישהו מתישהו אמר הגדיר מה זה שולחן.
אליעד: לא משנה אבל זה שיש פה משהו זה נכון אבל זה לא שולחן אבל יש פה משהו אבל זה נכון?
ש: בסדר אני אלך עוד אחורה.
אליעד: זה שיש פה משהו זה נכון או לא נכון זה שזה שולחן זה פירוש אבל זה שיש משהו זה עובדה או פירוש, זה שזה שולחן יש פה משהו בצורת שולחן מה העובדה ומה הפירוש זה שזה משהו זה עובדה זה שזה שולחן זה פירוש נכון ומי אמר שזה משהו כי אתה מאמין שיש הבדל בין יש לאין, מה שאני בא להגיד שאת אומרת אני רוצה לדעת מה הפירוש נכון ואני אומר לך אין פירוש נכון הכל בכלל פירוש ושום דבר לא בהכרח נכון, עכשיו יש פה קטע בן אדם אומר אני רוצה לדעת מה האמת אז מה האמת האמת היא שאתה לא יודע.
אבל למה התשובה הזאת לא מספיק טובה כי את אומרת "לא אבל אני רוצה לדעת אז מה בסוף האמת אני צריכה לדעת מה נכון" אבל אין משהו שנכון זה פתוח מה שאתה רוצה אין נכון "אז האמת היא שאין משהו שנכון" זאת האמת גם זה לא בהכרח נכון כי אולי יש משהו שנכון ואז אתה מנסה לתפוס משהו ואתה לא יכול לתפוס את האמת.
ש: אבל בכל זאת אנחנו שואלים מה האמת.
אליעד: נכון אנחנו שואלים ולכן מה זה אומר האם אנחנו שואלים מה האמת כן ומה הפירוש שאתה מפרש את זה ואז מה המסקנה שיש אמת?
ש: ולמה שמת על הדלת את השלט הזה?
אליעד: מי אמר שאני שמתי.