7:59מקרה טיפולי, מנגנון הדחקה רגשית, למה לא אוהבים אותי? למה שמישהו ירצה להיות שמן? רוצה להיות שמן, מנגנון הכחשה עצמית, מודעות עצמית, ירידה במשקל, דימוי עצמי, הערכה עצמית, דיאטה, ביטחון עצמי
למה אנשים מספרים לעצמם תירוצים ולא מתמודדים עם האמת?
אנשים נוטים לספר לעצמם תירוצים שונים כדי להסתיר כאב או קושי פנימי עמוק יותר שהם לא רוצים להתמודד איתו. אליעד כהן מדגים מנגנון פסיכולוגי מורכב, שבו אדם עשוי להשתמש בסיבות שקריות או בסיפורי כיסוי כדי להימנע מהכרה בסיבה האמיתית לכאב או למצוקה שלו. המנגנון הזה עובד באופן לא מודע, ומשמש כסוג של מנגנון הגנה פסיכולוגי שנועד להגן על האדם מפני האמת הכואבת יותר.
למה שמישהו ירצה להיות שמן למרות שזה מפריע לו?
אליעד כהן מביא דוגמה לאדם שמספר לעצמו שהוא לא אוהב את עצמו בגלל שהוא שמן. כאשר חוקרים את האדם לעומק, מתברר שהסיבה האמיתית לכך שהוא לא אוהב את עצמו אינה המשקל, אלא משהו אחר לגמרי. הוא משתמש במשקל כסיפור כיסוי כדי לא להתמודד עם דחייה פנימית עמוקה יותר. לדוגמה, כשנשאל אם מפריע לו שבחורה תדחה אותו כי הוא שמן, הוא עונה שלא. כלומר, הוא יודע שעצם היותו שמן הוא לא מה שבאמת מפריע לו, אבל הוא עדיין מתעקש להשתמש בזה כתירוץ.
הסיבה שבכל זאת ירצה להישאר שמן היא שכך הוא יכול להאמין שדוחים אותו בגלל המשקל ולא מסיבה פנימית קשה יותר להכרה, כמו תחושה של חוסר ערך פנימי או מחשבה שהוא לא מספיק חכם או לא מספיק טוב. כשהוא יורד במשקל, מתגלה לו שאין לו עוד את התירוץ של "לא אוהבים אותי כי אני שמן", והבעיה האמיתית עולה על פני השטח, מה שמביא לו יותר סבל וכאב. לכן, הוא חוזר להיות שמן כדי לחזור ולהחזיק בתירוץ שהבעיה שלו היא חיצונית (משקל) ולא פנימית.
מה ההיגיון מאחורי מנגנון ההדחקה הרגשית?
ההיגיון הוא שהאדם בוחר באופן לא מודע את הדרך שהכי פחות קשה לו להתמודד איתה. אם אדם מאמין למשל שלא אוהבים אותו כי הוא לא מספיק חכם, זוהי מחשבה קשה וכואבת עבורו, שאין לו דרך לשנות אותה או שהוא מרגיש שהוא לא יכול להתמודד איתה ישירות. לכן הוא יוצר סיפור כיסוי כמו עודף משקל, עוני, או תכונה חיצונית אחרת, ומייחס אליה את הסיבה לדחייה שהוא מרגיש מאנשים. כך הוא מרגיש שיש לו שליטה מסוימת על הכאב שלו ("אני יכול להיות רזה, ואז יאהבו אותי") או שהוא לפחות מבין למה הוא נדחה, במקום להתמודד עם ההבנה שאין לו שליטה או יכולת לשנות את הסיבה האמיתית לדחייה.
איך התופעה מתבטאת בחיי היום - יום?
אליעד מביא דוגמאות שונות כדי להבהיר כיצד המנגנון הזה פועל. דוגמה בולטת היא של אדם שחושב שלא אוהבים אותו כי הוא לא עשיר, ולכן הוא מאמין שכאשר יהיה לו כסף אנשים יאהבו אותו. כאשר אותו אדם זוכה בלוטו ומגלה שהאנשים עדיין לא מתקרבים אליו, הוא חווה משבר. ברגע זה האדם מרגיש רע יותר, כי איבד את התירוץ, ולכן הוא עשוי לאבד את כספו בכוונה, כדי לחזור ולהאמין שאנשים לא אוהבים אותו רק בגלל שהוא עני ולא בגלל משהו אחר שקשה לו יותר לקבל.
אליעד מציין שזה שונה ממצב שבו יש קשר ישיר בין סיבה לתוצאה ("מפריע לי שהוא מסתכל בטלפון כי אני צריך לחזור על דבריי"). כאן מדובר בתירוץ שבו אין קשר אמיתי בין הבעיה המוצהרת לבעיה האמיתית.
איך לזהות האם אני משתמש בסיפורי כיסוי לעצמי?
אליעד כהן מסביר שהדרך לזהות אם אדם משתמש בתירוץ או בסיפור כיסוי היא על ידי שאילת שאלות פנימיות, כמו למשל:
מהי הטעות הנפוצה של אנשים לגבי מנגנוני הגנה?
אליעד כהן מסביר שהטעות הנפוצה היא לחשוב שכל רצון הוא כיסוי לרצון אחר. הוא מדגיש שזה לא נכון. ישנם רצונות שהם תוצאה של גורמים הגיוניים או מחוברים לרצונות אחרים. לעומת זאת, במנגנון שתואר בהרצאה מדובר על תירוץ שאין לו קשר ישיר לאמת, תירוץ שבו האדם מדמיין בעיה חיצונית רק כדי לא להתמודד עם כאב פנימי אמיתי.
