מהות וצורה, למה בן אדם שוכח את המהות? למה בן אדם לא זוכר את המהות? לשכוח את המהות, למה בן אדם הופך את הצורה למהות? למה קשה לזכור את הסיבה? למה אני לא זוכר למה אני רוצה משהו? למה אני לא זוכר את סיבת הרצון?
מה זה מהות וצורה ברצונות שלנו?
אליעד כהן מסביר שכל רצון של האדם מורכב משני רבדים עיקריים - מהות וצורה. הצורה היא הדבר המסוים שאתה רוצה, לדוגמה, אוכל, כסף או זוגיות. המהות היא הסיבה הבסיסית יותר שגורמת לך לרצות את הדבר הזה. לדוגמה, אם אתה רוצה לאכול, הצורה היא האוכל, אבל המהות היא הרצון להפסיק את תחושת הרעב. אם אתה רוצה מעיל, הצורה היא המעיל עצמו, אבל המהות היא הרצון לא להרגיש קור. הרעיון הוא שכל רצון בצורה מסוימת נובע מרצון בסיסי יותר, מהותי יותר.
למה אנשים שוכחים את המהות של הרצונות שלהם?
אליעד כהן מצביע על תופעה נפוצה: אנשים שוכחים למה הם רצו משהו מלכתחילה. לדוגמה, אדם הולך למקרר כדי לקחת אוכל ושוכח למה הוא הלך לשם. דוגמה נוספת: אדם מתקשר למישהו ושוכח מה התכוון להגיד. תופעה זו מתרחשת גם במקרים משמעותיים יותר, כמו אדם שמתחיל לעבוד עבור כסף כי הוא רוצה בית, אך עם הזמן שוכח את הבית ורואה בכסף מטרה בפני עצמה.
הסיבה המרכזית לשכחה זו היא שהמוח האנושי מוגבל בכוח העיבוד שלו (CPU). המוח מעדיף לחסוך באנרגיה ולא לחשב בכל רגע מחדש את כל הסיבות לכל פעולה. לכן, לאחר כמה חזרות, המוח הופך פעולות מסוימות לאוטומטיות, והאדם כבר לא זוכר למה הוא עושה אותן.
מה קורה כשאדם הופך את הצורה למהות?
כשאדם שוכח את המהות של רצון מסוים, הוא מתחיל לראות את הצורה בתור הדבר החשוב ביותר, וכך הצורה הופכת אצלו למהות עצמה. למשל, מי שרוצה כסף במקור בשביל לקנות בית, עשוי לשכוח עם הזמן שהכסף נועד לרכישת הבית, ולהתמקד רק בצבירת כסף עוד ועוד ללא מטרה ברורה.
כך קורה שהצורה הופכת למחויבת, והאדם כבר לא מסוגל לוותר עליה או לשנות את דרכו גם אם יש דרכים טובות יותר להשיג את המטרה המקורית. דוגמה נוספת לכך היא אדם שרוצה דווקא לשתות קולה, למרות שיש משקאות אחרים זמינים שיכולים לספק את אותו הרצון, כי הוא שכח שהמהות הייתה בכלל להיות צמא או להרגיש טוב.
האם האדם יכול לזכור את המהות ולא להתבלבל?
אליעד מסביר שבאופן אידיאלי, האדם היה אמור תמיד לזכור את המהות של כל רצון שלו. כאשר אתה זוכר את המהות, אתה יכול להיות גמיש יותר בדרכים להשגת הרצון. לדוגמה, אם אתה זוכר שהמטרה שלך היא להרגיש טוב, אתה לא תהיה מקובע דווקא על דרך אחת (כמו לשתות קולה), אלא תהיה מוכן לשקול אפשרויות אחרות שיעזרו לך להשיג את המטרה באותה המידה.
כאשר האדם שוכח את המהות, הוא בעצם מאבד את היכולת לשנות או להתאים את עצמו לסיטואציות משתנות, מה שעלול לגרום לבעיות ולבלבול.
למה המוח מעדיף לשכוח ולא לזכור את המהות?
אליעד כהן מסביר שזהו מנגנון הישרדותי. בעולם אידיאלי, היה עדיף לך כל הזמן לחשב מחדש את כל הסיבות לכל פעולה, אבל זה דורש כוח מחשוב עצום מהמוח. בפועל, לאדם אין מספיק משאבים קוגניטיביים לעשות את כל החישובים מחדש בכל רגע נתון. לכן, המוח מתעדף ומשמר פעולות מסוימות כאוטומטיות, כדי לפנות משאבים לחשיבה ופעולות חשובות יותר באותו הרגע.
בכך טמון החיסרון הגדול: כשאתה שוכח את המהות, אתה עלול ללכת לאיבוד בדרך, להסתבך ולהיכשל בהשגת המטרה המקורית שלך.
איך אפשר לזכור תמיד את המהות של הרצונות?
אליעד מציע פתרון פשוט אך מורכב: על האדם להגיע להבנת "הסיבה הראשונה" של כל הסיבות...