הבדל זה הוא קריטי להבנת המנגנון הפסיכולוגי - במנגנון זה מדובר בהסחת דעת מכאב פנימי מהותי על ידי יצירת בעיה פיקטיבית שאין לה קשר ישיר ואמיתי לסיבה האמיתית לסבל של האדם.
איך ניתן להתמודד עם מנגנון ההדחקה?
אליעד כהן מציע להיות מודעים לכך שהסיבה הראשונית שאנחנו חושבים שגורמת לנו לסבל היא לא תמיד הסיבה האמיתית. על ידי חקירה פנימית עמוקה, אפשר לגלות מהי הבעיה האמיתית ולהתמודד איתה ישירות, במקום להמשיך וליצור לעצמנו סיפורי כיסוי. כאשר האדם מבין את המנגנון הפסיכולוגי הזה, הוא יכול להפסיק לשקר לעצמו ולהתחיל להתמודד באמת עם המצוקות והכאב שלו.
אנשים נוטים לספר לעצמם תירוצים שונים כדי להסתיר כאב או קושי פנימי עמוק יותר שהם לא רוצים להתמודד איתו. אליעד כהן מדגים מנגנון פסיכולוגי מורכב, שבו אדם עשוי להשתמש בסיבות שקריות או בסיפורי כיסוי כדי להימנע מהכרה בסיבה האמיתית לכאב או למצוקה שלו. המנגנון הזה עובד באופן לא מודע, ומשמש כסוג של מנגנון הגנה פסיכולוגי שנועד להגן על האדם מפני האמת הכואבת יותר.
למה שמישהו ירצה להיות שמן למרות שזה מפריע לו?
אליעד כהן מביא דוגמה לאדם שמספר לעצמו שהוא לא אוהב את עצמו בגלל שהוא שמן. כאשר חוקרים את האדם לעומק, מתברר שהסיבה האמיתית לכך שהוא לא אוהב את עצמו אינה המשקל, אלא משהו אחר לגמרי. הוא משתמש במשקל כסיפור כיסוי כדי לא להתמודד עם דחייה פנימית עמוקה יותר. לדוגמה, כשנשאל אם מפריע לו שבחורה תדחה אותו כי הוא שמן, הוא עונה שלא. כלומר, הוא יודע שעצם היותו שמן הוא לא מה שבאמת מפריע לו, אבל הוא עדיין מתעקש להשתמש בזה כתירוץ.
הסיבה שבכל זאת ירצה להישאר שמן היא שכך הוא יכול להאמין שדוחים אותו בגלל המשקל ולא מסיבה פנימית קשה יותר להכרה, כמו תחושה של חוסר ערך פנימי או מחשבה שהוא לא מספיק חכם או לא מספיק טוב. כשהוא יורד במשקל, מתגלה לו שאין לו עוד את התירוץ של "לא אוהבים אותי כי אני שמן", והבעיה האמיתית עולה על פני השטח, מה שמביא לו יותר סבל וכאב. לכן, הוא חוזר להיות שמן כדי לחזור ולהחזיק בתירוץ שהבעיה שלו היא חיצונית (משקל) ולא פנימית.
מה ההיגיון מאחורי מנגנון ההדחקה הרגשית?
ההיגיון הוא שהאדם בוחר באופן לא מודע את הדרך שהכי פחות קשה לו להתמודד איתה. אם אדם מאמין למשל שלא אוהבים אותו כי הוא לא מספיק חכם, זוהי מחשבה קשה וכואבת עבורו, שאין לו דרך לשנות אותה או שהוא מרגיש שהוא לא יכול להתמודד איתה ישירות. לכן הוא יוצר סיפור כיסוי כמו עודף משקל, עוני, או תכונה חיצונית אחרת, ומייחס אליה את הסיבה לדחייה שהוא מרגיש מאנשים. כך הוא מרגיש שיש לו שליטה מסוימת על הכאב שלו ("אני יכול להיות רזה, ואז יאהבו אותי") או שהוא לפחות מבין למה הוא נדחה, במקום להתמודד עם ההבנה שאין לו שליטה או יכולת לשנות את הסיבה האמיתית לדחייה.
איך התופעה מתבטאת בחיי היום - יום?
אליעד מביא דוגמאות שונות כדי להבהיר כיצד המנגנון הזה פועל. דוגמה בולטת היא של אדם שחושב שלא אוהבים אותו כי הוא לא עשיר, ולכן הוא מאמין שכאשר יהיה לו כסף אנשים יאהבו אותו. כאשר אותו אדם זוכה בלוטו ומגלה שהאנשים עדיין לא מתקרבים אליו, הוא חווה משבר. ברגע זה האדם מרגיש רע יותר, כי איבד את התירוץ, ולכן הוא עשוי לאבד את כספו בכוונה, כדי לחזור ולהאמין שאנשים לא אוהבים אותו רק בגלל שהוא עני ולא בגלל משהו אחר שקשה לו יותר לקבל.
אליעד מציין שזה שונה ממצב שבו יש קשר ישיר בין סיבה לתוצאה ("מפריע לי שהוא מסתכל בטלפון כי אני צריך לחזור על דבריי"). כאן מדובר בתירוץ שבו אין קשר אמיתי בין הבעיה המוצהרת לבעיה האמיתית.
איך לזהות האם אני משתמש בסיפורי כיסוי לעצמי?
אליעד כהן מסביר שהדרך לזהות אם אדם משתמש בתירוץ או בסיפור כיסוי היא על ידי שאילת שאלות פנימיות, כמו למשל:
- "האם זה באמת מה שמפריע לי?"
- "אם הבעיה הזו תיעלם, האם באמת אהיה מאושר?"
- "האם ייתכן שאני משתמש בזה כתירוץ להימנע מהתמודדות עם בעיה עמוקה יותר?"
מהי הטעות הנפוצה של אנשים לגבי מנגנוני הגנה?
אליעד כהן מסביר שהטעות הנפוצה היא לחשוב שכל רצון הוא כיסוי לרצון אחר. הוא מדגיש שזה לא נכון. ישנם רצונות שהם תוצאה של גורמים הגיוניים או מחוברים לרצונות אחרים. לעומת זאת, במנגנון שתואר בהרצאה מדובר על תירוץ שאין לו קשר ישיר לאמת, תירוץ שבו האדם מדמיין בעיה חיצונית רק כדי לא להתמודד עם כאב פנימי אמיתי.
הבדל זה הוא קריטי להבנת המנגנון הפסיכולוגי - במנגנון זה מדובר בהסחת דעת מכאב פנימי מהותי על ידי יצירת בעיה פיקטיבית שאין לה קשר ישיר ואמיתי לסיבה האמיתית לסבל של האדם.
איך ניתן להתמודד עם מנגנון ההדחקה?
אליעד כהן מציע להיות מודעים לכך שהסיבה הראשונית שאנחנו חושבים שגורמת לנו לסבל היא לא תמיד הסיבה האמיתית. על ידי חקירה פנימית עמוקה, אפשר לגלות מהי הבעיה האמיתית ולהתמודד איתה ישירות, במקום להמשיך וליצור לעצמנו סיפורי כיסוי. כאשר האדם מבין את המנגנון הפסיכולוגי הזה, הוא יכול להפסיק לשקר לעצמו ולהתחיל להתמודד באמת עם המצוקות והכאב שלו.
- הדחקת רגשות והסיבות האמיתיות מאחורי סבל
- איך לזהות תירוצים שאנחנו מספרים לעצמנו?
- פסיכולוגיה של דימוי עצמי ודחייה
- למה אנשים מתעקשים להאמין בשקרים שמשרתים אותם?
- איך להשתחרר מהסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו?
הדיון הזה מציג מנגנון פסיכולוגי מורכב שבו אדם משקר לעצמו ומספר לעצמו סיפור כיסוי כדי להסתיר את האמת האמיתית שמאחורי מצוקתו. הסיפור מתחיל מאדם שלא אוהב את עצמו כי הוא שמן. כשחוקרים אותו יותר לעומק, מתגלה שלא באמת מפריע לו להיות שמן, אלא שזה רק תירוץ שהוא מספר לעצמו. השאלה שמובילה לגילוי הזה היא: "אם מישהי אומרת לך שהיא לא רוצה אותך כי אתה שמן - זה מפריע לך?" והוא עונה שלא, כלומר, עצם העובדה שהוא שמן לא באמת מפריעה לו.
אבל אם כך, מדוע הוא בכל זאת מספר לעצמו שזה מה שמפריע לו? מדוע הוא מתעקש להאמין שזה העניין? התשובה היא שבאופן לא מודע הוא משתמש במשקל שלו כסיפור כיסוי לתחושת דחייה עמוקה יותר שהוא מנסה להדחיק. הוא בעצם רוצה להאמין שדוחים אותו בגלל משהו חיצוני, כמו משקל, ולא בגלל משהו מהותי יותר, פנימי יותר, שאותו קשה לו יותר לקבל.
כדי להבין את המנגנון הזה טוב יותר, מובאת דוגמה נוספת: אדם שחושב שאנשים לא אוהבים אותו כי הוא לא חכם מספיק. זה מכאיב לו מאוד, ולכן הוא מחפש דרך לברוח מהכאב הזה. הוא משמין, כך שאם אנשים לא יאהבו אותו, הוא יוכל לספר לעצמו שזה בגלל המשקל שלו ולא בגלל חוסר החוכמה שהוא חושב שקיימת בו. כך הוא חוסך מעצמו את ההתמודדות עם הכאב האמיתי שלו.
הדבר נחשף במיוחד כשבודקים את ההיסטוריה האישית שלו: כשהוא היה שמן, הוא היה בסדר עם עצמו, אבל כשירד במשקל, הוא התחיל להרגיש רע. כלומר, להיות רזה לא שיפר את מצבו הרגשי אלא דווקא החמיר אותו, משום שעכשיו לא הייתה לו יותר את האופציה לומר "לא אוהבים אותי כי אני שמן". כשהתברר לו שהבעיה עמוקה יותר, זה היה קשה מדי עבורו להתמודד עם זה, ולכן הוא חזר להשמין כדי להחזיר לעצמו את "התירוץ" של הדחייה.
זו תופעה נפוצה שבה אנשים יוצרים לעצמם תירוצים למה דברים קורים להם כדי לא להתמודד עם הסיבות האמיתיות. לדוגמה, אדם שחושב שאם יהיה עשיר אנשים יאהבו אותו, ואז הוא זוכה בלוטו ורואה שזה לא שינה כלום. פתאום הוא מרגיש אבוד כי אין לו יותר את התירוץ. ייתכן שאז הוא ירצה לאבד את הכסף, כדי שיוכל לחזור ולהאמין שהסיבה שאנשים לא אוהבים אותו היא שהוא עני, ולא משהו אחר שיותר קשה לו להתמודד איתו.
מה שמניע את כל התהליך הזה הוא מנגנון הגנה פסיכולוגי שמטרתו להימנע מהכאב הגדול באמת. אדם מסוים יכול לומר שדבר מסוים מפריע לו, אבל למעשה מדובר בסיפור כיסוי שמשמש להסתיר בעיה אחרת שהוא לא רוצה להכיר בה.
איך אפשר לזהות את זה אצל עצמך? צריך לשאול שאלות כמו "למה זה באמת מפריע לי?", "אם הבעיה הזו הייתה נעלמת - האם באמת הייתי מאושר?", "האם יכול להיות שאני משתמש בזה כתירוץ כדי להסתיר בעיה עמוקה יותר?". ברגע שחוקרים את השאלות האלה, אפשר לגלות שכל מיני בעיות שאנחנו חושבים שמטרידות אותנו הן בעצם רק כיסוי למשהו אחר.
אבל אם כך, מדוע הוא בכל זאת מספר לעצמו שזה מה שמפריע לו? מדוע הוא מתעקש להאמין שזה העניין? התשובה היא שבאופן לא מודע הוא משתמש במשקל שלו כסיפור כיסוי לתחושת דחייה עמוקה יותר שהוא מנסה להדחיק. הוא בעצם רוצה להאמין שדוחים אותו בגלל משהו חיצוני, כמו משקל, ולא בגלל משהו מהותי יותר, פנימי יותר, שאותו קשה לו יותר לקבל.
כדי להבין את המנגנון הזה טוב יותר, מובאת דוגמה נוספת: אדם שחושב שאנשים לא אוהבים אותו כי הוא לא חכם מספיק. זה מכאיב לו מאוד, ולכן הוא מחפש דרך לברוח מהכאב הזה. הוא משמין, כך שאם אנשים לא יאהבו אותו, הוא יוכל לספר לעצמו שזה בגלל המשקל שלו ולא בגלל חוסר החוכמה שהוא חושב שקיימת בו. כך הוא חוסך מעצמו את ההתמודדות עם הכאב האמיתי שלו.
הדבר נחשף במיוחד כשבודקים את ההיסטוריה האישית שלו: כשהוא היה שמן, הוא היה בסדר עם עצמו, אבל כשירד במשקל, הוא התחיל להרגיש רע. כלומר, להיות רזה לא שיפר את מצבו הרגשי אלא דווקא החמיר אותו, משום שעכשיו לא הייתה לו יותר את האופציה לומר "לא אוהבים אותי כי אני שמן". כשהתברר לו שהבעיה עמוקה יותר, זה היה קשה מדי עבורו להתמודד עם זה, ולכן הוא חזר להשמין כדי להחזיר לעצמו את "התירוץ" של הדחייה.
זו תופעה נפוצה שבה אנשים יוצרים לעצמם תירוצים למה דברים קורים להם כדי לא להתמודד עם הסיבות האמיתיות. לדוגמה, אדם שחושב שאם יהיה עשיר אנשים יאהבו אותו, ואז הוא זוכה בלוטו ורואה שזה לא שינה כלום. פתאום הוא מרגיש אבוד כי אין לו יותר את התירוץ. ייתכן שאז הוא ירצה לאבד את הכסף, כדי שיוכל לחזור ולהאמין שהסיבה שאנשים לא אוהבים אותו היא שהוא עני, ולא משהו אחר שיותר קשה לו להתמודד איתו.
מה שמניע את כל התהליך הזה הוא מנגנון הגנה פסיכולוגי שמטרתו להימנע מהכאב הגדול באמת. אדם מסוים יכול לומר שדבר מסוים מפריע לו, אבל למעשה מדובר בסיפור כיסוי שמשמש להסתיר בעיה אחרת שהוא לא רוצה להכיר בה.
איך אפשר לזהות את זה אצל עצמך? צריך לשאול שאלות כמו "למה זה באמת מפריע לי?", "אם הבעיה הזו הייתה נעלמת - האם באמת הייתי מאושר?", "האם יכול להיות שאני משתמש בזה כתירוץ כדי להסתיר בעיה עמוקה יותר?". ברגע שחוקרים את השאלות האלה, אפשר לגלות שכל מיני בעיות שאנחנו חושבים שמטרידות אותנו הן בעצם רק כיסוי למשהו אחר.
- הדחקת רגשות והסיבות האמיתיות מאחורי סבל
- איך לזהות תירוצים שאנחנו מספרים לעצמנו
- פסיכולוגיה של דימוי עצמי ודחייה
- למה אנשים מתעקשים להאמין בשקרים שמשרתים אותם
- איך להשתחרר מהסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו
עכשיו בן אדם נשאלה השאלה הוא לא אוהב את עצמו למה אתה לא אוהב את עצמך כי אתה שמן "למה אתה לא אוהב את עצמך? כי אני שמן" אוקי מפה לשם משם לפה "למה אתה לא אוהב את עצמך אז מה אם אתה שמן מה הבעיה בזה שאתה שמן? כי אם אני שמן אז נגיד בחורות לא רוצות אותי" אוקי ואז גילינו בדרך כזו או אחרת שבכלל לא מפריע לו שהוא שמן כאילו אם בחורה הייתה אומרת לך שהיא לא רוצה אותך "איך אתה יודע שלא רוצים אותך? לא רוצים אותי וזה", עכשיו אם בחורה אומרת לך "אני לא רוצה אותך כי אתה שמן זה מפריע לך? לא זה לא מפריע לי".
עכשיו איך יכול להיות שבן אדם יודע נגיד שבחורות או נגיד אנשים לא רוצים אותו כי הוא שמן והוא כועס על עצמו על זה שהוא שמן והוא בכל זאת ירצה להיות שמן, איזה אינטרס יש למישהו לרצות לדוגמה נגיד ואם עכשיו אומרים לו "ואם יש לך אפשרות להיות רזה אתה רוצה להיות רזה? לא אני לא רוצה להיות רזה אני רוצה להישאר שמן" איזה היגיון יש בזה.
ש: יכול להיות שהוא אוהב בחורות שמנות.
אליעד: והוא אוהב רק בחורות רזות הלאה.
ש: שיאהבו אותו בלי תנאים.
אליעד: אבל הוא לא אוהב את עצמו בלי תנאים הוא שונא את זה לא אבל בוא נספר לכם סיפור הסיפור הוא כדלקמן שתבינו איך המוח עובד הבן אדם הוא חושב שהוא לא מספיק מצחיק נגיד לא מספיק חכם אוקי והוא חושב שאנשים לא אוהבים אותו כי הוא לא מספיק חכם, אוקי עכשיו מה שקורה שהוא לא נעים לו לחשוב שלא אוהבים אותו כי הוא לא חכם אז מה הוא עושה הוא הפך להיות שמן כדי שכשלא יאהבו אותו הוא יגיד לעצמו הם לא אוהבים אותי כי אני שמן.
עכשיו כשחוקרים איתו את הדבר מה באמת האמת אם יגידו לך אם בחורה תגיד לך אני לא רוצה אותך רק כי אתה שמן הוא אומר "אני אין לי שום בעיה עם זה" הייתה גם מי שאמרה לו "תקשיב אני לא רוצה אותך רק כי אתה שמן אם לא הייתי רוצה אותך" אמר לה "גם אני לא רוצה אותך זה בסדר" זה בכלל לא מפריע לו, לא רק זה הבעיות שלו התחילו כשהוא נהיה רזה הוא היה שמן הכל היה בסדר הפך להיות רזה התחילו הבעיות ואז חזר להיות שמן ונשארו הבעיות לא משנה בעיות רגשיות.
אבל הסיפור הוא שהוא המציא לעצמו סיבה הוא אמר "אני מעדיף להיות שמן כדי שכשלא יאהבו אותי" והכל כמובן בתת מודע "אני אוכל להגיד לעצמי שלא אוהבים אותי כי אני שמן" ולא מסיבות יותר גרועות שהוא מדחיק אותן.
ש: אבל הוא אומר שזה לא מפריע לו.
אליעד: שנייה ואז בשביל כל הסיפור כיסוי אז הוא אומר לעצמו "טוב אני שונא את עצמי כי אני שמן" אבל זה הכל סיפור כיסוי.
ש: ואז מפריע לו שלא אוהבים אותו כי הוא שמן.
אליעד: נכון אבל מה האמת מה אכפת לך שאתה שמן אז מה מתברר עכשיו הבן אדם אומר "תראה אני בכלל לא חושב שאני שמן אין לי בעיה עם זה שאני שמן לא אכפת לי שאני שמן, אוקי אם היית לבד בעולם היית רוצה לרזות? לא אני מאוד מרוצה איך שאני נראה אין לי שום בעיה עם איך שאני נראה אני שלם עם איך שאני נראה", יש כאלה שאומרים שיש להם בעיה יש כאלה שאומרים שאין להם בעיה אז הוא מאלה שאומרים שאין להם בעיה "לא אכפת לי איך אני נראה טוב לי שאני שמן, אם מישהו יגיד לי שהוא לא רוצה אותי כי אני שמן אין לי בעיה" ובכל זאת יש לו בעיה עם זה שהוא שמן למה כי השמן זה סיפור כיסוי למשהו עוד יותר מודחק.
ש: אבל כל הרצונות ככה.
אליעד: אתה בטוח בזה?
ש: כן.
אליעד: למה מה כל הרצונות ככה?
ש: כל הרצונות איזה רצון הוא אמיתי זה הרצון שאתה לא רוצה אותו זה אתה כן רוצה, כל רצון מגולגל על רצון אחר שאותו אתה בכלל לא רוצה.
אליעד: לא אתה לא הבנת את הסיפור אתה לא הבנת תסתכל נגיד שהוא היה אומר לדוגמה "לא אוהבים אותי כי אני שמן ואז זה אומר שאני לא מספיק משהו אחר" אבל זה לא משהו אחר זה סיפור אחר הוא מעדיף הוא כאילו אומר "בוא אני אהיה שמן בשביל שכשלא יאהבו אותי כאילו אני אשתמש בזה אני אוכל להגיד טוב לי שלא אוהבים אותי כי אני שמן" הוא כאילו מעדיף למצוא תירוץ ללמה לא אוהבים אותו.
ש: אבל כל הרצונות ככה.
אליעד: מה זה עכשיו קשור?
ש: בן אדם לא רוצה לחשוב איזה רצון מהותי שהוא לא רוצה להסתכל עליו אז הוא ממציא כל מיני סיפורי כיסוי של צורות ומזל זה מה שאני רוצה כדי שהוא לא יצטרך לפגוש את הרצון הפנימי יותר.
אליעד: אבל הן מובילות לשם זה שונה קצת הן מובילות לשם לדוגמה "מה אכפת לך מזה? בגלל זה, מה אכפת לך מזה? בגלל זה" אבל משהו מוביל למשהו יש איזה קשר פה אין קשר זה סתם זה כאילו תירוץ שהוא לא קשור אין קשר כאילו אין קשר בין הדברים, אתה מבין מה אני אומר מה הבנת אותי?
ש: זה איזה מניפולציה כזאתי של רצון באותה דרגה שהוא סתם מסיח את דעתו לאיזה רצון ממוצא אחר כדי להסתכל על מה שהוא חושב שנכון.
אליעד: אני אתן לך דוגמה נגיד שעכשיו נגיד לא אוהבים אותך נניח אוקי ואז יום אחד נגיד לא אוהבים אותך כי נגיד אין לך כסף נניח ואז כל פעם אתה אומר לעצמך טוב אם אני אהיה עשיר יאהבו אותי ואז יום אחד אתה זוכה בלוטו ואתה עדיין רואה שאנשים לא רוצים להיות חברים שלך איפה אתה תרגיש יותר מבואס אתה אומר "וואלה רגע אבל אני עשיר והם עדיין לא אוהבים אותי" ואז מה שיקרה בהפוך על הפוך אתה תנסה להיפטר מהכסף כדי לחזור להיות בלי כסף כדי שתוכל להגיד לעצמך הם לא אוהבים אותי כי אין לי כסף.
הבנת כאילו את התופעה זאת אומרת הבן אדם היה שמן היה לו טוב נהיה רזה התחיל להיות לו רע כי הוא עדיין היה בלי חברים ואז הוא פשוט השמין שוב ועכשיו הוא אומר "למה הם לא חברים שלי כי אני שמן" אבל זאת לא האמת.
ש: מה ההיגיון שמוביל לתופעה הזאת למה זה מוביל לזה?
אליעד: השאלה בן אדם שואל את עצמו על מה אני ארגיש יותר רע הוא כאילו חושב שאם הוא ישקר את עצמו הוא מנסה להדחיק הוא אומר "יש לי מחשבה בראש שלא אוהבים אותי כי אני נגיד לא מספיק חכם" נגיד לדוגמה לא משהו ואז המחשבה הזאת "לא אוהבים אותי כי אני לא מספיק חכם" עושה לו מאוד רע אז הוא אומר "איך אני יכול לברוח מזה אז אני לא יודע להיות יותר חכם אני לא יכול לקבל את זה שאני לא חכם אני לא יכול, אז אני בוא אני אמציא לעצמי סיפור שכשלא יאהבו אותי שיהיה לי יותר קל לשקר להגיד שזה בגלל משהו אחר" זה סוג של כאילו כסת"ח כזה. אתה הבנת את זה?
ש: כן אני מחפש לראות את זה אצלי כשאני עושה את זה.
אליעד: אז מה שאתה צריך לחפש אצלך כל פעם להגיד כשמשהו מפריע לך נגיד שמשהו מפריע לך לדוגמה נגיד מפריע לי מה מפריע לי שצועקים לידי אוקי "למה זה מפריע לך? כי הם מפריעים לי לישון" עכשיו יכול להיות שה - "מפריעים לי לישון" הוא רק סיפור כיסוי יכול להיות שמה שבאמת מפריע לך זה כשצועקים זה מזכיר לך איזה משהו שהוא מסבך אותך ואתה לא נעים לך להגיד זה מפריע לי אז אתה מספר "לא זה בכלל בגלל שמפריעים לי לישון" אבל אם זה היה "מפריעים לי לישון" בגלל סיבות אחרות זה לא היה מפריע לך, אז אם בודקים מה בדיוק מגלים שזה לא ה - "מפריעים לי לישון" כי זה משהו אחר זה לא לישון.
ש: אבל זה לא מודע לך לפעמים זה בתת מודע הסיפור כיסוי.
אליעד: רגע מה את אומרת מה אמרת לפעמים זה בתת מודע הרי אמרנו שזה בתת מודע אבל.
ש: כי אתה לא מודע לזה.
אליעד: אני יודע אבל על זה דיברנו עכשיו מה איפה היית אמרנו שהוא לא היה מודע לזה סיפרנו שהוא לא היה מודע לזה חקרנו את הבן אדם עשינו תחקיר.
ש: יש לי עוד דוגמה.
אליעד: מה הדוגמה?
ש: כשמישהו מסתכל בטלפון ובדיוק אני מדבר איתו ואז אני חושב שזה שהוא לא יקשיב לי זאת הבעיה והבעיה הייתה בכלל זה שאני צריך לחזור על הדברים עוד פעם.
אליעד: זה נכון אבל זה שונה למה זה שונה זה לא אותו דבר, מה אתה אמרת הוא אמר הוא מדבר עם מישהו והמישהו הזה תוך כדי מסתכל בטלפון ואז הוא אומר מפריע לי שהוא מסתכל בטלפון כשאני מדבר איתו "מה זה מפריע לך למה זה מפריע לך? כי אז אני צריך לחזור על הדברים שלי שוב" זה לא אותו דבר, למה זה לא אותו דבר כי זה משהו שמוביל למשהו "למה זה מפריע לך? בגלל זה, ומה זה מפריע לך? בגלל זה" אני מדבר על משהו בכלל לא קשור זה סתם לא קשור בכלל אין קשר זה בכלל לא מפריע לך אתה מעדיף לחשוב שזה מפריע לך וזה לא קשור בכלל לעניין.
עכשיו איך יכול להיות שבן אדם יודע נגיד שבחורות או נגיד אנשים לא רוצים אותו כי הוא שמן והוא כועס על עצמו על זה שהוא שמן והוא בכל זאת ירצה להיות שמן, איזה אינטרס יש למישהו לרצות לדוגמה נגיד ואם עכשיו אומרים לו "ואם יש לך אפשרות להיות רזה אתה רוצה להיות רזה? לא אני לא רוצה להיות רזה אני רוצה להישאר שמן" איזה היגיון יש בזה.
ש: יכול להיות שהוא אוהב בחורות שמנות.
אליעד: והוא אוהב רק בחורות רזות הלאה.
ש: שיאהבו אותו בלי תנאים.
אליעד: אבל הוא לא אוהב את עצמו בלי תנאים הוא שונא את זה לא אבל בוא נספר לכם סיפור הסיפור הוא כדלקמן שתבינו איך המוח עובד הבן אדם הוא חושב שהוא לא מספיק מצחיק נגיד לא מספיק חכם אוקי והוא חושב שאנשים לא אוהבים אותו כי הוא לא מספיק חכם, אוקי עכשיו מה שקורה שהוא לא נעים לו לחשוב שלא אוהבים אותו כי הוא לא חכם אז מה הוא עושה הוא הפך להיות שמן כדי שכשלא יאהבו אותו הוא יגיד לעצמו הם לא אוהבים אותי כי אני שמן.
עכשיו כשחוקרים איתו את הדבר מה באמת האמת אם יגידו לך אם בחורה תגיד לך אני לא רוצה אותך רק כי אתה שמן הוא אומר "אני אין לי שום בעיה עם זה" הייתה גם מי שאמרה לו "תקשיב אני לא רוצה אותך רק כי אתה שמן אם לא הייתי רוצה אותך" אמר לה "גם אני לא רוצה אותך זה בסדר" זה בכלל לא מפריע לו, לא רק זה הבעיות שלו התחילו כשהוא נהיה רזה הוא היה שמן הכל היה בסדר הפך להיות רזה התחילו הבעיות ואז חזר להיות שמן ונשארו הבעיות לא משנה בעיות רגשיות.
אבל הסיפור הוא שהוא המציא לעצמו סיבה הוא אמר "אני מעדיף להיות שמן כדי שכשלא יאהבו אותי" והכל כמובן בתת מודע "אני אוכל להגיד לעצמי שלא אוהבים אותי כי אני שמן" ולא מסיבות יותר גרועות שהוא מדחיק אותן.
ש: אבל הוא אומר שזה לא מפריע לו.
אליעד: שנייה ואז בשביל כל הסיפור כיסוי אז הוא אומר לעצמו "טוב אני שונא את עצמי כי אני שמן" אבל זה הכל סיפור כיסוי.
ש: ואז מפריע לו שלא אוהבים אותו כי הוא שמן.
אליעד: נכון אבל מה האמת מה אכפת לך שאתה שמן אז מה מתברר עכשיו הבן אדם אומר "תראה אני בכלל לא חושב שאני שמן אין לי בעיה עם זה שאני שמן לא אכפת לי שאני שמן, אוקי אם היית לבד בעולם היית רוצה לרזות? לא אני מאוד מרוצה איך שאני נראה אין לי שום בעיה עם איך שאני נראה אני שלם עם איך שאני נראה", יש כאלה שאומרים שיש להם בעיה יש כאלה שאומרים שאין להם בעיה אז הוא מאלה שאומרים שאין להם בעיה "לא אכפת לי איך אני נראה טוב לי שאני שמן, אם מישהו יגיד לי שהוא לא רוצה אותי כי אני שמן אין לי בעיה" ובכל זאת יש לו בעיה עם זה שהוא שמן למה כי השמן זה סיפור כיסוי למשהו עוד יותר מודחק.
ש: אבל כל הרצונות ככה.
אליעד: אתה בטוח בזה?
ש: כן.
אליעד: למה מה כל הרצונות ככה?
ש: כל הרצונות איזה רצון הוא אמיתי זה הרצון שאתה לא רוצה אותו זה אתה כן רוצה, כל רצון מגולגל על רצון אחר שאותו אתה בכלל לא רוצה.
אליעד: לא אתה לא הבנת את הסיפור אתה לא הבנת תסתכל נגיד שהוא היה אומר לדוגמה "לא אוהבים אותי כי אני שמן ואז זה אומר שאני לא מספיק משהו אחר" אבל זה לא משהו אחר זה סיפור אחר הוא מעדיף הוא כאילו אומר "בוא אני אהיה שמן בשביל שכשלא יאהבו אותי כאילו אני אשתמש בזה אני אוכל להגיד טוב לי שלא אוהבים אותי כי אני שמן" הוא כאילו מעדיף למצוא תירוץ ללמה לא אוהבים אותו.
ש: אבל כל הרצונות ככה.
אליעד: מה זה עכשיו קשור?
ש: בן אדם לא רוצה לחשוב איזה רצון מהותי שהוא לא רוצה להסתכל עליו אז הוא ממציא כל מיני סיפורי כיסוי של צורות ומזל זה מה שאני רוצה כדי שהוא לא יצטרך לפגוש את הרצון הפנימי יותר.
אליעד: אבל הן מובילות לשם זה שונה קצת הן מובילות לשם לדוגמה "מה אכפת לך מזה? בגלל זה, מה אכפת לך מזה? בגלל זה" אבל משהו מוביל למשהו יש איזה קשר פה אין קשר זה סתם זה כאילו תירוץ שהוא לא קשור אין קשר כאילו אין קשר בין הדברים, אתה מבין מה אני אומר מה הבנת אותי?
ש: זה איזה מניפולציה כזאתי של רצון באותה דרגה שהוא סתם מסיח את דעתו לאיזה רצון ממוצא אחר כדי להסתכל על מה שהוא חושב שנכון.
אליעד: אני אתן לך דוגמה נגיד שעכשיו נגיד לא אוהבים אותך נניח אוקי ואז יום אחד נגיד לא אוהבים אותך כי נגיד אין לך כסף נניח ואז כל פעם אתה אומר לעצמך טוב אם אני אהיה עשיר יאהבו אותי ואז יום אחד אתה זוכה בלוטו ואתה עדיין רואה שאנשים לא רוצים להיות חברים שלך איפה אתה תרגיש יותר מבואס אתה אומר "וואלה רגע אבל אני עשיר והם עדיין לא אוהבים אותי" ואז מה שיקרה בהפוך על הפוך אתה תנסה להיפטר מהכסף כדי לחזור להיות בלי כסף כדי שתוכל להגיד לעצמך הם לא אוהבים אותי כי אין לי כסף.
הבנת כאילו את התופעה זאת אומרת הבן אדם היה שמן היה לו טוב נהיה רזה התחיל להיות לו רע כי הוא עדיין היה בלי חברים ואז הוא פשוט השמין שוב ועכשיו הוא אומר "למה הם לא חברים שלי כי אני שמן" אבל זאת לא האמת.
ש: מה ההיגיון שמוביל לתופעה הזאת למה זה מוביל לזה?
אליעד: השאלה בן אדם שואל את עצמו על מה אני ארגיש יותר רע הוא כאילו חושב שאם הוא ישקר את עצמו הוא מנסה להדחיק הוא אומר "יש לי מחשבה בראש שלא אוהבים אותי כי אני נגיד לא מספיק חכם" נגיד לדוגמה לא משהו ואז המחשבה הזאת "לא אוהבים אותי כי אני לא מספיק חכם" עושה לו מאוד רע אז הוא אומר "איך אני יכול לברוח מזה אז אני לא יודע להיות יותר חכם אני לא יכול לקבל את זה שאני לא חכם אני לא יכול, אז אני בוא אני אמציא לעצמי סיפור שכשלא יאהבו אותי שיהיה לי יותר קל לשקר להגיד שזה בגלל משהו אחר" זה סוג של כאילו כסת"ח כזה. אתה הבנת את זה?
ש: כן אני מחפש לראות את זה אצלי כשאני עושה את זה.
אליעד: אז מה שאתה צריך לחפש אצלך כל פעם להגיד כשמשהו מפריע לך נגיד שמשהו מפריע לך לדוגמה נגיד מפריע לי מה מפריע לי שצועקים לידי אוקי "למה זה מפריע לך? כי הם מפריעים לי לישון" עכשיו יכול להיות שה - "מפריעים לי לישון" הוא רק סיפור כיסוי יכול להיות שמה שבאמת מפריע לך זה כשצועקים זה מזכיר לך איזה משהו שהוא מסבך אותך ואתה לא נעים לך להגיד זה מפריע לי אז אתה מספר "לא זה בכלל בגלל שמפריעים לי לישון" אבל אם זה היה "מפריעים לי לישון" בגלל סיבות אחרות זה לא היה מפריע לך, אז אם בודקים מה בדיוק מגלים שזה לא ה - "מפריעים לי לישון" כי זה משהו אחר זה לא לישון.
ש: אבל זה לא מודע לך לפעמים זה בתת מודע הסיפור כיסוי.
אליעד: רגע מה את אומרת מה אמרת לפעמים זה בתת מודע הרי אמרנו שזה בתת מודע אבל.
ש: כי אתה לא מודע לזה.
אליעד: אני יודע אבל על זה דיברנו עכשיו מה איפה היית אמרנו שהוא לא היה מודע לזה סיפרנו שהוא לא היה מודע לזה חקרנו את הבן אדם עשינו תחקיר.
ש: יש לי עוד דוגמה.
אליעד: מה הדוגמה?
ש: כשמישהו מסתכל בטלפון ובדיוק אני מדבר איתו ואז אני חושב שזה שהוא לא יקשיב לי זאת הבעיה והבעיה הייתה בכלל זה שאני צריך לחזור על הדברים עוד פעם.
אליעד: זה נכון אבל זה שונה למה זה שונה זה לא אותו דבר, מה אתה אמרת הוא אמר הוא מדבר עם מישהו והמישהו הזה תוך כדי מסתכל בטלפון ואז הוא אומר מפריע לי שהוא מסתכל בטלפון כשאני מדבר איתו "מה זה מפריע לך למה זה מפריע לך? כי אז אני צריך לחזור על הדברים שלי שוב" זה לא אותו דבר, למה זה לא אותו דבר כי זה משהו שמוביל למשהו "למה זה מפריע לך? בגלל זה, ומה זה מפריע לך? בגלל זה" אני מדבר על משהו בכלל לא קשור זה סתם לא קשור בכלל אין קשר זה בכלל לא מפריע לך אתה מעדיף לחשוב שזה מפריע לך וזה לא קשור בכלל לעניין.