אליעד כהן מסביר שכל רצון של האדם מורכב משני רבדים עיקריים - מהות וצורה. הצורה היא הדבר המסוים שאתה רוצה, לדוגמה, אוכל, כסף או זוגיות. המהות היא הסיבה הבסיסית יותר שגורמת לך לרצות את הדבר הזה. לדוגמה, אם אתה רוצה לאכול, הצורה היא האוכל, אבל המהות היא הרצון להפסיק את תחושת הרעב. אם אתה רוצה מעיל, הצורה היא המעיל עצמו, אבל המהות היא הרצון לא להרגיש קור. הרעיון הוא שכל רצון בצורה מסוימת נובע מרצון בסיסי יותר, מהותי יותר.
למה אנשים שוכחים את המהות של הרצונות שלהם?
אליעד כהן מצביע על תופעה נפוצה: אנשים שוכחים למה הם רצו משהו מלכתחילה. לדוגמה, אדם הולך למקרר כדי לקחת אוכל ושוכח למה הוא הלך לשם. דוגמה נוספת: אדם מתקשר למישהו ושוכח מה התכוון להגיד. תופעה זו מתרחשת גם במקרים משמעותיים יותר, כמו אדם שמתחיל לעבוד עבור כסף כי הוא רוצה בית, אך עם הזמן שוכח את הבית ורואה בכסף מטרה בפני עצמה.
הסיבה המרכזית לשכחה זו היא שהמוח האנושי מוגבל בכוח העיבוד שלו (CPU). המוח מעדיף לחסוך באנרגיה ולא לחשב בכל רגע מחדש את כל הסיבות לכל פעולה. לכן, לאחר כמה חזרות, המוח הופך פעולות מסוימות לאוטומטיות, והאדם כבר לא זוכר למה הוא עושה אותן.
מה קורה כשאדם הופך את הצורה למהות?
כשאדם שוכח את המהות של רצון מסוים, הוא מתחיל לראות את הצורה בתור הדבר החשוב ביותר, וכך הצורה הופכת אצלו למהות עצמה. למשל, מי שרוצה כסף במקור בשביל לקנות בית, עשוי לשכוח עם הזמן שהכסף נועד לרכישת הבית, ולהתמקד רק בצבירת כסף עוד ועוד ללא מטרה ברורה.
כך קורה שהצורה הופכת למחויבת, והאדם כבר לא מסוגל לוותר עליה או לשנות את דרכו גם אם יש דרכים טובות יותר להשיג את המטרה המקורית. דוגמה נוספת לכך היא אדם שרוצה דווקא לשתות קולה, למרות שיש משקאות אחרים זמינים שיכולים לספק את אותו הרצון, כי הוא שכח שהמהות הייתה בכלל להיות צמא או להרגיש טוב.
האם האדם יכול לזכור את המהות ולא להתבלבל?
אליעד מסביר שבאופן אידיאלי, האדם היה אמור תמיד לזכור את המהות של כל רצון שלו. כאשר אתה זוכר את המהות, אתה יכול להיות גמיש יותר בדרכים להשגת הרצון. לדוגמה, אם אתה זוכר שהמטרה שלך היא להרגיש טוב, אתה לא תהיה מקובע דווקא על דרך אחת (כמו לשתות קולה), אלא תהיה מוכן לשקול אפשרויות אחרות שיעזרו לך להשיג את המטרה באותה המידה.
כאשר האדם שוכח את המהות, הוא בעצם מאבד את היכולת לשנות או להתאים את עצמו לסיטואציות משתנות, מה שעלול לגרום לבעיות ולבלבול.
למה המוח מעדיף לשכוח ולא לזכור את המהות?
אליעד כהן מסביר שזהו מנגנון הישרדותי. בעולם אידיאלי, היה עדיף לך כל הזמן לחשב מחדש את כל הסיבות לכל פעולה, אבל זה דורש כוח מחשוב עצום מהמוח. בפועל, לאדם אין מספיק משאבים קוגניטיביים לעשות את כל החישובים מחדש בכל רגע נתון. לכן, המוח מתעדף ומשמר פעולות מסוימות כאוטומטיות, כדי לפנות משאבים לחשיבה ופעולות חשובות יותר באותו הרגע.
בכך טמון החיסרון הגדול: כשאתה שוכח את המהות, אתה עלול ללכת לאיבוד בדרך, להסתבך ולהיכשל בהשגת המטרה המקורית שלך.
איך אפשר לזכור תמיד את המהות של הרצונות?
אליעד מציע פתרון פשוט אך מורכב: על האדם להגיע להבנת "הסיבה הראשונה" של כל הסיבות...
- למה בן אדם שוכח מה הוא רוצה?
- איך לזכור את המהות?
- מה זה מהות וצורה?
- למה הצורה הופכת להיות מהות?
- למה אנחנו לא זוכרים את הסיבה לרצונות שלנו?
- איך להבדיל בין שכל לאמונה?
- מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות?